1)

מה העצה שישנה בהוספת הדיינים, והרי הכל יודעים זאת?

1.

מהר"ל, דרוש על התורה (נד' בסוף באר הגולה, עמ' ו, ד"ה ומעתה יתיישב ג"כ): משה הוא איש האלוקים ואליו ראוי המשפט, ולכן חשב שלא יאות להוסיף דיינים, כפי שאמרו 'הלך אחר בית דין יפה'. לעומתו, יתרו ענינו היתור על ישראל 1 , ולכן העלה בדעתו שראוי להוסיף דיינים כי לא יוכל משה לדון מבוקר ועד ערב. בכך יתלבש במידת יוצרו, שהרי שיתף הקב"ה מידת הרחמים כשראה שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, והדיין נעשה שותף במעשה בראשית 2 , וכן כאשר משה לא יכול לעמוד בשורת הדין לבדו, עליו לשתף מידה שאיננה דין גמור- הוספת דיינים. 3


1

כפי שנתבאר לעיל 18:1:10:1.

2

כלדעיל, 18:13:10:1 ואילך.

3

נראה להטעים את דבריו- עלה במחשבה להנהיג את העולם במידת הדין- לא מפני שהדין הוא התכלית, אלא שחסד ה' עם ברואיו שיזכו בדין ובכך תהיה טובתם ושלמותם שלהם, ולא לחם חסד. לכן כאשר אין העולם יכול לעמוד בדין, נמצא שהוא לא מביא לחסד ואז הדין עצמו מחייב את שיתוף מידת הרחמים- כדי שהדין יגיע ליעדו. כך גם הנהגת המשפט בישראל- תכליתה שיתנהלו באמת ואמונה וכל אחד זוכה בשלו בדין. לכן כאשר משה לא יכול לדון לבדו, הדין מחייב להוסיף דיינים אע"פ שאין זה דין גמור כדינו של משה.

שאלות על רש"י

2)

רש"י: ויהי אלוקים עמך- בעצה: למה לא פירש כפשוטו- יהי אלוקים עמך שתוכל לעמוד ותצליח?

1.

גור אריה: זה כבר מפורש לקמן (פסוק כג)- "וצוך אלוקים ויכלת עמוד"

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים