MEGILAH 23 (7 Av) - Dedicated in memory of Dr. Simcha Bekelnitzky (Simcha Gedalya ben Shraga Feibush) of Queens, N.Y., Niftar 7 Av 5757, by his wife and daughters. G-d-fearing and knowledgeable, Simcha was well known in the community for his Chesed and Tzedakah. He will long be remembered.

מגילה דף כג. א

מה הן מספר העולים לתורה בשבת וביוה"כ, והאם אפשר להוסיף עליהם?

ביוה"כ בשבת הקדושה האם מוסיפים
לר' ישמעאל ששה שבעה אין מוסיפים
לר' עקיבא שבעה ששה מוסיפים
למתניתין, ולתנא דבי ר' ישמעאל ששה שבעה מוסיפים

בימים דלהלן האם יש להקדים או לאחר [1] בכניסה וביציאה מבית הכנסת בשחרית, ומדוע?

בכניסה ביציאה
ביו"ט מאחרין - דצריך לטרוח בסעודת יו"ט [2] ממהרין - כדי לקיים שמחת יו"ט
ביוה"כ [3] ממהרין - דאין מה להכין בו מאחרין - דאין בו סעודה
בשבת ממהרין - דכבר הכל מוכן מע"ש ממהרין - משום עונג שבת

מספר העולם לתורה כנגד מי?

לדעה אחת לדעה אחרת
שלשה כנגד
ברכת
כהנים
יברכך ה' וישמרך כנגד שלשה שומרי הסף [4]
חמשה יאר ה' פניו אליך ויחנך כנגד ה' מרואי פני המלך [5]
שבעה ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום כנגד ז' רואי פני המלך [6]
ששה כנגד ששה שעמדו מימין עזרא ומשמאלו
ארבעה (תוס') דמוסף חשוב להוסיף עוד גברא אחד יותר מאשר על כל יום

מגילה דף כג: א

בשביל כמה אנשים פורסים על שמע [7]? [תוד"ה ואין].

לכמה אנשים? מנין?
למשמעות רש"י בשביל מנין שלם שלא שמע ------
לרבותינו שבמערב שבעה שלא שמעו עם ג' סגי בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ ה' [8]
ליש אומרים ששה שלא שמעו עם ד' דבפסוק הנ"ל תיבת "בָּרְכוּ" היא ששית
לר"ת בספר הישר חמשה שלא שמעו עם ה' דעד תיבת "בָּרְכוּ" יש ה' תיבות
לנראה לי בתוס' שלשה שלא שמעו עם ז' דעד תיבת "בְּהִתְנַדֵּב" יש ג' תיבות [9]
תלמידי רש"י משמו אפילו בשביל א' שלא שמע דאפשר להוציא אפי' אם יצא [10]

-------------------------------------------------

[1] כלומר, האם מתחילים את התפלה מוקדם או מאוחר, וכן האם מאריכים בתפלה ומאחרין לצאת, או מקצרים וממהרין לצאת.

[2] דיש מן המלאכות שהיו מוטלות על הגברים כגון שחיטה וכו', והיו צריכים לטרוח במלאכות אלו קודם התפלה כדי שכשיחזרו מהתפלה יהיה הכל מוכן לסעודת יו"ט.

[3] סברה הגמ' בתחילה דמה שביוה"כ ארוכה התפלה יותר משאר ימים הוא כדעת ר"ע שביוה"כ יש בו שבעה עולים - עולה נוסף יותר אפי' משבת (לשיטתו), ודחתה, דהברייתא הזו לכו"ע ומה שממהרין ומאחרין משום שאומרים בתפלה את כל סדר העבודה והוידויים והתפלה ארוכה.

[4] פסוק הוא במלכים (ב', כה:יח) "וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף".

[5] גם זה פסוק שם (שם:יט) "וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר".

[6] לרש"י הכוונה לאלו המוזכרים אצל אחשורוש (אסתר א:יד) "שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת". ותוס' הקשו על זה שלא נראה שתקנו חכמים כנגד ענינו של אותו רשע, ולכן פירש ר"ת שהכוונה לאותן הכתובים בירמיה (נב:כה) "וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ".

[7] פי', אנשים שהתפללו בבתיהם ואח"כ נתקבצו לבית הכנסת ורוצים לשמוע קדיש וברכו, מעמידים חזן עליהם שיאמר קדיש וברכו וברכה ראשונה של יוצר. ולשון פרוסה - היינו חצי, שעושים חצי מהדבר שלא אומרים שתי ברכות של ק"ש אלא רק ברכה אחת.

[8] פסוק הוא בשירת דבורה (שופטים ה:ב) שנזכר בו ענין "ברכו" ויש בו ז' תיבות, ומזה יש ללמוד שסגי בשבעה שלא שמעו.

[9] וה"פ הפסוק: "בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל" - מפני מה, מפני שלא עשו את המוטל עליהם לעשות, ואז התנדב עם לעשות מה שצריך - לברך את ה', ולכך מונים את הג' תיבות עד תיבת בהתנדב.

[10] כלומר, אפי' הוא עצמו שלא שמע יכול להצטרף לט' אנשים ששמעו, ויכול אחד מאותם הט' להוציא אותו, דכך מצאנו שגם מי שיצא מוציא, דהרי שליח ציבור שהתפלל כבר י"ח חוזר ומוציא את הרבים.

עוד חומר לימוד על הדף