[1] ורק לכתחילה אין מגרשים בגט ישן, אבל אם נתגרשה בו כבר - ניסת בו לכתחילה.

[2] ומה שלא מנו גיטין אלו במשנה, למ"ד דבמשנתנו אם ניסת ואפי' שלא נולד ולד לא תצא, הטעם שלא מנו, משום שבקרח ובשלום מלכות הדין שתצא מבעלה השני. ולמ"ד דס"ל דגם במשנתנו הדין שאם לא נולד ולד תצא, הטעם שלא מנו אותם במשנתנו משום דבמשנה לא מדובר על גט מקושר, ועל שלום מלכות י"ל, דס"ל להאי מ"ד כר"מ שג"כ הוולד ממזר ואילו במשנתנו מיירי באופנים שאין הוולד ממזר. וכן זה הטעם שלא מנו את הדין של המביא גט ממדינת הים ונתנו לה ולא אמר "בפני נכתב ובפני נחתם".

[3] וס"ל לרב דמה ששנינו לקמן (דף פז:) "כתב סופר ועד כשר" צ"ל: "חתם סופר ועד", ולכן גם לא דומה הדין של שם לכאן, דשם הדין שתנשא לכתחילה ואילו כאן הדין שרק לא תצא בדיעבד. ועכ"פ כתב סופר לבד לא מהני לרב - רק אם חתם ג"כ, ורק כתב ידו של הבעל מועיל (וע' לקמן דף פח.).

[4] ר"ח גורס בגמ' להיפך, שדוקא כתב ידו ועד פסול לכתחילה ורק בדיעבד כשר, אבל אם היה כתב סופר ועד - הוי כשני עדים גמורים ותינשא בו לכתחילה. והעירו התוס' דגירסא זו אינה נמצאת בשום ספר. ועוד כתבו תוס' בשיטה זו, די"ל דלרב כתב סופר מובהק ועד כשר לכתחילה אבל בסופר שאינו מובהק ועד אחד פסול אפי' בדיעבד.

[5] שבקי בתורת גיטין ולא יכתבנו אלא אם שמע מפי הבעל - ולכן הכתיבה עצמה הוי כעדות.

[6] ומפרש אביי, דנהי דבעי ר' אלעזר כתיבה לשמה, נתינה לשמה לא בעי, ולכן אפי' שלא יודעים העדי מסירה באיזה מן הגיטין היא מתגרשת - כשר.