1) TOSFOS DH Ki Ka Miba'i Li Le'akev
תוספות ד"ה כי קא מבעיא לי לעכב
(SUMMARY: Tosfos explains why this was a proper question.)
תימה מאחר דכתיב זאת תורת אייתרו ליה מצה דכתיב במחבת ומאפה לעכב
(a) Question: (This is obvious!) Since it is written "Zos Toras [ha'Minchah]", Matzah written regarding Machavas and Ma'afe [Tanur] are extra to be Me'akev! (Also, why do the Amora'im bring different sources?)
ויש לומר דדילמא ה''מ בדידהו אבל בסלת ומרחשת לא
(b) Answer: Perhaps this is only for them (Machavas and Ma'afe), but not for Soles and Marcheshes;
וכי מסיק עיכובא מדכתיב תהיה במחבת אם אינו ענין לגופה תניהו ענין לשאר מנחות
1. When we conclude Ikuv from "Tihyeh" written about Machavas, if [Matzah] written about [Machavas] is not needed for it itself, we use it to teach about other Menachos.
ודוחק הוא (שיכול) [צ"ל שהיה לו - שיטה מקובצת, צאן קדשים] לפרש כל זה
(c) Objection #1: [The Gemara] should have explained all this.
ועוד לישנא דקתני בברייתא מצה יכול מצוה ת''ל תהיה הכתוב קבעה חובה משמע דבגופה נמי אי לא כתיב תהיה הוה אמינא מצוה
(d) Objection #2: The wording of the Beraisa '"Matzah" - perhaps this is a Mitzvah [l'Chatchilah]! It says "Tihyeh" to make it obligatory' connotes that for [Machavas] itself, if not for Tihyeh, one might have thought that it is [only] l'Chatchilah!
ועוד דמצה במחבת ומאפה למה לי דבמצה תהיה דמחבת סגי
(e) Objection #3: Why does it say "Matzah" regarding Machavas and Ma'afe? "Matzah Tihyeh" regarding Machavas suffices!
ונראה לפרש דלשום דרשא צריכי ואע''ג דכתיב במחבת מצה תהיה ילפינן בכל המנחות מזאת תורת דכל היכא דאיכא מצוה במצה איכא נמי עיכובא
(f) Answer: It seems that ["Matzah" regarding Machavas and Ma'afe] are needed for some Drashah. Even though it is written [only] about Machavas "Matzah Tihyeh", we learn to all Menachos from Zos Toras, that wherever there is a Mitzvah of Matzah, there is also Ikuv.
2) TOSFOS DH Iy Sei'or d'R. Meir l'R. Yehudah Matzah Ma'alyasa
תוספות ד"ה אי שיאור דרבי מאיר לר' יהודה מצה מעלייתא
(SUMMARY: Tosfos brings the Gemara that explains what these are.)
דבפרק אלו עוברין (פסחים דף מח:) קתני רבי יהודה שיאור דפטור בקרני חגבים וסידוק דחייב כרת שנתערבו סדקיו זה בזה
(a) Citation (Pesachim 48b - Mishnah - R. Yehudah): Sei'or, for which one is exempt [for eating it on Pesach] is [when there are cracks in the dough] like grasshoppers' antenna. Siduk, for Isur one is Chayav Kares, is when the cracks mix one with another;
אבל פחות מכן שרי כגון שהכסיפו פניו
1. However, less than [Sei'or] is permitted, e.g. the face (outside) of the dough whitened.
ורבנן פליגי עליה דהיינו רבי מאיר כדמוכח בגמרא ומפרשינן איזהו שיאור כל שהכסיפו פניו
2. Rabanan argue with him, i.e. R. Meir, like is proven in the Gemara. They explain what is Sei'or? It is any whitening of the face [due to fermenting].
וא''ת בפרק אלו עוברין (שם מג.) תניא שיאור ישרף ונותנו לפני כלבו ומפרש ונותנו לפני כלבו דר''מ לרבי יהודה משמע אבל באכילה אסור
(b) Question: In Pesachim (43a), a Beraisa teaches "Sei'or must be burned, and one may put it in front of his dog, and it explains that one puts in front of his dog [Sei'or of] R. Meir according to R. Yehudah. This implies that one may not eat it! (In the Mishnah, R. Yehudah permitted Sei'or of R. Meir!)
ויש לומר דמדרבנן בעלמא הוא דאסור ומדשרי ליה לכלבו ש''מ מצה מעלייתא היא
(c) Answer: It is merely mid'Rabanan that it is forbidden [to eat it]. Since he casts it to his dog, this shows that it is proper Matzah. (If not, it would be Asur b'Hana'ah.)
3) TOSFOS DH Ela d'R. Meir l'R. Meir mid'Laki Alei Chametz Hu
תוספות ד"ה אלא דרבי מאיר לרבי מאיר מדלקי עליה חמץ הוא
(SUMMARY: Tosfos resolves the Gemara in Chulin with the Sugyos here and below.)
כי האי גוונא דייקינן בפרק קמא דחולין (דף כג:) גבי הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור מהו
(a) Observation: We infer like this in Chulin (23b) regarding "it is Alai to bring Lachmei Todah from Chametz or from Matzah" [for one who will bring a Todah], and he brought Sei'or. What is the law?
וקאמר שיאור דמאן אי דר''מ לר' מאיר מדלקי עליה חמץ הוא
1. It says "whose [definition of] Sei'or? If it is Sei'or of R. Meir according to R. Yehudah, since he is lashed for it, it is Chametz!"
ותימה על דהכא והתם דילמא שאני לגבי פסח דמרבינן ליה מדכתיב (שמות יב) כל מחמצת
(b) Question: This is astounding here and there! Perhaps [Sei'or] is different regarding Pesach, for it says "Kol Machmetzes" [to include it]!
ומהתם לא ילפינן דהא לענין פסח נמי לא חשיב חמץ גמור להתחייב כרת ואדרבה נילף מחמץ גמור
1. And we do not learn from there, for also regarding Pesach, it is not considered total Chametz to be Chayav Kares for it! Just the contrary, we should learn from total Chametz (that one is liable for Menachos only for total Chametz, and it is required for Chametz in Todah)!
ומיהו בההיא דחולין יש לפרש דלענין מצה דתודה קאמרינן דילפא מפסח ולא יצא בו ידי מצה דתודה
(c) Partial Answer #1: We can explain the Gemara in Chulin, that regarding Matzah of Todah, we say that we learn from Pesach, and he is not Yotzei Matzah in Todah.
אבל בשמעתין ליכא לשנויי הכי
(d) Question: However, we cannot answer like this for our Sugya!
ושמא יש שום ייתור בתודה ובמנחות דחמץ נוקשה חשוב חמץ גבייהו
(e) Answer #2: Perhaps there is a Yitur (something extra written about) Todah and Menachos to teach that Chametz Nuksheh (partially fermented) is considered total Chametz for them.
ולקמן (דף נד.) פליגי רבי חנינא בן גמליאל ורבנן במחמיצין בתפוחים וקרי ליה חמץ נוקשה
(f) Citation: Below (54a), R. Chanina ben Gamliel and Rabanan argue about whether or not we may ferment (Shtei ha'Lechem or Lachmei Todah) with apples. It calls it Chametz Nuksheh.
ולמאי דבעי לאוקומי האי דתפוח שריסקו כרבי חנינא בן גמליאל פי' תפוח של תרומה שנתנו בעיסה וחימצה היה יכול לומר דלרבנן חשיב ליה מצה ושרי
(g) Observation: According to what we wanted to establish that [the Mishnah of] a Terumah apple that was minced like R. Chanina ben Gamliel, i.e. a Terumah apple that he put in a dough and it fermented, it could have said that according to Rabanan, it is considered Matzah and it is permitted [to Zarim if one cannot taste the apple. It can be Batel, since it did not ferment it];
אבל במסקנא דקאמרי לרבנן דהוי נוקשה ואפ''ה א''ר חנינא בן גמליאל דמחמיצין פליגי בהכי אי חשיב חמץ נוקשה כחמץ גמור לענין לחמי תודה ושתי הלחם או לא
(h) Distinction: However, according to the conclusion, that it says that according to Rabanan it is Chametz Nuksheh, and even so R. Chanina ben Gamliel says that we ferment with it, they argue about whether or not Chametz Nuksheh is considered total Chametz regarding Lachmei Todah and Shtei ha'Lechem.
וקשיא אההיא דחולין דמשמע דלכולי עלמא חשיבא חמץ
(i) Question: This is difficult for the Gemara in Chulin, which connotes that all agree that it is Chametz!
ושמא אפי' לרבנן לא אמרינן אלא לכתחילה דאין מחמיצין
(j) Answer #1: Perhaps even Rabanan say only l'Chatchilah that we do not ferment [with apples].
אי נמי לכולי עלמא אין מחמיצין בחמץ נוקשה לכתחילה אלא רבי חנינא בן גמליאל קסבר דחמץ גמור הוא
(k) Answer #2: All agree that we do not ferment with Chametz Nuksheh l'Chatchilah, but R. Chanina ben Gamliel holds that [through apples] it is total Chametz.
4) TOSFOS DH Talmud Lomar Tihyeh ha'Kasuv Kav'ah Chovah
תוספות ד"ה ת''ל תהיה הכתוב קבעה חובה
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Yevamos.)
הא דדרשינן בפ' החולץ (יבמות דף מ.) מצות תאכל במקום קדוש דלהכי תנא ביה קרא לעכב דאינו אוכלה חלוטה אף על גב דמצה היא
(a) Implied question: We expound in Yevamos (40a) "Matzos Te'achel bi'Makom Kadosh" - the verse repeated it to make it Me'akev, that one may not eat it Chalut, even though it is Matzah!
ההוא לעכב לא הוי כמו שנה הכתוב לעכב בעלמא דמהתם לא נפקא לן אלא מתהיה דהכא
(b) Answer #1: That "to make it Me'akev" is not like "the verse repeated it to make it Me'akev" elsewhere. We do not learn from there Ikuv, rather, from Tihyeh here.
ועוד דהא משמע התם דמחד מצה לא ממעטינן חלוט דחלוט מצה הוא ומדכתיב תרתי ממעט ליה ואם כן אימא למצוה
(c) Answer #2: Also, it connotes there that from one "Matzah" we do not exclude Chalut, for Chalut is Matzah. Since it is written twice [Matzah], we exclude it. If so, I could say that [proper Matzah, and not Chalut] is only l'Mitzvah (l'Chatchilah. Therefore, we need Tihyeh to teach Ikuv.)
והא דמשמע הכא דאי לאו תהיה הוה אמינא אי בעי רבוכה לייתי אי בעי מצה לייתי
(d) Implied question: It connotes here that if not for Tihyeh, one might have thought that if he wants, he brings Revuchah, and if he wants, he brings Matzah!
לאו לכתחילה דהא ממעט ביבמות חלוט למצוה:
(e) Answer: This would not be l'Chatchilah, for in Yevamos we exclude Chalut [that it is not l'Chatchilah] for the Mitzvah.
53b----------------------------------------53b
5) TOSFOS DH Ben Yedid
תוספות ד"ה בן ידיד
(SUMMARY: Tosfos explains that Yedid is Avraham.)
בן אברהם דכתיב ביה מה לידידי בביתי
(a) Explanation: He is the son of Avraham, about whom it says "Mah li'Yedidi b'Veisi";
פשטיה דקרא בירמיה שהיה מתפלל בבית המקדש על ישראל דמעיקרא כתיב ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וכתיב בתריה מה לידידי בביתי
1. The simple meaning of the verse discusses Yirmeyah, who was praying in the Beis ha'Mikdash for Yisrael, for initially it says "do not pray for this nation", and afterwards it says "Mah li'Yedidi b'Veisi";
וכאן דורשו באברהם כדאמרי' בסמוך שמצאו הקב''ה לאברהם שהיה עומד בבית המקדש
2. Here we expound it regarding Avraham, like we say below that Hash-m found Avraham standing in the Beis ha'Mikdash.
ומה שאומר בברכה של מילה אשר קידש ידיד מבטן אומר ר''ת דהיינו אברהם שנקרא ידיד כדאמרינן . הכא וקדשו הקב''ה מן הבטן
(b) Explanation #1 (R. Tam): We say in the Brachah [after] Bris Milah "Asher Kidesh Yedid mi'Beten." This refers to Avraham, who is called Yedid, like we say here, and Hash-m sanctified him from the womb;
שדורש במדרש דכתיב באברהם כי ידעתיו וכתיב בירמיה בטרם אצרך בבטן ידעתיך
1. The Midrash expounds that it says about Avraham "Ki Yadativ", and it says about Yirmeyah "b'Terem Eztarcha va'Beten Yedaticha";
חוק בשארו שם זה יצחק שקראו הקב''ה יצחק עד שלא נולד
2. [The Brachah after Milah continues] "Chok bi'Sh'ero Sam" - this is Yitzchak, whom Hash-m called his name Yitzchak before he was born;
וצאצאיו חתם באות ברית קודש זה יעקב כדכתיב (ישעיה כב) הצאצאים והצפיעות ומתרגמינן בניא ובני בניא
3. "v'Tze'etza'av Chasam b'Os Bris Kodesh" is Yakov, like it says in Yeshayahu "ha'Tze'etza'im veha'Tzefi'os", and the Targum is children and grandchildren.
ויש מפרשים ידיד זה יצחק שאר זה יעקב וצאצאיו אלו השבטים
(c) Explanation #2: Some explain that Yedid is Yitzchak, She'er is Yakov, and v'Tze'etza'av are the Shevatim.
6) TOSFOS DH v'Lishkol Pursa Minei
תוספות ד"ה ולישקול פורתא מיניה
(SUMMARY: Tosfos brings two opinions about when we remove some flour.)
פי' ימדוד עשרון קמח ונישקול פורתא ויעשנו עיסה ויכרוך העיסה במטלית ויטמננה בשאור בעלמא עד שתקלוט הריח ויעשה שאור ויחמץ את העשרון
(a) Explanation #1: He should measure an Isaron of flour, and take a little, and make a dough, and wrap the dough in a cloth and envelop it in Se'or from elsewhere, until it absorbs the smell [from the Se'or] and it becomes Se'or, and it will ferment the Isaron.
גזירה דילמא אתי לאיתויי מעלמא אי שרית ליה לחמצו מבחוץ ולהחזירו כאן הרואה שהוא מביאו מבחוץ ולשו בכאן ואינו מודד עכשיו העשרון סבור שהוא מוסיף על עשרון ואתי לאיתויי [שאור מעלמא] לבד העשרון
1. [We do not do so.] This is a decree lest people take from elsewhere. If you permit to ferment [a little] outside and return it to here, one who sees that he brings from outside and kneads it here and does not measure the Isaron now, he thinks that he adds [the Se'or] to the Isaron, and he will come to bring Se'or from elsewhere in addition to the Isaron;
הילכך לר''מ בודה מתוכו עדיף ולר' יהודה [מביא מביתו] קודם מדידה עדיף
2. Therefore, according to R. Meir it is better to remove from it (and ferment it here, even though it does not ferment so much), and according to R. Yehudah it is better to bring from his house before measuring [the Isaron].
ולשון שני שבקונטרס הוא עיקר
(b) Explanation #2: Rashi's second Perush is primary. (We suggest to put old Se'or in the Isaron, fill the rest with flour, take some flour out, knead it with the same amount of water as the Se'or, return it and measure the difference? Surely, its volume changed like the Se'or, so we know how much flour to add or take away!)
7) TOSFOS DH Ein Machmitzin li'Shtei ha'Lechem v'Chalos Todah b'Tapuchim
תוספות ד"ה אין מחמיצין לשתי הלחם וחלות תודה בתפוחים
(SUMMARY: Tosfos discusses whether or not Mei Peros ferment.)
דלא הוי חמץ מעליא דמי פירות אין מחמיצין כך פי' בקונטרס
(a) Explanation: It is not proper Chametz, for Mei Peros (fruit juice) do not ferment. So Rashi explained.
ומסקינן הכא דלכולי עלמא הוי חמץ נוקשה לכל הפחות
1. We conclude here that all agree that it is Chametz Nuksheh at least.
והא דפליגי בפרק כל שעה (פסחים דף לו.) בעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש רבן גמליאל אומר תישרף מיד פירוש שאין אדם יכול לשמרה שלא תחמיץ וחכ''א תאכל (מיד) דיכול ליזהר מחימוץ
(b) Implied question: [Tana'im] argue in Pesachim (36a) about a dough kneaded with wine, oil or honey. R. Gamliel says that it must be burned immediately, i.e. for one cannot guard it from Chimutz, and Chachamim say that he eats it, for he can guard it from Chimutz, and Chachamim say that he eats it, for he can guard it from Chimutz!
היינו כי הך דהכא
(c) Answer: [They discuss guarding it from Chametz] like here (i.e. Nuksheh).
ודקאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה יומא קמא לא תלושו לי בחלבא או (מכאן מדף הבא) בדובשא מכאן ואילך לושו לי בחלבא ובדובשא
(d) Implied question: R. Yehoshua ben Levi told his children [there] "the first day, do not knead for me with milk or honey. After this, knead for me with milk or honey"!