ERUVIN 36 (25 Elul) - Dedicated in memory of Yechiel Avraham Avigdor ben Eliyahu Glaser z'l, by his parents and brother. May Avigdor's children merit to grow in Torah and Yiras Shamayim, and become sources of pride and Nachas to their father in Gan Eden.

עירובין דף לו. א

הטובל במקוה שלא נמדד מעולם, אם יש בו ארבעים סאה, מה דינו? [תוד"ה במקוה].

האם אמרינן ליה זיל טבול שוב נגע בטהרות האם מוקמינן על חזקתן
כשנטמא טומאה דרבנן לר' מאיר: לא אמרינן
לר' יוסי: אמרינן
מוקמינן על חזקתן וטהורות
כשנטמא טומאה מה"ת אמרינן ליה זיל טבול טמאות, דהטובל יש חזקת טומאה

המקדיש את ככרו באופנים דלהלן, ואח"כ עירב בו האם מהני, ומדוע?

מה הדין ומדוע? [1]
ככר זו בע"ש חול ובשבת קדש עירובו עירוב בזמן ביה"ש המסופק
לא נוחתת עדיין קדושה
ככר זו בע"ש קדש ובשבת תתחלל אין עירובו עירוב בזמן ביה"ש המסופק
לא מתחללת עדיין קדושה

לגין (-כד) שהיתה טמאה והטבילה ועדיין היא טבולת יום, ומילא אותה מחבית יין שיש בה מעשר ראשון שלא הופרש ממנו תרומת מעשר, ואמר על הלגין "הרי זה תרומת מעשר על היין שבחבית לכשתחשך" - שדבריו קיימין, ושוב אמר "עירבו לי בה", מה הדין?

למ"ד סוף היום -
תחילת ביה"ש קונה עירוב
למ"ד תחילת היום -
סוף ביה"ש קונה עירוב
לרבא אין עירובו עירוב [2] עירובו עירוב
לרב פפא אין עירובו עירוב אין עירובו עירוב [3]

עירובין דף לו: א

הנותן ב' עירובין, והתנה ואמר אם בא חכם לכאן ולכאן למקום שארצה אלך, מה הדין?

היו שניהם רבותיו אחד רבו ואחד חברו
לתנא קמא למקום שירצה ילך למקום שירצה ילך [4]
לר' יהודה (דמתניתין) למקום שירצה ילך הולך אצל רבו דוקא

עירובין דף לו: א

האם דרך אדם כשבאו נכרים, לערב למקום שבאו או להיפך, וכן לגבי חכם?

גבי נכרים גבי חכם
למשנתנו דרכו לברוח -
ומיירי בבאו המוכסים
דרכו לצאת לקראתו -
ומיירי בדורש דרשות לרבים
לר' יצחק דתני איפכא דרכו לצאת לקראתם -
ומיירי שבאו ראשי העיר
דרכו לברוח -
ומיירי במלמד תינוקות [5]

האם מועיל אליבא דר' יהודה קניית עירוב באופנים דלהלן?

בכבר בא חכם
או למזרח או למערב [6]
בבא חכם לכאן ולכאן
ואמר לאיזה שארצה אלך
למתניתין בשם ר' יהודה - דיש ברירה מועיל מועיל
לאיו בשם ר' יהודה - דאין ברירה מועיל אינו מועיל

לרב, האם אמרינן אליבא דר' יהודה ברירה באופנים דלהלן? [תוד"ה לא].

בתולה בדעת עצמו בתולה בדעת אחרים
למשנתנו [7] יש ברירה יש ברירה
למשנה בגיטין והברייתא דמרובה יתכן דאין ברירה יש ברירה
לתני איו אין ברירה יתכן דיש ברירה
-------------------------------------------------

[1] הקשו התוס' (בד"ה מאי), הרי רב נחמן ס"ל שסוף יום ע"ש קונה עירוב - דהיינו בתחילת ביה"ש, וכיון שכן פשוט למה קנה כאן עירוב דהרי סוף היום כבר קנה עירוב קודם שיבוא זמן המסופק שמא הקדיש. וכן להיפך, אם אמר "ככר זו היום הקדש ומחר חול", הרי שבסוף היום של ע"ש שהוא זמן קניית העירוב עדיין הככר הקדש, ומה הוקשה לרבא מה טעמו של ר"נ. ותירצו, דרבא עצמו ס"ל שתחילת היום - דהיינו סוף בין השמשות קונה עירוב, וא"כ אדרבה לשיטתו היה צריך להיות הדין להיפך מר"נ.

[2] והטעם דבתחילת בין השמשות שהוא זמן העירוב עדיין הוא טבל (-מעשר ראשון שלא הורמה תרומתו), דרק לכשתחשך תחול התרומת מעשר, כי קודם שתחשך עדיין הלגין טמא.

[3] דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא, וכאן קודם השבת לא היה ראוי.

[4] דזימנין דניחא ליה בחבריה יותר מרביה, וא"כ שייך לומר שכבר מתחלה זו היתה כוונתו, אלא דעתו להחליט מחר ויש ברירה. ור' יהודה ס"ל שודאי שכוונתו היתה לשמוע את רבו - ולאותו צד שיבוא רבו קנה העירוב דוקא.

[5] ופירש"י דמיירי באופן שבא מותיב פירקי למזרח ומקרי שמע למערב, שאז דרכו לברוח ממקרי שמע כדי לשמוע את המותיב פירקי. והערוך פירש, שמיירי שבא המקרי שמע בלחוד, וכגון שבא לתבוע את שכרו על לימוד התינוקות, ולכן הוא בורח לצד השני.

[6] באופן זה אין כאן נידון של ברירה, דכבר בשעת קניית העירוב היה ברור הדבר איזה עירוב קונה לו - דהיינו העירוב שנתן במזרח או במערב, ורק הוא לא ידע איזה עירוב קנה, וזה רק חיסרון רק בגילוי מילתא - ולא בדין ברירה. [דדוקא בכה"ג שלא בא עדיין החכם, שתלה בדעת החכם לאיזה צד שיבוא, דלא הוברר עדיין עד למחר בזה שייך ברירה, אבל אם כבר הוברר רק שהוא אינו יודע - אין זה דין של ברירה והוא רק גילוי מילתא].

[7] משנתנו מיירי בין בתולה בדעת עצמו שאומר לאיזה שארצה אלך, ובין בתולה בדעת אחרים שתולה בדעת החכם לאיזה צד שיבוא, ובשניהם אמרה שיש ברירה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף