1)

TOSFOS DH U'TEFILIN V'TZITZIS

תוס' ד"ה ותפילין וציצית

(Summary: Tosfos clarifies why Tefilin and Tzitzis are considered 'Z'man Gerama'.)

אע"ג דקיימא לן בהקומץ רבה (מנחות דף לו:) ד'לילה זמן תפילין' ו'הלכה ואין מורין כן... '

(a)

Implied Question: Although we Pasken in 'ha'Kometz Rabah' (Menachos, Daf 36b) that 'Nighttime is subject to Tefilin', and 'It is Halachah even though we do not specifically teach it' ...

מ"מ שפיר הוי 'מצות עשה שהזמן גרמא, ' שהרי אין נוהגין בשבתות ובי"ט ...

(b)

Answer (Tefilin): Nevertheless it is correctly considered a 'Mitzvas Asei she'ha'Zeman Gerama, seeing as it does not apply on Shabbos and Yom-Tov ...

כדדרשינן בפרק המוצא תפילין (עירובין דף צו.)- לפי שאין צריכין אות, דשבת גופא איקרי אות ,כדכתיב "כי אות היא" ...

1.

Source: As we Darshen in Perek ha'Motzei Tefilin (Eruvin, Daf 96a) - Since they do not require a sign, because Shabbos itself is considered a sign, as the Torah writes (in Sh'mos, 31) "For it is a sign" ...

וציצית דחשבינן הכא 'מצות עשה שהזמן גרמא- ' אומר ר"י דהיינו כרבי שמעון דבפרק התכלת (מנחות דף מג.) דסבר 'לילה לאו זמן ציצית הוא' ,וטר נשים, כדאיתא התם- וכן הלכה

(c)

Answer (Tzitzis): And as for Tzitzis that is considered here a 'Mizvas Asei she'ha'Zeman Gerama - the Ri explains that it goles like Rebbi Shimon in Perek ha'Techeiles (Menachos, Daf 43a) who holds that 'Nighttime is not subject to Tzitzis', and who therefore exempts women - and that is the Halachah ...

דהא בפרק במה מדליקין (שבת דף כה:) מפרש טעמא דסדין פטורה מן הציצית גזירה משום כסות לילה, והיינו טעמא לרבי שמעון דוקא.

(d)

Proof #1: Because in Perek Bameh Madlikin (Daf 25b), the Gemara attributes the fact that a sheet is Patur from Tzitzis to a Gezeirah on account of a night-garment, a reason that is confined to Rebbi Shimon exclusively.

ועוד, קאמר בפ"ב דברכות (דף יד:) ד'במערבא אין אומרים פרשת ציצית בלילה' -ומסיק נמי אביי 'אנן מתחילינן, מדמתחלי במערבא, וכיון דמתחילינן, גמרינן.

(e)

Proof #2: Moreover the Gemara says in the second Perek of B'rachos (Daf 14b) that in Eretz Yisrael they did not recite the Parshah of Tzitzis at nighttime'. And Abaye too, concludes that 'We start reciting it, since they began reciting it in Eretz Yisrael, and once we begin reciting it, we finish it'.

ותימה, היכי חשיב ציצית מ"ע שהזמן גרמא, למ"ד (מנחות דף מא.) 'ציצית חובת טלית היא' ,כיון ד'כלי קופסא חייבין בציצית ... '

(f)

Question #1: On what grounds does the Gemara consider Tzitzis a Mitzvas Asei she'ha'Zeman Gerama, according to the opinion in Menachos (Daf 41a) that 'Tzitzis is the obligation of the Talis', seeing as garments that are in a box are Chayav' ...

והתם ליכא זמן גרמא כלל, דבין ביום בין בלילה חייבין... ?

1.

Question #1 (cont.): Because there, there is not time issue at all, seeing as they are Chayav both by day and by night? ...

ואפילו למ"ד (שם) 'ציצית חובת גברא הוא' קשה, דכמו דכסות לילה פטורה כשהוא לובשה ביום, ה"נ כסות יום חייבת כשלובש בלילה... ?

(g)

Question #2: And the Kashya extends even to the opinion that 'Tzitzis is the obligation of the person', because, just as a night garment that one wears by day is Patur, so too, is a day garment that one wears by night, Chayav?

דהכי אמרינן בירושלמי 'כסות יום שלבשה בלילה, חייבת' בציצית ...

1.

Source: As the Yerushalmi (here, See Masores ha'Shas) rules - 'A day garment that one wears in the night is subject to Tzitzis ...

וא"כ, היכי חשיב לה זמן גרמא, כיון שחייבת בין ביום ובין בלילה?

(h)

Question #2: That being the case, hoiw can one possibly consider it 'Z'man Gerama', seeing as it is Chayav both in the day and in the night?

ואומר ר"י, כיון שחיובו תלי במה שהזמן גרם לבישתה ביום, יש לה ליחשב 'זמן גרמא' -שזמן לבישתה גורם החיוב.

(i)

Source: The Ri answers that since its obligation is depends on the fact that the time causes it to be worn in the day, it falls under the category of 'Z'man Gerama' - in that the time that one wears it causes it to be Chayav.

2)

TOSFOS DH MA'AKAH AVEIDAH V'SHILU'ACH HA'KEN

תוס' ד"ה מעקה אבידה ושילוח הקן

(Summary: Tosfos discusses the fact that all three are also subject to a Lo Sa'aseh.)

תימה לרבי, בכל הני כתיב לאו -במעקה כתיב (דברים כב) "לא תשים דמים בביתך" ...

(a)

Introduction to Question: Tosfos Rebbi asks that all of these are also subject to a La'av - by Ma'akeh the Torah writes (in Devarim, 22) "Do not place bloodshed in your house" ...

אע"ג דמוקמינן ליה (בב"ק דף טו:) למגדל כלב רע וסולם רעוע , היינו 'שימה בידים' ...

1.

Refuted Answer: Even though the Gemara in Basva Kama (Daf 15b) establishes it by someone who rears a wild dog ar who has a rickety ladder, which conforms to 'Placing with the hands' ...

מ"מ אתי נמי למעקה ...

2.

Refutation: Nevertheless, it also refers to a Ma'akeh ...

דהא דרשי בסיפרי "ועשית" , זו מצות עשה; "לא תשים דמים" ,זו מצות לא תעשה' ...

3.

Proof: As we find in the Sifri (in Ki Seitzei, 229) which Darshens "ve'Asisa", 'this is a Mitzvas Asei'; "Lo Sasim Damim", 'this is a Mitzvas Lo Sa'aseh'.

ובאבידה נמי כתיב (דברים כב) "לא תוכל להתעלם" ,ובשלוח הקן כתיב (שם) "לא תקח האם על הבנים" ...

(b)

Introduction to Question (cont.): By Aveidah too, the Torah writes (in Ki Seitzei 22) "Do not hide from it", and by Shilu'ach ha'Kein it writes (ibid.) "Do not take the mother with the babies" ...

וא"כ, איך יהיו נשים פטורות אפילו הם זמן גרמא, והא השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה?

(c)

Question: This being the case, how can a women be Patur, even if they are 'Z'man Gerama', seeing as the Torah equates a woman with a man regarding all punishments (i.e. La'avin) in the Torah?

ואומר ר"י, דבכולהו משכחת בהו עשה בלא לאו ...

(d)

Answer #1: The Ri answers that in all the cases, one can find a case of an Asei without a Lo Sa'aseh ...

דבמעקה אין שייך "לא תשים דמים" אלא בבונה בית מתחילה על מנת שלא לעשות מעקה- אבל אם היה בדעתו לעשות מעקה ולאחר שבנאו נמלך או שעשה ונפל, אין שם אלא עשה ד"ועשית מעקה," ואז נשים פטורות.

1.

Answer #1 (cont.): By Ma'akeh "Lo Sasim Damim" only applies where one initially builds a house with the intention of not constructing a parapet - but if one had in mind to add it and after the building is complete, one changed one's mind, or if he constructed it and it collapsed, there remains only an Asei of "ve'Asisa Ma'akeh".

ובאבידה נמי משכחת לה עשה בלא לאו -כגון שנטלה על מנת להחזירה, וכגון שנטלה אחר יאוש, דהשתא לית בה לאו ד"לא תוכל להתעלם" וגם ליכא לאו ד"לא תגזול" נמי ...

2.

Answer #1 (cont.): By Aveidah too, there is an Asei without a La'av, there where one picks it up with the intention of returning it, for example, if he took it after Yi'ush, where neither the La'av of "Lo Suchal Lehis'alem" nor that of "Lo Sigzol" applies ...

ואח"כ נמלך שלא להחזירה, דהשתא אינו עובר אלא משום "השב תשיבם" ...

3.

Answer #1 (cont.): And he then decides not to return it, which is subject only to the Asei of "Hashev Teshivem" ...

ושלוח הקן נמי -כגון שלקח האם על מנת לשלח, ואח"כ נמלך ולא שלחה, דהשתא ליכא לאו כי אם עשה ד"שלח תשלח" .

4.

Answer #1 (cont.): Also by Shiu'ach ha'Kein - where he took the mother intending to send it away, and then changed his mind, and did not do so, in which case there is no La'av, only the Asei of "Shale'ach Teshalach".

וי"מ, דמ"מ איכא נפקותא -כשיהיה לאשה לקיים מצות עשה ...

(e)

Answer #2: Others explain that the difference will be - where the woman has another Mitzvas Asei to fulfill ...

דאי הוה אמינא דנשים פטורות מעשה דלאו הזמן גרמא, כמו כן יהיו פטורות מן הלאוין- דאיכא למימר ד'אתי עשה ודחי ל"ת' ...

1.

Answer #2 (cont.): Because if women would be Patur from an Asei which is not Z'man Gerama, she would be Patur from the La'av as well - due to the principle that an 'Asei overrides a Lo Sa'aseh' ...

אבל כשהן חייבות בעשה דלאו הזמן גרמא, אז לא יבא עשה אחר וידחנו ד'אין עשה דוחה לא תעשה ועשה' .

2.

Answer #2 (concl.): Whereas if they are Chayav, the Asei will not override the Lo Sa'aseh, since 'An Asei cannot override a Lo Sa'aseh and an Asei'.

אך הקשה הר"ר יוסף מארץ ישראל על פירוש זה -א"כ, גבי 'אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט' (שבת דף כה.) משום די"ט עשה ולא תעשה, ושריפת קדשים אינה אלא עשה...

(f)

Question: Rav Yosef from Eretz Yisrael queries this explanation, in that, if so, when the Mishnah in Shabbos (Daf 25a) prohibits kindling Shemen Sereifah on Yom-Tov, because 'Yom-Tov is an Asei and a Lo Sa'aseh', whereas burn ing Kodshim is only an Asei ...

אשה שאינה חייבת בעשה די"ט דהוי 'זמן גרמא' ,וכי תוכל להדליק בשמן שריפה בי"ט?

1.

Question (cont.): Does this mean that a woman, who is not subject to the Asei of Yom-Tov, since it is a Z'man Gerama, is permitted to burn Shemen Sereifah on Yom-Yov?

וכ"ת אין הכי נמי...

(g)

Refuted Answer: And if you will say that indeed she is ...

אמאי לא לישתמיט תנא דלא אמר לך?

1.

Refutation: Why does no Tana say so?

אלא מאי אית לך למימר -דעשה שיש עמו לאו, אף הלאו אלים ולא דחי ליה עשה...

(h)

Question (concl.): Why then, is she not? It must be because an Asei together with which there is a La'av, the La'av itself is stronger and an Asei cannot override it.

אף הכא הלאו אלים.

(i)

Conclusion: In which case here too, the La'av is stronger (and the Asei would not override it under any circumstances).

3)

TOSFOS DH BA'KOL ME'ARVIN

תוס' ד"ה בכל מערבין

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פי' בקונטרס 'בין עירובי חצירות בין עירובי תחומין' .

(a)

Refuted Explanation: Rashi explains that this applies to both Eruv Chatzeiros and Eruv T'chumin' (See Rashash).

ולא נהירא -דהא בעירובי חצירות בעינן פת.

(b)

Refutation: This is not correct however - since Eruvei Chatzeiros requires bread (Eruvin, 71b).

לכך נראה 'בכל מערבין' עירובי תחומין דוקא.

(c)

Authentic Explanation: 'Ba'Kol Me'arvin must therefore apply exclusively to Eruvei T'chumin.

4)

TOSFOS DH GAVRA BA'I CHAYEI NASHI LO BA'I CHAYEI

תוס' ד"ה גברא בעי חיי נשי לא בעי חיי

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Shabbos.)

אע"ג דהאי קרא דרשינן בפ' במה מדליקין (שבת דף לב:) גבי ביטול תורה ' -בעון ביטול תורה בנים קטנים מתים' ...

(a)

Implied Question: Although the Gemara in 'Bameh Madlikin' - 'One's small children die for the sin of one's Bitul Torah' ...

מ"מ, לא הוי כי אם אסמכתא בעלמא.

1.

Answer: That is merely an Asmachta.

והא דכתיב "כי היא חייך ,"דמשמע אשה נמי חייבת בת"ת -מהאי טעמא גברא בעי חיי...

(b)

Implied Question: And the Pasuk (Devarim 30) "Ki Hi Chayecha", implying that a woman is also Chayav to study Torah - for the same reason - 'Men need life ... ?' ...

י"ל, דקרא לא קאי א'תלמוד תורה אלא א'קיום מצות -כלומר 'התורה מלמדת לך מצות שהם חייך' .

(c)

Answer #1: The Pasuk refers, not to Torah study, but to the performing of Mitzvos - meaning that 'the Torah teaches you Mitzvos which is your life'.

ועוד יש לומר, דאין ה"נ דהאי קרא קאי בין א'תלמוד תורה, כדאמר התם ובין א'מזוזה כדאמר הכא ...

(d)

Answer #2: Alternatively, the Torah does in fact, refer both to Torah study and to Mezuzah, as the Gemara explains here ...

מיהו אין סברא לומר דנחייבו נשים בתלמוד תורה משום סברא ד'גברי בעי חיי... ?' ,כיון דאשכחן מיעוטא גבייהו, כדאמר לעיל "והודעתם לבניך" ' ,ולא לבנותיך' .

1.

Answer #2 (cont.): Only it is not logical to obligate women to study Torah due to the S'vara that 'Men need life ... ?', since we find a Miy'ut by them, as the Gemara stated earlier "And you shall teach them to your sons", 'and not to your daughters'.

אבל מזוזה דליכא מיעוטא כלל אלא משום דרוצה להקיש מזוזה לתלמוד תורה רוצה לפטור נשים...

(e)

Answer #2 (cont.): Mezuzah on the other hand, by which there is no Miy'ut, only because it initially wants to exempt women from Mezuzah by means of a Hekesh to Torah study ...

יש סברא לומר דאתי סברא ד'גברא בעי חיי'? ... ,ומפקא מהיקישא, ומחייבי נשים במזוזה.

1.

Answer #2 (concl.): It is a logical to apply the S'vara 'Men need life ... ?', to override the Hekesh and to obligate women in the Mitzvah of Mezuzah.

34b----------------------------------------34b

5)

TOSFOS DH SALKA DA'ATACH AMINA NEILAF CHAMISHAH-ASAR CHAMISHAH-ASAR MI'CHAG HA'MATZOS MAH L'HALAN NASHIM CHAYAVOS

תוס' ד"ה סד"א נילף ט"ו ט"ו מחג המצות מה להלן נשים חייבות

(Summary: Tosfos discusses the source.)

פירש בקונטרס 'כל שישנו בבל תאכל חמץ, ישנו בקום אכול מצה' .

(a)

Source: Because 'Whoever is forbidden to eat Chametz is obligated to eat Matzah' (Rashi).

וא"ת, למאי איצטריך מצה ד'כל שישנו בבל תאכל' ולומר דנשים חייבות במצה? בלאו הכי נמי ידעינן שנשים חייבות במצה...

(b)

Question: Why do we need by Matzah 'Whoever is forbidden to eat Chametz ... ' to teach us that women are Chayav to eat Matzah, seeing as without it we would also know that she is ...

דאי פטורות, למה לי "האזרח" להוציא את הנשים, דגבי סוכה פשיטא דפטורות, דהא מ"ע שהזמן גרמא היא? ...

1.

Question (cont.): Because if she was Patur, why would we need "ha'Ezrach" to teach us that she is Patur from Sukah? Isn't it obvious, seeing as it is a Mitzvas Asei she'ha'Zeman Gerama? ...

אלא ש"מ דנשים חייבות במצה, ולהכי איצטריך "האזרח" גבי סוכה להוציא את הנשים, דלא נילף "ט"ו" "ט"ו" מחג המצות...

2.

Question (cont.): It must therefore be that women are Chayav Matzah, and we need "ha'Ezrach" by Sukah to preclude women, that we should not learn them via the Gezeirah Shavah "Chamishah-Asar" "Chamishah-Asar" from Chag ha'Matzos

ואם כן, למה לי טעמא ד'כל שישנו' ?

3.

Question (concl.): So why do we need the reason of 'Kol she'Yeshno'?

וי"ל, דע"כ איצטריך לטעמא ד'כל שישנו' ,דאי לא, דחזינן מיניה דנשים חייבות במצה, ה"א "האזרח" אתא לרבויי נשים, דלמעוטי לא איצטריך, דהא מ"ע שהזמן גרמא הוא...

(c)

Answer: We do indeed need the reason of 'Kol she'Yeshno', because if we would not learn from it that women are Chayav Matzah, we would explain that "ha'Ezrach" comes to include women, seeing as, bearing in mind that it is a Mitzvas Asei she'ha'Zeman Gerama, we do not need to preclude them.

אבל השתא דחזינן דחייבות במצה מ'כל שישנו בבל תאכל חמץ,' א"כ ע"כ "האזרח" למעוטי אתא, דלרבות לא איצטריך, דמג"ש ד"ט"ו" "ט"ו" נפקא.

1.

Answer (cont.): But now that we see that they are Chayav Matzah from 'Kol she'Yeshno be'Bal Tochal Chametz', "ha'Ezrach must come to preclude them, because we do not need to include them, as we would know that ffrom the Gezeirah Shavah of "Chamishah-Asar" "Chamishah-Asar",

6)

TOSFOS DH ISH AH BA'ALAH MESAMCHAH

תוס' ד"ה אשה בעלה משמחה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation - that he makes her happy with food and drink and with nice clothes.)

פי' בקונטרס אין חובת השמחה בה אלא על בעלה שישמחנה ...

(a)

Explanation #1: Rashi explains the Chiyuv for her to rejoice is not incumbent upon her, but it is up to her husband to make her happy ...

'אלמנה מאי איכא למימר'? -פירוש דכתיב בה שמחה דכתיב (דברים טז) "והלוי והגר והיתום והאלמנה" ... ?

1.

Explanation #1 (cont.): 'What will you say about a widow?' - seeing as the Torah writes 'Simchah' in connection with her, when it says (in Devarim 16) "And the Levi, the Ger, the Yasom and the Almanah".

ומשני 'בשרויה אצלו' -כלומר לא נצטוית היא אלא בעניה הכתוב מדבר, שנתחייב מי שהיא שרויה אצלו לשמחה משלו במאכל ובמשתה וכלי פשתן עד כאן לשונו.

2.

Explanation #1 (concl.): And the Gemara answers 'By the one with whom she is staying - meaning that she is not commanded, but the Pasuk is speaking by a poor Almanah, and that with whoever she is staying is obligated to make her happy from his own resources, with food, drink and with new linen clothes (up to here are Rashi's words).

וקשה לר"ת, דהיינו בזמן שאין בהמ"ק קיים...

(b)

Question #1: Rabeinu Tam queries that however, inasmuch as that refers specifically to the time when the Beis-ha'Mikdash is not standing ...

כדמוכח בערבי פסחים (פסחים דף קט.) דקאמר 'אנשים בראוי להם ביין, ונשים בראוי להם בבגדי צבעונים' -וההוא מילתא לא מיתוקמא אלא בזמן שאין בהמ"ק קיים ...

1.

Source: As is evident in Arvi Pesachim (Pesachim Daf 109a) - 'Men with what is fitting for them - with wine and women with what is fitting for them - with colored (pretty) clothes - and that speaks exclusively when the Beis-ha'Mikdash is not standing ....

כדאמר התם ד'בזמן הזה אין שמחה אלא ביין, אבל בזמן שבהמ"ק קיים, אין שמחה אלא בבשר, שנאמר "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת" ?'

2.

Source (cont.): As it states there - that 'Nowadays there is no Simchah without wine, but that, when the Beis-ha'Mikdash stands, there is no Simchah without Basar, as the Pasuk writes (in Devarim 27) "You shall Shecht Shelamim and eat ther and rejoice"?

ועוד, דמשמע מתוך לשון הקונטרס שאינו חייב להעלותה לירושלים ולהאכילה שלמי שמחה ...

(c)

Introduction to Question #2: Moreover Rashi's Lashon implies that the husband is not Chatav to take her to Yerushalayim and to feed her Shalmei Simchah ...

מיהו במס' חגיגה (דף ו.) לא משמע הכי -דקאמר התם 'בן שאינו צריך לאמו חייב להעלות עולת ראיה להר הבית; ואם הוא צריך לאמו אינו חייב' ...

(d)

Question #2: However, the Gemara in Maseches Chagigah (Daf 6.) does not imply this, when it rules that a son who is no longer tied to his mother's apron-strings is Chayav to bring an Olas Re'iyah to the Har ha'Bayis, and one who is, is not Chayav ...

ופריך 'עד האידנא מאן אתייה'? וקאמר אביי 'עד הכא דהוה אמיה דמיחייבה בשמחה, אתייה' ?

1.

Question #2 (cont.): And in answer to the question 'Who brought him to here (Yerushalayim)?, the Gemara replies, 'Up to here, his mother who is Chayav be'Simchah, brought him'?

ועוד, אי שמחה בכלי פשתן, זה יכולה לעשות בביתה?

(e)

Question #3: Furthermore, if Simchah refers to linen clothes, she could fulfill it at home?

ועוד, תניא בתוספתא (דחגיגה פ"א) 'שלש מצות נצטוו ישראל- ראיה חגיגה שמחה ;יש בראיה שאין בשניהם- שכולה לשמים ...

(f)

Introduction to Question #4: And moreover, the Tosefta (in Chagigah, Perek 1) states 'Yisrael are commanded three Mitzvos - Re'iyah, Chagigah and Simchah; We find by Re'iyah what does not apply to the other two - that it all goes to Hash-m ...

ויש בחגיגה מה שאין בשניהם -שכן נוהגת לפני הדבור ...

1.

Introduction to Question #4 (cont.): We find by Chagigah what does not apply to the other two - that it took place before the Torah was given ...

ויש בשמחה שאין בשניהם -שהשמחה נוהגת באיש ובאשה' ...

2.

Introduction to Question #4 (cont.): And we find by Simchah what does not apply to the other two - that it applies to both men and women ...

אלמא בגוף הקרבן קאמר?

(g)

Question #4: So we see that Simchah refers to the Korban?

ומפרש ר"ת 'אשה בעלה משמחה' -בשלמי שמחה שלו, שהחובה מוטלת על בעלה...

(h)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains 'Ishah Ba'alah Mesamchah" - with his Shalmei Simchah, that her obligation lies on her husband ...

ובאלמנה על ששרויה אצלו, אבל היא גופא לא מיחייבא לאתויי שלמי שמחה.

1.

Explanation #2 (cont.): And that of a widow, on the one with whom she is staying, but she herself is not obligated to bring Shalmei Simchah.

7)

TOSFOS DH V'I KASAV RE'IYAH V'LO KASAV TEFILIN

תוס' ד"ה ואי כתב ראיה ולא כתב תפילין

(Summary: Tosfos clarifies the words 've'Lo Kasav Tefilin'.)

אינו ר"ל דלא ליכתוב תפילין כלל, דמצות תפילין איצטריך ליכתוב...

(a)

Refuted Explanation: This does not mean that the Torah should not write Tefilin at all, since it needs to write the Mitzvah of Tefilin per se ...

אלא ה"ק 'לא ליכתוב תפילין' -היקישא דתפילין לת"ת.

(b)

Authentic Explanation: What it therefore means is it should not write the Hekesh of Tefilin to Talmud Torah.

8)

TOSFOS DH V'LO BA'I HAKHEL

תוס' ד"ה ולא בעי הקהל

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

פי' לא ליכתוב חיובא דנשים גבי הקהל...

(a)

Clarification: This means that the Torah should not write the Chiyuv of women with regard to Hakhel ...

אבל מצות הקהל בעי למיכתב.

1.

Clarification: But the Mitzvah of Hekhel it needs to write.

9)

TOSFOS DH HAVA AMINA NEILAF RE'IYAH ME'HAKHEL (This Dibur belongs earlier before DH 've'I Kasav).

תוס' ד"ה ה"א נילף ראיה ראיה מהקהל

(Summary: Tosfos explains the Havah Amina despite the fact that Re'iyah and Hakhel are Sh'nei Kesuvim ha'Ba'im ke'Echad.)

וא"ת, הא אמרינן 'מצה והקהל הוו שני כתובים הבאים כאחד, ואין מלמדין' ?

(a)

Question: But did the Gemara not say that Matzah and Hakhel are two Pesukim that come to teach us the same thing and that we cannot therefore learn from them?

וי"ל, דמג"ש ד'ראיה' 'ראיה' הוה אמינא דילפינן ראיה מהקהל.

(b)

Answer: We nevertheless think that by via the Gezeirah Shavah of 'Re'iyah' 'Re'iyah', we will learn Re'iyah from Hakhel.

10)

TOSFOS DH VA'ANA AMINA TEFALIM CHYAVIM NASHIM LO KOL SHEKEIN

תוס' ד"ה ואנא אמינא טפלים חייבים נשים לא כל שכן

(Summary: Tosfos explains why we need the Kal va'Chomer and elaborates.)

וא"ת, למה לי האי ק"ו, בלאו ק"ו נמי מצי למילף הקהל ממצה לחייב נשים...

(a)

Question: Why do we need this Kal va'Chomer? Without it we can learn to render women subject to Hakhel from Matzah ...

ואפילו לא כתיב טפלים בהקהל כלל- שכן שיטת כל 'שני כתובים?'

1.

Question #1: Even if it had not mentioned 'children' by Hakhel at all - since that is how 'Two Pesukim ... ' works.

וי"ל, דאי לא כתיב טפלים בהקהל, ה"א אדרבה נילף ראיה דהקהל מעולת ראיה ולפטור, כדקאמר לעיל.

(b)

Answer: Had it not mentioned 'children' by Hakhel, we would have thought that, on the contrary, we will learn the 'Re'iyah' of Hakhel from the 'Re'iyah' of Olas Re'iyah and exempt her, as the Gemara said earlier.

וא"ת, כיון דלא נילף חיוב דהקהל ממצה, למה לי דאמר 'ליכתוב רחמנא מצה ולא בעי הקהל'? -בלא מצה נמי נפקא לן חיובא בהקהל מטפלים בק"ו ' -טפלים חייבים ... ? '

(c)

Question: Seeing as we do not learn the Chiyuv Hakhel from that of Matzah, why does the Gemara need to ask "Let it write Matzah and we will not need Hakhel?' - Without Matzah we can also learn the Chiyuv of Hakhel from 'children' with a Kal va'Chomer?

וי"ל, דאי לא כתיב נשים במצה, הוה אמינא דמקל וחומר לא אתו נשים לחיובא, דטפלים מעלו מנשים -לפי שבאים לכלל חיוב, אבל נשים דאין סופן לבא לידי חיוב, לא ...

(d)

Answer: Had it not written 'women by Matzah, we would have thought that we cannot learn women from a Kal va'Chomer - since children are better that women - seeing as they will become Chayav, whereas women, who won't, are not Chayav ...

אבל השתא שמצינו דנשים חייבות במצה וטפלים פטורים, מעתה נוכל לדון מק"ו בהקהל היכא דטפלים חייבים, אינו דין שיהו נשים חייבות.

1.

Answer: But now that we find that women are Chayav by Matzah and children are not, we can justifiably learn a Kal va'Chomer by Hakhel, in that 'If children are Chayav, how much more so, women!'.

11)

TOSFOS DH NASHIM CHAYAVOS MINA LEIH D'YALIF MI'MORA

תוס' ד"ה נשים חייבות מנ"ל דיליף ממורא

(Summary: Tosfos explains that we can also learn this from Mezuzah and why they are not Sh'nei Kesuvim ha'Ba'im ke'Echad.)

וא"ת, אמאי לא קאמר דילפינן ממזוזה?

(a)

Question: Why does the Gemara not say that we learn it from Mezuzah?

ויש לומר, דהוה מצי למימר דיליף ממזוזה, וחד מינייהו נקט.

(b)

Answer: It could, in fact, have said that, and it mentions one of two possibilities.

וא"ת, אם כן, הוי מורא ומזוזה שני כתובין הבאים כאחד, ואין מלמדין?

(c)

Question: In that case, Mora and Mezuzah are two Pesukim that teach us the same thing, and we cannot learn from them?

וי"ל, דצריכי תרוייהו ,דאי כתב מורא ולא כתב מזוזה- הוה אמינא דבמזוזה יהיו פטורים, דילפינן מת"ת...

(d)

Answer: Both of them are needed, because, had the Torah written Mora and not Mezuzah, we would have thought that they Patur from Mezuzah, since we learn from Talmud-Torah.

ואי כתב מזוזה ולא כתב מורא- הוה אמינא דבמורא יהיו פטורין כדלקמן (דף לה.) ד'אין סיפק בידה לעשות' .

1.

Answer (cont.): Whereas had it written Mezuzah and not Mora, we would have thought that they are Patur from Mora, as the Gemara explains later (on Daf 35a) 'Because she cannot (always) manage to do it.

12)

TOSFOS DH V'NEILAF MI'TALMUD TORAH

תוס' ד"ה ונילף מת"ת

(Summary: Tosfos explains why it is preferable to learn that she is Patur from Talmud Torah than from Mora that she is Chayav.)

ואם תאמר, אדרבה אית לן למילף ממורא לחיוב...

(a)

Question: On the contrary, we ought rather to learn from Mora that she iks Chayav ...

דהא אמר פ"ק דיבמות (דף ח.) 'כל היכא דאיכא לאקושי לקולא ולחומרא, לחומרא מקשינן' ?

1.

Source: Since the Gemara says in the first Perek of Yevamos (Daf 8a) that 'Wherever one can make a Hekesh either le'Kula or le'Chumra, we make it le'Chumra'?

ואמר הר"ם, דמסתברא דמת"ת איכא טפי למילף, כיון דאשכחן דנשים פטורות ממצוה יקרה וחביבה כת"ת, דין הוא שיהו פטורין בכל השאר שלא הזמן גרמא.

(b)

Answer #1: The Ram answers that logic dictates that we learn from Talmud Torah, because, since women are Patur from such a precious and beloved Mitzvah as Talmud Torah, it follows that they are also Patur other Mitzvos that are not governed by time.

עי"ל, דסברא הוא למילף טפי מת"ת ממורא, דשאני אב ואם - דהוקש כבודם לכבוד המקום, ואין למילף שאר מצות מינה.

(c)

Answer #2: Furthermore, it is more S'vara to learn from Talmud Torah than from Mora, since one's father and mother, whose Kavod is compared to that of Hash-m, are different, and we cannot learn other Mitzvos from it.

עי"ל, דאין סברא לומר נילף ממורא, דמורא נמי לפעמים דאינה חייבת -היכא דרשות אחרים עליה, כדאמרינן (לעיל דף ל:) 'אשה אין סיפק בידה לעשות. '

(d)

Answer #3: Moreover, it is not logical to learn from Mora, since there are times where she is not Chayav - there where she is under the jurisdiction of others (i.e. her husband), as the Gemara said earlier (on Daf 30b) - 'A woman does not have the means to do it'.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF