[1] דכיון שהם גבוהים יותר מגובה התל וצריכים לשלשל עצמם כדי להשתמש בו, הרי שתשמישם אינו בנחת והוא דומה לאנשי חצר שצריכים להשתמש בזריקה שאינו בנחת, ולכן הם אוסרים זה על זה, אולם מי שדר במרפסת עצמה, שמשתמש בתל הזה בנחת, מותר להשתמש בו, ואין אלו שמשתמשים בקושי אוסרים עליו.

[2] ס"ל לשמואל שלזה בשלשול ולזה בזריקה, חשיב המשתמש בשלשול משתמש בנחת, ולכן מותר להם להשתמש, (ומיירי בכה"ג שלא היו דיורים במרפסת עצמה, דאז הוי לאנשי מרפסת תשמיש בפתח ולאנשי עליה בשלשול, שהדין שנותנים התשמיש לזה שבפתח).

[3] הנה אוקימתת רב יצחק לחלק בין בור מלא מים לריק נדחתה, והסיקה הגמ' דיש לנו לאסור אף שבתחילת השבת היה מלא מים, כיון שאם ישתמשו במים הם עתידים להיות חסרים בשבת, הרי שכבר בתחילת השבת אינם ראוים להשאר שם והם עתידים להתפנות, ולכן אינו דומה למה שאמרו שכיון שהותר בתחילת השבת הותר כל השבת, - תוד"ה כיון.

[4] דגם לאנשי חצר וגם לאנשי מרפסת תשמישו בשלשול, והם אוסרים זה על זה. וע' בתוד"ה בור, שביארו למה לא נחשב לזה תשמישו בשלשול, ולזה תשמישו בזריקה ושלשול.

[5] פי', שאין עתיד ליטלם בשבת - ובטלים שם. ומיירי שהיה מלא עד למעלה עם החוליא, שבאופן זה לאנשי מרפסת נוח תשמישתיה.