עירובין דף לא. א

במה נחלקו ר' יהודה ורבנן האם כהן טהור מערב בתרומה טהורה על קבר יחידי [1],
הא אליבא דכו"ע אסור לקנות בית באיסורי הנאה?

אליבא דרבא -
דמצות לאו ליהנות ניתנו
אליבא דרב יוסף -
דאין מערבין אלא לדבר מצוה
לרבנן - דאין מערבין מערבין גם שלא לדבר מצוה רוצה שישתמר שם העירוב [2]
לר' יהודה - דמערבין אין מערבין אלא לדבר מצוה אחר שקנה העירוב לא צריך שישתמר

מה דין פשוטי כלי עץ לענין קבלת טומאה? [תוד"ה בפשוטי].

בלא חזו למדרסות בחזו למדרסות
כלי עץ שאינם רחבים טהורים לגמרי טמאים מדאורייתא
כלי עץ רחבים כדף של נחתומים לרשב"א: טהורים לגמרי
לר"י: טמאים מדרבנן [3]
טמאים מדאורייתא

טבלא מעץ מה דין טומאתה? [תוד"ה בפשוטי].

למ"ד מסגרתו למעלה היתה [4] למ"ד מסגרתו ברגליו היתה
בטבלא המתהפכת ספק דאורייתא או דרבנן [5] טמאה מדאורייתא [6]
בטבלא שאינה מתהפכת [7] טמאה מדרבנן טמאה מדרבנן

עירובין דף לא: א

קדם הלוי ליטול מעשר שני לפני שעשו תרומה גדולה, האם צריך להפריש תרומה גדולה?

כשלא נעשה עדיין כרי כשכבר נעשה כרי
לר' אבהו בשם ר"ל פטור [8] חייב [9]
להו"א דרב פפא פטור

האם מועיל לשלוח את עירוב תחומין שלו ביד אחר?

כשאמר לאחר לקבל,
ועומד ורואה שהוליכו
כשלא אמר לאחר לקבל,
או שלא עמד וראה שהוליכו
כשאמר לבן דעת המודה בעירוב עירובו עירוב - חזקה שליח עושה שליחותו
כשאמר לחש"ו, למי שאינו מודה בעירוב, נתן על פיל וקוף עירובו עירוב אין עירובו עירוב

-------------------------------------------------

[1] דהנה על קבר יחידי לכו"ע יכול להכנס בשידה תיבה ומגדל (וכך אינו עובר על הגזירה שגזרו על הקבר שתופס סביביו ד' אמות, וגם אליבא דרבנן דלא מועיל להכנס לבית הקברות ע"י שידה תיבה ומגדל - ומשום דאהל זרוק לאו שמיה אהל, מ"מ הכא שהוא רק הרחקה ודאי מהני, - תוד"ה היכי), וליטול את העירוב ע"י פשוטי כלי עץ, ובאופן שמביאם ע"י חודם שאין פותח טפח, (דאל"כ יש לטמאו מגזירת י"ח דבר - שגזרו שכל המטלטלין מביאים את הטומאה על האדם הנושאם בעובי המרדע). והעמידה הגמ' בתרומת פירות שלא הוכשרה, שאינה מקבלת טומאה מן הקבר, או אפי' בפת שנילושה במי פירות שג"כ לא מכשירים.

[2] ואחר שקנה העירוב כבר אין בזה מצוה, וא"כ נמצא שנהנה מן הקבר שלא במקום מצוה, ולכן אסור לערב שם.

[3] דכיון שראוים להניח עליהם חפצים, שהם דומים לכלי קיבול, בזה גזרו חכמים שמקבלים טומאה מדרבנן. או משום שהם שימושי אדם ומשמשין שימושי אדם, שגזרו בהם טומאה.

[4] _פי', דהנה נחלקו במנחות (דף צו:) היכן היה הזר - מסגרת השולחן, דלמ"ד שהיתה למעלה על טבלת השולחן, א"כ הוי השולחן כלי עם בית קיבול. ולמ"ד מסגרתו למטה היתה אין לו בית קיבול, ומה שיש לדון בו הוא רק משום טבלא המתהפכת וכדלקמן.

[5] _דאין ראיה מהשולחן, דלמ"ד הזה יש לו לשולחן בית קיבול, ורק יש להסתפק שאולי טבלא המתהפכת (שאין לה בית קיבול), היות שהיא עדיפא משאר פשוטי כלי עץ וראויה להשתמש משני צדדים היא טמאה גם מה"ת.

[6] דבשולחן שבמקדש כתיב "שולחן הטהור", מכלל שהוא טמא, וכיון שמסגרתו ברגליו היתה אין לו בית קיבול, וע"כ שטמא משום טבלא המתהפכת.

[7] והיא בכלל הפשוטי כלי עץ שנתרבו בדרשא דספרי, דכל כלי עץ, וכתבו התוס' דדרשא זו היא רק אסמכתא, ולכן אין טומאתה רק מדרבנן.

[8] דרשינן מדכתיב (במדבר יח:כו) "וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר" - מעשר מן המעשר אמרתי לך, ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר. פי', כיון שהוא כבר הגיע לשלב של מעשר - שצריך להפריש ממנו מעשר מן המעשר אין מפרישים ממנו כבר תרומה גדולה.

[9] דכתיב (במדבר יח:כט) "מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ" - ומשמע שאפי' מן המעשר צריך להרים תרומה גדולה. ולכאורה הפסוקים סותרים, ועל כרחך שהפסוק המחייב מיירי שעשה כרי (-אידגן) - שכבר נתחייב במעשר. והפסוק הפוטר מיירי בשלא עשה עדיין כרי - ולא חל עליו חיוב.

עוד חומר לימוד על הדף