[1] פי', באופן שאינו מחליף להוציא דרך מקום הפטור מרשות לרשות אחרת, דאסור מדרבנן להחליף. אכן כתבו התוס' (בד"ה ברשויות) שרב דימי אמר בשם ר' יוחנן שברשויות דרבנן מקילים יותר - ומותר אפי' להחליף, ומה שאמרו בסוגיא שלהחליף אסור - מסקינן דזעירי אמרה.

[2] דחכמים עשו חיזוק בשל דבריהם יותר משל תורה.

[3] כן ביארו התוס', דמסתבר שבאופן זה לא יאסור רב, דדוקא כששניהם רה"י ודומות זה לזה יש לחוש יותר שמא יבוא להחליף, דהיינו להוציא מרשות זו לרשות זו בלא עירוב דרך הכותל הזה שהוא מקום פטור, אבל בין רה"י לכרמלית שהם ב' רשויות שונות לא חששו.

[4] מבואר ברש"י והתוס', שמה שאמרה הגמ' "צידו אחד שוה" - אין הכוונה שוה ממש, אלא הכוונה שיש שם גובה הפחות מי', דאל"כ אינו נקרא כותל מצד זה - אם הוא שוה לארץ.

[5] דכיון שלא נחשב הכותל שם למחיצה הרי היא פרוצה במלואה לחצר אחרת האוסרת עליה.

[6] ובכלל זה הוא הסולם המצרי וסולם הצורי שנזכרו בסוגיין.

[7] שלא יאמרו להטיח גגו הוא מטלטלו, ומה שאסור ברה"ר משום מראית העין, אסור גם בחדרים.

[8] אכן הטעמים שונים, דבסולם של בית שהדרך לטלטל אותו ממקום למקום אינו מוקצה, ואילו סולם של שובך הוא סולם גדול כסולם של עליה, והיתר טלטולו משום ששובכו מוכיח עליו ואין לחוש שמא יאמרו שלהטיח גגו הוא מטלטלו.

[9] רבינו אברהם מפרש שדוקא ביו"ט אסור שמותר לטלטל ברה"ר, ויש לחוש שיאמרו שלהטיח גגו הוא מטלטלו, וכיון שאסור ברה"ר אסור גם בחדרי חדרים, ואין חילוק בין הסולמות, וגם סולמות קטנים שלנו אסור לטלטלם ביו"ט. אולם בשבת שבין כה אסור לטלטל ברה"ר, א"כ לא נאסר הסולם בכלל, ולכן מותר כל סולם לטלטלו.