[1] מיירי באופן שסליק ענינא ולא יכול להמשיך ולקרוא עוד מהפרשה הבאה. אבל בשני וחמישי שיכול להמשיך ולקרוא עוד - בזה לא מיירי.

[2] ואף שעי"ז לא ישאר בפרשה ג' פסוקים, הכא שאני, משום דאי אפשר.

[3] והיינו שבב' פסוקים וחצי יש חשיבות של שלשה פסוקים. וע' שפת אמת שלמד שבזה גופא נחלק עמו רב וסובר שאין לזה חשיבות ג' פסוקים. אולם ברשב"א ובריטב"א לא משמע כן, אלא שנחלקו מה עדיף האם לפסוק או לדלג, אבל לכו"ע שנים וחצי פסוקים חשובים כשלשה.

[4] דמי שנכנס - שואל, ומפרשים לו שכבר קראו שלשה פסוקים, ואין לגזור בו שמא יחשוב שקוראים רק פסוק אחד.

[5] גזירה משום היוצאים, שיחשבו שהקורא אחר זה לא יקרא אלא שני פסוקים ששייר הראשון.

[6] אמנם ע' ביוסף דעת (עמוד קמ"ו) שציין דלדעת הפוסקים גם זה אסור. ורק כשמטה על צידו מותר, יעו"ש עוד.