עירובין דף קא. א

דלת הנגררת (-שאינה קבועה בפתח) שקשורה ותלויה, האם מותר לנועלה בשבת?

כשגבוהה
מהארץ
כשאינה גבוהה מהארץ אפי' קשורה [1] ותלויה
כשיש לה ציר ממש כשהיה לה פעם ציר כשאין לה לא זה ולא זה
לאביי מותר מותר אסור [2] אסור
לרבא מותר מותר מותר אסור

האם מותר לנעול בדלת אלמנה הנגררת אפי' שיש לה ציר?

בחד שיפא - מקרש אחד [3] בדלית לה גשמה - בריחים [4]
איכא דאמרי אסור מותר
ואיכא דאמרי אסור אסור

האם מותר להניח ב' ככרות וככר על גבם או ב' ספרים וספר על גבם? [תוד"ה וכן].

כשמניח על גבי קרקע כשמניח על השולחן
לפי' א' בתוס' מותר - כי אין צריך לאויר שתחתיהם
לאי נמי בתוס' אסור - דדומה לבנין מותר - דאין בנין על השולחן

האם מותר לאדם לעמוד ברה"י ולפתוח ברה"ר, או להיפך, ומה הדין בכרמלית?

ברשויות דאורייתא - רה"י רה"ר ברשויות דרבנן - רה"י וכרמלית ולהיפך
לרבנן מותר
לר' מאיר אסור - וצריך לעשות מחיצה עשרה לרב פפא / רבה: מותר
לרבא: אסור- וצריך לעשות מחיצה עשרה [5]

עירובין דף קא: א

פתחי שערי גינה, שיש בהם מנעול שהוא רה"י [6], האם מותר לפותחו בשבת?

כשפותח דרך
הבית שער [7]
כשאין שם בית שער
מבפנים - צד הגינה
כשאין שם בית שער
מבחוץ - צד רה"ר
לר' מאיר קודם חזרה מותר מבפנים ומבחוץ אסור לפתוח מבפנים אסור לפתוח מבחוץ
לר"מ אחר חזרה מותר מבפנים ומבחוץ מותר לפתוח מבפנים אסור לפתוח מבחוץ [8]
לרבנן מותר מבפנים ומבחוץ

מנעולי חנויות באופנים דלהלן,
האם מותר לעמוד על האיסקופא שהיא כרמלית ולפותחן במפתח שהיה באיסקופא?

כשיש במנעול
ד' על ד'
כשאין במנעול ד' על ד'
אבל יש מקום לחוק ד' על ד'
כשאין במנעול ד' על ד'
וגם אין מקום לחוק ד' על ד'
בגבוה
המנעול י'
אסור [9] לר' מאיר: אסור - דחוקקין
לרבנן: מותר - דאין חוקקין
מותר - דהוי מקום פטור
באין גבוה י' מותר

נגר שיש בראשו גלוסטרא [10], האם מותר לנעול בו בשבת?

כשאין קשור ותלוי בדלת כשקשור ותלוי בדלת
כשאינו ניטל בחבל זה כשיכול להנטל בחבל זה
לר' אליעזר אסור אסור מותר
לר' יוסי מותר

-------------------------------------------------

[1] אכן כתבו התוס' (בריש דף קב.), שאם היה החבל כל כך חזק עד שיכול להרימה בו, מהני. אולם אם לא היתה קשורה ותלויה - בכל ענין אסור.

[2] והטעם משום דמיחזי כבונה. וברש"י הביא עוד לישנא, שאסור משום חופר בארץ כשגורר את הדלת. ודחה רש"י לפירוש זה.

[3] כיון שעשויה מקרש אחד, כשנותן אותה בכותל נראה כבונה.

[4] פי', דאף שעשויה מכמה קרשים, מ"מ אינם מחוברים זה לזה בבריחים, ולכן אינה נראית כדלת, ולכך יש לדון אם כשנועל בה נראה כבונה.

[5] פי', יש ללמוד ממחלוקת רב פפא ורבא, שנחלקו מה הראיה שהביאו משוקי ירושלים, דלרב פפא היתה הראיה לדין רה"ר ומיירי אחר שנפרצו בירושלים פרצות, ומשמע שלגבי כרמלית מודה ר"מ, והיינו כפי המסקנא (לקמן בעמוד ב') שחזר בו ר"מ לגבי שערי גינה ומתיר. ואילו רבא מעמיד את ראית רבנן משוקי ירושלים - שהם כרמלית, לגבי שערי גינה שבתחילה חלק בהם ר"מ, וא"כ מיירי הכא קודם שחזר בו.

[6] כך היתה המציאות בפתחי גינה - שהיו עושים את המנעול גבוה עשרה טפחים, וקופסת המנעול היתה רחבה ד' על ד' טפחים, ולכן תמיד מקום המנעול של שער הגינה הוא רה"י. והנידון כאן הוא בין הצד שמבחוץ, דהיינו כשבא לפתוח את הדלת מצד רה"ר - שהמנעול הוא רה"י, ורוצה לקחת את המפתח מעל קופסת המנעול שהוא רה"י ולפתוח בו את המנעול, (ר"ל לטלטל מרה"י לרה"י כשהוא ברה"ר). ובין כשרוצה לפתוח את המנעול מבפנים, דהיינו שבא לפתוח את הדלת מצד הגינה שהיא כרמלית, ומטלטל מרה"י לרה"י כנ"ל כשעומד בכרמלית.

[7] דהיינו שיש שם שני בתי שער, שעל כן מותר לפתוח בין מבחוץ ובין מבפנים.

[8] גם אחר שחזר בו ר"מ - בזה ס"ל לר"מ לאסור, דכיון שעומד ברה"ר ומטלטל מרה"י לרה"י יש לחוש שמא יביא המפתח אצלו.

[9] וזה לכו"ע כיון שמוציא את המפתח מאיסקופת כרמלית ומטלטלו לתוך המנעול שהוא רה"י.

[10] פי', שראשו העליון עבה, שיש לו דין כלי - דהרי ראוי הוא להיות עלי (-בוכנא) לכתוש בו במכתשת פלפלין. אבל אם אין בו גלוסטרא - שאין עליו תורת כלי - להני תנאי לכו"ע אסור, כמבואר בתוס' (בד"ה כי).

עוד חומר לימוד על הדף