[1] רב הונא אמר "יתד כל שהוא ממעט" - ונחלק רב אדא בר אהבה עם אביי ורבא מהו שיעור הכל שהוא, וכדלהלן. ורב אשי חולק על עיקר דינו של רב הונא, וס"ל שאפי' בגבוה ג' אינו ממעט.

[2] פירש"י, משום שצריך למשוך את הסולם ד' טפחים ו גובה הכותל הוא י' טפחים, סך הכל י"ד טפחים. והקשו התוס' (ד"ה צריך), דהרי בי"ד טפחים גם אם ימשוך אותו י' טפחים מהכותל יגיע הסולם לכותל, כיון שבאלכסון מרובע של י' על י' הוא י"ד (דבאלכסון יש עוד ב' חומשים). ולכן מפרשים תוס', דאה"נ דצריך למשוך עשרה, כדי שיעמוד הסולם בזוית 45 מעלות. וכן בכל הסולמות דלהלן נחלקו כן.

[3] דכיון שאין ראשו נמוך מהכותל אלא טפח - מהני.

[4] דכיון שהסולם תוך ג' טפחים לראש הכותל אמרינן לבוד ומהני.

[5] דס"ל שאפי' בסולם זקוף ג"כ מועיל, ובסולם שבע ומשהו הוא מגיע תוך ג' לגובה הכותל.

[6] הנה נחלקו רבי ורבנן (לעיל דף לב:) גבי הנותן את עירוב תחומו באילן האם מועיל, דלרבי מועיל משום שקנה שביתה בביה"ש וכל שהוא משום שבות לא גזרו בו בביה"ש, ולרבנן לא מועיל, דגזרו שבות גם בביה"ש. ומבאר רב יוסף, שנידון זה שייך בין לרבי ובין לרבנן, דדוקא גבי תחומין שתלוי בביה"ש - מועיל אליבא דרבי כשנתו באילן, אבל כאן גבי פתח של חצרות שצריך שיהיה ראוי לשימוש כל השבת, יתכן שגם רבי מודה שלא מהני. וכן יש להסתפק אליבא דרבנן, די"ל דכאן הם מודים להתיר, דכיון שהאילן מצד עצמו ראוי לשמש פתח, ורק איסור שבת הוא דרביע עליה. (משא"כ לגבי עירוב תחומין שגם בביה"ש לדעתם הוא לא יכל לקנות שביתה במקום עירבו).

[7] וכן איתמר בשם ר' אלעזר או בשם ר' יוחנן.

[8] ס"ל דכיון שאיסור שבת (דהיינו איסור שבות דרבנן שלא להשתמש באילן בשבת) - הוא הגורם לו שלא להשתמש באילן, א"כ אינו חשוב כאיסור צדדי, אלא הוא איסור עיקרי בדיני שבת, ולכן אין ראוי האילן לשמש כפתח.

[9] נידון זה הוא באת"ל, כלומר דאם תפשוט בדין הקודם גבי סתם אילן שנחשב כפתח, יש לדון מה הדין באילן אשרה.

[10] נחלקו ר' יהודה ורבנן (לעיל דף לא.) גבי הנותן עירוב ע"ג קבר, דלר' יהודה שרי, ואף שקבר הוא איסורי הנאה מ"מ מותר לקנות שביתה במקום אסור בהנאה, משום שהנאת העירוב היא הנאת מצוה ("ומצות לאו ליהנות ניתנו"), ומה שמשתמר העירוב שם אינו חשוב הנאה - דאין צריך לשימור העירוב בשביל אכילתו. ורבנן ס"ל דאסור לקנות בית באיסורי הנאה, משום שכן נח לאדם לשמור את עירובו, דאולי יצטרך לו לבסוף.

[11] דס"ל דעצם מה שנותן את העירוב נחשב שנהנה מאשרה. אמנם ע' בראשונים.

[12] וכן איתמר בשם ר' אלעזר או בשם ר' יוחנן.

[13] כלומר, מצד איסור אשרה אין כאן - כיון שהוא איסור צדדי ואינו נוגע לאיסורי שבת, וא"כ המקום ראוי להיות פתח אלא דארי הוא דרביע עליה. וע' בריטב"א שביאר שיש נפ"מ למעשה, כגון אם האשרה תלושה שאז אין איסור מצד שימוש באילן.