קידושין דף סה. א

האומר לאשה קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים, או שהיא אומרת לו כן, מה הדין?

מה המקרה? מה הדין?
האומר לאשה
קידשתיך
והיא אומרת:
לא קידשתני
הוא אסור בקרוביה,
והיא מותרת בקרוביו
היא אומרת
קידשתני
והוא אומר:
לא קידשתיך
היא אסורה בקרוביו ובכל העולם [1],
והוא מותר בקרוביה
האומר לאשה
קידשתיך
והיא אומרת:
לא קידשת אלא בתי
הוא אסור בקרובות גדולה, ומותר בקרובות קטנה,
והאם והבת מותרים בקרוביו
האומר לאשה
קידשתי בתך
והיא אומרת:
לא קידשת אלא אותי
הוא אסור בקרובות קטנה, ומותר בקרובות גדולה,
והאם אסורה בקרוביו והקטנה מותרת

המקדש בעד אחד מה הדין?

בסתם כששניהם מודים בקידושין
לרב יהודה אינה מקודשת אין ולאו ורפיא בידיה
לרב נחמן, רב יצחק, רבה [2], רב כהנא אינה מקודשת אינה מקודשת
לרב פפא אינה מקודשת [3] חוששין לקידושין

קידושין דף סה: א

אמר לו עד אחד אכלת חלב או נטמאו טהרותיך מה הדין? [תוד"ה נטמאו].

כשהוא שותק כשהוא מכחישו
כשאומר לו בפניך נאמן העד אין העד נאמן
כשאומר לו שלא בפניך אין העד נאמן [4] אין העד נאמן
-------------------------------------------------

[1] ואמר שמואל: מבקשים ממנו שיתן לה גט, אבל אין כופין אותו כיון שע"י נתינת הגט הוא נאסר בקרוביה, ויכול לומר שלא רוצה להאסר בהן. ואמר רב, שאם נתן מעצמו גט בלי שנבקש ממנו, כופין אותו לתת גם כתובה, כי הדברים מראים שבאמת קידשה.

[2] בשם בי דינא רבה, ויש שני לשונות האם בי דינא רבה זה רב או שזה רבי.

[3] כן נקטו רוב האחרונים בדעת רב פפא, דמה שחשש לקידושין הוא רק היכא ששניהם מודים, אבל בלא זה גם הוא מודה שלא חיישינן לקידושין. וע' פנ"י.

[4] כן ביארו התוס' דמה שמבואר בסוגיא שהעד נאמן כשהוא שותק, היינו דוקא כשאומר לו שהיה בפניו דהיינו באופן שהיה לו לידע שכך היה, וכיון ששותק הרי שבשתיקתו הוא כמודה לו, אבל אם הוא בענין שלא היה לו לידע, אין השתיקה מועילה להודאה, ואין העד נאמן לחייבו קרבן או לאסור עליו את הטהרות.

-------------------------------------------------