גמ' ב. - ג.
פטורין מדין הזמה:
1) עדי בן גרושה וכו' [ועשיתם לו - ולא לזרעו ובעינן כאשר זמם]
2) עדי גלות [הוא ינוס - ולא זוממין]
3) עדי מועד שהרג [כופרא כפרה - ואינם בני כפרה]
4) לימכר בעבד עברי (להו"א דרב המנונא בדיש ממון לגנב או לעדים זוממין)
[ונמכר בגנבתו - ולא בזממו]
[ונמכר בגנבתו - ולא בזממו]
אלא לוקין [והצדיקו (המזימין) את הצדיק וכו' ואם בן הכות הרשע (ולא מלא תענה דאין בו מעשה)]
כופר - ת"ק - דמי ניזק, ר' ישמעאל בריב"ב - דמי מזיק [מח' אי כופרא ממונא או כפרה, לכו"ע כפרה ומח' אי נלמד מדמי ולדות או "פדיון נפשו"]
לר"ע - עדים זוממין שהודו (רש"י - בב"ד אחר) שהוזמו - פטורין [קנס (דלא עשו מעשה)]
א' מהם הודה שהוזמנו וחוייבנו ממון בב"ד - משלם חלקו
עדי גרושה שחייבוהו כתובה והוזמו -
רב חסדא - משלמין זכות ספיקו דבעל (אם מתה יירשנה)
רב נתן בר אושעיא - ההפרש בין הכתובה לזכות ספיקה דאשה (למכור לו זכות גבייה)
ר"פ - דאשה ובכתובתה (רש"י - אבל לא נכסי מלוג ["לא ידענו שהיה לה"])
רש"י ג.
זכות ספיקו יותר מזכות ספיקה - דמוחזק, ואוכל פירות קרקע המיוחד לכתובתה
לל"ב ברש"י לכו"ע משלמין זכות ספיקה -
לרב חסדא - שמין לפי נכסי הבעל (עידית, וכו')
לרב נתן ור"פ - לפי הקרקע שייחד לכתובתה
גמ' ג. - ד.
עדים זוממין שהלוה לל' יום, והאמת - לי' שנים - משלמין ההפרש שמוכן לתת
ב' לשונות בשמואל אי שביעית משמטת מלוה לי' שנים [סוף אתי לידי לא יגוש] (כשאין משכון או מסירת שטרותיו לב"ד (לרש"י - פרוזבול))
לשמואל - תנאי על מה שכ' בתורה קיים, אבל לא: ע"מ שאין במכר אונאה, ע"מ שלא תשמטני
שביעית [לרש"י - מכחיש עובדא קיימת]
מלוה ע"פ, בשטר - אינו רשאי לתבוע עד ל' יום [קרבה שנת השבע שנת השמיטה -
אחרת כזו - ל' יום חשוב שנה]
אחרת כזו - ל' יום חשוב שנה]
פסול ג' לוגין מים שאובין -
ת"ק - רבא - הולכין בתר שיעורא, לרב יוסף וספק לר"פ - וגם חזותא
ר' יוחנן בן נורי - הולכין בתר חזותא
רב - בתר חזותא (לרבא כריב"נ, לרב יוסף ככו"ע), תני ר' חייא - שיעורא
רש"י ד.
חבית שנפלה לים הגדול דקוו וקיימי חיישינן שעדיין במקום אחד -
לרש"י - של מים - ואולי טבל בשאובין (לפסול תרומה)
גמ' ד. - ה.
ר"מ - לוקין [לא תענה] ומשלמין [כאשר זמם] (רש"י - ב' פסוקים, ר"מ מבורגוני - לא תענה לא הוי אזהרה לתשלומין) וכן לוקין ולוקין [גמר ממוציא שם רע]
רבנן - אינן לוקין [כדי רשעתו (ולא תענה הוי אזהרה לעדים זוממין) (תוס' - ועדים זוממין הוי ממונא ולא ילפינן ממוצש"ר קנס)]
לר"י לוקין אלאו שאין בו מעשה [מה הצד ממוציא שם רע ועדים זוממין]
משלשין הממון בין כל העדים זוממין אבל לא מלקות
[אביי - ג"ש רשע רשע ממיתה - לא למחצה, רבא - כאשר זמם לעשות לאחיו - מלקות שלימה]
הזמה רק באתם הייתם עמנו [עד שקר העד שקר ענה, לענות בו סרה]
עדים זוממין - "נגמר דינו ביום א'" ובאמת ביום ב' - אין נהרגין [גברא קטילא]
וכן בקנס [בר תשלומין]
וכן בקנס [בר תשלומין]
רש"י ה.
קודם גמר דין אינו בר קטלא [לרש"י - מודה מיפטר] אבל הוי בר חיוב ממון [לרש"י - מחויב ועומד]
גמ' ה: - ו.
ת"ק - כת השני יכול להזים ולהרוג אפי' מאה כיתות
ר"י - רק נאמנים אם הזימו כת א'
הביא פעמיים עדות שקר - ר"ל - הוחזק, ר' יוחנן ור' אלעזר - עדים חדשים לא הוחזקו שקרנים
בעי הזמה אחר שנגמר הדין [נפש בנפש, מלקות - רשע רשע, גלות - רוצח רוצח]
אין עונשין, מזהירין מן הדין [פסוק מיוחד לבת אביו ואמו]
בעי הזמת שניהם [עד שקר העד - עד = שנים] ואפי' ג', ק' [שנים או שלשה עדים, לר"ע - סברא] (כ"א תוך כדי דיבור של חבירו)
קרוב א' פוסל כולן [היקש שלשה לשנים]
חוץ: מדיני ממונות לר' יוסי (שמואל להל') [לרש"י - אין והצילו להדר אזכותא],
לרבי (ר"נ להל') כשלא התרו אלא למיחזי אתו, לרש"י כשהעידו אחר תוך כדי דיבור
גמ' ו: - ז.
מב' חלונות כשאין מקצתן רואין זה את זה הוי ב' כיתות - ואפשר להזים כת א' והנידון יהרג משום עדות השנייה
עדות מיוחדת (ב' לא רואין זא"ז\בב"א) פסולה [לא יומת על פי עד אחד], חוץ: מרואין המתרה או המתרה אותן, לר"נ - דיני ממונות
לר' יוסי צריך ב' עדיו מתרין בו [על פי שנים עדים]
עדות מפי מתורגמן פסולה [על פי שנים עדים]
קרובי ערב פסולין להעיד
בורח מב"ד מא"י לחו"ל - אין ב"ד אחר סותרין דינו, מחו"ל לא"י סותרין [זכות א"י תועיל]
סנהדרין בכל פלך בחו"ל [לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם], דוקא בא"י בכל עיר [בשעריך]