1)

TOSFOS DH Aval Amrah Ma'is Alai Lo Kaifinan Lah (cont.)

תוספות ד"ה אבל אמרה מאיס עלי לא כייפינן לה (המשך)

ונראה לר"ת דהכי פירושו בעינא ליה ואינה רוצה להתגרש בלא כתובה ומצערנא ליה עד שיגרשנה ויתן לה כתובה

(a)

Explanation #3 (R. Tam): She says "I want him", but she does not want to be divorced without a Kesuvah. "I will pain him", until he divorces her and gives to her a Kesuvah;

אבל אמרה מאיס עלי ולא בעינא ליה לא הוא ולא כתובתו לא כייפינן לה שתחזור בה ע"י שנאמר שלא תועיל מחילה משום דהוי מחילה בטעות דאגב צערה קא אמרה הכי

1.

However, if she says "he is repulsive to me, and I do not desire him, and not his Kesuvah", we do not force her to retract through saying that her pardon does not help, since it is mistaken pardon, i.e. she says [that she pardons] due to her pain.

ומתוך כך לא יגרשנה בעלה שאינו רוצה ליתן כתובה

i.

Due to this, her husband would not divorce her, for he does not want to he give a Kesuvah.

אלא מחילה גמורה היא ומתוך כך יעלה בדעתו לגרשה

2.

Rather, it is total pardon. Amidst this, he will think to divorce her.

מר זוטרא אמר כייפינן לה דהויא כמחילה בטעות והיינו כפיה דעל ידי כך תשאר תחת בעלה שלא ברצונה כי בעלה לא יגרשנה כיון שחייב ליתן כתובתה

3.

Mar Zutra says that we force her. It is like mistaken pardon. This is called coercion, for through this, she will remain married against her will, for her husband will not divorce her, for he would need to give a Kesuvah.

ואין חילוק למר זוטרא בין מורדת דבעינא ליה ומצערנא ליה בין אומרת מאיס עלי

4.

According to Mar Zutra there is no difference between a Moredes who says I want him and I will pain him", and one who says "he is repulsive to me."

ור"ח נמי פירש דאין כופין הבעל ליתן גט וגם בקונט' לא פי' שיכופו הבעל ליתן גט.

(b)

Support: Also R. Chananel explained that we do not force the husband to give a Get. Also Rashi did not explain that we force the husband to give a Get.

2)

TOSFOS DH Mishum d'Rav Zevid Gavra Rabah Hu Afchisu l'Dina Iluyei

תוספות ד"ה משום דרב זביד גברא רבה הוא אפכיתו לדינא עילויה

(SUMMARY: Tosfos explains why he objected to their ruling.)

וא"ת כיון דלא פשיט המע"ה וכיון דתפסה לא מפקינן מינה

(a)

Question: Since it was not resolved, ha'Motzi mi'Chavero Alav ha'Re'ayah. Since she had seized, we do not take from her! (They ruled properly.)

וי"ל דהוה נמי שיראי טובא דלא הות תפיסה

(b)

Answer: There was more silk that she had not seized. (They ruled that she keeps all the silk.)

ובלישנא קמא קאמר משום דרב זביד גברא רבה אחנפיתו ליה משום הך שירא דהות תפיסה

1.

In Version #1, he said "because Rav Zevid is a great man, you flatter him?!" due to the silk she had seized. (They ruled that he takes it from her.)

ובאיכא דאמרי קאמר משום הנך שיראי דלא הות תפיסה אלא הבעל היה תפוס.

2.

In Version #2, he said due to the silk she had not seized. The husband was holding it.

3)

TOSFOS DH Tava Lachlotz Nizkakin Lo

תוספות ד"ה תבע לחלוץ נזקקין לו

(SUMMARY: Tosfos discusses what each of them wants.)

פי' בקונט' והיא אינה רוצה אלא להתיבם וכן תבע לייבם פירוש והיא אינה רוצה אלא לחלוץ

(a)

Explanation #1 (Rashi): She wants only to do Yibum. Similarly when he wants to do Yibum, she wants only to do Chalitzah.

ותימה דמאי קא פריך לייבם נמי כיון דאגידא ביה לא יהבי ליה איתתא אחריתא ויחלוץ לה

(b)

Question: What was the question "also [when he demands to do] Yibum, since she is attached to him, they will not give to him another wife?" He can do Chalitzah!

וי"ל שאינו רוצה לחלוץ שלא יצטרך ליתן כתובה

(c)

Answer: He does not want to do Chalitzah, lest he need to give a Kesuvah.

ועי"ל תבע לחלוץ והיא אינה רוצה לא לחלוץ ולא לייבם וכן תבע לייבם

(d)

Explanation #2: He demands to do Chalitzah, and she does not want to do Chalitzah, and not Yibum. The same applies when he demands to do Yibum.

וכן הא דאמר כאן שתבעה היא והוא אינו רוצה לא לחלוץ ולא לייבם

1.

Similarly, when we say here that she demanded, he does not want to do Chalitzah, and not Yibum.

ואין להקשות א"כ מאי פריך שומרת יבם נמי בבאה מחמת טענה

(e)

Question: If so, what was the question "also a Shomeres Yavam has a claim [why she needs children]!"?

מאי איריא בבאה מחמת טענה אפילו אינה באה נמי תיקשי ליה מדתנן בהחולץ (יבמות לט.)

1.

Why must we say that she has a claim? Even if she has no claim, we can ask from the Mishnah in Yevamos (39a)!

חוזרין אצל גדול ואומרים לו עליך המצוה או כנוס או פטור וקאמר בגמ' דחוזרין אצל גדול למיכפייה

2.

[It says that if no brother wants to do Yibum], we return to the oldest [brother] and say "the Mitzvah is upon you. Do Yibum or exempt her." The Gemara says that we return to the oldest to force him.

אלמא בתבעה היא נמי כייפינן ליה אפילו אינה באה מחמת טענה

3.

Inference: Also when she demands, we force him, even if she has no claim!

דאיכא למימר דכייפינן ליה אבל אין נזקקין לכתוב עליו איגרת מרד להוסיף על כתובתה

(f)

Answer #1: We can say that we force him, but we do not write a letter of rebellion to increase her Kesuvah [unless she has a claim].

אי נמי משום דהיא גופה איכא לפרושי בבאה מחמת טענה לכך נקט למיפרך מהאי טעמא.

(g)

Answer #2: We can explain that this itself (that we force the oldest brother) is when she has a claim. Therefore, we ask due to this reason (also a Shomeres Yavam has a claim).

4)

TOSFOS DH Mai Shena Leyabem d'Lo

תוספות ד"ה מאי שנא לייבם דלא

(SUMMARY: Tosfos explains that we initially thought that R. Yochanan teaches according to Mishnah Rishonah.)

וא"ת אי מילתיה דר' יוחנן לפי משנה אחרונה כדמשמע פשטא דמילתא א"כ מאי פריך לייבם נמי כיון דאגידא ביה לא יהבי ליה איתתא אחריתא

(a)

Question: If R. Yochanan's teaching is according to Mishnah Acharonah, like the simple connotation, what was the question "also [when he demands to do] Yibum, since she is attached to him, they will not give to him another wife?"

והא לייבם לא נוכל לכוף אותה לפי משנה אחרונה ואי לחלוץ והלא הוא אינו רוצה לחלוץ אלא לייבם

1.

According to Mishnah Acharonah, he cannot force her to do Yibum, and he does not want to do Chalitzah, rather, Yibum!

ומאי שייך לכופה לדבר שאינו תובע הוא

i.

It is not relevant to discuss forcing her to do something he does not demand!

וי"ל דמעיקרא ס"ד מילתיה דרבי יוחנן לפי משנה ראשונה ומשום הכי פריך דאפילו לייבם נמי נוכל לכופה

(b)

Answer: Initially, we thought that R. Yochanan's teaching is according to Mishnah Rishonah. Therefore, we asked that he should be able to force her even to do Yibum;

ולבסוף דמשני כאן כמשנה ראשונה כאן כמשנה אחרונה מילתיה דר' יוחנן נמי לפי משנה אחרונה נזקקין לחלוץ ואין נזקקין לייבם

1.

At the end, when we answer "this is like Mishnah Rishonah, and this is like Mishnah Acharonah", also R. Yochanan's teaching is according to Mishnah Acharonah. We accede [to a demand] to do Chalitzah, but we do not accede [to a demand] to do Yibum.

וה"ה דאכתי הוה מצי לשנויי כאן לחלוץ כאן לייבם כרבי יוחנן ואידי ואידי לפי משנה אחרונה

(c)

Implied question: Similarly, we could have answered "this is for [a demand to do] Chalitzah, this is for [a demand to do] Yibum according to R. Yochanan, and both are according to Mishnah Acharonah!

אלא דניחא ליה לאוקמא תרווייהו כשתבע לייבם דדומיא דארוסה קתני שתובע לכנוס והיא מורדת. ר"ת

(d)

Answer: The Gemara preferred to establish both of them when he demands to do Yibum, similar to an Arusah taught [with it], in which he demand to make Nisu'in with her, and she rebels. R. Tam explained like this.

. וק"ק דאיך תיסק אדעתין למימר דאתי לפי משנה ראשונה אדרבה לפי משנה ראשונה איפכא מסתברא

(e)

Question: What was the Hava Amina to say that it is like Mishnah Rishonah? Just the contrary! According to Mishnah Rishonah, it is more reasonable to say oppositely!

לייבם נזקקין לו לחלוץ אין נזקקין לו

1.

We should accede [to a demand] to do Yibum, but we do not accede [to a demand] to do Chalitzah!

וי"ל דאפי' לפי משנה ראשונה נזקקין לו לחלוץ משום דבדידיה תלי רחמנא אם לא יחפוץ האיש כדאמרינן בהחולץ (יבמות דף לט: ושם)

(f)

Answer #1: Even according to Mishnah Rishonah, we should accede [to a demand] to do Chalitzah, because the Torah made it dependent on him - "if the man does not want", like it says in Yevamos (39b)!

אבל לייבם ס"ד שאין מוסרין אותה לייבם על כרחה

1.

However, one might have thought that we do not hand her over for Yibum b'Al Korchah.

אי נמי י"ל תבע אף לחלוץ נזקקין לו תבע לייבם דווקא אין נזקקין לו.

(g)

Answer #2: If he demanded to do [Yibum, or] even Chalitzah, we accede to him. If he demanded to do specifically Yibum, we do not accede to him.

5)

TOSFOS DH v'Dinei Chalitzah v'Yibum

תוספות ד"ה ודיני חליצה ויבום

(SUMMARY: Tosfos concludes that if only he wants to do Yibum, we do not force him.)

פירש בקונטרס בהחולץ (ג"ז שם) גבי הא דמייתי התם מתניתין דבכורות (דף יג. ושם) משנה ראשונה ואחרונה דמייתי הכא

(a)

Explanation #1 (Rashi): In Yevamos (39b), regarding the Mishnah in Bechoros (13a), it brings Mishnah Rishonah and Acharonah that we bring here;

ואמר רב עלה דאין כופין ופירש בקונטרס דאפילו למשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת אין כופין אותו לחלוץ היכא דניחא לתרוייהו ליבומי

1.

Rav said about this "we do not force." Rashi explained that even according to Mishnah Acharonah, that Mitzvas Chalitzah has precedence, we do not force him to do Chalitzah when both of them are happy to do Yibum;

דנימא תרוייהו לאו למצוה מכווני ופגע בערוה אלא אי בעי מייבם אע"ג דמצות חליצה קודמת

i.

We do not say that they do not intend for the Mitzvah, and [it is as if] he have Bi'ah with Ervah. Rather, if he wants he does Yibum, even though Mitzvas Chalitzah has precedence.

ומיהו היכא דאיהו צבי ובעי ליבומי ואיהי אמרה לא בעינא ליה ואמרה דברים ניכרים אי מצינן לאטעויי מטעינן ליה

2.

However, if he wants he does Yibum, and she says that does not want him, and says recognized matters [for this], if we can trick him [to do Chalitzah], we trick him;

לא מצינן לאטעויי כייפינן ליה לחלוץ

i.

If we cannot trick him, we force him to do Chalitzah.

דאמר רב ששת בפ"ק דיבמות (דף ד.) מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה לפניו כו'

3.

Source #1 - Citation (Yevamos 4a - Rav Sheshes): What is the source that if a Yevamah fell to a leper, we do not muzzle her in front of him (ignore her claims, and let him do Yibum b'Al Korchah)?...

ולא תימא מוכה שחין דווקא

i.

Suggestion: Perhaps this is only if he is a leper.

אלא כל אמתלא שתתן לדבריה

ii.

Rejection: It applies to any proper excuse that she gives for her words.

דתנן בהמדיר (לקמן דף עז.) מעשה בצידון בבורסי שמת ולו אח בורסי ואמרו חכמים יכולה היא שתאמר לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל

iii.

Source (below, 77a - Mishnah): A case occurred in Tzidon in which a tanner died, and he had a brother who was a tanner. (They work with excrement. Most people cannot bear their smell.) Chachamim said that [the Yevamah] can say "I could bear your brother, but I cannot bear you."

ועוד פסקינן והלכתא כותבין אגרת מרד על ארוסה ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם

4.

Source #2: We rule that we write an Igeres Mered against an Arusah, but not against a Yevamah.

מכל הני טעמי כייפינן ליה לחלוץ ושקלה כתובתה

(b)

Conclusion: For all of these reasons, we force him to do Chalitzah, and she receives her Kesuvah;

וכל הני אין כופין דהכא היכא דניחא להו לתרוייהו עכ"ל

1.

In all the cases here when we do not force, both of them consent [to do Yibum].

ואור"י דמה שהביא ממוכה שחין ומבורסי אינה ראיה דדוקא מוכה שחין ובורסי דהוו מהנך דכופין אותו להוציא

(c)

Rebuttal (of Source #1 - Ri): There is no proof from a leper and tanner. [We force him to do Chalitzah] only [if he is] a leper and tanner], for we force him such a husband to divorce!

ומה שהביא נמי מאין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם לאו ראיה היא דהתם אין כותבין אפילו בלא אמתלא משום דמצות חליצה קודמת

(d)

Rebuttal (of Source #2 - Ri): There is no proof from the law that we do not write an Igeres Mered against a Yevamah. There, we do not write even without an excuse, because Mitzvas Chalitzah has precedence!

וא"כ לדבריו אפילו בלא אמתלא הוה לן למימר דכופין

1.

If so, according to Rashi, even without an excuse we should say that we force!

ואדרבה יש להוכיח משם דאין כופין דאי בר כפייה הוא למה ליה למימר דאין כותבין אגרת מרד

(e)

Rejection #1 (of Explanation #1): We can prove oppositely from there, that we do not force him! If we can force him, why do we say that we do not write an Igeres Mered [against a Yevamah]?

עדיפא מינה ה"ל למימר דכופין אותו לחלוץ

1.

We should have said better than this, that we force him to do Chalitzah!

ואמרינן נמי בשמעתין תבע לייבם אין נזקקין לו משמע אין נזקקין לו לכתוב אגרת מרד

(f)

Rejection #2: We say in our Sugya that if he demands to do Yibum, we do not accede. This implies that we do not write an Igeres Mered for him [against her].

אדרבה נזקקין לה וכייפינן ליה

1.

[According to Rashi,] just the contrary! We accede to her, and force him!

ולהכי נראה לר"י דרב איירי בכל ענין דודאי בכל ענין אין כופין

(g)

Explanation #2 (Ri): Rav discusses every case. In every case we do not force.

ואף לפי' ר"ת דמפרש דאמר רב אין כופין קאי אמשנה ראשונה דאין כופין לייבם אע"פ שמצות יבום קודמת

(h)

Support: Even according to R. Tam, who explains that Rav said "we do not force" according to Mishnah Rishonah, that we do not force to do Yibum, even though Mitzvas Yibum has precedence...

ונ"מ בזמן הזה היכא שידוע לנו שמתכוונין למצוה כגון אותן שבאין לחלוץ דאותן ודאי אין מתכוונין לא לשום נוי ולא לשום אישות

1.

Explanation: [It is plausible that Rav taught according to Mishnah Rishonah, for] this is relevant nowadays when we know that they intend for the Mitzvah, e.g. they come to do Chalitzah. Surely they do not intend for beauty, or for [the status of] being married;

אבל היכא דלא ברור לן שמתכוונין למצוה כופין במילי ומרחיקין אותן מן היבום דקי"ל כאבא שאול כמו שפירשנו ביבמות (דף לט: ד"ה אמר רב)

i.

However, when it is not clear to us that they intend for the Mitzvah, we force verbally, and distance them from Yibum, for we hold like Aba Sha'ul (that Chalitzah has precedence), like we explained in Yevamos (39b).

וגם לפירושו אם תבע לייבם לא כייפינן ליה לחלוץ אלא מטעינן ליה אם אינה חפצה

2.

Also according to R. Tam, if he demands to do Yibum, we do not force him to do Chalitzah. Rather, we trick him if she does not want [to do Yibum];

אבל אם אינו רוצה לא לייבם ולא לחלוץ נראה דכופין.

(i)

Distinction: However, if he does not want to do Yibum, and not Chalitzah, it seems that we force him.

64b----------------------------------------64b

6)

TOSFOS DH Michzi k'Sechar Shabbos

תוספות ד"ה מיחזי כשכר שבת

(SUMMARY: Tosfos explains why there is concern for Sechar Shabbos.)

וא"ת והא שכר שבת על ידי הבלעה מותר כדאמרינן בפרק הזהב (ב"מ דף נח.) אם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה נותנין לו שכר שבת

(a)

Question: Sechar Shabbos through Havla'ah (one is paid for Shabbos and weekdays together) is permitted, like it says in Bava Metzi'a (58a) "if he was hired for the week, month or year, we give to him wages for Shabbos"!

וי"ל דהכא אסור משום דלא הוי כמו הבלעה דאין מוסיפין לכל שבת יחד אלא מה שעולה בכל יום ויום

(b)

Answer: Here it is forbidden, for we do not add for every whole week together, rather, the amount for every day;

שאם יתפייס היום או למחר באמצע השבוע אין מצטרפין כל ימי השבוע זה עם זה.

1.

If he is appeased (ceases rebellion) today or tomorrow, in the middle of the week, we do not join all the days of the week together.

7)

TOSFOS DH v'Chetzi Chetziyah Lifsol Es ha'Geviyah

תוספות ד"ה וחצי חצייה לפסול את הגוייה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is not among the 18 decrees.)

הך פסול גוייה אין זה אותה גזרה די"ח דבר דהאוכל אוכל ראשון כו' כמו שפירשנו בפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פב: ושם).

(a)

Explanation: This disqualification of the body [to eat Terumah] is not the decree among the 18 decrees [made on the day that Beis Shamai outnumbered Beis Hillel] that one who eats a Rishon l'Tum'ah... like we explained in Eruvin (82b).

8)

TOSFOS DH k'Man k'R. Chidka v'Chulei

תוספות ד"ה כמאן כרבי חידקא כו'

(SUMMARY: Tosfos points out a question that we could have asked.)

וא"ת לדידיה נמי לא ניחא ליה למאן דאמר אוכלת עמו לילי שבת אוכלת ממש

(a)

Question: Also according to him, this is difficult according to the opinion that on Shabbos night, she literally eats with him!

ושמא היה יכול לומר ולטעמיך

(b)

Answer: Perhaps the Gemara could have said "also according to you [it is difficult]"!

ולפי המסקנא אתי שפיר דכל היתרון הוי לארחי ופרחי.

1.

According to the conclusion, it is fine. All the extra meals are for guests and passersby.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF