שכר חמרין בפירות שביעית - ר' יוחנן ורבא - בקדושת שביעית [קנסו בנפיש שכרם],
אביי - יכול לתת שכר בפירות שביעית במתנת חנם

לוה פירות שביעית יכול לשלם בשמינית [אח"כ אינן חליפין]
חוץ ממיחד שיעבודו

אתנן מותר: "להוי גבך עד ביאה ואם מיצטריך ליך קני מעכשיו" וקדמה והקריבתו (וספק בקדמה והקדישתו [בעין בשעת ביאה]),

יכול לתת דינר לפועל לקנות ואינו חושש שיקנה איסור, אבל לא לחנוני החשוד לספות להם

גר תושב אינו מבטל ע"ז [לא פלח לשום ע"ז]

גר תושב (להחיותו) - ר"מ - קיבל בפני ג' לא לעבוד ע"ז

שכר שפיכת יין ישראל לתוך נוד דגוי מותר [בהתירא קטרח (לרש"י - נאסר רק כשמגיע לקרקעיתו)]

לר"מ כל איסורין מצטרפין אפי' באינו מינו [לא תאכל כל תועבה - כל שתיעבתי]

יין לתוך חומץ (רש"י - ליין ריח חומץ קודם שנתערבו) -
אביי - במשהו [בתר ריחו - מינו], רבא - בנ"ט [אינו מינו]

להריח איסוה"נ - אביי - אסור [ריחא מילתא] (חוץ ממיקלא האיסור)

פת ע"פ יין תרומה - ר"מ אוסר, ר"י מתיר, ר' יוסי אוסר בשעורין [שואבות]
לאביי ור"ל מח' בחמה ע"פ מגופה וצוננת ע"פ פתוחה (רש"י - אם הריח נכנס)

טעם לשבח אין לוקין אא"כ יש ממשו כזית כדי אכילת פרס (רש"י - ד' ביצים)

נ"ט לפגם בנפגם מחמת דבר אחר - לל"ק דר"ל אסור, לל"ב ולהל' מותר

לר"מ ור"ל - נ"ט לפגם אסור [גיעולי עכו"ם פגמה פורתא (רש"י - בתבשיל הבא אחריו,
רש"י פסחים מד: - נפגמה הבליעה מטעם הכלי) תוך יום] חוץ מסרוחה מעיקרא

נפל שאור דחולין ואח"כ דתרומה - לת"ק אסור [לעולא - שבח דראויה לחמע כמה עיסות (רש"י - של תרומה)], לר"ש מותר [פגמוה]

רב - עכבר דמתא בשיכרא אסור [רב ששת - חידוש דבדילי ואפ"ה אסרה; רבא - נט"ל אסור, משביח] להל' בשיכרא או בחומץ בששים

אוכל עמו ויצא - רק שעל השלחן אסור אא"כ א"ל מזוג ושתה

זונה ישראלית עם גוים - יין אסור [בתרייהו גרירא]

יין בבית וגוי ביני דני - מותר (רש"י - בשתיה) במקום דסבר שאפשר לראותו, בנתפס כגנב על כניסתו [רש"י - כיון דבהול אכניסתו מירתת] (רש"י - או נכנס ברשות וידעינן למאי עייל), בחושש שיחזור ישראל (אף בשבת), תינוק גוי (לרש"י - דוקא) דנקט אופיא

גנבי פתחי הרבה חביות מותר ברוב גנבי ישראל, לר"א בספק אי גוי נכנס או בספק נגע במוכח דפתחו אדעתא דממון [לרש"י - מוכח לקולא שהגוים בגנבותייהו טרידי - ודמי לספק ביאה], לכו"ע בספק ישראל ספק לא נגע אלא לשם ממון

מסר לגוי מפתח - יין מותר [שמירת מפתח בלבד]

חצר שחלקה במחיצה נמוכה מהני לי"נ

חיל בעיר - בשעת שלום פתוחות אסורות, בשעת מלחמה מותרות אבל כהנות אסורות [פנאי לבעול ולא לנסך]

מותר לשלם גוי שפרע עבורו י"נ [לרש"י - במצי לסלוקי בזוזי אינו שלוחו] אא"כ א"ל "עול תחתי" [לרש"י - כאילו יהיב ישראל]

מוכר יין לגוי - פסק ואח"כ מדד - דמיו מותרין [לאמימר - קנה במשיכה (רש"י - וכן ישראל מגוי) וחייב לפני שנגע, לרב אשי דמשיכה אינה קונה (איתותב) - בהקדים לו דינר]

משך ע"ז במקח טעות - אם שילם יוליך לים המלח [מיחזי כע"ז בידו (רש"י - כשמחזיר זוזי נראה כמוכר)]

אם אמכור, לך אמכור (רש"י - וקנו מיניה) ומכר לשני

התנה "כדשיימי בג'" - אפי' ב' מגו ג' [רש"י - נחת לתורת דיינין]

נצוק, קטפרס (מדרון), טופח - רב הונא (לרש"י להל') - חיבור לי"נ (ולא לטומאה או למקוה) והמערה צריך לקטוף

משפך עם עכבת שמדד לכלי גוי אוסרת [נצוק חיבור, נתמלא עד שפחס היין במשפך]

גוי המערה - מה שבחבית מותר [לא גזרו כחו לאסור העליון]

גוי שנגע בגישתא (ראש קילוח siphon) אוסר הכל [נצוק, רבא - כולו נגרר (רש"י - כחבית אריכתא): לרש"י - בקנה עד למטה שסופו לצאת, נט: - ור"פ מתיר (לרש"י - כל מה שחוץ לקנה)

מר זוטרא - גוי שמוצץ בקנה מיין מותר עד שפסק

רבין, ול"ב לרב שמואל ב"י - י"נ ומים ליין היתר משערין רק הי"נ כנגד מים [רואין מינו כאינו]

רב ושמואל - כל איסורין במינו במשהו,

משנה - איסור הנאה דדרכו להמנות אסורין ואוסרין בכ"ש [רש"י - תרתי לחשיבותא]

לרשב"ג תערובת י"נ מותר בהנאה חוץ מדמי י"נ

לרש"י - ברייתא (רש"י להל') - גת א"צ ניגוב אלא הדחה, רבא - גת ברותחין

רבא - השולח כלי ריק שמכניסו לקיום בעי חותם (לרש"י - בתוך חותם)

ניגוב: לל"ק דרב - בלח 1) אפר 2) ומים, ביבש 1) מים 2) ואפר

עקלים (סביב הענבים) של נצר וקנבוס מנגבן,
של שיפה וגמי: מישנן לת"ק י"ב חודש ולרשב"ג מגת לגת,
או לר' יוסי מגעילן, ולרשב"ג בשמו - י"ב שעות תחת קילוח

מסננת של שער אדם או תפור בחבלי דקל מדיחן, דצמר או גמי מנגבן, דפשתן מישנן, ויתיר קשרים

ע"ה שנגע באשכולות שביין - מח' רבי ור' חייא אי מטמא סביבותיו (להל') [מפסקי] או כל הגת

כבולעו כך פולטו: צונן - הדחה, חמין - הגעלה בתוך יורה או ממלא ברותחין ויעברו ניצוצות על שפתה, באור - ליבון עד שתשיר קליפה חוץ משפוד קדשים בהגעלה: לרבה - שטיפה ומריקה נמי [גזה"כ], לאביי בכ"מ ליבון והגעלה, רבה - שלמים כל יום הוי גיעול לקודם, ר"פ - לא מתקשה הבליעה [רש"י - דמבשל בה תמיד] ונוח לפלוט, רב אשי - התירא בלע ואין איסור בעין

מח' ברייתות אי בדיעבד נ"ט לפגם מותר [במדין רק בבת יומא (לרש"י - בלי לינת לילה), ומדרבנן גזרו אטו בת יומא] או אסור [בת יומא נמי נפגם]

סכין חלק שפה (רש"י - לוטש באבן, משפשף בבגד) ונועצה י' פעמים בקרקע שאינה עבודה כדי לאכול צונן