[1] והקשתה הגמ', איך אמרה המשנה כלל "כל מקום שיש קידושין ואין עבירה" - הולד הולך אחר הזכר, הרי במקרה זה הולד הולך אחר הפגום. ותירצה ב' תירוצים: א) דהמשנה לא כר' יוסי. ב) דאה"נ מה שאמרה המשנה "ואיזה זו - זו כהנת לויה וישראלית" וכו', בא למעט שדוקא אלו ולא גר שנשא ממזרת.

[2] וזה כהכלל השני במשנה "כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום" וכו'.

[3] דפליג על ר' דוסתאי וס"ל שהבת חללה, והוא מקרה שיש קידושין ואין עבירה ואזלינן בתר הזכר - ובתו חללה.

[4] דס"ל שהולד שלישי, והיינו כיון שיש קידושין ואין עבירה אזלינן בתר הזכר והולד שלישי, ו"כל מקום" בא לרבות דין זה.

[5] ואפי' שלשיטת ר' יוסי אין עבירה בדבר, בכל אופן אין הולד כשר כאביו, אלא אזלינן בתר הפגום והולד ממזר. אכן לר' יהודה לא אמרינן ד"איזו זו" אתא למעוטי, דהרי יש כאן עבירה, דאסור לגר לישא ממזרת. ולשיטתו דין זה מתרבה מ"כל מקום" דיש קידושין ויש עבירה.

[6] דס"ל "בנות ישראל מקוה טהרה לחללין" - ובתו כשרה לכהונה ואינה חללה. ולאפוקי ממאן דפליג עליה וס"ל שלא אמרינן הכי, והבת חללה ואסורה לכהונה.

[7] דס"ל דהולד שני, והיינו דאזלינן בתר הפגום אף שיש קידושין ואין עבירה, ולכך "איזו זו" ממעט לו.

[8] דאף שיש קידושין ואין עבירה אזלינן בתר הפגום, שאם הולד נקבה אזלינן בתר המצרי וחשבינן לה מצרית שניה ואסורה, ואם הולד זכר אזלינן בתר עמוני לאסור אותו בקהל לעולם.