ERUVIN 72 (10 Sivan) - Today's study material has been dedicated by Mrs. Rita Grunberger of Queens, N.Y., in loving memory of her husband, Reb Yitzchok Yakov (Irving) ben Eliyahu Grunberger. Irving Grunberger helped many people quietly in an unassuming manner and is dearly missed by all who knew him. His Yahrzeit is 10 Sivan.

עירובין דף עב. א

חמשה חבורות ששבתו בטרקלין אחד ועשו מחיצות שפלות ביניהם,
ולכל חבורה יש פתח בפני עצמה לחצר, מה דינם?

האם צריכים לערב ביניהם כמה עירובים צריכים לתת עם בני החצר
לבית שמאי צריכים לערב חמשה עירובים - עירוב לכל חבורה וחבורה
לבית הלל אינם צריכים לערב עירוב אחד - דאחד נעשה שליח לכולם

באיזה סוגי מחיצות נחלקו ב"ש וב"ה דלעיל?

במסיפס [1] במחיצה עשרה
ללישנא קמא דרב נחמן מחלוקת ב"ש וב"ה מודים ב"ה דבעינן עירוב לכל אחת
לאיכא דאמרי דרב נחמן מחלוקת ב"ש וב"ה

באיזה גובה מחיצות נחלקו ב"ש וב"ה דלעיל? [רש"י].

במחיצות גבוהות
המגיעות לתקרה [2]
במחיצות עשרה
אך אינן מגיעות לתקרה
ללישנא קמא דרב נחמן מודים ב"ה דבעינן עירוב לכל אחת
ללישנא קמא דרב נחמן מודים ב"ה דבעינן עירוב לכל א' מחלוקת ב"ש וב"ה
לרבי חייא
ורבי שמעון ברבי
חד אמר מחלוקת ב"ש וב"ה מודים ב"ש דסגי בעירוב אחד
וחד אמר [3] מודים ב"ה דבעינן עירוב לכל א' מחלוקת ב"ש וב"ה

עירובין דף עב: א

מה הדין לב"ש [4] באופנים דלהלן? [רש"י].

כשמוליכים בני הטרקלין עירובן לבית אחר בחצר כשבני החצר
מביאים את עירובן לטרקלין
על הצד שנחלקו בדין שיתוף [5] בעינן חמשה עירובים עירוב אחד לכולן [6]
על הצד שנחלקו בדין מחיצות בעינן חמשה עירובים - עירוב לכל חבורה וחבורה [7]

מה סוברות הברייתות דלהלן?

ברייתא א': ברייתא ב':
כשמוליכין עירובן
למקום אחר
כשהעירוב
בא אצלם
כשמוליכין למקום אחר
- עירוב אחד לכולן
לל"ק בעינן חמשה עירובים (כב"ש) עירוב א' לכולן - אפי' לב"ש כבית הלל
לא"ד בעינן ה' עירובים - אפי' לב"ה מחלוקת ב"ש וב"ה דלעיל דלא כמאן

האחין שהיו אוכלין על שולחן אביהם [8] וישנים בבתיהן, מה דינם?

כשמוליכין עירובן למקום אחר כשהעירוב בא אצלם
כשיש דיורין בחצר צריכין עירוב לכל אחד ואחד אינם צריכים לערב
כשאין דיורין בחצר אינם צריכים לערב

מי שיש לו בחצר חברו כדלהלן, האם אוסר עליו?

בית שער, אכסדרה, מרפסת בית תבן, בקר, עצים, אוצרות
לתנא קמא אינו אוסר - דאינם ראוים לדירה אוסר - דנחשב כאילו הוא גר שם
לר' יהודה אינו אוסר - דבעינן מקום שדר בו ממש

-------------------------------------------------

[1] מחיצה הנמוכה מי' העשויה מחתיכות עצים.

[2] ובכל אופן אין זה דומה לחדרים ועליות המוזכרים במשנה - שמודים בהם ב"ה דבעינן עירוב לכל חבורה וחבורה. והטעם ביארו התוס' (בד"ה במחיצות), שכאן מיירי במחיצות עראי כגון יריעות המפסיקות עד התקרה.

[3] והכי ס"ל כשיטה זו ר' יהודה הסבר. וכן דייק רב נחמן בר יצחק דהכי ס"ל למתניתין שאמרה "ומודים (ב"ה) בזמן שמקצתן שרויין בחדרים ובעליות שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה", והנה ודאי דלא מיירי בחדרים ועליות ממש - דהיינו בבית שחולק בקירות גמורים מעת בנייתו, דא"כ מה אתא לאשמועינן בזה - דפשיטא שמודים ב"ה דהא הוי ה' בתים נפרדים לגמרי, אלא על כרחך שמיירי בכעין בתים ועליות, דהיינו שחילקו את הטרקלין במחיצות עראי שהם יריעות המפסיקות על התקרה, וקתני במתניתין שמודים בהכי ב"ה. וא"כ נמצא שנחלקו רק בכה"ג שאין המחיצות מגיעות לתקרה, והיינו כסברת ר' יהודה הסבר.

[4] ביארו התוס' (בד"ה אבל), שנידון זה אינו דוקא אליבא דב"ש, דגם לב"ה יש אופנים שאסור אם לא עירבו ה' עירובין, וכמו שהתבאר לעיל שבכה"ג דהוי כעין בתים ועליות מודו ב"ה.

[5] פי', שנחלקו ב"ש וב"ה האם כשמערבים בני החצר צריכים כל חבורה וחבורה מבני הטרקלין לתת עירוב (סברת ב"ש), או סגי שחבורה אחת תתן בשביל כולן (סברת ב"ה), וא"כ זה שייך דוקא כשהם נותנים את עירובן בבית אחר, אכן אם בא העירוב אצלם - גם ב"ש מודים שסגי בעירוב אחד.

[6] כן הוא לשון הברייתא, אכן באמיתות אפי' עירוב אחד לא צריכים לתת דהדין הוא שאין בני הבית שהעירוב מונח בתוכו צריכים לתת עירוב, כמבואר לעיל (דף מט.).

[7] פירש"י שדברי הברייתא הזו שייכים רק אם נאמר שנחלקו בדין שיתוף (וכמו שביארנו לעיל), אכן אם נאמר שהם חולקים בדין מחיצות שלב"ש חשובה מחיצה והם כחמשה בתים ולב"ה לא חשובה מחיצה, א"כ גם בכה"ג שבא העירוב לתוך הטרקלין לא יודו ב"ש, דסו"ס ס"ל שיש כאן חמשה בתים בתוך הטרקלין הזה.

[8] לשמואל דמקום לינה גורם מיירי כפשוטו שאוכלים אצל אביהם, ובכל אופן מקום לינתן קובע. ולרב דס"ל שמקום פיתא גורם, מיירי שאינם אוכלים בפועל אצל אביהם אלא רק מקבלים ממנו הוצאת מאכלם. דאם היו אוכלים ממש שם, סגי בעירוב אחד אפי' כשמוליכין עירובן למקום אחר.

עוד חומר לימוד על הדף