1)

TOSFOS DH KESHEM SHE'EIN HA'ISHAH NIKNEIS B'PACHOS MI'SHAVEH PE'RUTAH KACH EIN HA'KARKA NIKNEIS ETC.

תוס' ד"ה כשם שאין האשה נקנית בפחות משוה פרוטה כך אין הקרקע נקנית כו'

(Summary: Tosfos explains why we do not rather saythe other way round.)

תימה, דה"ל למידק איפכא...

(a)

Question: It ought to have rather made the reverse Limud (to learn Isha from Sadeh) ...

דהא קניני אשה לא ידעינן אלא משדה?

1.

Reason: Since we only know the Kinyanim of a woman from Sadeh?

ושמא י"ל דלית ליה ג"ש ד'קיחה קיחה' ,אלא נפקא ליה מ"ויצאה חנם ."

(b)

Answer #1: Perhaps Rebbi Asi learns Kinyan Kesef by Ishah, not from the Gezeirah Shavah of 'Kichah' 'Kichah', but from "ve'Yatz'ah Chinam" (above, Daf 3b).

א"נ י"ל דאורחיה דגמ' למינקט הפשוט תחילה...

(c)

Answer #2: Alternatively, it is the way of the Gemara to mention the case that is more obvious (i.e. better known) first ...

כדאי' בנדרים (דף כה:) 'כשם שנדרי שגגות מותרות, כך שבועות שגגות מותרות ...

(d)

Proof: As we find in Nedarim (Daf 25b) 'Just as Nidrei Shegagos are permitted, so too, are Shevu'os Shegagos permitted ...

ואע"ג דנדר לא ידעינן אלא משבועות, דכתיב "האדם, 'בשבועה' ,"פרט לאנוס' (שבועות דף כו:).

1.

Proof (cont.): Even though we only know Nedarim from Shevuos, by which it is written "ha'Adam 'bi'She'vu'ah", 'to preclude an Oneis'.

2)

TOSFOS DH HA'ISHAH SHE'HEIVI'AH CHATASAH U'MEISAH (This Dibur belongs on Amud Beis)

תוס' ד"ה האשה שהביאה חטאתה ומתה

(Summary: Tosfos cites the source of this ruling and discusses the inference.)

משנה היא במס' קנים (פ"ב משנה ה), וקתני סיפא 'הביאה עולתה ומתה' לא יביאו יורשיה חטאתה' ...

(a)

Source: This is a Mishnah in Maseches Kinim (Perek 2, Mishnah 5), which states in the Seifa that 'If she brought her Olah and then died, her heirs cannot bring her Chatas'. ...

פירוש משום דהוי 'חטאת שמתו בעליה, ולמיתה אזלא' .

1.

Reason: Because it is a case of 'A Chatas whose owner died', which is left to die.

משמע דוקא יורשיה לא יביאו חטאתה אחר עולתה, אבל היא עצמה אם היתה חיה, מביאה חטאתה אחר עולתה ופטורה.

(b)

Inference: And it implies that specifically her heirs are not permitted to bring her Chatas after her Olah, but that she herself, had she been alive, would have been brought her Chatas and been Patur (from bringing another one).

ותימה, דבריש 'תמיד נשחט' (פסחים נט.) אמרינן ד'כל חטאות קודמות לעולות שבאות עמהם, אפילו חטאת העוף לעולת בהמה' ...

(c)

Question: At the beginning of 'Tamid Nishchat' (Pesachim, Daf 59a) states 'All Chata'os precede the Olos that come together with them, even a Chatas ha'Of before an Olas Beheimah' ...

וא"כ, איך אפשר שהביאה עולתה קודם חטאתה?

1.

Question (cont.): That being the case, how can she bring her Olah before her Chatas?

וליכא למימר דלכתחילה קאמר, דמצוה להיות החטאות קודמות לעולות ,אבל בדיעבד אם הקדימה העולה, קריבה החטאת אחריה...

(d)

Refuted Answer: And one cannot answer that the Gemara (in Pesachim) is speaking Lechatchilah; that Lechatchilah it is a Mitzvah for the Chatas to precede the Olah, but that if Bedi'eved, one brought the Olah first, one brings the Chatas afterwards ...

דהא פריך בפרק תמיד נשחט (שם) 'ומי קריבה? ...

(e)

Refutation: Since the Gemara there asks 'And how could she bring it? ...

והתניא "והקריב את אשר לחטאת ראשונה" ,מה ת"ל ? ...' ומסיק 'זה בנה אב, שכל החטאות קודמות לעולות הבאות עמהן? ... '

1.

Refutation (cont.): Seeing as the Beraisa based on the Pasuk "ve'Hikriv es asher la'Chatas Rishonah", concludes that 'This is a Binyan Av, that all Chata'os precede the Olos that come together with them?' ...

אלמא משמע דאפילו בדיעבד לא קרבה?

2.

Refutation (concl.): So we see that even Bedi'eved, it is not brought?

וי"ל, דהתם מיירי במצורע, ודוקא במצורע הוא דאמר אפילו בדיעבד לא קריבה...

(f)

Answer #1: The Gemara there is speaking about a Metzora; and it is specifically by a Metzora that it forbids bringing the Chatas afterwards, even Bedi'eved ...

משום דכתיב ביה 'הויה' (ויקרא יד) " -זאת תהיה" דהוי עיכובא, כדמוכח בפ"ק דמנחות (דף ה.)...

1.

Reason: Because the Torah (in Vayikra, 14) writes by it 'Havayah' - "Zos Tih'yeh", which implies that it is a crucial condition, as is evident in the first Perek of Menachos (Daf 5a) ...

אבל בעלמא אמרינן בדיעבד קרבה שפיר.

2.

Answer #1 (cont.): But elsewhere we will say that Bedi'eved, one can bring it.

א"נ י"ל, דלפי המסקנא דהתם (פסחים נט:) ניחא -דקאמר 'ובדיעבד נמי כשר' משום דכתיב "והעלה" -דמשמע שהעלה כבר...

(g)

Answer #2: Alternatively, according to the Gemara's upshot, the problem is resolved - since it concludes there (Daf 59b) that 'Bedi'eved (even by a Metzora) it is also Kasher, since the Torah writes "ve'He'elah", implying that he already brought it (i.e. the Olah before the Chatas).

ומעתה ילפינן בעלמא מיניה מבנין אב, דמאחר דגלי לן במצורע דבדיעבד קרבה, הוא הדין בעלמא.

1.

Answer #2 (cont.): And we learn all other cases from it with a Binyan Av, in that now the Torah indicates that by Metzora one brings it (the Chatas) Bedi'ved, the same will apply everywhere else.

13b----------------------------------------13b

3)

TOSFOS DH MILVEH HA'KESUVAH BA'TORAH

תוס' ד"ה מלוה הכתובה בתורה

(Summary: Tosfos clarifies what this means.)

פי' כגון קרבנות ופדיון הבן וערכין ונזקין, שלא היו יודעים עניני נתינות הללו אם לא שנתחייבתם התורה בפירוש...

(a)

Definition: Such as Korbanos, Pidyon ha'Ben, Erchin and Nezikin, the details of which we would not know had the Torah not specifically obligated their payment ...

אבל מלוה -כגון שלוה לו מעות -אפילו שטר, אע"ג דכתיב "האיש אשר אתה נושה בו" ... ,לא חשיב כתובה בתורה ...

(b)

Refuted Definition (cont.): Whereas a loan, where one borrowed - even with a Sh'tar, is not considered 'written in the Torah' even though the Torah writes "And the man to whom you lent ... (Devarim, 24)" ...

כיון שאין צריך לפרש בתורה שיעור הנתינה, דפשיטא מה שהוא לוה צריך לפרוע.

1.

Reason: Since the Torah does not need to specify the amount that one needs to pay, since it is obvious that what he borrowed he must pay.

4)

TOSFOS DH AMAR RAV PAPA HILCH'SA MILVEH AL PEH GOVAH MIN HA'YORSHIN D'SHI'BUDA D'ORAYSA V'EINO GOVAH MIN HA'LEKUCHOS D'LEIS LEIH KALA

תוס' ד"ה אמר רב פפא הילכתא מלוה על פה גובה מן היורשין דשיעבודא דאורייתא ואינו גובה מן הלקוחות דלית ליה קלא

(Summary: Tosfos reoncils Rav Papa here with his own opinion in Bava Basra.)

תימה, דבשילהי גט פשוט (ב"ב דף קעו.) קאמר רב פפא גופיה 'מלוה על פה גובה מן היורשים "שלא תנעול דלת בפני לווין," ואינו גובה מן הלקוחות, אלמא ד"שיעבודא לאו דאורייתא" ? '

(a)

Question: In Perek Get Pashut (Bava Basra, Daf 176a) Rav Papa himself says that 'One may claim an oral loan from the heirs - in order "not to close the door before borrowers", but not from purchasers; so we see that "Shibuda is not d'Oraysa (See Masores ha'Shas)" '?

ואומר ר"ח דהכא מיירי במלוה הכתובה בתורה -כגון נזקין וערכין וקרבן, דאמר לעיל ד'שיעבודא דאורייתא' ...

(b)

Answer: The Rach explains that in our case it is speaking about a Milveh that is writen in the Torah - such as Nezikin, ERchin an Korban, of which the Gemara ruled earlier that 'Shibuda d'Oraysa' ...

דלא שייך טעמא דנעילת דלת...

1.

Reason: And Ne'ilas Deles is not applicable ...

דלענין יורשים עשאום כמלוה בשטר, ולענין לקוחות לא עשאום כמלוה בשטר...

2.

Reason (cont.): Because regarding the heirs, the Rabbanan gave it a Din of a documented loan, whereas regarding the purchasers they did not ...

אבל התם במלוה על פה שאינה כתובה בתורה כגון שהלוהו מעות בלא שטר.

(c)

Answer (cont.): Whereas there it is speaking about an oral loan, where he lent him money without a Sh'tar, which is not written in the Torah (See Masores ha'Shas)..

5)

TOSFOS DH ELA MISAS BA'AL MINALAN

תוס' ד"ה אלא מיתת בעל מנ"ל

(Summary: Tosfos reconciles Sugyos in Sanhedrin and Yevamos with this Sugya.)

תימה, דבפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נד.) מצריכין קרא באשת אב ובשאר עריות שאסורות בין מחיים בין לאחר מיתה...

(a)

Question: The Gemara in Perek Arba Miysos (Sanhedrin, Daf 54a) requires a Pasuk by Eishes Av and other cases of incest to render them forbidden both when the father (etc.) is alive and after his death ...

ובפ' הבא על יבמתו (יבמות דף נה.) מצריך קרא ביבמה שיש לה בנים דאסורה לאחר מיתת הבעל ...

1.

Question (cont.): And likewise in Perek ha'Ba al Yevimto (Yevamos, Daf 55a) it requires a Pasuk to render forbidden a Yevamah who has children even after her husband's death ...

והכא מצריך קרא להתיר אשת איש לאחר מיתת בעלה?

2.

Question (concl.): And here, it requires a Pasuk to permit a married woman after her husband's death?

וי"ל, דאחרי שראינו שהתיר הכתוב אשת איש לאחר מיתת בעלה, כדדרשינן בשמעתין, איצטריך קראי דהתם לאסור עריות לאחר מיתה...

(b)

Answer: It is precisely because we see how the Torah permits a married woman after her husband's death, as the Gemara Darshens in our Sugya, that we need Pesukim there to forbid Arayos after death

דלא נילף מאשת איש שהתיר הכתוב.

1.

Answer (cont.): In order not to learn from a married woman, whom the Torah permits.

6)

TOSFOS DH L'KULI ALMA B'ASEI (This Dibur belongs after DH 'mi'de'Amar)

תוס' ד"ה לכ"ע בעשה

(Summary: Tosfos clarifies the Asei and asks why we do not learn the Heter of Miysas ha'Ba'al from Get.)

אומר ר"י דאיכא עשה באשת איש כגון "ודבק באשתו" (בראשית ב), 'ולא באשת חבירו.'

(a)

Clarification: The Ri explains that there is the Asei by Eishes Ish of "ve'Davak be'Ishro", 've'Lo be'Eishes Chavero' (Sanhedrin, 58B).

תימה, דלא ילפינן שתתיר מיתה מק"ו מגט- ומה גט שאינו מתיר ליבם בשום ענין אפילו אין לו בנים, מתיר לעלמא בכל ענין...

(b)

Question: Why do we not learn that Misah permits her with a Kal va'Chomer from Get - If Get, which does not permit her to the Yavam under any circumstances, even if he has no children, permits her to marry others whatever the circumstances ...

מיתה שמתרת ליבם כשאין לה בנים, אינו דין שתתיר לעלמא בכל ענין?

1.

Question (cont.): Misah, which permits her to the Yavam if he has no children, ought certainly to permit her to marry others whatever the circumstances?

7)

TOSFOS DH MI'D'AMAR RACHMANA ALMANAH L'KOHEN GADOL

תוס' ד"ה מדאמר רחמנא אלמנה לכ"ג

(Summary: Tosfos explains why we cannot explain the Pasuk with regards to Yibum, and that Miysas ha'Ba'al does not otherwise permit her to marry.)

וא"ת, ודלמא ה"ק רחמנא -אלמנה לכ"ג אסורה אפילו כשהוא יבם, הא לכולי עלמא שריא ליבמין...

(a)

Question: Perhaps what the Pasuk means is that an Almanah is forbidden to a Kohen Gadol even if he is a Yavam, but for everybody else she is permitted to perfom Yibum ...

אבל לעולם אימא לך דאשה לאחר מיתה נמי אסורה לכ"ע שלא במקום יבום?

1.

Question (cont.): But apart from Yibum, a woman is forbidden to marry after her husband's death.

וי"ל, א"כ ה"ל למיכתב האי קרא "אלמנה וגרושה וחללה" בפרשת יבמין.

(b)

Answer: In that case, the Pasuk of "Almanah, Gerushash and Chalalah" ought to have been written in the Parshah of Yibum.

8)

TOSFOS DH CHADA D'YAVAM LO IKRI ACHER

תוס' ד"ה חדא דיבם לא איקרי אחר

(Summary: Tosfos reconciles this statement wuh the Sugya on Daf 17b).)

תימה, דגבי שדה אחוזה אמרינן לקמן (דף יז:) ד'יבם איקרי אחר' ...

(a)

Question), : The Gemara later (on Daf 17b) in connection with Sadeh Achuzah, states that Yava is called 'Acher' ...

דקאמר "אם מכר את השדה לאיש אחר" ' -ואחיו הוי בכלל' ?

1.

Question (cont.): When, citing the Pasuk "Im Machar es ha'Sadeh le'Ish Acher", it explains that his brother is included?

וי"ל, דלא דמי, דבמקום שמדבר בכל אדם, הוי יבם בכלל 'אחר;' אבל הכא דבעי למימר דמותרת ליבם דוקא, א"כ, הוי יבם אחר דוקא.

(b)

Answer: One cannot compare the two cases, because there where the Pasuk is speaking about everybody, Yavam is included in 'Acher'; whereas in our case, where it wants to say that she is permitted to the Yavam exclusively, it means specifically Acher, and not Yavam.