שמואל - קדושת דמים טהורים נפדין חוץ מעצים בלי תולעת, לבונה, כלי שרת, תמימים [מדרבנן - דלא שכיחי]

לר"ש אין טומאת אוכלין לאיסוה"נ דוקא כשלא היתה שעת הכושר מִיָמָיו [כל האוכל אשר יאכל - לאחרים]

טומאת אוכלין בנותר ופרה אפי' אם עומד לשרוף כשרוף דחיבת הקודש מכשרתן

למשנתנו יכול להתחייב בקביעות כלי למנחה ("מחבת", "ב' כלים") בשעת נדרו (ולא בשעת הפרשתו [כאשר נדרת])

מניח במחבת, במרחשת בטעות - מקדש ליפסל נדבתו, וא"א לתקן

הרי עלי מנחה משעורים - רבנן - יביא מחיטים [הו"א דחזקי' - כב"ש דתפוס לשון ראשון,
ר' יוחנן - באומר אילו הייתי יודע וכו' - דלא מתחרט]
חוץ: מכוונתו להתחרט, "מעדשים" [לא טעי והוי פתחו עמו], בלא אמר "מנחה"

עד ס' עשרון בכלי א' [ר"י - א' פחות מציבור - מנסכי א' דסוכות בשבת, ר"ש - ראוי לבילה (סתירה ברש"י אי רק למ"ד לוג א' או לכו"ע)]

אין מתנדבין יין לוג א', ב' [ככה], ה' [לא חזו למנחת נסכים]

ר"ע (ור"ש) - אין מתנדבין שמן [אין חובתו קרב בפנ"ע],

אין מנחה בשותפות [נפש]