עירובין דף סה. א

השותה יין, האם צריך לחכות עד שיתעורר מעצמו כדי להתפלל, או יכול לבקש מאחר שיקיצו?

מה המימרא? מה הדין?
ללישנא קמא דר' חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה [1] צריך להתעורר מעצמו [2]
לר' יוחנן בדעת ר' חנינא כל שאינו מפיק מגן בשעת גאוה [3] יכול להתעורר על ידי אחר [4]

עירובין דף סה: א

ישראל ונכרי הדרים בפנימית, וישראל אחר בחיצונה, מה דינם לתנאים דלהלן?

לישראל הדר בפנימית לישראל הדר בחיצונה
אליבא דר' מאיר אסור - דהנכרי אוסר עליו אסור [5]
אליבא דר' אליעזר בן יעקב מותר - דאין הנכרי אוסר עליו לרבנן: מותר [6]
לר' עקיבא: אסור [7]

-------------------------------------------------

[1] פי', כל המעביר מעצמו את התפלה שנקראת מגן (מלשון "מגן אברהם" שבתפלה), סוגרין וחותמין צרות בעדו, שנאמר (איוב מא:ז) "גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר", ולמד ר' חנינא שלשון אפיק הוא לשון מעביר, ולפ"ז פירוש הפסוק שבזמן גאוה שהוא שיכור הוא מעביר תפלת מגן, אז מן השמים סוגרים וחותמים הצרות ממנו.

[2] ולא כמעשה רב ששת שהיה מוסר את שנתו לשמשו, ואומר לו שכשיגיע זמן תפלה שיעיר אותו - אף שלא התעורר מן היין מעצמו. ואליבא דלישנא קמא דר' חנינא לא מהני, ולכן דרש את קרא "אֲפִיקֵי" מלשון מעביר, כי יש לו להעביר לגמרי את התפלה ממנו עד שיקום מעצמו מיינו.

[3] וה"פ כל מי שאינו מגלה מגן בשעת גאוה - דהיינו שאינו מתפלל כשהוא שיכור אז חותמים צרות בעדו. ומחלוקתם היא בפירוש תיבת "אפיק" האם הוא לשון העברה או לשון גילוי, וכל אחד מביא פסוק לדרוש כשיטתו.

[4] ולכן דרש את הפסוק "אֲפִיקֵי" מלשון גילוי, שאין לו לגלות תפלה בשעת גאוה, אבל לא דרש שצריך להעביר את התפלה לגמרי, וכיון שכן סגי אם ישן מעט ואף שלא התעורר מעצמו.

[5] דנחשב הישראל הפנימי רגל האסורה במקומה שאוסרת גם שלא במקומה בין לרבנן ובין לר"ע.

[6] דאליבא דראב"י ישראל בפנימית הוא מותר, וא"כ הוי רגל המותרת במקומה שאינה אוסרת במקום אחר.

[7] דס"ל דאף רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה.

עוד חומר לימוד על הדף