TOSFOS DH 'ELA HACHA BE'MAI ASKINAN, SHE'BISHLO BA'ATZEI HEKDESH'.
תוס' ד"ה 'אלא הכא במאי עסקינן שבישלו בעצי הקדש'.
(SUMMARY: Tosfos explains why the Mishnah does not incorporate 'MO'el be'Hekdesh' with those who receive Malkos.)
ואם תאמר, לילקי משום הזיד במעילה באזהרה?
Question: Let him also receive Malkos for being Mo'el be'Hekdesh, since someone who is Mo'el be'Meizid is subject to Malkos?
וי"ל, דלא חשיב אלא לאו דאיתנהו בפחות משוה פרוטה.
Answer: The Tana is only discussing La'avin which are punishable for less than the value of a P'rutah (see also Tosfos Shantz).
TOSFOS DH MASKIF LAH RAV OSHAYA. VE'LICHSHIV NAMI MISHUM ZORE'A BE'NACHAL EISAN?'
תוס' ד"ה 'מתקיף לה רב אושעיא, וליחשוב נמי משום זורע בנחל איתן?'
(SUMMARY: Tosfos explains resolves the fact that our Sugya clearly holds 'Tana ve'Shayar' with the Gemara earlier which states that we cannot say 'Tana ve'Shayar.)
קשה, דהשתא פריך טובא (ונפרוך דלא) ולא משני מידי - וצריך לומר, דע"כ דתנא תנא ושייר; ולעיל קאמר אלא 'תני תנא שמונה ואת אמרת תנא ושייר!'?
Question: In our Sugya, the Gemara asks many questions and gives no answers, in which case one is forced to apply the principle 'Tana ve'Shayer' (the Tana deliberately omits some cases); whilst earlier the Gemara asked 'the Tana said "eight" and you say "Tana ve'Shayar!" '?
ואומר הר"ם, דלא דמי לעיל דקתני 'שמונה', ומני י"ט בחד, ואם איתא דאיכא תו מלקות משום י"ט, היה לו למנותן בשתים. אבל הכא יכול להיות דלא איירי תנא למיחשב כל הני גווני דזורע בנחל איתן ומוחק את השם.
Answer: The Ram answers that we cannot compare the cases. Above, where the Tana specifically said 'eight', and then it lists Yom-Tov, had there been an additional Malkos because of Yom-Tov, he should have listed it as two; whereas here it is perfectly plausible to say that the Tana is simply not discussing all those cases of planting in a Nachal Eisan and erasing the Name of Hash-m.
TOSFOS DH 'AMAR LEIH, K'GON DE'AMAR "SHE'LO ACHROSH BEIN BECHOL BEION BE'YOM-TOV"!'
תוס' ד"ה 'אמר ליה כגון דאמר "שלא אחרוש בין בחול בין ביו"ט"!'
(SUMMARY: Tosfos explains queries the Gemara's answer and resolves the problem.)
וקשה, דאכתי ליתא בלאו והן, כדפריך פ"ג דשבועות (דף כד. ושם) גבי 'שלא אוכל נבילה ושחוטה' - דפריך 'מי איתא בלאו והן'?
Question: It is still not subject to both 'La'av ve'Hen' ('I won't' and 'I will'), as the Gemara asks in Shevu'os, in connection with the case of 'I will not eat Neveilah or an animal that has been Shechted', where it asks 'But this is not subject to 'La'av ve'Hen?'
ואולי י"ל דמשכחת לה בהן כגון עפר תיחוח, דלית בה חיובא מן התורה באותה חרישה.
Answer: Perhaps one can answer that it is indeed subject to 'La'av ve'Hen', if for example, there is soft earth, where he will not be Chayav min ha'Torah for plowing there.
TOSFOS DH 'SHEHAREI GUF ECHAD VE'AS'O HA'KASUV SH'NEI GUFIM'
תוס' ד"ה 'שהרי גוף אחד ועשאו הכתוב ב' גופים'
הקונטרס פירש כגרסתו.
Statement: Rashi explains this according to his version of the text.
ור"ת פירש בענין אחר כמין חומר - דכתיב ביה "כצבי וכאיל", שהם ב' מינין.
Explanation: Rabeinu Tam explains it beautifully 'like a bag of spices' - Because the Torah writes in connection with it (Pesulei ha'Mukdashin) "ka'Tzvi ve'cha'Ayal" ("like a deer and like a gazelle"), which are two species.
ובזה הפירוש, מיושב הא דאמרי' בבכורות (דף לג.) 'תלתא "צבי ואיל" כתיבי בו: חד לכדרב יצחק וחד לכדר' הושעיא'. ופירוש הקונטרס 'לא אתפרש למילתייהו'.
Proof (Part 1): Based on this explanation, we can understand what the Gemara says in Bechoros "Tzvi ve'Ayal" is written three times in connection with it; one like Rebbi Yitzchak and one like Rebbi Hoshaya. Rashi comments there that he does not know which statements of Rebbi Yitzchak and Rebbi Hoshaya it is referring to ...
והשתא ניחא הא דרבי יצחק ורבי הושעיא דהכא.
Proof (Part 2): ... According to Rabeinu Tam however, it refers to their statements in our Sugya.
TOSFOS DH 'HA'MANHIG BE'SHOR PESULEI HA'MUKDASHIM, LOKEH
תוס' ד"ה 'המנהיג בשור פסולי המוקדשים לוקה'
(SUMMARY: Tosfos explains establishes the Mishnah and explains why.)
ודוקא אי מושך השור משוי בגופו, אבל בלא המשכה אין לוקה בהנהגה ...
Clarification: This speaks specifically where the ox is pulling a load with its body ...
דאם לא כן, לעולם לא יוכלו להנהיג שור פסולי המוקדשים ממקום אחר.
Proof: Otherwise, one would never be permitted to lead an ox that is Pesulei ha'Mukdashin from one place to another.
22b----------------------------------------22b
TOSFOS DH 'HA DE'AMDUHU LE'YOMI'
תוס' ד"ה 'הא דאמדוהו ליומי'
(SUMMARY: Tosfos explains the Mishnah and the Beraisa according to the current 'Ukimta').
פי' בו ביום שאמדוהו לקבל, חזרו ואמדוהו שלא יוכל אז לקבל, קאמרה מתני' דלוקה אי לא לקי, דאזלינן בתר אומד הראשון, ונמתין לו עד שיבריא וילקה כמו שאמדוהו.
Explanation (Part 1): On the same day that they assessed that he was able to take the full amount, they retracted and declared that he couldn't, our Mishnah rules that if he did not yet receive Malkos, he is subject to the full amount, since we go after the initial assessment, and that is what he will receive after he has recovered.
אבל אם אמדוהו אומד שני למחר, שמא הכחיש אחר הראשון, ואזלינן בתר האחרון ופטור, שהרי אמדוהו שאין יכול ללקות כלל.
Explanation (Part 2): Whereas if the second assessment took place on the following day, then we take into account the possibility that he may have become weaker after the first assessment, in which case we go after the latter assessment and he is Patur, since they declared that he is unable to take anything.
וכן בדינא דסיפא 'אמדוהו מתחלה לקבל י"ח, ובו ביום אמדוהו לקבל כולם, אזלינן בתר השני ולוקה, אם לא לקה כבר כל הי"ח, דאומד ראשון היה טעות, ואזלינן בתר בתרא.
Explanation (Part 3): Likewise, regarding the Din in the Seifa, where they initially assessed him for eighteen, and on the same day they declared that he could take the full amount, we go after the second assessment, provided he had not already received all eighteen (because the first assessment was made in error, so we go after the second one).
וברייתא דאמדוהו ביום אחרון למחר, אזלינן בתר הראשון, ופטור מללקות ארבעים.
Explanation (Part 4): ... whereas the Beraisa speaks where they assessed him on a later day, so we go after the first assessment, and he is Patur from Malkos altogether (See Hagahos ha'Bach).