עירובין דף סב. א

איזה סוג של שכירות מועלת בשכן נכרי?

שכירות בריאה - הנותנת רשות
למלא את החצר בספסלים וכסאות [1]
שכירות רעועה - דהיינו בסתם
בלא רשות למלא את החצר כנ"ל
לרב חסדא מועילה אינה מועילה
לרב ששת מועילה

עירובין דף סב: א

הדר עם עכו"ם בחצר, האם מותר לישראל להוציא מהבתים דלהלן לחצר?

לטלטל מבית הישראל לחצר לטלטל מבתי הנכרים לחצר
כשאין הנכרי בביתו בשבת [2] מותר [3] אסור [4]
כשנמצא הנכרי בביתו בשבת אסור [5] אסור

מה דין ביצים גמורות שנמצאו במעי תרנגולת? [תוד"ה אפילו].

לענין לאוכלם בחלב כשהיתה התרנגולת נבלה
למ"ד בשר עוף בחלב מה"ת לתוס': אסור
לר"ת: מותר [6]
אסור
למ"ד בשר עוף בחלב מדרבנן מותר - וכך הלכה אסור

-------------------------------------------------

[1] כן פירש"י דהוא פירוש "מוהרקי ואבורגני", אכן בתוס' (בד"ה מוהרקי) פירשו, דמוהרקי הכוונה כתיבה, ואבורגני שלוחים. ורבינו חננאל פירש שהוא כמו בנין.

[2] כך העמידה הגמ' את דין הברייתא, שאמרה "חצרו של עכו"ם הרי היא כדיר של בהמה", ולכן אף שכשיש שם דירת ישראל, הישראל אוסר להוציא מבתי העכו"ם (מהטעמים דלהלן), מ"מ אין דירת העכו"ם מועלת לאסור על הוצאה מבית הישראל - כיון שהיא רק כדיר של בהמה, ודיר של בהמה לא יכול לאסור על דירת ישראל. אכן שואלת הגמ' על דין זה, ממשנתנו שאמרה שדירת העכו"ם כן אוסרת על הישראל להוציא מבית הישראל.

[3] כיון שדירת עכו"ם היא כדיר של בהמה, ואין בתיהם של העכו"ם בחצר אוסרים על הישראל להוציא מביתו לחצר, ואנו רואים את כל החצר - כאילו היא של הישראל, ולכן מבית הישראל לחצר מותר לטלטל. נמצא, שהישראל הוא זה שאוסר על בתי העכו"ם להוציא משם, דלולא דירת הישראל שם, היה מותר להוציא מבתי העכו"ם לחצר - משום שדירת העכו"ם כדיר של בהמה ואין שם חילוק רשויות.

[4] משום שאנחנו רואים את כל החצר כרשות של הישראל, וא"כ בתי הנכרים והחצר חשובים כב' רשויות. ודין זה הוא אפי' אם הישראל לא נמצא שם בשבת, דדוקא גבי נכרי מחלקים בין אם הוא נמצא בשבת לבין אם לא אבל לגבי ישראל לא. ובטעם הדבר ביארה הגמ', דבאמיתות דירה בלא בעלים לא שמה דירה, אולם בישראל שכשהוא נמצא הוא אוסר מן הדין, לכך כשהוא לא נמצא - גזרו בו רבנן. משא"כ גוי שגם כשהוא נמצא הוא רק מדרבנן (כדלהלן), לכך כשהוא לא נמצא - לא גזרו.

[5] זהו דין המשנה שאמרה שגם דירת העכו"ם אוסרת, ומשום גזרה דרבנן שלא ילמד הישראל ממעשיו.

[6] הוקשה לתוס' מאי שנא מביצת נבילה שאסורה, ותירצו, דשאני בשר עוף בחלב שהוא רק איסור דרבנן, ולכן לא החמירו גבי ביצים גמורות. ולפ"ז יוצא, שלמ"ד שבשר עוף בחלב דאורייתא באמת אסור. (והא דחשיבא ביעתא בכותחא דבר פשוט שמותר, והלא הוא תלוי במחלוקת. תירצו התוס', משום שכל העולם נוהג בזה היתר). אולם לר"ת טעם החילוק בין ביצת נבילה לביצה שנמצאת במעי תרנגולת בחלב, הוא, שבשר וחלב כל דבר בפני עצמו הוא היתר, ולכן לא החמירו בו, משא"כ ביצת נבילה - שאיסור נבילה בפני עצמו הוא חפצא של איסור.

עוד חומר לימוד על הדף