[1] עוד נזכר בגמ' (בסוף העמוד) במה זכה ר' זירא (האמורא) לאריכות ימים. ומשום שבעה דברים: א) מימיו לא כעס אפי' בתוך ביתו. ב) לא צעד בפני מי שגדול ממנו. ג) לא הרהר במבואות המטונפות. ד) לא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. ה) לא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי. ו) לא שש בתקלת חברו. ז) לא קרא לחברו בחכינתו (שלא כינה את חברו בשם גנאי אפי' שרגילים לכנותו בשם זה). וי"א בחניכתו (כינוי שרגילים לקרוא מדורות למשפחתו, אם היה שם גנאי לא היה קורא בו).

[2] והחילוק בין א"י לבבל, דכיון שבבוא גואל הם בטלים דכולם יעלו לא"י לכן מועיל בהם תנאי, משא"כ בשל א"י.

[3] והראיה דהרי הגמ' אסרה לחשב בהם חשבונות, ולהכנס בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים.

[4] אכן דבר של קלות ראש ביותר או של עגמת נפש ביותר כגון לזרוע את אותו המקום, בזה לא מועיל אפי' בחורבנם, אא"כ יקח אותה משבעה טובי העיר. ומה שמותר הוא לאכול ולשתות שם וכן לעשות שם חשבונות.