תוספות ד"ה בתולה

(SUMMARY: Tosfos explains why this was taught without the prefix "Hei".)

הא דלא קתני הבתולה כדתני האשה נקנית היבמה ניקנית (קדושין דף ב.)


Implied question: Why didn't the Mishnah say ha'Besulah, like it taught "ha'Ishah Niknis", "ha'Yevamah Niknis" (Kidushin 2a)?

משום דהתם אקרא קאי כי יקח איש אשה (דברים כב) האשה הכתובה וכן היבמה אבל הכא לא קאי אקרא


Answer: There, it refers to the verse "Ki Yikach Ish Ishah" - the woman written in the verse. The same applies to ha'Yevamah. Here, it does not refer to a verse.

והא דלא תנן בפ"ק דקידושין (דף יד:) העבד עברי אף על פי דכתיב בקרא (שמות כא) כי תקנה עבד עברי


Implied question: Why did the Mishnah (Kidushin 14b, say Eved Ivri, and) not ha'Eved Ivri? There, it refers to a verse, "Ki Sikneh Eved Ivri"!

משום דא"כ ה"ל למתני העבד העברי שאינו דבוק ואין דרך הש"ס לדבר כן


Answer: If so, it should teach ha'Eved ha'Ivri, for it is not a compound noun. The Gemara does not normally speak this way.

ומיהו גבי איש ואשה רגילים בכל מקום לשנות בה' אף על גב דלא קאי אקרא כמו האשה שהלכה (ביבמות דף קיד:) האשה שנתארמלה (לקמן דף טו:) האיש מדיר את בנו בנזיר (נזיר ד' כח:).


Exception: Regarding Ish and Ishah, it is normal [for the Mishnah] to teach them with a Hei, even if they do not refer to a verse, e.g. "ha'Ishah she'Halchah" (Yevamos 114b) and "ha'Ishah she'Nis'armelah" (below 15b) and "ha'Ish Madir Es Beno b'Nazir" (Nazir 28b).



תוספות ד"ה נשאת

(SUMMARY: Tosfos explains why this was taught passively, and not actively.)

הא דלא קתני נושאין את הבתולה כמו האיש מקדש (קדושין דף מא.)


Implied question: Why didn't the Tana teach "Nos'in Es ha'Besulah", like a Mishnah taught "ha'Ish Mekadesh"?

לפי שעתה מקצר יותר


Answer #1: This way is shorter.

ועוד דאי תנא הכי ה"א אפי' בעל כרחה


Answer #2: Had it taught so, one might have thought that [one may marry a woman] even b'Al Korchah (against her will).

כדמשני (שם דף ב:) גבי הא דפריך וליתני האיש קונה


Support: We answer like this in Kidushin (2b) to the question "let it teach ha'Ish Koneh!"

ועוד דהתם אקרא קאי כי יקח איש אשה.


Answer #3: There ("ha'Ish Mekadesh") refers to a verse, "Ki Yikach Ish Ishah."


TOSFOS DH l'Yom ha'Revi'i

תוספות ד"ה ליום הרביעי

(SUMMARY: Tosfos explains why they enacted to marry during the day.)

ולא בליל חמישי כדאמר בפרק בתרא דנדה (דף סה:) דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא


Explanation: We do not marry on Wednesday night, like it says in Nidah (65b), that there are quarrels about every Kesuvah (there is a delay until they can agree about it);


Note: Our Gemara says so in Shabbos 130, but not in Nidah. Rather, it says that they are meticulous about the wording until they sign it (according to the Bach's text). Mesores ha'Shas says that "there are quarrels" is a second reason why there are delays. I find it difficult to say that Tosfos cited one Gemara, but not did not say which delay it discusses, and mentioned one delay, but not did not cite which Gemara discusses it.

כ"ש אם יעשה נשואין בליל ה' דאיכא למיחש שיטרד בנשואין וכתובה ולא יבעול.


All the more so, if the Nisu'in would be [scheduled for] Wednesday night, there is concern lest he be occupied with the Nisu'in and Kesuvah and not have Bi'ah [that night]!


TOSFOS DH she'Im Hayah Lo Ta'anas v'Chulei

תוספות ד"ה שאם היה לו טענת וכו'

(SUMMARY: Tosfos discusses how Ta'anas Besulim forbids her.)

ואם תאמר הא תינח אשת כהן או פחותה מבת שלש דליכא אלא חד ספיקא כדאמרינן בגמרא (לקמן ט.)


Question: Granted, [this applies to] a Kohen's wife, or [a girl Mekudeshes] before three years old. [If he finds that she had Bi'ah], it is a single Safek [that she is forbidden to him, so he must divorce her], like we say below (9a);

אבל בשאר נשים דאיכא ספק ספיקא אמאי תנשא ליום ד'


However, for other women there is a Sefek-Sefeka (two doubts, so he may keep her). Why should she be married on Wednesday?

ואומר ר"ת דלא פלוג רבנן בתקנתא ומשום אשת כהן ופחותה מג' תקנו בכל הנשים שינשאו ביום ד'


Answer #1 (R. Tam): Chachamim did not distinguish their enactment. Due to a Kohen's wife and [a girl Mekudeshes] before three, they enacted that all women marry on Wednesday.

ובקונטרס פי' שמתוך כך יתברר הדבר ויבואו עדים שזינתה ברצון


Answer #2 (Rashi): Amidst [his claim in Beis Din], it will become clarified, and witnesses will testify that she was Mezanah b'Mezid (so she is Vadai forbidden).

וקשה לפירושו דאמרינן בגמרא (שם:) אמר אביי אף אנן נמי תנינא דהאומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו


Objection - Citation (9b - Abaye): Also our Mishnah teaches that one who says "I found Pesach Pas'uach (the opening was open, i.e. I did not feel any Besulim)" is believed to forbid her to himself;

בתולה נשאת כו' מאי לאו דקטעין פתח פתוח


Suggestion: It teaches "a Besulah is married on Wednesday." Isn't the case that he claims Pesach Pas'uach?

והשתא היכי מייתי ראיה לפ"ה הא אף על גב דאינו נאמן מכל מקום ישכים לבית דין שמתוך כך יצא הקול ויבואו עדים ויתברר הדבר


According to Rashi, what is the proof? Even though he is not believed [to forbid her to himself,] he should go promptly to Beis Din, for through this, word will get out, and witnesses will come and the matter will become clarified!

וי"ל דלא מייתי אביי ראיה לרבי אלעזר אלא שהוא בקי ומכיר אם הוא פתח פתוח


Answer #1: Abaye does not bring a proof for R. Elazar [that he is believed to forbid her to himself]. Rather, he proves that [a man] is expert and recognizes if the Pesach was Pas'uach;

דאם אינו בקי לא יצא הקול ולא יבא לידי בירור כי יאמרו שהוא טעה וסבור שמצא פתח פתוח ואינו כן ולא יחושו לדבריו


If a man were not expert, word would not get out, and the matter would not become clarified, for people would say that he erred, and thinks that he found Pesach Pas'uach, but it was not so. They would not be concerned for his words.

ועי"ל דגם לפ"ה לא היו מתקנים שתהא ניסת ליום ד' משום שמא יתברר על ידי עדים


Answer #2: Also according to Rashi, they would not have enacted to marry on Wednesday for the lest it become clarified through witnesses;

אבל כיון דבאשת כהן ובפחותה מבת שלש דנאמן לאוסרה עליו תקנו שתהא ניסת ברביעי


However, since we find a Kohen's wife and a girl Mekudeshes before three, in which case he is believed to forbid her to himself, they enacted that she is married on Wednesday...

גם בשאר נשים תקנו משום שמתוך כך יצא הקול ויתברר הדבר על ידי עדים


Also for other women they enacted [Wednesday], for through this word gets out and the matter will become clarified through witnesses.

והשתא מייתי אביי שפיר ממתניתין דבאשת כהן ובפחותה מבת שלש נאמן לאוסרה עליו,


According to this, Abaye brought a proper proof from our Mishnah that for a Kohen's wife and a girl Mekudeshes before three, he is believed to forbidden her to himself.

ותימה דהכא משמע דמשום חששא דזנות תקנו שתהא ניסת ברביעי


Question: Here it connotes that due to concern for Zenus, they enacted that she is married on Wednesday;

ובפ"ב דגטין (דף יז. ושם) איכא מ"ד דתקנו זמן בגטין משום פירי


In Gitin (17a), there is an opinion that they enacted to write the date in Gitin due to Peros (to clarify when the husband ceases to receive the yield of her property)...

אבל משום שמא יחפה על בת אחותו לא חיישינן משום דזנות לא שכיח


However, the reason was not lest one cover up for his niece (e.g. if his wife was Mezanah, and he pitied her, if he gave her a Get without a date, Beis Din would be unsure if the Get preceded the Zenus, and they could not execute her), for Zenus is not common!

וי"ל דהתם קאמר זנות דאתי לידי מיתה דהיינו בהתראה ובעדים לא שכיח


Answer #1: There, it says that Zenus that leads to execution is not common, i.e. with witnesses and warning.

אי נמי הכא שלא תשב עמו באיסור כל ימיו חשו אפילו לזנות אף על גב דלא שכיח.


Answer #2: Here, lest she be married to him his entire life b'Isur, they were concerned for Zenus, even though it is not common.


TOSFOS DH Mipnei Mah Amru Besulah Niseis l'Yom ha'Revi'i Lefi she'Shaninu v'Chulei

תוספות ד"ה מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי לפי ששנינו כו'

(SUMMARY: Tosfos explains what the question was.)

אין שואל הטעם למה נשאת ברביעי דאם כן לא הוה משני מידי


Explanation: He does not ask why she is married on Wednesday, for if so, he did not answer this at all!

אלא הכי פירושו מפני מה אמרו כלומר מאי נפקא מינה שתיקנו שנשאת ברביעי


Rather, he asks "why did they say...", i.e. what difference does it make that they enacted that she is married on Wednesday?

ומשני נפקא מינה לענין מזונות ותרומה


He answers that this affects food and Terumah.

ורב יוסף קא מתמה מריה דאברהם דהא נפקותא מפרשה בהדיא שאם היה לו טענת בתולים


Rav Yosef was astounded - Master of Avraham (an expression of astonishment), the Mishnah explicitly gives the consequence, that if he had Ta'anas Besulim...

והוא מניח נפקותא זו המפורשת ותופס נפקותא אחרינא.


Why did [Shmuel] abandon the explicit consequence, and adopt a different consequence?!


TOSFOS DH Ela Iy Itmar Hachi Itmar Amar Rav Yehudah Amar Shmuel

תוספות ד"ה אלא אי אתמר הכי אתמר א"ר יהודה אמר שמואל

(SUMMARY: Tosfos proves that the text does not say "Rav Yosef.")

ולא גרסינן רב יוסף דהא רב יוסף גופיה קאמר אלא אי איתמר.


The text: The text does not say "Rav Yosef [said in the name of...]", for Rav Yosef himself said "rather, if it was said..."


TOSFOS DH Mipnei Mah Amru v'Chulei

תוספות ד"ה מפני מה אמרו כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that this is not said in astonishment.)

בניחותא גרסינן לה ולא בא להקשות אלא ותנשא באחד בשבת.


Explanation: This is said calmly. He comes to ask only why she cannot marry on Sunday.


TOSFOS DH v'Tinasei b'Echad b'Shabbos

תוספות ד"ה ותנשא באחד בשבת

(SUMMARY: Tosfos proves that Berachah is merely good counsel.)

לא בעי לשנויי דנשאת ברביעי כדי שתבעל בחמישי משום ברכה שנאמרה בו לדגים כדאמרינן לקמן (דף ה.)


Implied question #1: Why didn't he answer that she is married on Wednesday in order that the Bi'ah will be on Yom Chamishi (Wednesday night), the day on which fish were blessed, like we say below (5a)?

ועוד למה לי טעם דשקדו תיפוק ליה משום ברכה


Question #2: Why do we need [to say below] the reason Shakdu (Chachamim pondered what is good for Bnos Yisrael, and enacted that Besulos be married on Wednesday, so the Chasan will toil three days for the nuptial feast)? The reason of Berachah suffices!

ואומר ר"י דטעם דברכה אינה אלא עצה טובה ולא מקרי עבריינא אבל משום שקדו מקרי עבריינא


Answer (Ri): The reason of Berachah is merely good counsel. One is not called a transgressor [if he does not follow it]. However, one is called a transgressor for [not fulfilling] Shakdu.

וכן משמע לקמן דאמר טעמא משום ברכה אבל משום איקרורי דעתא לא חיישינן


Support: Below, we say "this is due to Berachah, but we are not concerned lest he calm down [after not finding Besulim]!"

ומאי נפקא מינה


Question: What difference does it make [what is the reason]?

אלא ודאי דמשום ברכה לא מקרי עבריינא.


Answer: Rather, surely due to Berachah one is not called a transgressor. (Zera Yitzchak - if one were called a transgressor for either, we would not ask why the Beraisa mentioned one of them. Since we asked, we must say that one is not called a transgressor due to Berachah.)



TOSFOS DH Matzya Amrah Lei Nistapchah Sadehu (pertains to Amud A)

תוספות ד"ה מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו (שייך לעמוד א)

(SUMMARY: Tosfos explains why he cannot attribute it to her bad fortune.)

ואינו יכול לטעון דאדרבה מזלה גרם


Implied question: Why can't he claim "just the contrary, her Mazal caused this"?

דכיון דלא מיפקדא אפריה ורביה לא מיענשא כדאמרינן בהבא על יבמתו (יבמות דף סד:)


Answer #1: Since she is not commanded about Pru u'Rvu, she would not be punished [through delay of Nisu'in, which hinders procreation], like it says in Yevamos (64b).

ועוד דהאשה היא שדה של הבעל ואין הבעל שדה שלה.


Answer #2: The woman is [like] her husband's field, but he is not [like] her field.


TOSFOS DH Lefichach Chalah Hu Eino Ma'alah Lah Mezonos (pertains to Amud A)

תוספות ד"ה לפיכך חלה הוא אינו מעלה לה מזונות (שייך לעמוד א)

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not learn from a Yavam who fled.)

קשה לר"י דאמר בהחולץ (שם דף מא: ועשם) עמד בדין וברח נזונת משל יבם


Question (Ri): It says in Yevamos (41b) "if one stood in judgment (his Yevamah demanded Chalitzah or Yibum) and fled, she is fed from the Yavam's property;

ומפרש בירושלמי ברח ה"ה חלה והכא אמרי' דחלה אין מעלה לה מזונות


The Yerushalmi explains that [this is if] he fled, and the same applies if he fell sick. Here we say that if he fell sick, he does not feed her!

ואור"י דהתם חלה או ברח לאחר שעמד בדין שכבר נתחייב לה במזונות אבל הכא בחלה קודם הגעת זמן


Answer #1 (Ri): There it discusses when he fell sick or fled after standing in judgment. He was already obligated to feed her. Here we discuss when he fell sick before the set time [for the Nisu'in] came.

ובקונט' פי' שם דוקא ברח אבל חלה לא


Answer #2 (Rashi in Yevamos): [She is fed from the Yavam's property] only if he fled, but not if he fell sick.

ואין נראה כדמשמע בירושלמי


Objection: The Yerushalmi connotes unlike this.

ולפירושו אין להקשות מאיכא דבעו לה מיבעיא אמאי לא פשיט לה מהתם


Suggestion: Also, Rashi is difficult due to Version #2, in which we asked about one who fell sick. Why don't we learn from there (a Yavam? He is exempt if he fell sick!)

דיש לומר דארוסתו אגידא ביה טפי מיבמתו כדאמרינן ביבמות בכמה דוכתי.


Rejection: An Arusah is tied [to the Arus] more than a Yevamah is [to the Yavam], like it says in Yevamos in several places. (Therefore, even though a Yavam is exempt, perhaps an Arus is liable.)


TOSFOS DH Pashit Rav Achai

תוספות ד"ה פשיט רב אחאי

(SUMMARY: Tosfos explains that he is an Amora, unlike the Rashbam.)

לא כמו שפירש רשב"ם דהיינו רב אחאי גאון שעשה שאלתות והיה בסוף כל האמוראים ולכך משנה לשונו בכל הש"ס פריך רב אחאי פשיט רב אחאי


Explanation #1 (Rashbam): This is Rav Achai Gaon, who authored the She'altos. He was after all the Amora'im, therefore the Gemara always uses a different expression, Parich Rav Achai or Pashit Rav Achai (as opposed to Eisivei, Maskif, Amar...)


Note: Rav Shrirah Gaon and the Ritva (Kidushin 3a) say that the entire discussion at the beginning of Kidushin was from Savora'im (Chachamim after the Amora'im). It became incorporated into the Gemara.

שהרי כאן רב אשי עונה על דבריו


Rejection: Here, Rav Ashi responds to Rav Achai's words!

אלא אומר רבינו תם שהוא אמורא וכל אמורא היה תופס לשונו כמו מגדף בה ר' אבהו (סנהדרין ג:) תהי בה ר' יוחנן (ב"ק קיב:) לייט עלה אביי (ברכות כט.).


Explanation #2 (R. Tam): Rather, Rav Achai was an Amora. Every Amora used his idiom [of disagreement], e.g. Megadef Bah R. Avahu (Sanhedrin 3b), Tahi Bah R. Yochanan (Bava Kama 112b), Layit Alah Abaye (Berachos 29a).


TOSFOS DH Lo Nas'u Lo ka'Tani Ela Lo Nis'u

תוספות ד"ה לא נשאו לא קתני אלא לא נישאו

(SUMMARY: Tosfos gives two sources that this refers to the women.)

מקובלין היו כך לקרות לא נישאו


Source #1: They had a tradition to pronounce Lo Nis'u.

ועוד דאי לא נשאו אאנשים קאי ה"ל למימר נמי בלשון רבים ואוכלות משלהם.


Source #2: If "Lo Nas'u" applied to the men, it should have said also in the plural "they are fed from their property."


TOSFOS DH Ela Lo Nis'u

תוספות ד"ה אלא לא נישאו

(SUMMARY: Tosfos explains that this means also when the women delay the Nisu'in.)

פירוש דמשמע נמי דמעכבי אינהי


Explanation: This connotes also when they (the women) are delaying.

אבל אין לומר דמשמע דוקא דמעכבי אינהי אבל לא אינהו


Implied question: Perhaps it connotes only when they (the women) are delaying, but not when the men are!

מדקאמר לעולם דמעכבי אינהו ואיידי דתנא רישא בדידהי כו'


Answer: It says "really, they (the men) are delaying. Since the Reisha discussed the women [also the Seifa does]";

דמשום איידי אין לשנות טעות בסיפא.


[Granted, if Nis'u connotes when either delay, we can say that we taught so for parallel structure. However, if it connotes only when the women are delaying,] we should not teach a mistake in the Seifa for the sake of parallel structure!


TOSFOS DH Mes Hu d'Eino Get

תוספות ד"ה מת הוא דאינו גט

(SUMMARY: Tosfos explains the inference from this.)

דאין גט לאחר מיתה הא חלה הרי זה גט


Explanation: Ein Get Le'acher Misah. However, if he fell sick it is a Get.

דאי חלה נמי אינו גט וטעמא דהכא דאינו גט משום אונס אם כן לישמעינן חלה דהוי אונס מועט וכ"ש מת


Proof: If even when he fell sick it is not a Get, and the reason here (when he died) that it is not a Get is due to Ones, the Mishnah should have taught when he fell sick, which is a small Ones, and [we would know] all the more so if he died!

דהשתא אכתי לא אסיק אדעתיה דבמת איכא למימר ניחא ליה דלא תפול קמי יבם.


We did not yet think that when he died, we can say that he is happy [that the Get take effect], so she will not fall to the Yavam.


TOSFOS DH v'Dilma l'Olam Eima Lecha Chalah Nami Eino Get

תוספות ד"ה ודלמא לעולם אימא לך חלה נמי אינו גט

(SUMMARY: Tosfos explains how we refute the inference above.)

ויש טענת אונס


Explanation: This is because there is a claim of Ones [to invalidate a Get].

ודקאמר ליתני חלה וכ"ש מת


Implied question: We said that [if so], the Mishnah should have taught when he fell sick, and all the more so if he died!

הא דקתני מת הא קמ"ל דאין גט לאחר מיתה ואתא לאשמועינן תרוייהו דיש אונס ואין גט לאחר מיתה


Answer: It taught the case when he died to teach that Ein Get Le'acher Misah. It comes to teach both, Yesh Ones [l'Gitin] and Ein Get Le'acher Misah.

דאי יש אונס גרידא אתא לאשמועינן אבל יש גט לאחר מיתה


Implied question: Perhaps he comes to teach only that Yesh Ones, but Yesh Get Le'acher Misah!

הוה ליה למינקט חלה


Answer: If so, it should have taught when he fell sick.

ואי אין גט לאחר מיתה גרידא הוה בעי לאשמועינן


Implied question: Perhaps he comes to teach only that Ein Get Le'acher Misah!

לא הוה ליה למינקט הרי זה גיטך אם לא באתי שעושה תנאי אלא הרי זה גיטיך לאחר מיתה.


Answer: If so, he should not have taught "this is your Get if I do not come", in which he stipulates, rather, "this is your Get after death."


TOSFOS DH Harei Zeh Gitech Im Mesi mi'Choli Zeh Le'acher Misah

תוספות ד"ה הרי זה גיטיך אם מתי מחולי זה לאחר מיתה

(SUMMARY: Tosfos explains that all of these Gitin are invalid because Ein Get Le'acher Misah.)

לאחר מיתה הוי טעמא דכולהו


Explanation: "After death" is the reason for all of them.

כמו אתם ולא אפוטרופסין ולא שותפין ולא אריסין ולא כל התורם את שאינו שלו (גיטין דף נב.)


Support: This is like "Atem" (you may tithe), but not overseers, a partner [on his partner's portion], sharecroppers, and not anyone who tithes what is not his own (Gitin 52a);

דכולהו הוו משום תורם את שאינו שלו


The reason why all of these are invalid is because one cannot tithe what is not his own.

וא"ת ההיא משנה גופה אמאי איצטריך הא תנן בהדיא בפ"ק דגיטין (דף יג. ושם) דאין גט לאחר מיתה


Question: Why do we need that Mishnah [to teach that Ein Get Le'acher Misah]? A [previous] Mishnah (Gitin 13a) explicitly teaches that Ein Get Le'acher Misah!

דתנן האומר תנו גט זה לאשתי לא יתנו לאחר מיתה


(Mishnah): If one said 'give this Get to my wife', they may not give it after death.

ובפרק קמא דגיטין (שם ד"ה לא) פירשנו


Reference: We explained this in Gitin (13a DH Lo. The Mishnah on 13a teaches that even though the husband appointed a Shali'ach in his lifetime, he is not considered like the husband after death, as if the husband is still alive. Rather, it is a Get after death. The Mishnah on 72a teaches which expressions are a Get Le'acher Misah.)


TOSFOS DH Dilma Le'afukei mid'Raboseinu

תוספות ד"ה דלמא לאפוקי מדרבותינו

(SUMMARY: Tosfos explains why the Reisha does not teach unlike Raboseinu.)

אבל מההיא דרישא לא שמעינן לאפוקי מדרבותינו דאיכא לאוקמה בשאין כתוב זמן בשטר


Explanation: The Reisha does not teach unlike Raboseinu. We could establish it when no date was written in the document.

והא דאמרינן (בגיטין דף פו.) שלשה גיטין פסולין וחד מינייהו שאין בו זמן


Implied question: It says in Gitin (86a) that three Gitin are Pasul, and one of them is when there is no date! (If so, we cannot say that in the Reisha, there is no date.)

הא אמרינן אם נשאת הולד כשר ומשום דאין גט לאחר מיתה קתני הכא לא אמר כלום אפילו נשאת


Answer #1: We say that if she married [with one of the three Gitin], the child is not a Mamzer. Due to Ein Get Le'acher Misah, it teaches here that his words (i.e. the Get) have no effect, even if she married (the child is a Mamzer).

אי נמי בשכתוב בו שבוע או שנה או חדש


Answer #2: The case is, he wrote the Shemitah cycle, or the year, or the month;

דאמר בפרק שני דגיטין (דף יז:) דכשר ואין זמנו מוכיח עליו


It says in Gitin (17b) that this is Kosher (it is considered to be a date), but the date does not prove (whether or not the Get takes effect in his lifetime).

אי נמי במאוחר.


Answer #3: The case is, he wrote a postdated Get. (Therefore, it is a Get after death.)


TOSFOS DH Dilma Mes Davka d'Lo Nicha Lei d'Tipol Kamei Yavam

תוספות ד"ה דלמא מת דוקא דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם

(SUMMARY: Tosfos explains that we do not say so about an Ones that is not common at all.)

וא"ת בפרק מי שאחזו (גיטין דף עג. ושם) דאמרי' אכלו ארי אין לנו פירוש אין לנו שיהא גט


Question: In Gitin (73a), we say "if a lion ate him, we do not have", i.e. we do not have [a reason to say that] it is a Get.

ואמאי לא הוי גט הא לא ניחא ליה דתפול קמי יבם


Why isn't it a Get? He does not want [his wife] to fall to the Yavam!

וי"ל דבאונס דלא שכיח כלל לא אסיק אדעתיה שירצה שיהא גט.


Answer: Regarding an Ones that is not common at all, it does not cross his mind that he should want it to be a Get [in such a case].