1)

IS ONE YOTZEI IN ADAR RISHON? (Yerushalmi Halachah 5 Daf 6b)

מתני' קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני

(a)

(Mishnah): If they read the Megilah in Adar Rishon, and the year was declared a leap year, they read it again in Adar Sheni;

אין בין אדר הראשון לאדר שני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים:

(b)

The only differences between Adar Rishon and Sheni are Keri'as ha'Megilah and Matanos l'Evyonim.

גמ' מתניתא כשעיברו ואח"כ קראו אותה אבל אם קראו אותה ואח"כ עיברו לא בדא

(c)

Gemara: Our Mishnah is when they declared a leap year, and afterwards they read it [in Adar Rishon], but if they read the Megilah in Adar Rishon, and the year was declared a leap year, no [they need not read it again].

מתניתא לא אמרה כן אלא קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני

(d)

Rebuttal: Our Mishnah says [unlike this! Rather, even] if they read the Megilah in Adar Rishon, and the year was declared a leap year, they read it again in Adar Sheni!

ר' סימון בן ריב"ל כתיב [שם כט] לקיים את אגרת הפרים הזאת מה ת"ל השנית

(e)

Source (R. Simon ben R. Yehoshua ben Levi) Question: It says "Lekayem Es Igeres ha'Purim ha'Zos" - why does it say Shenis?

אלא מיכן שאם קראו אותה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני

(f)

Answer #1 (R. Simon): This teaches that if they read it in Adar Rishon, and it became a leap year, they read it in Adar Sheni.

2)

JUSTIFICATION FOR MEGILAS ESTHER IN KESUVIM (Yerushalmi Halachah 5 Daf 6b)

ר' ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק מה עשו מרדכי ואסתר כתבו אגרת ושלחו לרבותינו שכן אמרו להם מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו בכל שנה

(a)

Answer #2 (R. Yirmeyah citing R. Shmuel bar Rav Yitzchak): What did Mordechai and Esther do? They wrote an Igeres (letter) and sent to our Rebbeyim here (in Eretz Yisrael - ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita). They said to them "accept on yourselves these two days every year (make a Yom Tov and read the Megilah)."

אמרו להן לא דיינו הצרות הבאות עלינו אלא שאתם רוצין להוסיף עלינו עוד צרתו של המן

1.

[Chachamim] said to them "it is not enough the afflictions that come upon us, that you want to add to us the Tzarah of Haman?!" (This will arouse enmity. The Nochrim will think that we rejoice over their downfall!)

. חזרו וכתבו להן אגרת שנייה הה"ד [שם כט] לקיים עליהם את אגרת הפרים הזאת השנית

2.

[Mordechai and Esther] returned and wrote a second letter to them - "Lekayem Aleihem Es Igeres ha'Purim ha'Zos ha'Shenis."

מה היה כתוב בה

3.

Question: What was written in it?

אמרו להן אם מדבר זה אתם מתייראים הרי היא כתובה ומעלה בארכיים [שם י ב] הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס

4.

Answer: They said to them, if you are afraid of this (you need not be, for they already recall their downfall)! It is written in their chronicles - "ha'Lo Hem Kesuvim Al Sefer Divrei ha'Yamim l'Malchei Madai u'Faras"!

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שמונים וחמשה זקנים ומהם שלשים וכמה נביאים היו מצטערין על [דף ז עמוד א] הדבר הזה

(b)

(R. Shmuel bar Nachman citing R. Yonason): There were 85 Chachamim, and among them over 30 Nevi'im, and they were pained about this;

אמרו כתיב [ויקרא כז לד] אלה המצות אשר צוה ה' את משה אלו המצות שנצטוינו מפי משה וכך אמר לנו משה אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר

1.

They said, it is written "Eleh ha'Mitzvos Asher Tzivah Hash-m Es Moshe" - these are the Mitzvos that we were commanded through Moshe, and Moshe told us that another Navi will not teach any new matter. Now, Mordechai and Esther seek to make this new matter (a fourth mention of vengeance against Amalek in Tanach! "Kasavti Lecha Shalishim" (Mishlei 22:20) connotes that it must be written only three times. It is already written in Parshas Beshalach, Ki Setzei, and Sefer Shmuel!)

לא זזו משם נושאים ונותנין בדבר עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים

2.

They did not budge from there. They debated the matter until Hash-m enlightened their eyes, and they found [that vengeance against Amalek should be mentioned] in Torah, Nevi'im and Kesuvim.

הדא היא דכתיב [שמות יז יד] ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר זאת תורה כמה דתימר [דברים ד מד] וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל

i.

It is written [after the war with Amalek in Beshalach] "va'Yomer Hash-m El Moshe Kesov Zos Zikaron ba'Sefer" - "Zos" refers to Torah, like it says "v'Zos ha'Torah Asher Sam Moshe Lifnei Bnei Yisrael";

זכרון אלו הנביאים [מלאכי ג טז] ויכתב ספר הזכרון לפניו ליראי ה' וגו' בספר

ii.

"Zikaron" refers to Nevi'im - "va'Yikasev Sefer Zikaron Lefanav l'Yir'ei Hash-m..."

אלו הכתובים [אסתר ט לב] ומאמר אסתר קיים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר

iii.

"Ba'Sefer" refers to Kesuvim - "u'Ma'amar Esther Kiyam Divrei ha'Purim ha'Eleh v'Nichtav ba'Sefer."

רב ור' חנינה ור' יונתן ובר קפרא ור' יהושע בן לוי אמרו המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה

(c)

(Rav, R. Chaninah, R. Yonason, Bar Kaparah and R. Yehoshua ben Levi): This [mention of vengeance against Amalek in the] Megilah was said to Moshe on Sinai, just the Torah is not in order. "Kesov Zos Zikaron ba'Sefer" - "Kesov" alludes to Kesuvim.

ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשת סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל

(d)

R. Yochanan and Reish Lakish argued. R. Yochanan said that in the future, Nevi'im and Kesuvim will be Batel (for they were only to rebuke, and in the future this will not be needed), but the five Chumashim of the Torah will not be Batel;

מה טעמא [דברים ה יט] קול גדול ולא יסף

1.

What is the reason? It says "Kol Gadol v'Lo Yasaf."

רשב"ל אמר אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל נאמר כאן קול גדול ולא יסף ונאמר להלן [אסתר ט כח] וזכרם לא יסוף מזרעם הלכות [חבקוק ג ו] הליכות עולם לו

(e)

(Reish Lakish): Also Megilas Esther and Halachos (traditions from Sinai) will not be Batel. It says here "Kol Gadol v'Lo Yasaf", and it says [in the Megilah] "v'Zichram Lo Yasuf mi'Zar'am." Halachos [will not be Batel], for it says "Halichos Olam Lo."

ר' לוי בשם רשב"ל צפה הקדוש ברוך הוא שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל אמר מוטב שיקדים כספן של בני לכספו של אותו הרשע לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים

(f)

(R. Levi citing R. Yehoshua ben Levi): Hash-m saw that in the future, Haman will weigh money against [offer to pay Achashverosh in order to destroy] Yisrael. He said that it is good that [Yisrael] give their money before that Rasha [offers his]. Therefore, we read Parshas Shekalim before [Purim].

ר' אבהו בשם ר' לעזר [אסתר ט כא] בכל שנה ושנה הקיש שנה שהיא מעוברת לשנה שאינה מעוברת מה שנה שאינה מעוברת אדר סמוך לניסן אף שנה שהיא מעוברת אדר סמוך לניסן

(g)

Opinion #1 (R. Avahu citing R. Lazar): "B'Chol Shanah v'Shanah" equates a leap year to a regular year. Just like in a regular year, [we read the Megilah] in the Adar next to Nisan, also in a leap year [we read] in the Adar next to Nisan.

א"ר חלבו כדי לסמוך גאולה לגאולה

(h)

Opinion #2 (R. Chelbo): [In a leap year we read in Adar Sheni] in order to put redemption [of Purim] next to redemption [of Pesach].

ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינה אותה השנה היתה מעוברת

(i)

Opinion #3 (R. Levi citing R. Chama bar Chaninah): That year [of the miracle of Purim] was a leap year [and the war was in Adar Sheni];

מה טעמה [שם ג ז] מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר

1.

What is the source? It says [that Haman cast lots] "mi'Yom l'Yom umi'Chodesh l'Chodesh Shneim Asar Hu Chodesh Adar" - [l'Chodesh Shneim Asar is Adar Rishon. Hu Chodesh Adar is extra, to teach that it was Adar Sheni.]

אדר הראשון תוספת אדר השני תוספת

(j)

Question: Is Adar Rishon the added month, or is Adar Sheni the added month?

מה ביניהון

1.

Question: What difference does it make (which is extra)?

ר' שמואל בר רב יצחק אמר שני כבשי (עצרת - קרבן העדה מוחקו) ביניהון נולד בחמשה עשר באדר בשנה שאינה מעוברת ונכנס לשנה שהיא מעוברת

2.

Answer (R. Shmuel bar Rav Yitzchak): It affects the years of lambs (for the Tamid, or for Musafim. They must be yearlings). If they were born on the 15th of Adar of a regular year, and they entered a leap year -

אין תימר אדר הראשון תוספת שנה ארוכה היא אין תימר אדר השני תוספת אין לו אלא עד חמשה עשר באדר הראשון

i.

If you will say that Adar Rishon is the added month, it is a long year (they are still yearlings until Adar Sheni 15). If you will say that Adar Sheni is the added month, it is a yearling only until Adar Rishon (15).

א"ר אייבי בר נגרי מתניתא אמר כן אדר הראשון תוספת דתנינן תמן הן העידו שמעברין את השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים הן העידו שמעברים את השנה על תניי

(k)

Answer (Aivi bar Nagri): Our Mishnah teaches that Adar Rishon is the addition, for it taught there (in Eduyos) that [R. Yehudah and R. Papiyas] testified that we may make a leap year at any time in Adar, and they used to say until Purim. They testified that we may make a leap year on condition [that the Nasi will consent];

הדא אמרה אדר הראשון תוספת אין תימר אדר השני תוספת לא קיים על שתא ומעבר לה

1.

This teaches that Adar Rishon is the added month. If you would say that Adar Sheni is the addition, [on the last day of Adar Rishon] nothing remains from the year. Can he make it a leap year?!

מר עוקבא אשכח תרין איגרן בהדא כתיב ושפר באפיי ובאפי חבריי מוספה על שתא תלתין יומין

(l)

(Mar Ukva): There were two letters [informing about a leap year]. One said "it is proper in the eyes of me and my colleagues add 30 days to the year";

ובחדא כתיב ושפר באפיין ובאפי חברייא מוספה על שתא ירח יומין

1.

And one said " it is proper in the eyes of me and my colleagues to add to the year a month of (i.e. 29) days";

מאן דאמר תלתין יומין אדר הראשון תוספת ומאן דאמר ירח יומין אדר השני תוספת

2.

Inference: The one who said 30 days holds that Adar Rishon is the addition (it is always 30 days). The one who said a month of days holds that Adar Sheni is the addition.

אין מן הדא לית שמע מינה כלום דא"ר יעקב בר אחא ור' יודן גזורי ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי (לעולם שני חדשים מעוברין עיבר את הראשון ולא עיבר את השני מה שעשה עשוי לעולם אדר סמוך לניסן חסר) [צ"ל עשה שני חדשים מעוברין עיבר את השני ולא עיבר את הראשון מה שעשה עשוי - הגר"ח קניבסקי שליט"א]

(m)

Rejection: You cannot learn from there, for R. Yakov bar Acha, R. Yudan Gezori and R. Simon citing R. Yehoshua ben Levi say that if he made the two months [of Adar] full, or he made the second full, but not the first, what he did, he did.

תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מצות הנוהגות באדר השני אינן נוהגות באדר הראשון חוץ מן הספד ומן התענית שהן שוין בזה ובזה

(n)

(Beraisa - R. Shimon ben Gamliel): Mitzvos that apply to in Adar Sheni do not apply in Adar Rishon, except for [the Isur of] eulogies and fasting, which are the same in this [Adar] and in this.

ר' בא רב ירמיה בשם רב ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כרשב"ג

(o)

(R. Ba, Rav Yirmeyah citing Rav, and R. Simon citing R. Yehoshua ben Levi): The Halachah follows R. Shimon ben Gamliel.

ר' חונה רבה דציפורין אמר הנהיג ר' חנינה דציפורין כהדא דרשב"ג

(p)

(Rav Chuna Rabah of Tziporin): R. Chaninah of Tziporin was Manhig like R. Shimon ben Gamliel (he told questioners to follow him - ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita);

לא אמר אלא הנהיג הא להלכה לא

1.

Inference: It says only that he was Manhig like R. Shimon ben Gamliel, but [he did] not [publicly rule that this is the] Halachah.

אבל לעניין שטרות כותבין אדר הראשון ואדר השני אלא שכותבין אדר השני תיניין

(q)

Observation: However, regarding documents, we write Adar Rishon and Adar Sheni (one may not write Stam Adar for Adar Sheni, even though most Mitzvos of Adar are only in the second - ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita), but for Adar Sheni we [may] write "Tinyan" (the second, in place of "Sheni");

ר' יהודה אומר אדר השני כותב תי"ו ודייו

1.

R. Yehudah says, in Adar Sheni he writes [Adar] "Tav" (the first letter of Tinyan), and this suffices.

תמן תנינן אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים

(r)

A Mishnah there teaches that the only differences between Adar Rishon and Sheni are Keri'as ha'Megilah and Matanos l'Evyonim. (This is our Mishnah. The Yerushalmi here copied the Sugya in Shekalim. There, it properly says "a Mishnah there..."!)

ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אף שימוע שקלים וכלאים יש ביניהן

(s)

(R. Simon citing R. Yehoshua ben Levi): They differ even about announcing [that people must give half-]Shekalim and [sending Sheluchim to uproot] Kil'ayim. (These are only in Adar Sheni.)

ר' חלבו ורב חונה רב [צ"ל רבה - ידיד נפש] בשם רבי חייה רבה הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה

(t)

(R. Chelbo and Rav Chuna Rabah citing R. Chiyah Rabah): Everyone is Yotzei on the 14th, which is the time of its reading.

אמר ר' יוסה ויאות כלום אמרו משמ[י]עין על השקלים לא כדי שיביאו ישראל שקליהן בעונתן אם אומר את באדר הראשון עד כדון אית בשתא שיתין יומין

(u)

Support (for R. Simon - R. Yosah): You said properly! Don't we announce about Shekalim so Yisrael will bring their Kelim in the proper time? If you say [at the beginning of] Adar Rishon, there are still 60 days in the year! (There is no reason to announce so early);

כלום אמרו יוצאין אף על הכלאים לא כדי שיהו הצמחין ניכרין אם אומר את באדר הראשון עד כדון אינון דקיקין:

1.

We go out for Kil'ayim (to uproot it) when the vegetation is recognized. If you will say in Adar Rishon, the vegetation is not yet recognized [to know whether or not it is Kil'ayim].

3)

LENIENCIES OF YOM TOV OVER SHABBOS (Yerushalmi Halachah 6 Daf 7b)

מתני' אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד

(a)

(Mishnah): The only difference between [Melachos forbidden on] Yom Tov and Shabbos is Ochel Nefesh (preparation of food);

אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת:

1.

The only difference between Shabbos and Yom Kipur is that [for Shabbos] one who [did Melachah b'Mezid] is punished through Beis Din (stoning), and [for Yom Kipur] he gets Kares.

גמ' תני בשם ר' יהודה אף מכשירי אוכל נפש התירו

(b)

(Beraisa, citing R. Yehudah): Also Machshirei [matters needed to enable preparing] Ochel Nefesh they permitted [on Yom Tov].

מה ביניהון

(c)

Question: What do [R. Yehudah] and [the Tana of our Mishnah] argue about?

ר' חסדי אומר לחדד ראשו של שפוד ביניהון

(d)

Answer #1 (Rav Chisdi): They argue about whether one may sharpen the end of a roasting spit.

ר' חנינא בריה דר' אבהו הוציא אש מהאבנים ביניהון

(e)

Answer #2 (R. Chanina brei d'R. Avahu Rav Chisdi): They argue about whether one may make a [new] fire from rocks [in order to cook].

תני רבי יהודה בר פזי דברזילה הוא הדבר

(f)

(R. Yehudah bar Pazi of Barzilah): This is the matter [that they argue about. We explain like ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita.]

מהו הוא הדבר לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר אי להוציא אש מן האבנים הוא הדבר

(g)

Question: What is "this is the matter"? Is the matter to sharpen the end of a spit, or is the matter to make a [new] fire from rocks?

לית לך אלא כהדא אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גב חברתה

(h)

Answer: We can resolve this only from the following [Mishnah (Beitzah 3:7)]. We may not sharpen a knife [the usual way] but one may scrape it against another [knife];

א"ר חסדי דר' יודא היא דמר (ר' יודא) [נראה שצ"ל רב יהודה, ע"פ ביצה ה:ב] בשם שמואל דברי הכל היא כדי להעביר שמנונית שעליה

1.

Rav Chisdi said that this is like R. Yehudah. Rav Yehudah said in the name of Shmuel that all agree to it. [One scrapes it not to sharpen it, rather,] in order to remove grease on [the knife. The Amora'im agree that only R. Yehudah permits in order to sharpen. This shows that the Tana'im argue about sharpening, like Answer #1 above.]

כל אלו ביום טוב אין צריך לומר בשבת

(i)

Citation (Beitzah 5:2 - Mishnah): All these are [forbidden] on Yom Tov, and one need not say on Shabbos. (The Mishnah concludes "the only difference between Yom Tov and Shabbos is Ochel Nefesh.")

אילין אינון והא אית לך חורנין [דף ח עמוד א] סקילה בשבת אין סקילה ביום טוב כרת בשבת אין כרת בי"ט מכות ביום טוב אין מכות בשבת

(j)

Question: Is this (Ochel Nefesh) the only difference between Shabbos and Yom Tov]? There are others! There is stoning for [Melachah b'Mezid] on Shabbos, and there is no stoning for Yom Tov! There is Kares for Shabbos, and there is no Kares for Yom Tov! There are lashes for Yom Tov, and there are no lashes for Shabbos!

אין תימר בדברים שיש בהן אוכל נפש אתינן מיתני

(k)

Suggestion: The Mishnah discusses [things permitted only on Yom Tov for] Ochel Nefesh. It does not discuss punishments, for both of them have punishments (even though the punishments are different)

והא תנינן משחילין פירות דרך ארובה בי"ט אבל לא בשבת

(l)

Objection #1: [The previous] Mishnah (Beitzah 5:1) teaches that one may lower Peros (partially dried grain) through a skylight on Yom Tov, but not on Shabbos! (This is lest it get wet, and not for Ochel Nefesh!)

ועוד מן הדא שוחקין עצי בשמים למילה בי"ט אבל לא בשבת

(m)

Objection #2 (Beraisa): One may grind fragrant wood for Bris Milah on Yom Tov, but not on Shabbos!

א"ר יוסה והוא (שמל) [צ"ל שלא מל הגר"ח קניבסקי שליט"א בשם ספר חרדים]

1.

R. Yosah: This is if he did not yet circumcise. (After the Bris, if he lacks spices, it is permitted even on Shabbos due to Piku'ach Nefesh. On Yom Tov it is permitted even beforehand to enable Bris Milah, Mitoch (since) the Torah permitted grinding for Ochel Nefesh.)

ועוד מן הדא דתני מודין חכמים לר"מ בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין

(n)

Objection #3 (Beraisa): Chachamim agree to R. Meir about tied ropes that seal covers to pits and caves, that one may shake them, untwine them, untie them or cut them [on Yom Tov], but on Shabbos one may shake them, but not untwine them, untie them or cut them;

ובכלים בשבת מותר אין צ"ל בי"ט

1.

And regarding Kelim, [all of these] are permitted on Shabbos, and there is no need to say that they are permitted on Yom Tov. (The Gemara did not answer the question.)

4)

DIFFERENCES BETWEEN SHABBOS AND YOM KIPUR (Yerushalmi Halachah 6 Daf 8a)

אין בין שבת לי"ה אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת:

(a)

(Mishnah): The only difference between Shabbos and Yom Kipur is that [for Shabbos] one who [did Melachah b'Mezid is punished through Beis Din (stoning), and [for Yom Kipur] he gets Kares.

הא בתשלומין שניהן שוין מתני' דרבי נחונייה בן הקנה

(b)

Inference: Regarding payment [for damage done through Melachah], both of them are the same! Our Mishnah is like R. Nechunyah ben ha'Kanah;

דתני ר' נחונייה בן הקנה אומר יום הכיפורים כשבת בתשלומין

1.

(Beraisa - R. Nechunyah ben ha'Kanah): Yom Kipur is like Shabbos for payment. (All exempt from payment for Shabbos, since he is Chayav Misas Beis Din at the time. R. Nechunyah exempts even one who is Chayav Kares at the time.)

ר"ש בן מנסיא אומר מחוייבי כריתות כמחוייבי מיתות ב"ד

2.

R. Shimon ben Menasiya says, Aveiros of Kares are like Aveiros of Misah.

מה נפק מן ביניהון

(c)

Question: What do [the Tana'im in this Beraisa] argue about?

ר' אחא בשם ר' אבונא נערה נדה ביניהון

(d)

Answer #1 (R. Acha citing R. Avuna): They argue about [one who rapes] a Na'arah [Besulah] who is a Nidah (this will be explained).

ר' מנא אמר אף אחות אשתו ביניהון

(e)

Answer #2 (R. Mana): They argue even about [one who rapes] his wife's sister.

על דעתיה דר' נחוניה בן הקנה מה שבת אין לה היתר אחר איסורה אף י"ה אין לו היתר אחר איסורו ואלו הואיל ויש להן היתר אחר איסורן משלם

1.

R. Nechunyah ben ha'Kanah holds that just like Shabbos, there is no Heter for its Isur, also Yom Kipur has no Heter for its Isur, but these (Nidah and Achos Ishto), since they have a Heter for their Isur (after Tevilah, or through his wife's death), he pays. (TORAH MI’TZIYON, Kesuvos 3:1 – the Isur does not return without a new action (sighting of blood, or marrying another sister). Shabbos and Yom Kipur, the Isur returns automatically.)

על דעתיה דר"ש בן מנסיא מה שבת יש בה כרת אף י"ה יש בה כרת ואלו הואיל ויש בהן כרת אינו משלם

2.

R. Shimon ben Menasiya holds that just like Shabbos has Kares, also Yom Kipur has Kares, and [also] these, since they have Kares, he does not pay.

ר' יודה בר פזי אמר מכות וכרת מה אמרין בה אלו תנייא

(f)

Question (R. Yudah bar Pazi): If one transgressed an Aveirah that has lashes and Kares, what would these Tana'im say?

א"ר יוסה צריכה לרבנן

1.

R. Yosah: [This question] needs great Chachamim [to answer it]!

רבי יונה בעי ולמה לא שמע לה מן הדא דתני רשב"י

2.

Question (R. Yonah): Why didn't he learn from what R. Shimon bar Yochai taught?

דתני רשב"י ר' טרפון אומר נאמר כרת בשבת ונאמר כרת בי"ה מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת שנאמר בי"ה אין מכות אצל כרת

i.

(Beraisa - R. Shimon bar Yochai): R. Tarfon says, Kares is written about Shabbos, and Kares is written about Yom Kipur. Just like the Kares said about Shabbos, there are no lashes with the Kares (since one can be killed for the Lav of Melachah on Shabbos, one cannot be lashed for it), also the Kares said about Yom Kipur, there are no lashes with the Kares.

א"ר מנא קומי ר' יוסי מה צריכה ליה כרשב"ל ברם כר' יוחנן אם מכות אצל מיתה יש לו לא כל שכן מכות אצל כרת

(g)

Assertion (R. Mana, to R. Yosi): It is a question according to Reish Lakish. However, according to R. Yochanan, if there are lashes when there is Misah, all the more so there are lashes when there is Kares!

דאיתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשם עכו"ם ר' יוחנן אמר אם התרו בו לשם אותו ואת בנו לוקה לשם עכו"ם נסקל

1.

They argued about one who slaughters Oso v'Es Beno for idolatry. R. Yochanan said, if they warned him for Oso v'Es Beno, he is lashed. If they warned him for idolatry, he is stoned;

רשב"ל אמר אפי' התרו בו לשם אותו ואת בנו אינו לוקה מאחר שהתרו בו לשם עכו"ם נסקל

2.

Reish Lakish says, even if they warned him for Oso v'Es Beno, he is not lashed, since if they [would] warn him for idolatry, he would be stoned.

א"ל אפי' כר' יוחנן צריכה ליה תמן לשני דברים והכא לדבר א'

(h)

Rebuttal (R. Yosi): It is a question even according to R. Yochanan. There [lashes and Kares are for] two different Aveiros. Here, [he asks about] one Aveirah.

1.

Note: A Stam Mishnah (Makos 13a) teaches that one is lashed for one's sister, aunt... i.e. Chayavei Kerisos! Even though there is an argument about this in a Beraisa (13b), we concluded above (6b) that in such a case, the Halachah follows the Stam!

על דעתיה דרשב"ל מה בין אילין תניא לאילין רבנן

(i)

Question: (Ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita - if one was Shogeg about an Aveirah with lashes, in Terumos, Reish Lakish exempts him from paying for the Aveirah, even though he is not lashed; R. Yochanan disagrees.) According to Reish Lakish, what is the difference between these Tana'im (R. Nechunyah and R. Shimon ben Menasiya), who exempt Chayavei Kerisos from payment, and Rabanan? (In any case he does not pay, for there is a Lav with the Kares!)

לאוים לא כריתות

(j)

Answer: They argue about Lavim without Kares.

רבי יודן אמר הבא על הממזרות אית ביניהון

(k)

Explanation #1 (R. Yudan): They argue about one who has Bi'ah with a Mamzeres [Na'arah Besulah, whether or not he pays the fine].

ר' חנינא אמר אף המצית גדישו של חבירו בי"ט ביניהון

(l)

Explanation #2 (R. Chanina): They argue even about one who burned another's stack on Yom Tov. (Even though it is not a fine, Rabanan exempt);

על דעתון דאילין תנייא הואיל ואין בהן כרת משלם על דעתון דאילין רבנן הואיל ויש בהן מכות אינו משלם

1.

According to these Rabanan (R. Nechunyah and R. Shimon ben Menasiya), since there is no Kares, he pays. According to [the other] Rabanan, since there are lashes [for Mezid], he does not pay.

מעתה אלו נערות שיש להן קנס לא כרבנן

(m)

Question: [According to Reish Lakish, the Mishnah] "there is a fine for [raping or enticing] the following Na'aros (and a Mamzeres is included)" is unlike Rabanan!

א"ר מתניה תיפתר דברי הכל בממזר שבא על הממזרת

(n)

Answer (R. Matanyah): It is like everyone. It discusses a Mamzer who has Bi'ah with a Mamzeres.

ואשת אחיו לא יבמתו היא

(o)

Question: [Why is there a fine for] his brother's wife? She is his Yevamah! (It is a Mitzvah to had Bi'ah with her, even against her will! We must say that his brother died. If not, she is an Arusah, and he is Chayav Misah.)

א"ר מתניה תיפתר שהיו לאחיו בנים ואירס אשה ומת ובא אחיו ואנסה:

(p)

Answer (R. Matanyah): The case is, his brother had children [from another wife, so Yibum does not apply] and he was Mekadesh a woman (Na'arah), and died, and [the Na'arah's] brother came and raped her.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF