מילדת או מינקת גויה - ר"מ - אסור [חשודין אשפכ"ד] לחכמים מותר בישראליות על גבה

מורידין - מין (לרש"י - כומר), מסור (גי' ברש"י - לשקר),
מומר להכעיס לר' יוחנן (= מין) ומח' רב אחא ורבינא

מעלין מומר לתיאבון [השבת גופו]

חכמים, ר"י - באחרים עומד על גבו מותר

לר' יוחנן כשרה [המול ימול - כמאן דמהילא]

חכמים - ברה"ר, לרב חנא ב"ב - אף בשבילי רה"ר מותר

סתם יינם - טומאת משקין ברביעית (לרש"י - בנגיעת שרץ)

ר"י בן בתירא, חכמים - חותם א' להנאה [נגע אינו נסך, לא כל הימנך לאסור ייני], חותם בתוך חותם לשתיה, לר' אלעזר - לל"ק שאר דברים בחותם א', לל"ב - ב' (לר"ת - בחבי"ת) ויין אפי' ב' לא (ור' יוחנן חולק)

חוץ מבעיר לר' זירא, בין הגיתות לר' ירמי' - מספיק סתומה אף בסמוך לגוים

ומח' ר' אלעזר ור' יוחנן ברוצה בקיומו ע"י ד"א (לסמוך כרעי המטה)
אם מותר (חוץ מנודות [שמא יתפרנו ע"ג נודו])

או אסור (חוץ מקנקנים [אין איסור בעין])

להל' אסור

ביציאתו - ר"ע ור"י בן בתירא - אסור בהנאה ומטמא באהל [זבחי מתים - כמת]

בחזרה - עם גוי מותר [מה דהוה הוה] חוץ מחבורה [יחזור], עם ישראל אסור [אביק בה]

בחזרה ישראל אסור [דמי ע"ז], גוי מותר [מכר גלימא]

ישנים או מזופפים של גוי, שלנו ביד גוי - ממלאין מים מעל"ע ג' ימים או ציר
ומורייס (רש"י - מיד) או כבשן מבחוץ עד שנרפא הזפת או לאחר י"ב חודש
ומח' אי מותר להשתמש לשכר בלי הכשר

רב זביד - אפי' גוי יתן יין [כמים לטיט]

לחכמים מותר בהנאה [אין האיסור בעין, לח: - רק לעבורי זוהמא]

לחכמים אסור באכילה [ריב"ל - גזירה משום גילוי, ר' חנינא לרש"י - חשש עירב חלב טמא שנשאר בין הגומות, שמואל - מעמידין בעור קיבת נבילה [רש"י - לאו פירשא], רב אדא ב"א - מחליקין בשומן חזיר, רב חסדא - מעמידין בחומץ, רנב"י - בשרף הערלה],
ולא בהנאה

חוץ: ר' חלבו - כשיש פלטר ישראל, ר' יוחנן - בעיר [חתנות]

ור"י נשיאה התיר [לרב - אין רוב הציבור יכולין לעמוד ולא פשט איסורו, לשמואל - נ"ט לפגם מותר]

זנות - גוי וישראלית [ב"ד של שם], ישראל וגויה [בפרהסיא - הללמ"ס,
בצנעא - ב"ד דחשמונאי - משום נדה, שפחה, גויה באישות, אשת איש/זונה (בכהן)]

יחוד [י"ח דבר - משום ע"ז]

ע"מ שתצא - כמעכשיו אם תצא וכשר

אם תצא - לר"י נשיאה כשר [כר' יוסי], לרבנן דר"י פסול [דלא כר' יוסי]

משקין בבית מטבחיים - רב - לא מקבל טומאה [לא גזרו]

שמואל - מדאו' מקבל, אבל אינו מטמא

מורין דספק טומאה ברה"ר טהור - ר' ינאי - יחמיר ויטבול

ומותר: 1) בקליות [לא נשתנה מברייתו], 2) סורא - נאכל חי (חוץ מע"י הדחק),
3) פומבדיתא - (ר"ת - או) אינו נאכל אשולחן מלכים ללפת הפת (דגים קטנים, פטריות, דייסא), 4) לא נתכוין לבישול, 5) מקרב בישול, 6) ישראל קירב בישולו,
7) פת שישראל הסיק או אפה (הכניס) או חתה, 8) כבר כמאכל בן דרוסאי, 9) דג מליח וביצה צלויה (רש"י - אוכל בלוע) לחזקי' ובר קפרא (לרב יוחנן אסורין), 10) חליטה לשֵכר

חילתית, מורייס, פת, גבינה בחותם א' [לא טרח ומזייף]

לצירן - לרב הונא ראש ושדרה, לר"נ או או

ובפתוחות די בכילבית בא' החביות [אזלו לעלמא]

לר' דוסתאי אין ביצים לטמא