[1] ואמר שמואל: מבקשים ממנו שיתן לה גט, אבל אין כופין אותו כיון שע"י נתינת הגט הוא נאסר בקרוביה, ויכול לומר שלא רוצה להאסר בהן. ואמר רב, שאם נתן מעצמו גט בלי שנבקש ממנו, כופין אותו לתת גם כתובה, כי הדברים מראים שבאמת קידשה.

[2] בשם בי דינא רבה, ויש שני לשונות האם בי דינא רבה זה רב או שזה רבי.

[3] כן נקטו רוב האחרונים בדעת רב פפא, דמה שחשש לקידושין הוא רק היכא ששניהם מודים, אבל בלא זה גם הוא מודה שלא חיישינן לקידושין. וע' פנ"י.

[4] כן ביארו התוס' דמה שמבואר בסוגיא שהעד נאמן כשהוא שותק, היינו דוקא כשאומר לו שהיה בפניו דהיינו באופן שהיה לו לידע שכך היה, וכיון ששותק הרי שבשתיקתו הוא כמודה לו, אבל אם הוא בענין שלא היה לו לידע, אין השתיקה מועילה להודאה, ואין העד נאמן לחייבו קרבן או לאסור עליו את הטהרות.