KIDUSHIN 73-75 - Sponsored by the Turkels of NY to merit a Refu'ah Sheleimah for Mindl Adina bas Yentl Yenta Yehudis and Yehuda Leib ben Tzipora Rochel and Avrohom Yeshaya ben Aviva, among the ailing of Klal Yisrael.

1)

TOSFOS DH SHUDA D'DAYNI

תוס' ד"ה שודא דדייני

(Summary: Tosfos disagrees with Rashis' interpretation.)

פי' בקונטרס בדין שאין תלוי בטעם אלא הכל לפי ראות עיני הדיינין...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that it speaks with regard to a Din that is not based on (Halachic) reasoning, but rather on the assessment of the Dayan ...

כי ההיא דכתובות (דף פה:) ד'ההוא דאמר "נכסיי לטוביה" ואתו תרי טוביה, שניהם קרובים שניהם שכנים...

1.

Precedent: Such as the case in Kesuvos (Daf 85b) of 'The man who declared "My property goes to Tuvya", and along came two Tuvya's who were both relatives and neighbors ...

ואמר "שודא דדייני" ' ...

2.

Precedent (cont.): And the Gemara ruled "Shuda de'Dayni" ' ...

פירוש למי שמתנדב לב הדיין לומר שזה היה אוהבו יותר מזה, לזה נתן.

3.

Precedent (cont.): Meaning that whichever one the Dayan thought the donor liked better, to him it should be given.

וקשה לר"ת, דאי בסברא תליא מילתא כדפי' בקונטרס, אמאי לא אמרינן דנהדר ונידייניה...

(b)

Question #1: Rabeinu Tam queried this however, in that, if it is a matter of S'vara as Rashi explains, why should he notgo back and re-Pasken the case

דמסתמא לא יהפוך סברתו ראשונה?

1.

Question #1 (cont.): Seeing as he willbe unlikely to change his original stance?

ועוד פ"ק דגיטין (דף יד:) אמרינן 'הולך מנה לפלוני ... - 'תני חדא 'הלך ומצאו שמת, יחזרו ליורשי המשלח' ,ותניא אידך 'ליורשי מי שנשתלחו לו' ...

(c)

Introduction to Question #2: Moreover, in the first Perek of Gitin (Daf 14b) in a case of 'Take Manah to P'loni! ... ', where he went and found that P'loni had died, One Beraisa says 'to return it to the heirs of the sender, another Beraisa, to the heirs of the recipien ...

ומסיק - כאן אמרו שודא עדיף .'

1.

Introduction to Question #2: And the Gemara concludes that 'Shuda is preferable'.

והתם אי אפשר לפרש פי' הקונטרס?

2.

Question #2: And there it is impossible to apply Rashi's interpretation?

לכך פר"ת 'שודא דדייני' -דכל מה שירצה הדיין לעשות יעשה, ד'הפקר ב"ד הפקר' ...

(d)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains 'Shuda de'Daytni' to mean that the Dayan should do whatever he wants, based on the principle 'Hefker Ceis-Din Hefker' ...

ושודא לשון 'השלכה' כמו "רמה בים" דמתרגמינן 'שדי בימא' (שמות טו).

1.

Meaning of the Word: And 'Shuda' is an expression of 'throwing' - like "Ramah ba'Yam" (Sh'mos 15), which Unklus translates as 'Shadi be'Yama'.

וראיה לפר"ת מההיא דפ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צד:) גבי 'שני שטרות שהיו ביום אחד...

(e)

Introduction to Proof: And a proof for Rabeinu Tam lies in the Gemara in Perek Mi she'Hayah Nasuy (Kesuvos, Daf 94b), in the case where 'Two Sh'taros that were written on the same day ...

אתו תרוייהו קמיה דרב ששת ואגבי רב ששת לחד מנייהו; הדר אתו לקמיה דרב נחמן ואגבייה לאידך ...

1.

Introduction to Proof (cont.): Where both claimants came before Rav Sheishes, who gave one of them the right to claim; and when they later came before Rav Nachman, he handed the right to the other one ...

אתא קמיה דרב ששת, אמר ליה 'מ"ט עבד מר הכי'? אמר ליה 'משום דקדים' פי' שאחד מן השטרות נכתב בבקר והאחד בערב...

2.

Introduction to Proof (cont.): The latter came before Rav Sheishes, and in reply to his question as to why he issued his ruling, he replied because the one Sh'tar was written in the morning, the other one in the evening ...

ואמר ליה 'אטו בירושלים יתבינן, דכתבי שעי '?

3.

Introduction to Proof (cont.): To which Rav Nachman retorted 'Do we live in Yerushalayim, where they write the time?'

ואמר ליה 'ואת מאי דעתך? 'אמר ליה 'שודא דדייני' ;אמר ליה 'אנא נמי שודא דדייני' .אמר ליה 'אנא דיינא ומר לאו דיינא.'

4.

Introduction to Proof (concl.): Then in reply to Rav Sheishes' question as to why Rav Nachman ruled the way he did, he replied 'Shuda de'Dayna'. And when Rav Sheishes explained that his ruling too, was base on 'Shuda de'Dayna', R av Nachman pointed out that whereas he (Rav Nachman) was a Dayan, he (Rav Sheishes) was not.

והשתא לפר"ת ניחא הא דקאמר 'אנא דיינא ומר לאו דיינא' - דצריך דיין קבוע לומר ד'הפקר ב"ד היה הפקר' -ורב נחמן היה דיין קבוע...

(f)

Proof: According to Rabeinu Tam the statement 'I am a Dayan and you are not a Dayan!' makes sense - since to declare 'Hefker Beis-Din Hefker' requires an official Dayan, and Rav Nachman was an official Dayan ...

אבל לפי' הקונטרס דפי' דבסברא תליא מילתא, מה לנו דיין קבוע? פשיטא דסברת רב נחמן לא הוה עדיפא מסברת רב ששת!

1.

Proof (cont.): But according to Rashi's explanation, that it depends on the judges' assessment, why would that require an official Dayan? It s obvious that the assesment of Rav Nachman was no better than that of Rav Sheishes?

2)

TOSFOS DH K'SHEM SHE'ADAM NE'EMAN LOMAR ZEH B'NI KACH NE'EMAN LOMAR ZEH BEN GERUSHAH V'CHALUTZAH

תוס' ד"ה כשם שאדם נאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בני בן גרושה וחלוצה

(Summary: Tosfos clarifies the source of this comparison.)

וא"ת, מנ"ל לר' יהודה הא דנאמן לומר 'זה בני בן גרושה וחלוצה?' ...

(a)

Question: From where does Rebbi Yehudah learn that he is believed to say 'This son is a ben Gerushah or Chalutzah'? ...

בשלמא 'זה בני בכור' דין הוא שיהא נאמן עליו- משום דהוי טוב לולד, שע"י כן יטול פי שנים, אבל לפוסלו אמאי נאמן?

1.

Question (cont.): "Zeh B'ni B'chor we can understand that he is believed - since it is for the benefit of the child, seeing as on account of it, he will receive a double portion; But on what grounds is he believed to render him Pasul?

וי"ל, דהא דנאמן לומר 'זה בני בכור' מיירי בתינוק בין הבנים, דאומר על קטן שבבניו שזה בכור, ואפ"ה נאמן...

(b)

Answer #1: When he is believed to say 'Zeh B'ni B'chor' speaks by a child among his siblings, where the father says that the youngest one is the B'chor, and he is believed

ואע"ג שע"י שהוא מעיד על זה שהוא בכור, מחזיק את הגדולים לממזרים.

1.

Answer #1 (cont.): Despite the fact that, as a result of his testimony, he establishes the older ones Mamzerim.

ורבינו אליהו מפרש דהיינו טעמא דנאמן משום דכתיב "כי את הבכור בן השנואה יכיר" ,ואמרינן לעיל (דף סח.) 'שנואה בנישואיה' - כלומר שהיא בלאו ...

2.

Answer #2 (cont.): Whereas Rabeinu Eliyahu explains that he is believed based on the Pasuk "Ki es ha'B'chor ben ha'Senu'ah Yakir", and the Gemara explained earlier (on Daf 68a) 'Senu'ah be'Nisu'ehah' - i.e. that the marriage was a Chayvei La'avin ...

וקאי "יכיר" א'תרוייהו " - יכיר" שהוא בכור, ו"יכיר" שהוא בן גרושה וחלוצה, דשנואה בנישואיה.

3.

Answer #2 (concl.): Consequently, "Yakir" pertains to both of them - "Yakir" that he is the B'chor, and "Yakir" that he is the son of a Gerushah or Chalutzah, whose marriage is hated (by Hash-m).

וכן מצאתי בירושלמי.

(c)

Support: And so Tosfos found in the Yerushalmi (in this Perek, Halachah 6).

[והא דקאמר 'כשם ' ... ...

(d)

Implied Question: [And the reason that it says 'Keshem' (and does not learn the latter from the Pasuk directly) is ...

משום דפשטיה דקרא משמע דקאי טפי א'הכרת בכור, ת"י].

1.

Answer: Because according to the simple P'shat, the Pasuk refers more to publicizing the B'chor. Tosfos Yeshanim].

3)

TOSFOS DH I ME'HASAM HAVAH AMINA HANI MILI HEICHA D'ROV KESHEIRIM ETZLAH

תוס' ד"ה אי מהתם ה"א ה"מ היכא דרוב כשרים אצלה

(Summary: Tosfos clarifies the case and elaborates.)

כגון פנויה ורוב העיר משיאין לכהונה.

(a)

Clarification: Such as where she is unmarried and where most of the town are permitted to marry a Kohen.

וא"ת, אמאי לא פריך 'למאן דאמר (כתובות דף יג:) מאן דמכשיר, מכשיר אפי' ברוב פסולין אצלה' ,מאי אתא אבא שאול לאשמועינן? ...

(b)

Question: Why does the Gemara not ask that - 'According to the opinion that holds the one who is Machshir, is Machshir even where the majority are Pasul', what is Aba Shaul coming to teach us? ...

הוה ליה למיתני מילתא דאבא שאול גבי האי מילתא דרבן גמליאל דכתובות (שם.)...

1.

Question (cont.): In fact, it ought to have cited Aba Shaul's statement next to the ruling of Raban Gamliel in Kesuvos (there) ...

כדפריך בסמוך 'למ"ד לדברי המכשיר בה, מכשיר בבתה' ?

2.

Precedent: Like the Gemara will ask shortly according to the opinion that holds 'The one who is Machshir her is also Machshir her daughter'?

ונ"ל, דממתני' דהתם לא אשמעינן רבן גמליאל מידי אפי' ברוב פסולין, כי אם מברייתא דמייתי התם 'זו עדות שהאשה כשירה לה ... ... '

(c)

Answer: Tosfos answers that it is not from the Mishnah there that we can learn that Raban Gamliel is Machshir even by Rov Pesulin, but from the Beraisa that it cites there - 'Zu Eidus she'ha'Ishah Kesheirah lah ... ' ...

ולכך איצטריך לאשמועינן הכא מילתא דאבא שאול...

1.

Answer (cont.): That is why it is necessary to mention here the words of Aba Shaul ...

אלא 'לדברי המכשיר בה, מכשיר בבתה' שמעינן שפיר ממשנה דהתם ...

2.

Answer (concl.): On the other hand we learn 'le'Divrei ha'Machshor bah, Machshir be'Bitah' from the Mishnah there ...

מדקתני 'ראוה מדברת' 'והיתה מעוברת' -חד להכשיר בה וחד להכשיר בבתה, כדאיתא התם.

(d)

proof: Since the Tana says 'Ra'uhah Medaberes' and 'Haysah Medaberes' - one to be Machshir her, one to be Machshir her daughter, as the Gemara explains there.

74b----------------------------------------74b

4)

TOSFOS DH HACHI KA'AMAR KOL HA'ASURIM LAVO BI'KEHAL KEHUNAH U'MAI NINHU GIYORES PECHUSAH ETC.

תוס' ד"ה הכי קאמר כל האסורים לבא בקהל כהונה ומאי נינהו גיורת פחותה כו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not ask the same question that it asked above.)

וא"ת, אמאי לא פריך 'הא תנא ליה רישא, דגר מותר בממזרת' ... כדפריך לעיל?

(a)

Question: Why does the Gemara not ask 'We already learned in the Reisha that a Ger may marry a Mamzeres?' - like it asked earlier.

וי"ל, דלאו עיקר קושיא היא דפריך 'הא תנא ליה רישא' ,אלא עיקריה א'אידך קושיא סמיך 'ר' יהודה אוסר א'הייא'?

(b)

Answer: The main Kashya there is not that 'We already learned it earlier' - but the Kashya that follows - 'To which case is Rebbi Yehudah referring?

5)

TOSFOS DH V'HAREI GER D'MUTAR B'KOHENES U'MUTAR B'MAMZERES

תוס' ד"ה והרי גר דמותר בכהנת ומותר בממזרת

(Summary: Tosfos amends the question.)

וא"ת, מאי פריך -והרי הטעם שהוא מותר לפי ש'לא הוזהרו כשרות להינשא לפסולים' ולא משום הכשר גר הוא ...

(a)

Question: What is the Gemara asking - bearing in mind that the reason for the Heter is because 'The Kesheiros are ot prohibited from marrying the Pesulim', and not because he is a Ger ...

דלעולם אמרינן דכהן אסור בגיורת, ומותר אסור -ר"ל כל שמותר לבא בקהל מטעם יחוס אסור ליקח ממזרת?

1.

Question (cont.): And we will still say that a Kohen is Asur to marry a Giyores', and 'the one who is Mutar, is Asur' ...

ונראה לפרש הרי גר שנשא בת ישראל, שהבת מותרת לכהן ומותרת בממזר כר"א בן יעקב...

(b)

Answer: What the Gemara therefore means is that a Ger who marries a bas Yisrael, whose daughter is permitted to marry both a Kohen and a Mamzer like Rebbi Eliezer ben Ya'akov ...

וכה"ג פריך בסמוך.

1.

Support: Similar to the Gemara's Kashya shortly.

6)

TOSFOS DH MUTERES L'KOHEN U'MUTERES B'MAMZER K'REBBI ELIEZER BEN YA'AKOV V'CHI HAI GAVNA PARICH B'SAMUCH

תוס' ד"ה דת"ק סבר ממזר מאחותו הוי ממזר

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation:

ואם תאמר, היכי משתמע פלוגתייהו ממתני'?

(a)

Question: How is their Machlokes implied from the Mishnah?

ופירש הקונטרס דה"ק -כל הנולדים מאיסור ערוה ממזרים הם, ומותרים לבא זה בזה, בני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות. עכ"ל.

(b)

Refuted Answer: Rashi explains that what it means is that 'All those who are born from an Isur Ervah are Mamzerim and are permitted to intermarry - such as the children of Chayvei Kerisus and those of Chayvei Misos'.

ולא נהירא, דדוחק הוא.

(c)

Refutation: This is not correct however, as it is a Dochek.

לכך פר"י דה"ק- 'כל האסורין לבא בקהל' -שאפילו קידושין אין תופסין בהם כגון חייבי כריתות, 'מותרין לבא זה בזה' ...

(d)

Authentic Answer: The Ri therefore explains as follows - 'All those who are forbidden to enter the Kahal' - that even if Kidushin is not Tofeis - such as Chayvei K'risus 'are permitted to intermarry' ...

כלומר כל שבא מאיסור תפיסת הקידושין דהיינו בני חייבי כריתות וחייבי מיתות דאין קידושין תופסין בהם, כולן מותרין לבא זה בזה ...

1.

Authentic Answer (cont.): In other words - Whoever comes from an Isur where Kidushin is not Tofeis, i.e. Chayvei K'risus and Chayvei Misos Beis-Din, are all permitted to intermarry ...

דקסבר יש ממזר מכל דבר דלא תפסי קידושין.

(e)

Reason: Because he holds that a Mamzer results from wherever Kidushin is not Tofeis.

7)

TOSFOS DH MAI KA MASHMA LAN TANINA ETC. REBBI YEHOSHUA OMER KOL SHE'CHAYAVIN MISAS BEIS-DIN

תוס' ד"ה מאי קא משמע לן תנינא כו' ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין

(Summary: Tosfos asks why the Gemara does not discuss a contradiction between Rebbi Yehudah here and Rebbi Yehudah in Yevamos.)

ופירושו כמו 'תנינא חדא זימנא' דלעיל דאבא שאול ...

(a)

Clarification: This is similar to the Gemara's Kashya above regarding Aba Shaul - 'We already learned this earlier?' ...

דהוה ליה למיתנייא התם גבי מילתא דר' יהושע- 'וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו?'

1.

Clarification (cont.): It should therefore have learned there, in connection with Rebbi Yehoshua - And Rebbi Yehudah too, concurs with him'?

וא"ת, אמאי איצטריך למיפרך 'תנינא'? ליפרך דר' יהודה אדר' יהודה -דהכא קאמר ר' יהודה דאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד...

(b)

Question: Why does it see fit to ask 'Tanina'? Why not rather ask from Rebbi Yehudah on to Rebbi Yehudah - since here he says that there is only a Mamzer from Chayvei Misos Beis-Din ...

ובמסכת יבמות (דף מט.) קאמר "לא יגלה כנף אביו" איירי באנוסת אביו שהיא בלאו -וסמיך ליה "לא יבא ממזר" ...

1.

Question (cont.): Whereas in Maseches Yevamos (Daf 49a) he says that "Lo Yegaleh K'naf Aviv" speaks by a woman whom his father raped, who is a Chayvei La'avin - next to which the Torah juxtaposes Lo Yavo Mamzer" ...

משמע שממזר הוה אפי' מחייבי לאוין? ...

2.

Question (concl.): Implying that a Mamzer comes even from Chayvei La'avin? ...

דהא ר' יהודה נמי דריש 'סמוכים' במשנה תורה?

3.

Reason: Since Rebbi Yehudah too Darshens 'S'muchin' in Seifer Devarim.

וי"ל, דר' יהודה סבר התם ד'אשת אב' דכתיב בין "לא יקח" ובין "לא יגלה" הוי מיותר ...

(c)

Answer: Rebbi Yehudah holds there that Eishes Av that the Torah inserts between "Lo Yikach" and "Lo Yegaleh" is superfluous ...

דהשתא אנוסת אביו לא יקח, כדכתיב "לא יגלה כנף אביו" ,אשתו מיבעיא! ...

1.

Reason: Since now that his father's Anusah is forbidden, as the Torah writes "Lo Yegaleh K'naf Aviv", how much more so his wife! ...

וא"כ, אתי למידרשיה ולומר ד"לא יבא ממזר" דוקא מאשת אביו...

(d)

Answer: That being the cas, the Pasuk comes to Darshen and to say that "Lo Yavo Mamzer" pertainsw Davka to "Eishes Aviv" ...

ולימא הכי -מ"לא יקח" עד "לא יגלה" דהיינו אשת אביו הוי ממזר, טפי לא הוי ממזר.

1.

Answer (cont.): And this is how we learn - From "Lo Yikach" to "Lo Yegaleh" - i.e. Eishes Aviv is a Mamzer, but no more.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF