TOSFOS DH Im Yesh Sid Beinehem
תוספות ד"ה אם יש סיד ביניהם
(SUMMARY: Tosfos explains that they mark with plaster.)
- הציון הוא מסיד כדתנן פרק ה' דמעשר שני (מ"א) ומייתי לה פרק מרובה (ב"ק סט. ושם)
Explanation: The marking is from Sid (plaster), like it says in Ma'aser Sheni (5:1, brought in Bava Kama 69a).
אם יש סיד ביניהם לא ידענא כמה.
Question: I do not know the Shi'ur of "if there is plaster in between" (how much is needed to say that it is Tamei).
TOSFOS DH Af Al Gav d'Leika Cheres
תוספות ד"ה אף על גב דליכא חרס
(SUMMARY: Tosfos asserts that the correct text is "Cheres".)
- גרסינן ומצאתי מפרש חרס דומה הוא לחרסית ואין לבן כמו סיד
Clarification of text: This is the correct text. I found a Perush that "Cheres" (earthenware) is like Charsis (clay). It is not white like plaster.
ונ"ל פירושו אם יש חרסית ביניהם דומה שמציינין להודיע שהוא טהור
Explanation: If there is clay in between, it seems that they mark it to inform that it is Tahor.
שעד שם אין בית הקברות שאינה לבן בינתים.
Until there is not a cemetery since there is no white in between.
TOSFOS DH Amar Rav Papa kesheha'Sid Shafuch
תוספות ד"ה אמר רב פפא כשהסיד שפוך
(SUMMARY: Tosfos discusses why we say that it is Tahor.)
פירוש ודאי כי ליכא סיד וחרסית טהורין אבל כשהוא מרודה (הגהת הרש"ש) ושפוך על ראשו אז צריך חרסית
Explanation #1: Surely, when there is no plaster and clay, they are Tahor. However, when it (plaster) is flattened, and it is spilled on top, then we require clay;
שאם יש חרסית יש לתלות שנתן לצידי האבן חרסית והסיד נתחבר בו וצרפו הסיד שעל ראשו עמה
If there is clay, we can assume that he put clay to the sides of the stone, and the plaster joined to it. The plaster on top joined with it;
ואם אין חרסית א"כ סיד הוא של ציון בינתים
If there is no clay, the plaster is for a marking in between.
ולפירוש הקונטרס גרסינן אף על גב דליכא חורש ומפרש ביניהם טהור דאינתקא לה טומאה דהוי לה קבר שנחרש
Explanation #2 (Rashi): The text says "even though there is no plowing." He explains that in between is Tahor, for the Tum'ah was uprooted. It is a grave that was plowed. (Tosfos' text of Rashi was unlike ours - Keren Orah.)
ותימה לי נהי דטהור מטומאת אהל טהור לא הוי דהוי כמו שדה שנחרש בה קבר
Question: Even though it is Tahor from Tum'as Ohel, it is not Tahor. It is like a field in which a grave that was plowed!
ושמא טהור מאהל קאמר
Answer #1: Perhaps it means that it is Tahor from [Tum'as] Ohel.
א"נ לגמרי ע"י דישה וניפוח
Answer #2: It is totally Tahor through [much] trampling or through blowing.
א"נ ביניהם איכא טובא ספיקות ושרי
Answer #3: In between there are many Sefekos, so it is permitted;
ספק אי איכא ציון הטומאה שביניהם אי לא ואפילו איכא ציון הרי נחרש
It is a Safek whether there is a sign of Tum'ah in between, or not. And even if there is a sign of Tum'ah, it was plowed.
ומצאתי מפרש דהשתא סלקא דעתיה דה"פ אם יש ביניהם חורש טהור דודאי לא היה שם טומאה
Explanation #3: Now, we are thinking that if it was plowed in between, it is Tahor, for surely, there was no Tum'ah there;
דאם היה ביניהם לא היה חורשו אדם
If there were Tum'ah in between, no one would have plowed it!
תימה לי אמאי לא פריך דקתני בקמייתא אם יש סיד ביניהם בינתים טמא אף על גב דאיכא חורש
Question: Why don't we ask that the first Beraisa taught "if there is plaster in between, it is Tamei', [i.e.] even if it was plowed;
והכא קתני אם יש חורש ביניהם טהור ואף על גב דאיכא סיד
The latter Beraisa taught "if it was plowed in between, it is Tahor", even if there is plaster!
ונ"ל דסלקא דעתיה דהך בתרייתא איירי בדליכא סיד דכי איכא סיד לא היה טהור לעולם דהא אין מציינין אם לאו על הטומאה
Answer: We are thinking that the latter Beraisa is when there is no plaster. If there was plaster, it is never Tahor. We mark only for Tum'ah;
וכי חורשו לא יהא טהור
Even though it was plowed, it is not [totally] Tahor.
ולהכי לא מקשה כי אם מסיפא דברייתא קמייתא דאיירי בדליכא סיד.
This is why we ask only from the Seifa of the first Beraisa, which discusses when there is no plaster.
TOSFOS DH d'Amar Mar Ein Marchikim
תוספות ד"ה דאמר מר אין מרחיקים -
(SUMMARY: Tosfos gives an alternative text, and explains our text.)
כך פירש בתוספתא
Explanation #1: The Tosefta explains like this.
ובקונט' ובספרים מצאתי דאמר מר אין מעמידין ציון כו'
Explanation #2: Rashi and texts of the Gemara that I found say "Ein Ma'amidin Tziyun..." (we do not mark...)
ולפי זה אינו נותן טעם למה כל השדה טמא אלא נותן טעם למה תחתיהן טהורין דאין מעמידין ציון במקום הטומאה
According to this, we do not answer at all why the entire field is Tamei. Rather, we explain why underneath is Tahor, for we do not put markers in the place of the Tum'ah.
ונהי דברוח אחד או שנים או שלשה יש לנו לומר דכל תחתיה טמא כי אין הטומאה בפחות מן הציון
When there are one, two or three markers, we can say that underneath them is Tamei, for the Tum'ah is no less than the marker;
Note: R. Akiva Eiger did not understand this. Perhaps Tosfos means that the Klal "we do not put markers in the place of the Tum'ah" is only when it is marked on all four sides, for then inside is Tamei. When it is marked on at most three sides, inside is Tahor, so surely the markers are in the place of the Tum'ah, and are no wider or longer than the place of the Tum'ah.
אבל בארבעה יש לתלות הטומאה בכל השדה לפיכך תחתיהן טהורים.
However, when there are four, we attribute the Tum'ah to the entire field, therefore underneath them is Tahor.
TOSFOS DH vea'Kil'ayim b'Cholo Shel Moed Nafkinan
תוספות ד"ה ואכלאים בחולו של מועד נפקינן
(SUMMARY: Tosfos points out that we ask only about Kil'ayim.)
- במשנה פי' מאי טעמא לא מקשה על אינך
Reference: In the Mishnah, I explained why we do not ask about the other matters [which we fix in Adar, and again during Chol ha'Moed].
Note: I did not see this in our Tosfos. Tosfos ha'Rosh explains that we can say that we initially begin fixing the other matters in Adar, and fix them even during Chol ha'Moed. However, Yotz'im Al ha'Kil'ayim connotes that this is when we first go to fix it.
ובירושל' מקשה מציינין על הקברות ולא כבר ציינו
Citation (Yerushalmi) Question: Why do we mark graves during Chol ha'Moed? They were already marked!
ומתרץ כגון שירד שטף מים של גשמים ושטפו.
Citation (cont.): The case is, a torrential rain fell and washed off the markings.
TOSFOS DH b'Tes Vav Kor'in Es ha'Megilah
תוספות ד"ה בט"ו קורין את המגילה
(SUMMARY: Tosfos explains why we discuss reading the Megilah on the 15th, and not on the 14th.)
- הוי מצי למתני בי"ד בו בשאר עיירות (גירסא בגליון)
Implied question: Why didn't we teach on the 14th, which is when we read in other cities (without a wall from the days of Yehoshua)?
אלא משום דט"ו זמן דדברים אחרים הוא כגון ומתקנין את הדרכים וכו'.
Answer: Since the 15th is the time for other matters, such as fixing the roads... [we discussed reading the Megilah also on the 15th].
TOSFOS DH d'Mozli Gaban
תוספות ד"ה דמוזלי גבן
(SUMMARY: Tosfos discusses why they may take wages.)
למ"ד לקמן (דף יג.) שכר פעולה שאין לו מה יאכל שרי ניחא שיכולין ליטול שכרן
Question: Granted, according to the opinion (13a) that permits wages of a worker who lacks what to eat, we understand why they may take wages;
אלא למאן דאמר אסור לא ידעינן היכן ישכרו פועלים במועד
However, according to the opinion (13a) that forbids, why may we hire workers during the Moed?
ושמא יש לומר דהני דמצות התירו.
Answer: Perhaps for these Mitzvos they (Chachamim) permitted.
TOSFOS DH mi'Terumas ha'Lishkah
תוספות ד"ה מתרומת הלשכה
(SUMMARY: Tosfos explains why Me'ilah does not apply to the money.)
- אין להקשות הא אית בהן מעילה
Question: (How can they take from Terumas ha'Lishkah?) Me'ilah applies to it! :
דלב ב"ד מתנה עלייהו
Answer: Lev Beis Din Masneh Alaihu (Chachamim stipulate from the beginning that the money may be used for this. It was never totally Kodesh.)
ובפרק בתרא דכתובות (דף קו. ושם) איכא מילי טובא שנוטלין שכרן מתרומת הלשכה.
Support: In Kesuvos (106a) there are many matters paid for from Terumas ha'Lishkah.
TOSFOS DH she'Yesh Bah Rova
תוספות ד"ה שיש בה רובע
(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is before or after seeding.)
פירוש כשרוצה לזרוע דהא קתני סיפא ר' יוסי אומר יבור והא לא שייך בנזרע כבר
Explanation: This is when one wants to seed, for in the Seifa, R. Yosi says Yavor (he must remove all of the other species). This does not apply if it was already seeded.
ובפרק המוכר פירות (ב"ב דף צד. ושם) מייתי לה מיהו בשמעתין דאיירי בנזרע כבר יש לומר דלא פליגי.
We bring this in Bava Basra (94a). However, in our Sugya, we discuss when it was already seeded. We can say that they do not argue about this.
Note: The Maharsha asks that Bava Basra connotes that R. Yosi argues also when it was seeded already! (Chazon Ish, Moed 135 6a - our Mishnah teaches that Sheluchim go out to be Mevatel the Kil'ayim. This was before the enactment that we make the entire field Hefker.)
6b----------------------------------------6b
TOSFOS DH v'Ein Mashkin Sadeh Grid
תוספות ד"ה ואין משקין שדה גריד
(SUMMARY: Tosfos explains the word Garid, and mentions another text.)
פי' בית הבעל לפי שהוא רגיל להיות יבש וגריד בדל"ת וכן פירש בערוך
Explanation: This is Beis ha'Ba'al, since it is normally dry. The word Garid ends with a Dalet. Also the Aruch says so;
[ובתוס'] הרב ברי"ש כמו חמרא מיגרר גריר (פסחים דף קז:).
Alternatively text: However, the text of Tosfos of the Rav is Garir, with a Reish, like "wine is Garir" (arouses appetite).
TOSFOS DH v'Chachamim Matirin b'Zeh uv'Zeh
תוספות ד"ה וחכמים מתירין בזה ובזה
(SUMMARY: Tosfos connects the arguments in the Beraisa with the argument in our Mishnah.)
- והני תרי פלוגתא דבהך ברייתא היינו כעין פלוגתא במתניתין ות"ק דהכא הוא ר"א בן יעקב.
Observation: The two arguments in this Beraisa are like the argument in our Mishnah and the first Tana here, who is R. Eliezer ben Yakov [who forbids for profit].
TOSFOS DH Shari Letarbutzei
תוספות ד"ה שרי לתרבוצי
(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is like R. Eliezer ben Yakov, and resolves Ravina with what he said above.)
- וקשה הא קיימא לן משנת ר"א קב ונקי
Question #1: We hold that the teachings of R. Eliezer ben Yakov are sparse but clean (the Halachah always follows him)!
ועוד הקשה בתוספות דרבינא גופיה דאמר לעיל (דף ד.) מדלין ירקות כדי לאוכלן אבל לייפותן אסור אלמא הרווחא אסור
Question #2 (Tosfos): Ravina himself said above (4a) that one may draw water to water Yerakos in order to eat them, but not to improve them. This shows that he forbids profit!
ותירץ דתרביצא אינה כ"א השקאה פורתא
Answer #1 (Tosfos): Tarvitza is light watering.
ולפ"ז נראה דה"פ דהאי תרביצא שרי לתרבוצי אפילו לראב"י
Explanation: I.e. even R. Eliezer ben Yakov permits watering a garden lightly;
דכי היכי דשרו רבנן אפלא לשוויי חרפא גם לראב"י יתיר ג"כ השקאה פורתא
Just like Rabanan permit even to make Peros develop early, also R. Eliezer ben Yakov permits light watering.
או שמא סבר כר"א בהשקאה ופליג בהרבצה
Answer #2: Alternatively, perhaps he (Ravina) holds like R. Eliezer [ben Yakov] regarding watering, but argues about light watering. (Mishmeres Kehunah -this answers also Question #1. Only in Mishnayos, the Halachah always follows R. Eliezer ben Yakov.)
וי"מ דפלוגתא דשדה גריד לאו היינו פלוגתא דמתני' דמיירי בה ראב"י וחכמים ופליגי באפלא לשוויי חרפא
Answer #3: Some say that the argument about a dry field is unlike the argument in our Mishnah, in which R. Eliezer ben Yakov and Chachamim argue about making crops develop earlier;
ת"ק חשיב ליה הרווחא ואסור ורבנן סברי דלאו היינו הרווחא דיש אוהב יותר אפלא ויהיו נגמרים יותר ומבושלים בטוב
The first Tana considers this profit, and forbids. Rabanan hold that this is not profit, for some prefer late crops. They are more finished and well ripened.
ור"ח פי' אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא פי' שדה שאין זרוע עדיין שכבר השקוהו קודם מותר להשקותו במועד לזורעו אחר המועד
Answer #4 (R. Chananel): Ravina derived that Tarvitza [is permitted], i.e. a field that is not yet seeded. It was already watered before. One may water it during the Moed in order to seed is after the Moed;
דסבר לה כראב"י דאמר זרעים ששתו לפני המועד וקסבר תרביצא הוי כמו זרעים ששתו לפני המועד
He holds like R. Eliezer ben Yakov, who says that Zera'im that drank before the Moed [one may water them during the Moed], and he holds that Tarvitza is like Zera'im that drank before the Moed.
דהיינו שם תרביצא שהרביצוהו קודם המועד
It is called Tarvitza because Harbitzuhu (they lightly watered it) before the Moed.
ומקשינן עלה שדה גריד אסור משום דאי משקי ליה האידנא יבכיר קודם אבל לא פסיד
Explanation: The Gemara challenges [Ravina]. A dry field is forbidden, for if we water it now, its Peros will develop earlier, but there will not be a loss [if we refrain];
תרביצא נמי אי משקה האידנא קדים ובכיר ולא פסיד
Also Tarvitza, if we water it now, its Peros will develop earlier, but there will not be a loss [if we refrain! This was not answered.]
וזה השיטה הולכת דסבירא לן כראב"י כך פירש ר"ח.
Conclusion: According to this, we (the Stam Gemara, which challenged Rabah) hold like R. Eliezer ben Yakov. R. Chananel explained like this.
TOSFOS DH Marbitzin Sedei Lavan bi'Shevi'is
תוספות ד"ה מרביצין שדה לבן בשביעית
(SUMMARY: Tosfos discusses what kind of watering is permitted.)
- לגבי שביעית פי' הקונטרס השקאה פורתא
Rashi's opinion: Regarding Shevi'is, we discuss light watering.
ונראה שחזר בו ממה שפירש במשנה משקין בית השלחין במועד ולגבי שביעית שרי אפילו בית הבעל
Explanation: He retracted from what he explained in the Mishnah that one may water a Beis ha'Shelachin during the Moed, and regarding Shevi'is even Beis ha'Ba'al is permitted.
Note: I did not find this in our text of Rashi.
ואני פירשתי במשנה דשביעית נמי לא שרי אלא בבית השלחין כדפי' בקונטרס כאן
Tosfos' opinion: I explained in the Mishnah that also regarding Shevi'is, only Beis ha'Shelachin is permitted, like Rashi explained here.
אבל ק"ל שמא הכא איירי בהשקאה גמורה דפליגי לגבי מועד ראב"י ורבנן ופלוגתייהו הוי בהשקאה מרובה
Question: Perhaps here we discuss total watering. R. Eliezer ben Yakov and Rabanan argue about during the Moed. Their argument [in the Mishnah] is about a big watering.
ואדרבה נראה לי דמיירי בהשקאה גמורה אלא לגבי שלחין שצריך השקאה נקט משקין וגבי בית הבעל קרוי הרבצה
Strengthening of question: It seems that we discuss a total watering, but regarding a Beis ha'Shelachin, which requires irrigation, it is called Mashkin, and regarding Beis ha'Ba'al it is called Harbatzah!
לכן נראה יותר פי' הקונטרס שבמשנה ולפי' דהכא צ"ל דהשקאה גמורה אסורה בבית הבעל והרבצה מועטת שרי בשביעית
Conclusion: Rashi's opinion in the Mishnah is primary. According to his Perush here, we must say that total watering is forbidden in Beis ha'Ba'al, and a light watering is permitted, in Shevi'is;
ובמועד אסור אפילו הרבצה מועטת לר"א בן יעקב ולרבנן שרי אפי' השקאה גמורה.
During the Moed, R. Eliezer ben Yakov forbids even a light watering, and Rabanan permit even total watering.
TOSFOS DH Tzadin Es ha'Ishus b'Moed uva'Shevi'is
תוספות ד"ה צדין את האישות במועד ובשביעי'
(SUMMARY: Tosfos explains why we would think to forbid in Shevi'is.)
- תימה מאי קמ"ל בשביעית והלא אין זו עבודת קרקע ורבי יהודה מאי טעמא דאסר כדרכו
Question: What is the Chidush that this is permitted in Shevi'is? This is not Avodas Karka! And why does R. Yehudah forbid normally?
וי"ל דודאי צריך למיסקל אבנים מתוך שדהו כשמפנה האישות
Answer: One must remove rocks from the field when he clears out the Ishus;
ותנן פ"ג דשביעית המסקל שדהו נוטל העליונות ומניח התחתונות הנוגעות בארץ וכן גרגיר של צרורות
Citation (Shevi'is 3:7) Mishnah: One who removes rocks from his field [in Shevi'is] removes the top rocks, and leaves the bottom ones that touch the ground. The same applies to a mound of pebbles.
וכו' אישות מפורש בירושלמי חולדה.
The Yerushalmi explains that Ishus is a Chuldah.
Note: The Bavli says that it has no eyes, and it damages orchards. Rashi explains that it digs in the ground. Surely, this refers to a mole. (Perhaps it does not damage grain fields, for it digs deep, below the roots of grain.) It seems that Tosfos cites the Yerushalmi because it argues. It also cites the verse "Bal Chazu Shemesh." Korban ha'Edah explains that it dwells in foundations of houses [and never goes outside to see the sun. Perhaps even those in fields always remain underground.] It seems that it is a rat or weasel. A Mishnah (Pesachim 1:2) connotes that it is common in houses, but could go another city. The Bavli (Pesachim 10b) says that it could fit a mouse and a loaf in its mouth at once. Pnei Moshe connotes that it is a mole. Perhaps Tosfos cited the Yerushalmi because it was commonly called "Chuldah".