תוס' ד"ה 'אלמא גר תשוב עובד כוכבים הוא'.

(SUMMARY: Tosfos explains what led the Gemara to believe that a Ger Toshav is a Nochri, and rejects the explanation of the 'Tosefta', who learns that a Ger Toshav goes into Galus for killing a Yisrael, and vice-versa).

(אינו) מדקדק מדאתי למעוטי גר תושב שהרג ישראל, שאינו גולה אלא נהרג; וכן ישראל שהרג גר תושב דפטור, דכן מוכיח לשון מתני' דקתני 'הכל גולין ע"י ישראל וישראל ע"י כולן חוץ מגר תושב', דלא הוי בכלל דהאי הכל דאין גולין ע"י ישראל וכן ישראל אינו גולה על ידו (אלא); קא סלקא דעתיה כיון דישראל אינו גולה ע"י גר תושב ולא גר תושב ע"י ישראל, אלמא גר תושב דינו כעובד כוכבים; א"כ הוא הדין גר תושב לגר תושב, מידי דהוה אעובד כוכבים לעובד כוכבים. ולכך קאמר 'אימא סיפא ... '


Explanation: The Gemara extrapolates this from the fact that the Mishnah precludes a. a Ger Toshav who kills a Yisrael, from Galus, (because he is Chayav Misah), and b. a Yisrael who kills a Ger Toshav (who is Patur). Because, when the Mishnah writes 'ha'Kol Golin al-Yedei Yisrael, ve'Yisrael Golin al-Yedei Kulan, Chutz mi'Ger Toshav', it implies that a Ger Toshav is completely precluded from 'Chulan'. Consequently, we think that he is considered a Nochri, in which case, he will also be Patur if he kills another Ger Toshav (like a Nochri who kills another Nochri). And that explains why we ask from the Seifa, which obligates a Ger Toshav who kills a Ger Toshav to go into Galus.

ומשני, 'רישא דוקא קאמר גר תושב לישראל', אבל גר תושב לגר תושב לא, וכדמייתי בתר הכי מקראי.


Gemara's Refutation: The Gemara therefore explains that the Reisha speaks specifically where a Ger Toshav kills a Yisrael, but not where he kills another Ger Toshav, in which case he will indeed be Chayav Galus (as the Gemara will learn shortly from Pesukim).

ובתוספ' ראיתי, שדחק לפרש דמעיקרא סלקא דעתיה דגר תושב וישראל גולין זה ע"י זה, 'וחוץ דגר תושב' דקתני במתני' אתא למעוטי שאין גר תושב גולה ע"י הכל ולא הכל על ידו.


Alternative Explanation: The 'Tosefta' learns be'Dochek (in a pushed explanation) that we initially think that a Ger Toshav does go into Galus for killing a Yisrael and vice-versa, 'and that Chutz mi'Ger Toshav' in the Mishnah merely comes to teach us that he does not go into Galus in all cases, and that not everybody goes into Galus for killing him.

ולא ידענא מאי קאמר; חדא דכל היכא דקתני 'חוץ ... ' קאי אכל מה דלעיל מיניה.


Refutation: It is not clear what the Tosefta means however, first of all, because whenever we find the word 'Chutz .. ', it always refers to everything that precedes it and not to only part of it.

ואף את"ל דהאי חוץ אתי למעוטי דלא הוי בכלל ישראל לגלות ע"י הכל והכל על ידו (מ"מ) ...


Proposed Answer: And even if we suggest that, it comes to teach us that a Ger Toshav is not included in the Din of a Yisrael to go into Galus via everyone, and others through him ...

... קשה, דהא לא קתני כללא גבי ישראל, ו'חוץ' משמע דאתי לאפוקי מכללא? ועוד, דגר תושב לאו בכלל ישראל הוא; ואמאי איצטריך לאפוקי?


Double Rejection: ... It still remains difficult, inasmuch as the Tana does not mention the K'lal in connection with a Yisrael, and as we just said, 'Chutz' always comes to preclude from the K'lal (as we initially asked)? and what's more, a Ger Toshav is not included in the Din, so why do we need to preclude him?

וע"ק, דא"כ דס"ד מעקירא דישראל וגר תושב גולין זה ע"י זה, מאי קאמר 'אלמא עובד כוכבים הוא'? אי עובד כוכבים הוא, לא יגלה ישראל על ידו ולא הוא ע"י ישראל?


A Final Rejection: Furthermore, if we initially think that a Ger Toshav does go into Galus for killing a Yisrael and vice-versa, then how can the Gemara state 'Alma, Oved-Kochavim Hu'? If he is an Akum, then neither ought he to go into Galus for killing a Yisrael, nor ought a Yisrael to go into Galus for killing him?



תוס' ד"ה 'דרך עלייה דישראל פטור, הוא נהרג'.

(SUMMARY: Tosfos explains why we are not concerned if in some regards, the Ger Toshav is not the same as a Nochri).

וא"ת, אכתי לא הויא דומיא דעובד כוכבים, דאפי' דרך ירידה נהרג?


Question: But he is still not similar to a Nochri, who is sentendes to death even if he killed Derech Yeridah?

וי"ל, דמ"מ הוא דומיא דעובד כוכבים; מה עובד כוכבים לא שנא בר מיניה ל"ש לאו בר מיניה ... ; ובכך הוי סגי דומיא דעובד כוכבים בחדא מילתא.


Answer: Nevertheless, he is similar to a Nochri, inasmuch as, like a Nochri, no distinction is drawn between the same species (a Nochri like himself) and another species, so too, by a Ger Toshav, and it will suffice to resemble a Nochri completely in just one regard.



תוס' ד"ה 'אמר ליה רבה, "ולא כ"ש הוא, ומה דרך ירידה ... " ? '

(SUMMARY: Tosfos explains that Rabah clearly disagrees with the Gemara in the first Perek, which maintains that Derech Aliyah is more stringent than Derech Yeridah).

וא"ת, אדרבה היא הנותנת; דרך ירידה, דניתן לישראל לכפרה סגי ליה בגלות, אבל דרך עלייה דלא ניתן לישראל לכפרה, חמור הוא ואינו גולה, דלא סגי בגלות; דה"נ אמרינן ברפ"ק (לעיל דף ב:)?


Question: On the contrary, it is precisely because Derech Yeridah is 'atonable' that Galus will suffice; Whereas Derech Aliyah, which is not, is more stringent, inasmuch as Galus will not be sufficient (for so we learned in the first Perek)?

וי"ל, דלית ליה האי טעמא. דדרך עלייה לאו משום דלא סגי ליה בגלות, אלא משום דקיל הוא ביותר מירידה דהוי אנוס ביותר, והלכך לא מצי אמרת דחמור ביותר מירידה.


Answer: Rabah does not concur with that reasoning; In his opinion, Derech Aliyah is Patur, not because Galus will suffice, but because it is much lighter than Derech Yeridah, and is considered Oneis; Hence one cannot say that it is more stringent than Derech Yeridah.



תוס' ד"ה 'ואזדו לטעמייהו'.

(SUMMARY: Tosfos explains the respective opinions of Rav Chisda and Rabah).

רב חסדא, דמוקי לה דרך עלייה ואז נהרג; ולא מוקי לה באומר מותר, משום דס"ל 'דאומר מותר אנוס הוא' ולא מיקטל. ורבה אית ליה איפכא; דדרך עלייה לא מיקטל, אבל אומר מותר מיקטל, דהיה לו ללמוד ולא למד.


Clarification: Rav Chisda establishes the Beraisa (where he is killed) by Derech Aliyah, and not by 'Omer Mutar', because he maintains that 'Omer Mutar' is considered an Oneis, in which case he would not be killed. Whereas Rabah takes the opposite view; that Derech Aliyah is not killed, but 'Omer Mutar' is, since he ought to have learned, but didn't.



תוס' ד"ה 'כסבור בהמה ונמצא אדם'.

(SUMMARY: Tosfos proves that Rabah is referring to Ger Toshav and not to a Yisrael).

רבה אמר חייב, דהיה לו לעיין אם אדם אם בהמה; וה"נ 'אומר מותר' היה לו ללמוד.


Explanation #1: Rabah says that he is Chayav, because he should have been made a point of discerning whether it was a person and an animal; likewise 'Omer Mutar' ought to have learned.

וצ"ל, ש'נמצא אדם' גר תושב, מדקאמר 'ונמצא גר תושב'.


Explanation #2: We must therefore say that, seeing as the next case says 've'Nimtza Ger Toshav ', this case too, refers to a Ger Toshav.

וכן הא דקאמר 'חייב', איירי בגר תושב, דאי בישראל, לא מיחייב א'גר תושב.


Extented Explanation & Proof: Similarly, 'Chayav' refers to (the murderer who is) a Ger Toshav, since a Yisrael is not Chayav Garlus for killing a Ger Toshav.

ועוד, דאי בישראל, א"כ 'חייב' דקאמר רבה ,חייב גלות' קאמר; וזה אינו, דהא לעיל ממעטינן ,אומר מותר' מגלות.


Second Proof: Furthermore, if it was talking about a Yisrael, where Rabah says Chayav, it would have to mean Chayav Galus; and that is simply not correct, seeing as Rabah precluded 'Omer Mutar' from Galus.

אלא על כרחך מיירי שההורג נמי גר תושב; ורב ה דאמר 'חייב', חייב מיתה קאמר.


Conclusion: Consequently, the Gemara must be speaking where the murderer too, is a Ger Toshav, and when Rabah says 'Chayav', he means 'Chayav Misah'.



תוס' ד"ה 'דאומר מותר קרוב למזיד הוא.

(SUMMARY: Tosfos explains the connection between 'Omer Mutar' and the case over which Rabah and Abaye are arguing ['Kesavur Beheimah ve'Nimtza Adam'], although the comparison already emerges from DH #4).

פי', משום דהיה לו ללמוד; והכא נמי היה לו לעיין.


Clarification: That is because he ought to have learned; In our case too, he ought to been more careful.



תוס' ד"ה 'ורב חסדא אומר, פטור; דאומר מותר אנוס הוא'.

(SUMMARY: Tosfos reconciles Rav Chisda with two Beraisos that appear to contradict him.)

וא"ת, רב חסדא היכי מתרץ ברייתא דלעיל (דף ז:) דקתני 'פרט למזיד', ואוקימנא דר"ל ל'אומר מותר', ולדידיה הא 'אומר מותר' לא הוי מזיד?


Question: How will Rav Chisda explain the Beraisa that we cited earlier, which precluded Meizid from "bi'Shegagah", and which we established to mean 'Omer Mutar', seeing as he does not consider 'Omer Mutar', Meizid?

וי"ל, דרב חסדא סבר דמ"מ קרי ליה מזיד, משום דבמזיד נהרג, שיודע בטוב שהוא הורגו


Answer: Rav Chisda agrees that nevertheless it is called Meizid, since the murderer killed on purpose.

וא"ת, דבריש פירקין (דף ז:) אמרינן "בבלי דעת" פרט למתכוין לבהמה והרג לאדם. ולמה לי קרא, תיפוק ליה משום דחשיב 'אומר מותר', כדמשמע הכא? 'ואומר מותר' הוינא ממעט מ"בשגגה"?


Question: At the beginning of the Perek (on Daf 7:) we learned "bi'Veli Da'as", to exclude where one aimed at an animal, but hit a person. Now why do we need a Pasuk for this? Why do we not know it from the fact that it is considered 'Omer Mutar', as is implied here; and 'Omer Mutar' we exclude from "bi'Shegagah"?

וי"ל, דלעיל מיירי כגון דאיכא בהמה ואדם לפניו, ונתכוין לבהמה והרג אדם. אבל הכא שלאותו דבר שנתכוין נמצא שהוא אדם; ומשום הכי קאמר רבה שהוא קרוב למזיד.


Answer: The Gemara there is speaking where there is an animal and a person in front of him, and where he meant to strike the animal, but inadvertently killed the person. Whereas here we are speaking where the object that he aimed at turned out to be a person; And that also explains why Rabah calls it 'close to Meizid'.



תוס' ד"ה 'אלא דינו מסור לאדם ... '.

(SUMMARY: Tosfos queries the original text, explains why 'אלא דינו מסור לשמים ...' is the correct version, and the Gemara's conclusion).

לפי הגי' ה"פ, אלא אע"ג דכתיב "וחטאתי לאלהים", מ"מ הוי דינו מסור לאדם: פי' חייב בדיני אדם.


Clarification: According to the current text, what the Gemara means is that even though Avimelech said "and I have sinned against Hash-m", his Din ought really to have been judged by a human court.

וקשה, דלישנא לא משמע הכי!


Question: This is not what the Pasuk seems to be saying!

לכן נראה כאידך גירסא, 'אלא דינו מסור לשמים ... ' פי' אלא לכך נקט "וחטאתי לאלהים",אע"ג דחייב אף בדיני אדם, (משום ד)דינו היה מסור לשמים, לפי שלא היו שם עדים, הלכך אין דינו מסור אלא לשמים.


Amendment of Text & Clarification: The correct text therefore seems to be 'But his Din is being judged by Hashem'. And what it means is that even though he really ought to have been judged by a human court, his Din was being judged by Hash-m, because there were no witnesses.

ה"נ דכתיב "מחטוא לי", היינו דדינו מסור לשמים ולא לאדם, לפי שלא ידע מעולם שהיא אשת איש, ולעולם חייב בדיני אדם. כך נראה למשי"ח.


Conclusion: In the same manner, when Hash-m said "from sinning against Me", what He meant was that Avimelech's Din was being judged by Him only because the world at large was unaware of the fact that Sarah was a married woman, but that really, he ought to have been judged by a human court (So it seems according to Ma'shi'ach).



תוס' ד"ה 'התם כדאהדרו ליה'.

(SUMMARY: Tosfos clarifies the Gemara's final statement 'Hasam ke'de'Ahadru Leih ... ', refuting the alternative explanation and explains what R. Chisda holds).

שלא היה צדיק, כדמסיק ואזיל "השב אשת האיש כי נביא הוא" דהו"ל ללמוד; ורב חסדא לית ליה האי דרשא, ד"כי נביא הוא".


Clarification: That he was not a Tzadik at all, as the Gemara concludes "Return the married woman, for he is a prophet", because he (Avimelech) ought to have learned; whereas R. Chisda does not hold of the D'rashah from "ki Navi Hu".

אבל ליכא לפרושי דאהדרו ליה דכתיב "ואם אינך משיב דע כי מות תמות".


Refutation of the Alternative Explanation: One cannot however, explain that Hash-m's answer lay in the words "Know that if you fail to return (Sarah), you will surely die" ...

שאחרי שהודיעו שהיא אשת איש, א"ל הכי.


Reason for Refutation: ... because after telling him that she was a married woman, He ought not to have said that.

ומ"מ י"ל, מדאיצטריך לומר לו כן, ש"מ שהיה אומר לו שכך דינו גם למי שטעה, לפי שהיה לו ללמוד ולא למד.


Conclusion #1: Nevertheless, since Hash-m needed to tell him that, it is clear that someone who ought to have learned but didn't, is guilty be'Dinei Adam, even though he sinned by mistake.

והא דקאמר "אשת נביא הוא ... ", מילתא באפי נפשה היא, ולא משנויא הוא, כמו לפירוש הקונט'.


Conclusion #2: And "because the wife of a Navi" is in fact, an independent statement, not part of Hash-m's answer, as it is according to Rashi's explanation.

והא דמסיק 'דהיה לו ללמוד ... ', מיתוקמא שפיר גם כרב חסדא, דמדרך ארץ יש לו ללמוד. ומיהו נמי ניחא לשיטת הקונטרס.


Conclusion #3: ... and when the Gemara concludes 'because he should have learned', it is establishing the Pasuk like R. Chisda as well, since that is a matter of Derech Eretz. However it fits in with Rashi, too.




תוס' ד"ה 'ורבי יהודה, ההוא מבעי ליה 'פרט למתכוין ... '.

(SUMMARY: Tosfos explains R. Meir, and establishes the Beraisa on 7b like R. Yehudah).

ור' מאיר סבר פרט למתכוין' שמעינן מ"בשגגה", ותרתי שמע מינה; וההיא ברייתא דלעיל אתיא כר' יהודה.


Clarification: According to R. Meir, we exclude Miskaven from "bi'Shegagah", from which we learn two things. And the Beraisa on Daf 7b (which learns it from "bi'Veli Da'as"), goes like R. Yehudah.



תוס' ד"ה ' נשמט אנשמט לא קשיא, כאן באוהב כאן בשונא; נפסק אנפסק לא קשיא, הא רבי הא רבנן'.

(SUMMARY: Tosfos explains how it is possible for a Sonei to go into Galus).

וא"ת, לרבי היכי משכחת לה שונא שיגלה, דבנשמט אוהב גולה ולא שונא, ואם בנפסק אפי' אוהב אינו גולה? ואין זו סברא לומר דלית ליה לרבי דר' שמעון דהוי רביה?


Question: According to Rebbi, seeing as if the rope slips, only an Ohev is Chayav, and if it snaps, even he is Patur, how will a Sonei ever go into Galus?

ויש לומר, דמכל מקום משכחת לה, כגון שנפל מן הגג עליו, דידוע לכל שלא נפל מדעת, שהרי היה בסכנת מות.


Answer: Nevertheless, he will go into Galus there where he falls off a roof, where it is obvious to all and sundry, that, due to the obvious danger of doing so, he did not fall off on purpose.



תוס' ד"ה 'משולשות'.

(SUMMARY: Tosfos defines 'Meshuleshes', both here and in Megilah, refuting the alternative explanation).

שיהא מתחלת ארץ ישראל עד ראשונה כמו מראשונה לשניה, שלחלוקה שוה היה א"י ובאמצע היו ערי מקלט.


Clarification: That the distance from the beginning of Eretz Yisrael until the first city is the same distance as from the first to the second; since Eretz Yisrael was divided into equal sections, with the cities of refuge in the middle.

וכן יש לפרש ההיא דמגילה (דף יט. ושם) דקאמר 'נקראת אגרת, שאם תפרה הכל שלשה חוטין גידין כשרה, ובלבד שיהא משולשין' ופירושו הוי כי הכא, שצריך שמתחלת התפירה עד חוט של גידין כמו עד שניה של גידין, ומשניה עד שלישית כמו משלישית עד סוף התפירה.


Similar Explanation: Similarly, when the Gemara in Megilah (19a & 20b) says that the Megilah is called an 'Igeres', in that it is Kasher, if is stitched with just three stitches of sinews, provided they are 'Meshulashin', it has the same connotations as here: That the distance from the beginning until the first thread of sinew is equivalent to the distance from the first thread of sinew until the second one, and from the second one until the third.

ולא כדברי המפרשים, משולשות אחד בתחלה ואחד באמצע ואחד בסוף.


Refutation of the Alternative Explanation: This refutes those who explain that 'Meshulashos' there means one stitch at the top of the parchment, on in the middle and one at the bottom.



תוס' ד"ה 'בגלעד שכיחי רוצחים'.

(SUMMARY: Tosfos explains why a disproportionate number of Arei Miklat are needed in Eiver ha'Yarden, seeing as the many murderers in Gil'ad killed be'Meizid).

פי' ולהכי הוצרכו לערי מקלט הרבה, לפי כשהורגים מזיד בלא עדים, הקב"ה מזמנן לפונדק אחד, כדאמרי' לקמן (דף י:)


Clarification: And the reason that many Arei Miklat are needed is, because as we will learn on Daf Yud, Hash-m gathers the murderers who killed be'Meizid without witnesses and those who killed be'Shogeg to one inn, so that the latter can kill the former (see M'lo ha'Ro'im).