-------------------------------------------------

[1] הנה איסור פיגול ונותר לא יכול להיות באותו כזית, דכיון שכבר נעשה פיגול במחשבת חוץ לזמנו באחת מד' עבודות הדם, לא יכול להעלות אותו למזבח, וכיון שאינו ראוי לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח לא שייך בו איסור נותר, והרי שאין איסור פיגול ונותר חל באותו כזית. והסיקה הגמ' דמשנתנו בכזית אחד של חלב קמיירי ולא בב' כזיתים, ואף שודאי שהיה באכילה זו שני כזיתים שהוא שיעור ככותבת - דבפחות מזה אינו חייב ביוה"כ (והכזית השני הוא או שהיה כוליא בחלבא או שהשלימו בתמרי), מ"מ בזית אחד א"א שיהיו את שני האיסורים פיגול ונותר.

[2] וס"ל שהמשנה מיירי אפי' בב' בהמות, או שני אברים או שני כזיתים, שאז יכול להיות כזית אחד של פיגול ואחד של נותר.

[3] והקשתה הגמ' לשיטתו דנימני גם לדם - שאכל כזית ג' של דם. ותירצה דמיירי באכילה אחת, וב' הבליעה מחזיק רק ב' זיתים ולא יותר.

[4] דהיינו דאיסור חל על איסור, ולכך אפי' בא"א ונעשית חמותו אינו נידון בחנק אלא בשריפה.

[5] ס"ל דאין איסור חל על איסור, וכיון שהזיקה הראשונה שהיתה לו היא איסור אשת איש לכן נידון בו. והגם שמודה ר' יוסי באיסור מוסיף, כולל ובבת אחת, מ"מ כאן לא משנה את הדין, דבחמותו ונעשית אשת איש הגם דאה"נ שחל גם איסור אשת איש - באיסור כולל דכולל לכל אינשי דעלמא באיסורו, מ"מ לא בשביל זה נקל עליו, ולכן נידון בחמורה (בשריפה כדין חמותו). ובאשת איש ונעשית חמותו, נידון בחנק כדין אשת איש, כיון שאין איסור חמותו כולל או מוסיף - ואינו חל על איסור אשת איש, ולכך אינו נידון בשריפה אלא בחנק כדין אשת איש.