כריתות דף כב. א
מה דין דם הלב?
| בלב עוף שאין בו כזית | בלב בהמה שיש בו כזית | |
| בדם דיליה (-דם בשר הלב) | אינו עובר עליו | בלא תעשה |
| בדם דעלמא (-הבא ממחזור הדם [1]) | אינו עובר עליו | חייב עליו כרת |
דם הקזה שהנשמה יוצאה בו חייב עליו כרת, האם גם הדמים דלהלן בכלל זה?
| דם כל זמן שמקלח | דם השותת לפני הקילוח ואחרי | |
| לר' יוחנן ולרבי / ר"א | בכלל - וחייב כרת | אינו בכלל - ופטור |
| לריש לקיש ולר"ש / לראב"ש |
בכלל - וחייב כרת | בטיפה המשחרת: אינו בכלל ופטור מהטיפה המשחרת ואילך: בכלל - וחייב כרת [2] |
דם חללים [3] שמכשיר את הזרעים לקבל טומאה, איזה הוא? [תוד"ה דם].
| הדם שמכשיר | הדם שלא מכשיר | |
| לרש"י בסוגיין | הדם שאחר הקילוח שכבר מתה ונתחללה | דם הקילוח שהוא דם הנפש |
| לרש"י בחולין | הדם המשחיר שאחר [4] הקילוח שבו היא מתה | דם הקילוח שהוא קודם שנעשית חלל [5] |
כריתות דף כב. א
האם מביא אשם תלוי על ספק מעילות, והאם מביא את ממון המעילה בספק?
| האם מביא אשם בספק? | האם מביא את הממון בספק? | האם מביא (עוד) אשם כשיוודע לו? | |
| לר' עקיבא | מביא | במעילה מועטת: מביא במעילה מרובה: אינו מביא |
במעילה מועטת: אינו מביא [6] במעילה מרובה: מביא |
| לחכמים | אינו מביא | אינו מביא | מביא |
| לר' טרפון | מביא | מביא | אינו מביא |
כריתות דף כב: א
לתנאים דלהלן, מה ילפינן מההיקש "ואם נפש" האמור גבי אשם תלוי, ומה ילפינן מהגז"ש "מצות" "מצות" מחטאת?
| מההיקש | מהגזירה שוה | |
| לר' עקיבא | ילפינן לעליון (-מעילה) דמביא אשם תלוי בספק [7] | דבעינן באשם תלוי שבשגגתו תהיה חטאת קבועה |
| לחכמים | ילפינן לתחתון (-אשם תלוי) בשני שקלים מעליון (-ממעילה) | דבעינן באשם תלוי שבודאו זדונו כרת ושגגתו חטאת (קבועה) - לאפוקי מעילה דאין בה כרת |
מנין שקרבן אשם דלהלן בא משני שקלים?
| אשם ודאי | אשם תלוי | אשם שפחה חרופה | |
| לר' עקיבא | "זאת תורת האשם" (ויקרא ז:א) - תורה אחת לכל האשמות | ||
| לרבנן | מ"זאת תורת האשם" | מהיקשא ד"ואם נפש" | מ"זאת תורת האשם" |
| למאן דלא דריש "זאת תורת" | מגז"ש "בערכך" בערכך" | מגז"ש "איל" "איל" | |
-------------------------------------------------
[1] ובדם זה יש בו גם דם הנפש, כיון שבשעת שחיטה מושך בנשימתו דם מבית השחיטה ובא ללב, וכשאוכלו אוכל דם הנפש.
[2] כלומר, מעת שמסתיים הדם השחור הבא בהתחלה, הוא בכלל דם הנפש הגם שהוא שותת (ועדיין אינו מקלח), וכן הדם שאחר הקילוח גם נחשב דם הנפש הגם שהוא שותת (-דם התמצית). ולפ"ז אם אסף את הדם בב' כוסות, בכוס הראשון ששם היה דם המקלח לכו"ע חייב כרת, ובכוס השני שהוא כבר דם שותת, לר' יוחנן פטור, ולר"ל חייב. (ור"ג פירש באופן אחר).
[3] מבואר בתוס' דהיינו דם אדם, שבו הדין שהדם שאחר יציאת נשמה הוא מכשיר, ואילו דם של יציאת נשמה עצמה אינו מכשיר. ואילו גבי בהמה להיפך, דדוקא דם שביציאת נשמה הוא המכשיר, אבל דם שאחרי יציאת נשמה לא.
[4] וגירסת תוס' אצלינו: פרט לדם קילוח שהוא "לאחר" שנעשית חלל, תיבת "לאחר היא ט"ס, דמפורש ברש"י בחולין להיפך שדם קילוח הוא קודם שנעשית חלל, ומתה רק בדם המשחיר שאחר הקילוח. ולכך צ"ל: פרט לדם קילוח שהוא "קודם" שנעשית חלל. וכן הגיה בחק נתן.
[5] ותמהו התוס' על פירוש זה, דבסוגיין מבואר להדיא ש"דם קילוח" - הוא דם הנפש שענשית בו חלל.
[6] מבואר במשנה שמודה ר"ע לר' טרפון שבמעילה מועטת (-שאין סכום המעילה מגיע לשני שקלים שהוא מחיר אשם), עדיף שיביא את הממון עם האשם הראשון ויתנה עליו אם ודאי מעלתי זו מעילתי וזה אשמי, ואם אשאר בספק מעילה - המעות נדבה ואשמי אשם תלוי. ואפשר לעשות כן, כיון שממין שהוא מביא את האשם תלוי הוא מביא את האשם ודאי. אכן אם הוא מעילה מרובה, שלא כדאי לו להביא את המעות בספק, ועדיף לו להתחייב בעוד אשם כשיוודע לו, מאשר כבר עתה יצטרך להביא את כל המעילה. בזה הדין שאין מביא את ממון המעילה בתחילה, ואם יוודע לו יביא עוד אשם ואת הממון.
[7] והקשתה הגמ', דלר"ע מנין ליה שאשם תלוי בב' שקלים, הרי הוא צריך את ההיקש לענין שיש במעילה אשם תלוי. והקשה השטמ"ק (בזבחים מח. אות ח'), הא אין היקש למחצה ואפשר ללמוד לכמה דינים מהיקש אחד. ותירץ דכיון שכאן יש גז"ש שסותרת להיקש ללמדנו דבעינן דבר שבזדונו יש כרת ולאפוקי מעילה, לכך אם היינו יכולים להעמיד שההיקש בא ללמד דבר אחר, לא היינו אומרים שבא ההיקש להוציא מהגז"ש, וא"כ על כרחנו שלר"ע ההיקש בא ללמד רק את הדין שיש אשם תלוי במעילה, ולכן מפיק מהגז"ש, וא"כ קשה מנין למד ר"ע שאשם תלוי בב' שקלים. ומתרצת הגמ' דיליף "מוזאת תורת האשם" - תורה אחת לכל האשמות.