עירובין דף סא. א

מה הדינים המבוארים בסוגיא גבי אנשי עיר גדולה וקטנה?

אנשי עיר גדולה בעיר קטנה [1] אנשי עיר קטנה בעיר גדולה [2]
למודד [3] נחשבת לו כד' אמות [4] אינה נחשבת לו כד' אמות
לשובת [5] נחשבת לו כד' אמות

לתירוץ רב ספרא, איזה עיר היתה עשויה כקשת ואיזה לא? [תוד"ה עיר].

גדר העליונה חמתן התחתונה
לפירש"י [6] היתה עיר רגילה היתה עשויה כקשת
לר"ת/ ר"ח [7] היתה עשויה כקשת היתה עיר רגילה

הנותן עירובו במערה כדלהלן, מה דינו?

שיש בה דיורין שאין בה דיורין
לרבנן כולה נחשבת כד' אמות - ומסוף המערה מודד אלפים מודד אלפים ממקום עירובו
לר' עקיבא מודד אלפים ממקום עירובו

עירובין דף סא: א

השובת או נותן עירובו במקומות דלהלן מהיכן ימדוד אלפים אמה?

בעיר או מערה
עם דיורין
בעיר עם חומה
בלא דיורין
במערה ללא דיורין
וללא מחיצות [8]
שבת ממחיצותיה ממחיצותיה ממקום עירובו
נותן
עירובו
לרבנן ממחיצותיה לשמואל: ממקום עירובו
לר' אלעזר: ממחיצותיה
ממקום עירובו
לר"ע ממקום עירובו ממקום עירובו ממקום עירובו

האם עכו"ם או כותי הגרים בחצר אחת עם ישראל אוסרים על ישראל לטלטל בחצר?

בישראל אחד בשני ישראלים -
שצריכים עירוב ביניהם
לת"ק - ר' מאיר אוסר [9] אוסר
לר' אליעזר בן יעקב אינו אוסר אוסר

באנשים דלהלן שאינם מודים בעירוב, האם מהני שיתנו רשות או צריך לשכור מהם?
[תוד"ה אמר].

בצדוקי בכותי
לרבן גמליאל מועיל ביטול רשות לרש"י: צריך לשכור דוקא [10]
לתוס': מועיל ביטול רשות
לר' יהודה (וכן ס"ל לת"ק) צריך לשכור דוקא
-------------------------------------------------

[1] פי', כשיוצאים מתוך תחום העיר הגדולה ומהלכים אלפים אמה, היתה נבלעת כל העיר הקטנה בתוך תחום העיר הגדולה.

[2] פי', כשיוצאים מתוך תחום העיר הקטנה ומהלכים אלפים אמה, היו נגמרים האלפים אמה באמצע העיר הגדולה.

[3] פי', מי ששבת בעירו, ורוצה ללכת אלפים אמה, וכלים לו האלפים אמה או באמצע העיר (-בעיר גדולה) או בסופה (-בעיר קטנה).

[4] ומהלך את כולה - ועולה לו רק כד' אמות, ובצאתו מן העיר יכול לילך עד שישלמו לו אלפים אמה.

[5] פי', הנותן את עירובו בין בעיר גדולה ובין בעיר קטנה נחשבת לו כל העיר כד' אמות, ויש לו אלפים אמה לכל רוח מחוץ לעיר.

[6] רש"י מפרש שחמתן התחתונה היתה עשויה כקשת, באופן ששתי קצות הקשת היו רחוקות זו מזו יותר מארבעת אלפים אמה, ולכן לא מודדים לה מן היתר אלא מן הקשת. וגדר היתה עיר רגילה הנחשבת כולה כד' אמות, וכל מקום בחמתן היה מובלע תוך אלפים של סוף תחום גדר, ולכן לבני גדר מותר היה לרדת לכל עיר חמתן, אבל בני חמתן לא יכלו לעלות לגדר. ותמהו התוס', דאי בני הקשת של חמתן מובלעים בתחום אלפים של גדר, א"כ גם בני חמתן יהיו מותרים לעלות לגדר.

[7] ר"ח מפרש דאדרבה גדר העליונה היתה עיר העשויה כקשת, ולא היה בין ראשי הקשת ארבעת אלפים אמה, שדינה הוא שמודדים לה מן היתר, וכשמודדים מן היתר היתה חמתן מובלעת תוך התחום, אולם לבני חמתן אין את הקולא הזו, וכיון שאין תחומם מגיע אלא עד היתר של גדר ולא עד הקשת - לא יכולים בני חמתן לעלות לגדר.

[8] דכיון שנפלו מחיצותיה היא גם אינה ראויה לדירה.

[9] וצריך הישראל לשכור את הרשות מן העכו"ם.

[10] רש"י מפרש דס"ל לרבן גמליאל שכותים גרי אריות הם, ודינם כעכו"ם גמור שלא מועיל שיבטל רשותו אלא בעינן שכירות דוקא.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף