עירובין דף כה. א

קרפף יותר מב' סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו, ועשה בו עמוד [1] רחב כדלהלן מה הדין?

ד' טפחים מג' ועד ד' טפחים פחות מג' טפחים
לסתמא דגמ' הוי מיעוט לרבה: הוי מיעוט
לרבא: לא הוי מיעוט
לא הוי מיעוט
לרב שימי הוי מיעוט הוי מיעוט לרבה: הוי מיעוט
לרבא: לא הוי מיעוט

קרפף יותר מב' סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו ע"י שטח את הכתלים בטיט מה הדין?

כשהטיט עומד בפני עצמו [2] כשאין הטיט עומד בפני עצמו
לרבה הוי מיעוט הוי מיעוט
לרבא הוי מיעוט לא הוי מיעוט

קרפף יותר מב' סאתים שלא הוקף לדירה, והיה בו תל, ורוצה לעשות מחיצה לשם דירה על יד התל, מה הדין?

כשהרחיק ארבעה [3] מן התל כשהרחיק פחות משלשה
לרב חסדא מועיל מועיל
לרב המנונא מועיל אינו מועיל

קרפף יותר מב' סאתים שלא הוקף לדירה, והיה בו תל, ורוצה לעשות מחיצה על התל לשם דירה, מה הדין?

לטלטל על התל לטלטל בשאר הקרפף
לרב חסדא מותר מותר [4]
לרב המנונא ורב ששת מותר [5] אסור

עירובין דף כה. א

קרפף בית שלש סאין, וקירה בו בית סאה, האם אמרינן פי תיקרה יורד וסותם וממעט? [לפירש"י [6]].

שעשה תקרה ישרה כשבנה את התקרה בשיפוע
לרב אמרינן וממעט לרבה [7]: לא אמרינן ואינו ממעט
לר' זירא: אמרינן וממעט
לשמואל לא אמרינן ואינו ממעט

אכסדרה כדלהלן האם אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם? [תוד"ה אכסדרה].

כשפרוצה מד' רוחותיה כשיש לה ג' מחיצות
לפירש"י לרב: אמרינן
לשמואל: לא אמרינן
אמרינן [8]
לתוס' לא אמרינן לרב: אמרינן
לשמואל: לא אמרינן

עירובין דף כה: א

קרפף שהוא בית סאתים בדיוק, שנפרץ במלואו לחצר, מאיזה טעמים יש לאסור לטלטל בו?

אויר חצר מייתרו נפרץ למקום האסור לו אויר מקום מחיצות מייתרו
לרבנן [9] יש לאסור יש לאסור יש לאסור
לר' שמעון [10] אין לאסור אין לאסור יש לאסור

עירובין דף כה: א

קרפף בית סאתים שנפרץ לחצר פחות מעשר באופנים דלהלן, האם מותר לטלטל בחצר?

כשהקרפף נפרץ במלואו ולחצר יש גידודי כשהחצר נפרצה במלואה ולקרפף יש גידודי
לרבנן מותר [11] אסור [12]
לר"ש מותר מותר [13]

פרדס שהיה מוקף מחיצה, והיה סמוך לכותל אפדנא וכו', במה נחלקו בענינו רש"י ותוס'?
[תוד"ה ההוא בוסתנא].

סברת רב ביבי סברת רב פפי
לרש"י [14] הכותל הפנימי של הבית מועיל להחשיבו מוקף לדירה אינו חשוב היקף דירה כיון שהכותל הפנימי עשוי מחיצה לתוך הבית ולא לבחוץ
לתוס' [15] כיון שהיה פעם אחת מוקף לדירה, בטל החסרון של הוקף ולבסוף פתח כיון שכותל האפדנא הוקף ולבסוף נפתח, בשום פעם אי אפשר לסמוך עליו

-------------------------------------------------

[1] או שהרחיק מן הכותל מרחק כדלהלן ועשה מחיצה לשם דירה (וקודם שעשה את המחיצה פתח לשם בית דירה), גם בזה שייך כל המחלוקת דלהלן. אלא שלגבי עמוד הנידון אם הועיל המיעוט לעשותו פחות מב' סאתים, ואילו כאן בעשה מחיצה, הנידון האם היא חשובה מחיצה חדשה הנעשית לשם דירה - שאז אפי' שהקרפף גדול יותר מבית סאתים מהני.

[2] כלומר, שגם אם יפול הכותל, הטיט החדש שנתן יכול לעמוד בפני עצמו.

[3] והוא תלוי בשיטות שנידונו לעיל, דאליבא דרבה אפי' בהרחיק שלשה מהני וכנ"ל, ולרב שימי לכו"ע בשלשה הוי מיעוט.

[4] ס"ל שמועילה מחיצה על גבי מחיצה לענין שבת, אף שלענין נכסי הגר אינה מועילה לקנין.

[5] אמר רב חסדא שמודה רב ששת שמועיל לגובה התל, כי סוף סוף עתה הוא מטלטל באויר מחיצות העליונות שהוקפו לדירה.

[6] רש"י לקמן בעמוד ב' גרס "דעבדה כי אורזילא" ופירש שעשה את התקרה משופעת כמו יציע, וכיון שהיא באלכסון - לא אמרינן לרבה פי תקרה יורד וסותם, כיון שאין שם פה. אכן התוס' שם (בד"ה הכא), גרסו "דעביד כי ערסלא" ופירשו שעשאה כמטה שהיא פרוצה מכל הצדדים, ובזה קאמר רבה שלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

[7] רבה ס"ל ד"אויר קיריו מייתרו", כלומר שגם עם הקירוי עדיין הוא נחשב יותר מב' סאתים ואינו יכול לטלטל בו.

[8] וכך גורס רש"י בפרק כל גגות דמה שאין לשמואל פי תקרה יורד וסותם, הוא רק כשפרוץ מד' רוחות אבל כשפרוץ מג' הוא מודה. אמנם תוס' חולקים, וס"ל שגם באופן זה חולק שמואל, ומה ששמואל מודה הוא רק באופן שיש מעט מן המחיצה הרביעית. אכן רב ס"ל דאמרינן פי תקרה אפ' בב' מחיצות באופן שאינם מקבילות (שאינם כמבוי מפולש), אלא עשויות כמין גאם - מהני.

[9] כך היא סברת ר' זירא והטעם משום שאויר חצר מייתרו, וביארו התוס' (בד"ה וכי) דאף שחצר מוקפת לדירה, מ"מ לסברת רבנן שאסור לטלטל ממנה לרשות היחיד אחרת, חשיב ההיקף דירה רק לתוכה דוקא, אבל לגבי הקרפף אינה חשובה מוקפת לדירה. ומה שלא נקט ר' זירא את הטעם משום שנפרץ למקום האסור לו, ביארו התוס' דיש נפ"מ בדבר.

[10] רב יוסף הקשה למה לאסור, הרי עד עתה היה מותר לטלטל מהחצר לקרפף (וכסברת ר"ש), וא"כ לא נפרץ למקום האסור לו. וכן אין לומר שאויר חצר מייתרו, דהרי החצר הוקפה לדירה. וענה לו אביי, שהטעם משום שאויר המחיצות שנפרץ מייתר את הקרפף יותר מבית סאתים.

[11] דכיון שלא נפרצה ביותר מעשר ויש לה גידודי - אינה פרוצה למקום האסור לה, ולכך גם אליבא דרבנן מותר.

[12] והטעם, משום שנפרצה החצר במלואה למקום האסור לה, דאליבא דרבנן רשויות שונות אוסרות אחת על השניה. אכן הקרפף מותר דיש לו גידודי ולא נפרץ במלואו לחצר, וגם אין האויר המחיצות שם מייתרו, כיון שהוא בתוך הגידודי. [אמנם התוס' רי"ד חולק בזה ע"ש].

[13] לר' שמעון אין לאסור מצד מה שיש כאן ב' רשויות הפרוצות אחת לשניה, וכן אין כאן ייתור של אויר מחיצות בקרפף שתחשב החצר כנפרצה למקום האסור לה, כיון שיש לקרפף גידודי - ואין האויר המחיצות מייתרו שם. ולכך לר"ש בין הקרפף ובין החצר מותרים.

[14] רש"י מפרש שהיה באופן שהאפדנא עצמו היה אחת ממחיצות הבוסתן, ועתה כשנפל כותל האפדנא החיצוני, רצה רב ביבי לסמוך על הכותל הפנימי של האפדנא, כדי שלא יהא פרוץ, וגם שימשיך להיות חשוב מוקף לדירה.

[15] תוס' מפרשים שמתחילה היה הכותל של האפדנא הסמוך לבוסתן סתום, ורק אח"כ פתחו אותו לבוסתן, שבזה הדין שלא מהני להיות היקף לדירה משום דהוי הוקף ולבסוף פתח לדירה. וכדי להתיר את הבוסתן בנו עוד כותל שהיה רחוק ד' טפחים מכותל האפדנא. ולבסוף נפל הכותל החדש, ורצה רב ביבי עתה לסמוך על כותל האפדנא.

עוד חומר לימוד על הדף