גמ' מט: - נא:
אבנים בצד מרקוליס:
נראות כנפלו ממנו אסורות - לרש"י תוך ד"א בלי הפסק
לר' ישמעאל בב' תפיסות (תל מפסיק) ג' זו בצד זו אסורות [עושין מרקוליס קטן בצד גדול]
וחכמים חולקים [אין עושין]
תקרובת ע"ז אין לה ביטול [זבחי מתים - כמת]
רק תקרובת כעין פנים, רב - או משתברת נאסרת (ויש חולקים)
עע"ז בבצירת ענבים ושבלים הוי כעין זביחה המשתברת ונאסר
עבודת פנים אפי' שלא כדרכה חייב [גמ' סנהדרין - זובח לאלהים יחרם, ולא יזבחו עוד... לשעירים],
ר' יוחנן - חוץ משחט מחוסר אבר [בלתי לה' - כעין פנים]
ר' יוחנן - חוץ משחט מחוסר אבר [בלתי לה' - כעין פנים]
דרכה בקשקוש מקל - רב - שבר מקל חייב ונאסרת, זרק פטור [בעי כעין זביחה וזריקה משתברת], ותנאי חולקים
שחט חגב - ר"י מחייב וחכמים פוטרים
[מח' אי אמרינן כעין זביחה, לכו"ע בעי כעין פנים (חיה ועוף ובהמה) ומח' בצוארו כבהמה]
אוקומי אילנא מותר בשביעית, ובחוה"מ סכין שמן אבל לא מתליעין או מזהמין (קושר זבל) [טירחא]
אבני מרקוליס נאסרות משום ע"ז עצמה
לר"נ חוץ מהאחרון למ"ד עד שתעבד, ורב אשי חולק - כ"א תקרובת לעצמה ולחברתה
הקדיש בשעת היתר במות והקריב בשעת איסור, עובר בעשה [אשר הם זובחים (שהתרתי) על פני השדה (כע"ז)] ול"ת [ולא יזבחו] ולא בכרת [זאת להם - ולא אחרת]
רש"י נ. - נ:
כעין פנים - לרש"י - כל מיני מאכל
משקין נטיעות בתוספת שביעית - לרש"י ל' יום דרבנן ולא גזרו
גמ' נא: - נג.
דבר שאינו נוי בראשו (רש"י - של מרקוליס) מותר [עץ ואבן אשר עמהם דומיא דכסף וזהב עליהם]
לפנים מן הקלקלין (קלעים) - מצא מים ומלח (רש"י - כעין פנים) אסור [תקרובת]
בחוץ - רק דבר נוי [לרש"י - אשר עמהם]
חוץ מפעור ומרקוליס [לרש"י - לא מפסיק דלא שייך צניעות]
אסור ליהנות בטובת כומרים (רש"י - לתת שכר) מגינה או מרחץ דע"ז, וב' לשונות באביי בשל שותפות, ומותר בטובת עובדיה
ר' ישמעאל - ע"ז דגוי אסורה משתיעבד [יורשים אותם את אלהיהם - היקש למשמשים [אשר עבדו שם הגוים]], דישראל מיד [ארור האיש אשר יעשה וכו' תועבת ה'], וספק במשמשים
ר"ע (משנתנו) - דגוי מיד [פסילי אלהיהם - משפסלו], דישראל משתיעבד [ושם בסתר - שיעשה דברים בסתר] וכן משמשים
גוי מבטל [פסילי - שפוסל, ולקחת לך] שלו, דחבירו, חלקו בשותף ישראל [ישראל פלח אדעתא דנפשיה]
ע"ז דישראל גונז [ושם בסתר, לא תטע וכו' אצל מזבח - כמזבח]
ספק אם חזרה טומאה ישנה בטומאה דרבנן, דע"ז
ביטל מטהר ע"ז, כלים (לרש"י - משמשים), וספק בתקרובת של אוכלין
כלים ששימשו בבית חוניו (לש"ש) אסורים בביהמ"ק [קנסו ככהנים]
ביטול ע"ז מהני למשמשיה ולא להיפך
רש"י נב:
ובאו בה פריצים וחללוה - ממילא קונים בהפקירא וכשנשתמשו לע"ז נאסרו
גמ' נג. - נה.
ביטול: קטע ראש אזנה, חוטמה, אצבעה, פחסה (מיעכה) בפניה, הניחוה בשעת שלום,
לרבי מכרה לצורף או ישראל או משכנה, וחכמים חולקים - ומח' רב ור' יוחנן אם מודו לצורף ישראל,
ולא במבזה [הדר פלח], לוה עליה, נפלה מפולת, גנבוה, הלך למדה"י ויחזור
ישראל שזקף לבינה להשתחואה וגוי השתחוה אסרה [ואשריהם תשרפון באש - הגם דזה ירושתנו, אבל בעגל גלו דעתם דניחא וגוים שליחותייהו עבדי]
מו. - וספק בזקף ביצה [לא מינכרא זקיפתה]
בימוסיאות לשעה שהמלך עובר מותר [מלך הולך בדרך אחרת]
בימוס שנפגם - רב ושמואל - אסור [לא איכפת], ר' יוחנן ור"ל - מותר [מביא אחר]
מזבח (אבנים הרבה) עד שינתץ רובו [כאבני גיר מנופצות - לא יקומון]
אנסוהו להשתחוות לבהמתו - רבא - בפרהסיא נאסרה [ולא תחללו את שם קדשי]
ולא בצנעא [וחי בהם]
ולא בצנעא [וחי בהם]
ניסך יין (מעשה) על בהמת חברו - לע"ז אחר מותרת [רש"י - בע"ח משמשים לא מיתסרי],
לה נאסרה [גזירת חזקיה על כלים דאחז]
חפר בורות וכו' לע"ז אוסרת הקרקע
בהמה חליפי ע"ז אסורה ומח' ר' ישמעאל בר"י ורבנן אי חליפי חליפין אסורה [והיית חרם - שמהיה ממנו - כמוהו] או מותרת [הוא]
שביעית תופסת דמיה [קדש - כקדשים] ואינה יוצאת לחולין [תהיה - בהווייתה] ואחרון אחרון נתפס
יאבד העולם מפני השוטים? אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין, רשעים מטריחין ומחתימין אותי בעל כרחי; קל קנא - בעובדיה, בפחותה ממנו; חליים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן, אשר חלק - החליקן בדברים לטורדן מן העולם
רש"י נד:
דמי ערלה אסור בהנאה מדרבנן חוץ מקדושי אשה
גמ' נה. - נו:
יין נסך: משנה ראשונה - משירד לבור (לרש"י - ונגע) (לרש"י - ובגת מותר בשתיה)
משנה אחרונה - רב הונא - משהתחיל לימשך (לרש"י - למטה בגת (פינה הגרעינים))
לרבא - לרבנן משיקפה (צף החרצנים) בבור, לר"ע משישלה (רש"י - מן הבור) [כמעשר]
עם גוי - בצירה למ"ר אסור [גרם טומאה לחולין שבא"י], למ"א מותר [מותר לגרום]
דריכה למ"ר מותר [רש"י - כבר נטמא משדרך הגוי ואין מסייע לעבירה דגוי לא נצטווה]
למ"א אסור [משתכר באיסוה"נ] אא"כ ידיו כפויות [ברגל אינו ניסוך]
דריכה למ"ר מותר [רש"י - כבר נטמא משדרך הגוי ואין מסייע לעבירה דגוי לא נצטווה]
למ"א אסור [משתכר באיסוה"נ] אא"כ ידיו כפויות [ברגל אינו ניסוך]
עם ישראל שעושה בטומאה - בצירה אסור [גרם טומאה - רש"י - לטבולים לתרומה, רש"י כת"י - סופו לשתותו טמא ואסור לסייעו]
דריכה אסור [מסייע עוברי עבירה]
נחתום שעושה בטומאה - אין לשין ועורכין עמו, אבל מוליכין עמו לפלטר (לרש"י - אופה)
למ"ר יין שבגרגותני (סל בין צינור לבור) נאסר [נצוק חיבור, יין בבור מלא נגע]
רש"י נה:
יין בגומא באמצע הגיגית - לרש"י הוי המשכה
גמ' נז. - נט:
שלא בכוונה:
1) מגע גוי בלי כוונת ניסוך - ת"ק - ימכר (אא"כ שכשך), ר' נתן - ביד אסור
ברגל מותר, ר"ש - מותר בשתיה
ברגל מותר, ר"ש - מותר בשתיה
כסבור שהוא שמן - ברייתא - ימכר, כחו (הוריק) מותר (רש"י - בשתיה)
מגע שלא בכוונה לרב אסור בשתיה - לגי' שלנו ולרש"י - במגע ע"י דבר אחר
2) רב - תינוק אוסר בשתיה, לשמואל מותר
3) שיכשך או טעם אסור בהנאה
עבדים שמלו ולא טבלו - ב' לשונות אם רוקן ומדרסן בשוק טהור [לרש"י - לא שכיחא לא גזרו]
מלו וטבלו - רב - אין עושים יי"נ, שמואל - עושים עד שתשקע ע"ז (י"ב חודש)
בני שפחות שמלו ולא טבלו - גדולים עושים י"נ ולא קטנים שאינם יודעים בטיב ע"ז
מזגו גוי אסור (לרש"י - בשתיה), לכתחלה לא יביא ענבים לגת [לך לך נזירא]
נסך שלא בפני ע"ז - ת"ק - אסור בהנאה
ר"י בן בבא ור"י בן בתירא - מותר בהנאה [נסך רק בפני ע"ז, לא כל הימנך לאסור ייני]
רב אשי - ישלם נזקו [רש"י - לא כל הימנך]
רש"י נח. - נט.
החזרת יין המשוכשך לחבית ע"י גוי - למשמעות רש"י - לכו"ע אסור דחשיב כמגע
למשמעות רש"י - הרקה מותר בהנאה (אלא חוששין שמא נגע)
לרש"י זריקה ליין מקרוב אוסר בכחו
גמ' נט: - ס:
מנח ידו אנקב צר - ר"פ כר"י - צדדין לאו חיבור ורק להדי/מעל הנקב אסור
לת"ק (רש"י להל') - הכל אסור (רש"י - בשתיה)
מערה אסור (רש"י - בהנאה) [רש"י - כחו]
מקרקש אסור [ל"ק דרש"י - במליאה דלמא נגע, ל"ב - כחו בכוונה ואסור בשתיה]
חוץ מנושא כלי פתוח חסר [רש"י - כחו שלא בכוונה דלא ניחא (מישתפיך)]
לרב אשי - אפי' נוד קשור [אין דרך ניסוך] (ור"פ חולק)
לרב אשי - אפי' נוד קשור [אין דרך ניסוך] (ור"פ חולק)
גת במכבש - לרב פפי שרי, לרב אשי אסור - לל"ק מח' רק בכח כחו, לל"ב רק בכחו
חיבוק סדק לאורכה מותר בהנאה [רש"י - אין שכשוך (משא"כ בנוגע בקנה)]
לרחבה מותר בשתיה [כלבינה]
נגע בגת - בעי הדחה, בטופח להטפיח - אף ניגוב
רש"י נט:
תחב או הוציא ברז מחבית אוסר הכל בשתיה [שכשך בו]
גמ' ס: - סא:
מלוה גוי בצד יין אפותיקי אוסר [רש"י - לא ירא מליגע]
נפל לבור ועלה חי אוסר [כיום איד]
עלה מת, מדדו בקנה, טיפח (רש"י - בידו [אין דרך ניסוך]) על רתיחות ימכר
לר"ש ישתה (דלא כהל')
לר"ש ישתה (דלא כהל')
זרק לבור מותר, מיניה ומיניה (לרש"י - זריקה מקרוב) אסור [לרש"י - דלמא נגע] אא"כ זרק בחמתו
יין כשר של גוי ברשותו (לרש"י - בכתב "התקבלתי זוזי" ואפי' בלי מפתח וחותם ביד ישראל):
פתוח לרה"ר, לאשפה, לחלון או דקל (רש"י - של ישראל) (ומח' בלי פירות) או ישראל גר בחצר מותר [לרש"י - ירא ליגע] חוץ מיין משכון
בעיר שכולה עכו"ם עם דלתים ובריח אסור אא"כ שומר נכנס ויוצא, לרש"י - או מפתח וחותם בידו, ומח' ת"ק ור"ש ב"א במסר לגוי אחר שאינו אריסיה [אי חיישינן לגומלין]
יין ישראל בחצר של גוי - ישראל גר בחצר מותר בלי מפתח וחותם,
גר בחצר אחרת - ת"ק - בעי מפתח וחותם [לרש"י - מירתת שירגיש שמזייף], חכמים - בעי שומר או שיבא ממונה בלי קביעות
גוי ביני דני - אי נתפס עליו כגנב (אימת שופטים עליו) מותר בשתיה
רש"י סא:
להל' - אסור בהנאה: בכוונה ע"י דבר אחר, כחו בחיבורין
מותר בהנאה: מגע שלא הכיר שהוא יין, נפל, מתכוין לדבר אחר
מותר בשתיה: כחו בחיבורין שלא הכיר שהוא יין, שלא בחיבורין אפי' נתכוין