TOSFOS DH SHE'YACHOL LA'ASOSO PASHUT
תוס' ד"ה שיכול לעשותו פשוט
(Summary: Tosfos, citing Rashi, clarifies the ruling, and reconciles this with Get Kere'ach, which is Pasul.)
פי' בקונטרס אי משום שיש אויר בין שיטה לשיטה כשפושטו, אין לחוש...
Clarification: If, Rashi explains, it is a matter of a space between the lines when he opens it, that is not a problem ...
שיש סופרים הרבה שאינם אומנים לסדר כתיבתן, ומניחין אויר בין השיטות.
Reason: Since there are many Sofrim who, not being expert in arranging their script, leave spaces between the lines.
ונראה דאפי' יש חלק הרבה אין לחוש.
Clarification(cont.): And presumably, even if the spaces are large it doesn't matter.
ואע"ג ד'גט קרח' פסול ...
Implied Question: And although a 'Get Kere'ach' is Pasul ...
לא מיקרי 'קרח' אלא כשיש שיטות של חלק טפי מן העדים החתומים בו ,אבל אם יש עדים החתומים בו כשיטות של חלק לא מיקרי 'קרח .'
Answer: It is not called a 'Get Kere'ach' unless the empty spaces exceed the number of witnesses who have signed on it, but if the number of witnesses equals the spaces, it is Kasher.
TOSFOS DH MAI MEGUDELES GADELES
תוס' ד"ה מאי מגודלת גדלת
(Summary: Tosfos presents two ways of translating 'Gadeles'.)
פי' הקונטרס 'חשובה' ...
Explanation #1: Rashi explains that it means 'important'.
ומתוך שהיא חשובה בעיני האנשים, דבריה מקובלים.
Explanation #1 (cont.): Because since people consider her important, they take her words seriously.
ורבינו חננאל פי' 'מגדלת שער- ' כמו 'מגדלא שער נשייא' (חגיגה דף ד:)...
Explanation #2: Rabeinu Chananel however, explains that she plaits hair - like 'Megadla Se'ar Neshaya' in Chagigah (Daf 4b) ...
ומתוך שהולכת מבית לבית לקלוע, מספרת כל הדברים ממנה.
Explanation #2 (cont.): And because she goes from house to house plaiting women's hair, she passes on information from one to the other.
TOSFOS DH HA'METARGEM PASUK K'TZURASO
תוס' ד"ה המתרגם פסוק כצורתו
(Summary: Tosfos explains the statement in two ways.)
פירוש 'כמשמעותו' -כגון "לא תענה על ריב" מתרגם 'לא תסהיד על דינא' ' ,הרי זה בדאי' ...
Explanation #1: Meaning literally - for instance, he translates "Lo Sa'aneh al Riv" (Sh'mos 23) as 'Do not testify against the ruling', 'He is a liar' ...
דאדרבה, מצוה הוא להוציא הדין לאורה.
Reason: Because, on the contrary, it is a Mitzvah to arrive at the correct ruling.
אלא הכי מתרגם 'לא תתמנע מלאלפא למאן דמתבעי מינך בדינא'! .
Explanation #1 (cont.): But this is how one should translate it 'Do not withhold judgement from someone who comes to you for a Din Torah!'.
'והמוסיף עליו' -פי' בקונטרס שבא לומר 'הואיל וניתן רשות להוסיף, אוסיף אני בכל מקום שארצה' ' ,הרי זה מחרף' ;פירוש מבזה את השם, משנה את דבריו.
Explanation #1 (concl.): 'And someone who adds to it' - This refers, Rashi explains, to someone who says that 'Since one is permitted to add, I will add wherever I please' 'He is a blasphemer' - meaning that he despises Hash-m by changing His words.
ואונקלוס שהוסיף....
Implied Question: And when Unklus added ...
לא מדעתו הוסיף, שהרי בסיני ניתן התרגום, אלא שנשתכח וחזר ויסדו...
Answer: He did not do so of his own accord, since the official Targum was given at Sinai, only it was forgotten and he went and re-established it
כדאמר במגילה (דף ג.).
Source: As the Gemara tells us in Megilah (Daf 3a).
ורבינו חננאל פירש 'המתרגם פסוק כצורתו' -כגון "ויראו את אלהי ישראל" (שמות כד) דמתרגם 'וחזו ית אלהא דישראל' ' ,הרי זה בדאי' ...
Explanation #2: Rabeinu Chananel however, explains 'ha'Metargem Pasuk je'Tzuraso' - where for example, someone translates "Vayir'u es Elokei Yisrael" (Sh'mos, 24) as 'And they saw the G-d of Yisrael' , 'he is a liar'.
דשכינה ממש לא ראו, דכתיב (שם לג) "כי לא יראני האדם וחי" ...
Reason: Because they cannot have seen the actual Shechinah, as the Torah writes (Ibid. 33) "For no man can see Me and live!"
'והמוסיף עליו' -דמתרגם "וחזו ית מלאכא דאלהא" ' ,הרי זה מחרף' -שתולה שבח המקום במלאך...
Explanation #2 (cont.): And someone who adds to it' - that he translates it as "ve'Chazu yas Mal'acha de'Eloka", 'is a blasphemer' - since he connects the praise of Hash-m to a angel.
אלא הכי מתרגמי' 'וחזו ית יקרא דאלהא דישראל .'
Explanation #2 (concl.): But the correct translation is 'And they saw the glory of the G-d of Yisrael'.
49b----------------------------------------49b
TOSFOS DH LIV'NOS LAH BAYIS
תוס' ד"ה לבנות לה בית
(Summary: Based on Rashi's explanation, Tosfos discusses the source of the statement.)
פי' בקונטרס "לבנות לה" ,'ולא בנו... '
Clarification: "To built for it", Rashi explains, 'but they did not actually build it' ...
כמו "אז יבנה שלמה במה לכמוש" ,ואמרי' (שבת דף נו:) 'ביקש לבנות ולא בנה' .
Precedent: This is similar to "Then Sh'lomoh 'will build' a Bamah for K'mosh", which the Gemara in Shabbos (Daf 56b) explains to mean that 'He wanted to build, but did not'.
וי"מ מדכתיב "לה" ולא כתיב 'להן' -משמע דליכא אלא אחת, והיינו חנופה ...
Explanation #1: Some commentaries learn this from the word "lah" (singular), in place of 'lahen' (plural) - implying that there was only one house - for 'Flattery' (but not for 'Vanity') ...
ולא נהירא, דהא בכל הפרשה קורא "איפה" לשון יחיד, ועל זה שייך שפיר "לבנות לה ."
Refutation: But this is not correct, since throughout nthe Parshah it refers to 'Eifah' in the singular, in which case 'Liv'nos lah" is perfectly appropriate.
וי"מ, מדכתיב "לה" בלא 'מפיק ה"א' -דכל "לה" שבמקרא 'מפיק ה"א' בר משלשה, וזה אחד מהם...
Explanation #2: Others attribute it to the fact that "lah" is written without a 'Mapik Hey' (a dot in the 'Hey' - since every "lah" in the Torah has a 'Mapik Hey', except for three - this being one of them ...
הוי כמו 'לא' באל"ף ...
Reason: And it is as if it is written "Lo" with an 'Alef' ...
ואשמועינן דלא נתקיים לה שם מקום זה .
Explanation #2 (cont.): Which teaches us that it did not retain the current name.
וכן פירש רש"י גבי "ויקרא לה נובח בשמו" (במדבר לב) שהוא רפה, לפי שלא נתקיים לה שם זה.
Support: And this is also how Rashi explains the Pasuk in Bamidbar 32) in connection with "And he called it (lah) Novach after his own name".
TOSFOS DH DEVARIM SHE'BE'LEV EINAM DEVARIM
תוס' ד"ה דברים שבלב אינם דברים
(Summary: Tosfos clarifies the statement, discusses the fact that he did not make a T'nai Kaful.)
משמע דוקא משום שלא פירש דבריו, אבל אם פירש דבריו להדיא, ואמר בשעת המכר שהוא מוכרם לפי שהוא רוצה ללכת לארץ ישראל, הוה המכר בטל .
Inference: This implies that it is only because he did not verbalize his thoughts, but that, if he had said at the time of the sale that he is only selling the fields because he intended to go to Eretz Yisrael, the sale would be negated.
וקשה, אמאי? הא בעינן תנאי כפול, והרי לא התנה שאם לא ילך, לא יתקיים המקח?
Question: Why is that? Seeing as one requires a T'nai Kaful ( double T'nai) - and he did not mention that in the event that he does not go, the sale will be invalid?
ורשב"ם פירש (סוכה דף מא:) גבי אתרוג " ' -על מנת להחזיר" ,אם החזירו, יצא; לא החזירו, לא יצא' ...
Answer #1: In Bava Basra (Daf 137b) , in connection with Esrog - ' "On condition that you return it", if he returned it, he is Yotzei, and if not, he is not' ... the Rashbam explains that ...
ואע"ג דבעינן תנאי כפול, הני מילי באיסור כגון 'התקדשי לי על מנת שתתני לי מאתים זוז' ...
Answer #1 (cont.): Although one requires a T'nai Kaful, that is specifically by Isur, such as 'Be betrothed to me on condition that you give me two hundred Zuz' ...
וכן בגט אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע' אם לא מתי, לא יהא גט; אם מתי ,יהא גט ... '
Answer #1 (cont.): Similarly, in connection with the Get of a Sh'chiv-M'ra (on his deathbed) Shmuel instituted 'If I don't die, it will not be a Get, If I die, it will' ...
אבל בממון לא בעינן תנאי כפול.
Answer #1 (concl.): But by Mamon, a T'nai Kaful is not necessary.
ולא נהירא, דהא כל תנאי ילפינן מבני גד ובני ראובן, והתם הוי דבר שבממון.
Refutation: This is not correct however, bearing in mind that the source of T'nai Kaful is the T'nai of the B'nei Gad and the B'nei Re'uven, which was a monetary issue.
ואומר ר"י, דצריך לחלק ולומר דיש דברים שאינם צריכין תנאי כפול אלא גלוי מילתא ,דאנן סהדי דאדעתא דהכי עביד...
Answer #2: The Ri therefore explains that one needs to draw a distinction, and to say that there are some things that do not need a T'nai Kaful, only an indication, since we are witnesses that he did what he did on that condition ...
וגם יש דברים דאפילו גילוי מילתא לא בעי -כגון ההיא ד'הכותב כל נכסיו לאחרים, ושמע שיש לו בן, שהמתנה בטלה.
Answer #2 (cont.): And some things do not even need an indication either - such as the ruling in Bava Basra (132a - See Masores ha'Shas) - 'If someone writes all his property to others, and then discovers that he has a son, the gift is negated'.
וכן 'הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא' -לפי שאנו אומדין שלכך היה בדעתו.
Precedent: And similarly, the ruling cited in the Gemara (Ibid. 131b) 'Someone who writes out all his property to his wife has only appointed her a guardian' - because we assess that this is what he had in mind.
וכמו כן אנן סהדי דלא זבן אלא אדעתא למיסק לארעא דישראל.
Answer #2 (concl.): And in the same way we are witnesses that he only sold his fields with the intention of moving to Eretz Yisrael ( See Masores ha'Shas).