שבע שמות נקראו לו: למה היו לו שבע שמות?
מהר"ל, גבורות ה' (סוף פי"ט, עמ' צ): מעלת יתרו שלא היה מוכן לעבוד לכח פרטי [עבודה זרה] אלא לאלוקי האלוהים שהוא כולל הכל 1 , ולכן יש השתוות 2 בינו לבין משה ונשא משה את בִּתו, ולכן היו לו שבעה שמות כמשה 3 - להורות שיש לו הכנה כללית.
-מכנה משותף. מה פשר ההשתוות של יתרו למשה? לעיל (שמות 2:21:4:1*) הובא מהמהר"ל בבאר הגולה- "כי משה בישראל ויתרו מן האומות" כלומר שיתרו מקביל למשה בכך שהוא ראש לאומות כשם שמשה ראש לישראל, ועיי"ש מה שנתבאר.
גם בנתיבות עולם (ח"א, נתיב גמ"ח, עמ' קמט, ד"ה ובמדרש) ציטט המהר"ל מהמדרש שהיו למשה שבעה שמות- ומדבריו כאן נראה שמספר זה מכוון ובעל משמעות כי שבע הוא מספר שכולל את כל החלקים (כפי שכתב הגור אריה, במדבר 23:4). אמנם במדרש לפנינו (שמו"ר א,כו, ובעוד מקומות) כתוב 'הרבה שמות היו למשה', אך בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב שמות פ"ב ס"י) כתוב שששה שמות היו לו (חוץ ממשה), נמצא שאכן היו לו שבעה שמות. עוד יש במדרש (ויקר"ר א,ג) שעשרה שמות היו לו, אך עיי"ש בביאור מהרי"פ ותבין במה נחלקו המדרשים, וכיצד התווספו עוד 3 שמות לדעת המדרש בויקרא.
שאלות על רש"י
רש"י: מה שמועה שמע וכו': בגמ' (זבחים קטז א) נחלקו מה שמע יתרו ובא, וצריך ביאור למה לא פרשו כפשוטו של מקרא- שמע את כל אשר עשה ה' לישראל?
גור אריה: ניסי מצרים נעשו במשך שנה תמימה, ואם בעקבותיהם בא יתרו, קשה למה הוא בא רק עכשיו?!
רש"י: קריעת ים סוף ומלחמת עמלק: בגמ' (זבחים קטז א) ישנה דעה נוספת ששמע מתן תורה, וקשה למה רש"י השמיט שיטה זו?
גור אריה: רש"י סובר ששיטה זו איננה פשוטו של מקרא, כי הפרשה נסמכה למלחמת עמלק ולא למתן תורה.
רש"י: קריעת ים סוף ומלחמת עמלק: בגמ' (זבחים קטז א) נחלקו בכך, ולמה רש"י מצרפם לשיטה אחת- 'קריעת ים סוף ומלחמת עמלק'?
גור אריה: גם למאן דאמר 'מלחמת עמלק שמע' לא יתכן שזאת בלבד שמע, שהרי הכתוב ממשיך "כי הוציא ה' את ישראל", ולכן פירש רש"י שהוא שמע את קריעת ים סוף שהיא עיקר ההוצאה, ונחלקו התנאים האם שמע גם מתן תורה או מלחמת עמלק (וכשיטה זו פירש רש"י).
רש"י: קריעת ים סוף ומלחמת עמלק: למה דוקא מחמת שני אלו בא יתרו?
גור אריה: על מכות מצרים כתוב שהם נעשו ב'אצבע אלוקים' (לעומת קריעת הים שנעשתה ב"יד הגדולה" 1 ) כי המכות נעשו בדברים פרטיים, ואין זו ראיה שגדול ה' מכל אלוהים, שהרי עובדי עבודה זרה מייחסים לכל אליל כח מסוים- זה ממונה על האש וזה על המים וכד', ולכן יתרו לא בא בעקבות המכות. 2 לעומת זאת, במלחמת עמלק העמיד משה את החמה לבטל את מערכת השמים, ודבר זה איננו פרטי שהרי שמש אחת משמשת לכל העולם. גם קריעת ים סוף- הים הוא יסוד המים 3 , ולכן אמרו חז"ל שכשלקה הים ונבקע, כל המים נבקעו איתו. 4
כמבואר לעיל, שמות 14:31:3:1 ואילך.
כלומר- מכל מכה ניתן לראות שה' גובר על אותו כח, אבל המכה איננה מורה שהוא בעל הכוחות כולם, לדוגמא- כשמים מכבים את האש ניתן לראות שגדול כח המים מהאש, אך עדין המים הם כח מוגבל ויש דברים שבכחם לגבור על המים. יתרו חיפש לראות שה' הוא בעל הכוחות כולם- ולא בעל כח פרטי כשאר עבודה זרה, ולכן הוא בא אחר ששמע את קריעת הים או מלחמת עמלק כפי שיתבאר. ע"ע מה שנתבאר לעיל, שמות 14:31:4:1 ואילך. מדוע היה יתרו שונה משאר עובדי עבודה זרה וחיפש כח כללי לעבוד לו? עי' לקמן, 18:11:3:1.
כמבואר לעיל, שמות 14:31:5:1*.
ע"ע בשאלה 6, ועי' לעיל, שמות 17:12:4:1*.
רש"י: קריעת ים סוף ומלחמת עמלק: אחר ששמע על נס קריעת ים סוף שנעשה בכלל העולם (כמבואר בתשובת השאלה הקודמת), מה התווסף במלחמת עמלק?
גור אריה: קריעת הים נעשתה רק בתחתונים, וכדי לדעת שה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, היה צורך במלחמת עמלק שם העמיד משה את מערכת השמים. 1
ע"ע בשאלה הבאה.
רש"י: קריעת ים סוף ומלחמת עמלק: דעת ר' אליעזר המודעי (בגמ', זבחים קטז א) שיתרו בא אחרי ששמע על מתן תורה, וצריך ביאור מה התווסף לו במתן תורה אחרי שראה בים סוף ומלחמת עמלק שה' הוא האלוקים בשמים ובארץ (כמבואר בתשובת השאלה הקודמת)?
גור אריה: במתן תורה נודע ליתרו שה' מושל גם למעלה מהשמים, שהרי התורה היא למעלה מהשמש. 1
גבורות ה' (פמ"ב עמ' קס, ד"ה רב נחמן): בן אומה אחת איננו יכול להתהפך לבן אומה אחרת, אבל כן יכולים האומות להתגייר ולהתחבר לישראל כי ישראל הם קדושים ונבדלים משאר העמים. לכן לר' אליעזר יתרו בא אחר ששמע את קריעת ים סוף כי אז קנו ישראל מעלתם האלוקית וידע יתרו שביכולתו להתגייר. לר' יהושע כל עוד יש התנגדות לישראל אין כאן מעלה עליונה שיוכלו גרים להדבק בהם, ולכן יתרו בא רק אחרי שניצחו את עמלק. לר' אליעזר המודעי גם אחרי שגברו על האויב אי אפשר להצטרף מאומה אחרת אל עם ישראל עד מתן תורה 2 , כי את מעלת התורה גם הגרים יכולים לקבל. 3
עוד הוסיף- לר' אליעזר די היה ליתרו בקריעת ים סוף, כי הים הוא כח כללי. לר' יהושע במלחמת עמלק התווסף שה' מושל גם בעליונים. לר' אליעזר המודעי במתן תורה התווסף שגם בעולם הבא אין זולתו. ועיי"ש שזה כנגד שלושת הקדושות [שנתפרשו בתרגום כפי שמובא ב'ובא לציון']- קדיש על ארעא, קדיש בשמי שמיא, קדיש לעלם ולעלמי עלמיא. (ע"ע בנתיבות עולם, נתיב העבודה תחילת פי"א שהאריך בענין שלושת העולמות.)
לכאורה הכוונה שאי אפשר להצטרף ישירות לעם ישראל כעם- כי בן עם אחר הוא שונה במהותו מישראל, אבל כל אחד יכול לקבל את התורה ועל ידי התורה להצטרף לכלל ישראל. ע"ע לקמן 8:1:10:1* אודות הגירות של יתרו.
בדרך חיים (פ"ה מכ"ב, עמ' רעז, ד"ה ומזה הטעם) חזר על כך המהר"ל שהגרות היא מכח התורה כי התורה כוללת את כולם- גם את האומות, ואילו רצו, גם הם היו מקבלים אותה. בחידושי אגדות (ח"ד עמ' עא, ד"ה ויש לך לדעת, זבחים דף קטז א) הוסיף: בקריעת ים סוף התעלו ישראל למעלה מהעולם הטבעי מצד ימין (כלומר- בחסד ה' עליהם), במלחמת עמלק דבקו ישראל במעלה הבאה מן השמאל (כלומר- במידת הדין בה נלחם ה' בשונאיהם), ומתן תורה מתייחס אל ה' לא מצד ימין ושמאל אלא מהאמצע. (עי' בתפארת ישראל סוף פ"א שלקבלת התורה צריך שלא תהיה נטיה לימין ושמאל דהיינו למידות של חסד ודין, אלא מי שמידתו ממוצעת.)
רש"י: שבע שמות נקראו לו: קשה שלקמן (במדבר 10:29) פירש רש"י ששני שמות היו לו?
גור אריה (לעיל 4:18): אולי נחלקו בכך המדרשים, ואפשר שלא נחלקו אלא האנשים קראו לו בשני שמות (חובב- במדבר 10:29, יֶתֶר- שמות 4:18) 1 , אבל התורה נתנה לו 7 שמות כדי להודיע על ענין יתרו ומעשיו 2 , או ששאר השמות לא היו שמות מובהקים ולא נקרא בהם באופן קבוע.
רש"י: שבע שמות נקראו לו: מנין לדרוש את כל שמותיו, אולי אחד מהם שם העצם?
גור אריה: ראוי היה ששם העצם יוזכר כשמופיע יתרו לראשונה, אך לראשונה הוא נזכר בשם רעואל (לעיל, שמות 2:18), וזה לא שם העצם שהרי כך היה שם אביו (לקמן, במדבר 10:29), ולכן גם שאר השמות אינם שם העצם. וכן אם רעואל הוא אבי יתרו 1 , נמצא שלראשונה נזכר בשם 'יתרו' (לעיל, שמות 3:1) ואח"כ בשם 'יתר', ולא יתכן להפחית משמו 2 .
כפי שרש"י ממשיך, ולשיטה זו נזכר יתרו לראשונה בשם 'יתרו' ויש לומר לכאורה שזהו שם העצם?
ולכן גם לשיטה זו לא יתכן שיתרו הוא שם עצם אלא כינוי שבא לדרשה. אודות שם העצם, עי' בגור אריה, בראשית 36:43, ובויקרא 16:8, ולהלן שאלה 11.
רש"י: רעואל: מה משמעות השם הזה, ולמה זה הוא השם בו נקרא יתרו כשהגיע אליו משה לראשונה (לעיל 2:18)?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"כ עמ' צא, ד"ה ותבאנה): כי כשבא אליו משה נעשה יתרו ריע לא-ל- והיה לו אז חיבור וצירוף לא-ל. 1
ופירש המהר"ל שכל גר בטל לגבי ישראל, אבל יתרו שונה כי זיווגו של משה תלוי בגרותו (כדלעיל, שמות 2:21:4:1), ומשה הוא עיקר ישראל, ולכן הוא לא בטל לישראל אלא נחשב כריע ואוהב. ההבדל בין יתרו לשאר גרים נתבאר כאן בכמה מקומות, עי' לקמן 18:27:2:1 בהערות. ועי' לקמן (18:9:4:1) על השוני בין מילת יתרו למילת שאר הגרים. ונראה שכל זה שייך למה שנתבאר בכמה מקומות כאן (עי' לקמן 18:11:3:1*) שיתרו היה שונה משאר עובדי עבודה זרה בכך שהוא לא הסתפק בעבודה לכח מסוים- מוגבל, אלא חיפש את בעל הכוחות כולם, ולכן הוא ניסה את כל עבודה זרה בעולם ובכך יתרו הוא ראש לשוללי עבודה זרה (עי' לעיל 2:21:4:1) ע"ע לקמן (18:10:2:1) על כך שיתרו הוא תוספת על ישראל, ולקמן 18:19:2:1, וכן- 18:27:2:1 2
. אמנם, עי' לעיל (בראשית 36:12:2:1) שהאבות לא קיבלו את תמנע כגיורת כי היא הייתה בת מלכים ולא הסכימה להשפיל את עצמה, נמצא שבודאי יתרו השפיל וביטל את עצמו.
רש"י: חֶבֶר: בכתובים לא מצאנו שיתרו נקרא 'חֶבֶר' אלא בנו (שופטים 4:11)?
גור אריה: זה לא שם העצם של בנו- כי כל שם עצם אין לו טעם, 1 אלא זה בא לומר שנעשה חבר לקב"ה, ואין סיבה שכך יקַרֵא בן יתרו שהרי לא הוא זה שנעשה חבר לקב"ה, אלא שהוא נקרא על שם אביו.
עי' לעיל שאלה 8.
רש"י: לכשנתגייר...הוסיפו לו אות אחת על שמו: רא"ם: אם כך, לא היו לו שבע שמות אלא שש, שהרי יתרו החליף את יתר כמו אברהם את אברם?
גור אריה: שם 'יתר' קיים בתוך 'יתרו' בשונה מ'אברם' שהתבטל כשנקרא 'אברהם'. ועוד- אולי המשיכו לקרוא לו 'יתר'.
רש"י: לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת: למה הוסיפו דוקא אות וי"ו?
גור אריה: כנגד תרי"ג מצוות ושלוש מצוות שמוטלות על הגר- מילה, טבילה וקרבן. 1
סך הכל 616 מצוות, גמטריא של 'יתרו'. והוסיף הגור אריה שמילת הגר איננה בכלל מצות מילה שבתרי"ג מצוות, כי עדין איננו ישראל עד שיטבול.
רש"י: לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת: למה נקרא שמו יתרו?
מהר"ל, דרוש על התורה (נד' בסוף באר הגולה, עמ' ו, ד"ה והגם כי אמרו): אות וי"ו מורה על עצם ישראל שהם 60 ריבוא 1 , ויתרו היה יַתר על עצם ישראל. ומה שאמרו במכילתא שנקרא כך על שם שיִתר פרשה בתורה- התורה הוגבלה למספר תרי"ג שזהו המספר המתאים לישראל 2 , ויתרו שהוא יַתר על ישראל 3 - סגולתו להוסיף פרשה בתורה. וזה גם תוכן הפרשה- ליַתר ולהוסיף דיינים על משה, כי בעצם ראוי שיהיה הדין אצל משה. 4
עי' לעיל (שמות 12:37:3:1* ואילך) שישראל הושלמו בהגיעם לשישים ריבוא.
עיי"ש הטעם.
ע"ע לקמן (סוף הפרק, 18:27:2:1*) שבניגוד לשאר גרים- יתרו לא היה טפל לישראל אלא שווה להם. אולי זהו הטעם שהוי"ו הרומזת לישראל התווספה אחרי 'יתר' ולא לפניו.
רש"י: כאן...מתכבד במשה...ולשעבר היה משה תולה הגדולה בחמיו: רא"ם: לכאורה אין הבדל בין "חותן משה" לבין "יתר חותנו", ובשניהם יתרו הוא הנודע עם משה?
גור אריה: כאן מספרים על יתרו, ואם משה הוא תוארו, אות הוא שיתרו מתכבד בכך. אך לעיל (שמות 4:18) הסיפור הוא על משה, ומתארים את משה שיתרו הוא חותנו, נמצא שהוא תולה את הגדולה בחמיו. 1
וכעי"ז ברא"ם.
רש"י: שקול משה כנגד כל ישראל: מנין דרשו זאת?
גור אריה: אם לא כן- די לכתוב 'אשר עשה לישראל' ולא לפרט את משה.
רש"י: שקול משה כנגד כל ישראל: מה טעם הדבר?
גור אריה: משה הוא המשלים את ישראל בתורה ובכל דבר ובלעדיו אינם נחשבים כעם ישראל, ולכן הוא שקול ככולם. 1
גור אריה: משה נבדל מכל ישראל, ולכן הוא שקול ככולם, כי הדבר הנבדל אין בו חילוק של פרט וכלל, שהרי חלוקת הפרטים היא דבר גשמי. 2
גור אריה: משה שקול ככל ישראל כי בדעתו וחכמתו הוא כולל את כל הדעות והחכמות שיש ב-60 רבוא בני אדם 3
המהר"ל מוסיף שאעפ"כ אין משה שקול כנגד כל הדורות אלא כנגד אותו הדור [ואולי כך הבין ממה שאמרו חז"ל שמשה שקול כ-60 ריבוא ישראל, ולא כתוב שהוא שקול כנגד כל ישראל לדורותיהם, כפי שהביא המהר"ל (גבורות ה' פי"ט עמ' פז, ד"ה ולכהן מדין) מהמכילתא, ברם במכילתא שלפנינו כתוב שמשה שקול כנגד כל ישראל, אמנם במדרש רבה (שה"ש א,טו) כן כתוב כך.], כי המשלים הוא צורה אל מי שהוא משלים אותו, [לדוגמא- הברזל הוא החומר, וצורת הסכין החלה בברזל מוציאה את הברזל מן הכח אל הפועל ומשלימה אותו] וצריך שהצורה תמצא עם הדבר שהוא צורה לו ותתן לו מציאות [כדוגמת צורת הסכין שחלה על החומר- הברזל, ובכך מוציאתו אל הפועל]. ועוד- המשלים צריך להשלים בפועל, ודבר זה עשה משה לבני דורו שנתן ולימדם תורה, אך לשאר הדורות אמנם התורה באה מאתו, אך הוא לא לימדם בפועל. ע"ע לעיל, שמות 2:10:6:1 על כך שלמשה היה את מעלת הצורה, ושם (2:21:4:1) שמשה צורתם של ישראל.
ע"ע לעיל, שמות 2:1:9:1 ואילך שמשה לא היה אדם פרטי, וכן 2:2:2:1 ואילך שהיה משה נבדל מהחומר. עוד האריך המהר"ל לפרש שמשה היה צורתם של ישראל (ולא צורה שיש לה חיבור לחומר אלא צורה נבדלת), עי' בדבריו בגבורות ה' (פי"ט עמ' פז, ד"ה ובמועד קטן), וכן בבאר הגולה (באר ה עמ' צו, ד"ה פרק אלו מגלחין).
כמו שמצינו שעל 60 ריבוא ישראל מברך ברכת חכם הרזים (ברכות דף נח א, ובעמוד ב שם כתוב שגם על חכם גדול מברכים כן). ואמנם כך מברכים על כל חכם מופלג, אבל יתירה מעלת משה שבישראל היו כמה חכמים מופלגים, וכלפי משה הם נחשבים כאנשים דעלמא.
רש"י: את כל אשר עשה- להם וכו': למה הוסיף רש"י מילת 'להם'?
גור אריה: שלא תפרש "למשה ולישראל" היינו למשה בפני עצמו ולישראל בפני עצמם, הוסיף רש"י 'להם'- אותם ניסים נעשו למשה ולישראל.
רש"י: את כל אשר עשה וכו': למה שינה רש"י מסדר הפסוק והקדים לפרש את "למשה ולישראל"?
רא"ם: לפני כן פירש רש"י שיתרו התכבד במשה חתנו- הפך המנהג שהחתן מתכבד בחותן, והמשיך להסביר שהטעם הוא כי משה שקול ככל ישראל. 1
גור אריה: אפשר לטעות שחילק הכתוב את משה מישראל כי נעשו להם ניסים נפרדים, לכן הקדים רש"י שמשה שקול ככל ישראל 2 , ונעשו להם אותם ניסים.
רש"י: בירידת המן ובבאר ובעמלק: למה לא הזכיר כאן קריעת ים סוף ומתן תורה?
גור אריה: קריעת ים סוף כלולה ב"כי הוציא...ממצרים" 1 , ולא הזכיר מתן תורה 2 , כי כאן הזכיר את הנפלאות שגרמו לו להתגייר 3 (ואילו במתן תורה לא היה פלא בו נודע שה' יתברך מושל). 4
כי בלעדיה לא הייתה משמעות להוצאה כפי שפירש הגור אריה בתחילת הפסוק. ע"ע ברא"ם מה שתירץ.
אף שבפסוק ט' הוא כן מזכיר זאת לפירוש רש"י.
ובפסוק ט' מזכיר את הטובות שעשה ה' לישראל, ולכן הזכיר מתן תורה ואילו קריעת הים ומלחמת עמלק הם הצלה ולא טובה ולכן אינם בכלל "כל הטובה". עי' בשאלה הבאה, וע"ע ברא"ם.
דבריו צ"ע שהרי על מתן תורה נאמר "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד"? אולי אז התגלתה ממשלתו כפי שהיא באמת כלפי שמיא שאין עוד מלבדו, אך לא היה שם גילוי כיצד הדבר מתגלה ויוצא אל הפועל- כיצד גובר ה' ומבטל את המתנגדים ליחודו? דבר זה נעשה בניסי מצרים ובמלחמת עמלק.
רש"י: בירידת המן ובבאר ובעמלק: במה זה שונה ממה שפירש בתחילת הפסוק ששמע מלחמת עמלק וקריעת ים סוף?
גור אריה: שם לא מדובר על כל מה ששמע יתרו אלא על מה הביא אותו להתגייר. 1
סיכומו של דבר- "וישמע יתרו" פירש רש"י קריעת ים סוף ומלחמת עמלק שגרמו לו לבוא להתגייר (ונתבארו הדברים בשאלות 2-6), "את כל אשר עשה...כי הוציא" מדובר על כל הנפלאות שעשה ה' לישראל (ומתן תורה איננה בכלל כמבואר בשאלה הקודמת), ולקמן בפסוק ט' הודה יתרו על כל הטובות- המן, הבאר והתורה וכן יציאת מצרים, אך לא על קריעת הים ועמלק שהיו 'הצלה' ולא 'טובה' (כמבואר בהערה שבשאלה הקודמת).
רש"י: וכי הוציא ה' וגו' - זו גדולה על כולם: למה הוסיף רש"י אות וי"ו?
גור אריה 1 : קשה כיצד פתח הכתוב ב"כל אשר עשה" וסיים "כי הוציא"- והרי בודאי עשה ה' יותר מההוצאה? אלא שיש כאן שני דברים- א] "כל אשר עשה". ב] יציאת מצרים בפני עצמה כי היא גדולה מכולם.
כמדומני שבדפוסים שלפנינו הגירסא "כי הוציא" בלי וי"ו, אך הרא"ם והגור אריה גרסו בוי"ו- 'וכי הוציא'.
רש"י: זו גדולה על כולם: לכאורה ביציאת מצרים עצמה אין כל כך שינוי טבע כמו בניסים האחרים (ובמכות), ולמה היא גדולה מכולם?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ג בתחילתו, עמ' כה): ישראל במצרים נמשלו לזהב בכור הברזל שהאש פועלת בו וחוצצת בינו לבין הזהבי, לכן הייתה הוצאתם קשה, ואעפ"כ התחבר ה' אליהם. וכן נמשלו לעובר במעי בהמה כי היו טפלים למצרים וכביכול היו חסרי מציאות משל עצמם, ולא היה להם חיבר כלל אל ה'. 1
עיי"ש עוד בביאור 2 הבחינות הללו, הובאו הדברים לעיל, שמות 1:1:8:1. ונראה לבאר תרוצו שאמנם לעין בשר היו הניסים שעשה ה' לישראל פלא גדול יותר מהיציאה עצמה, אך לאמתו של דבר עצם היציאה היא פלא כי ישראל היו מחוברים לגמרי למצרים והקב"ה יצר אותם ולקח אותם אליו בעודם תחת רשות מצרים (כפי שהדגיש המהר"ל שם שחז"ל דימו זאת לזהבי המכניס ידיו לכור להוציא את הזהב שלא על ידי צבת). ועי' גם בנצח ישראל (פ"י עמ' סא, ד"ה ובמדרש) שאז נעשו ישראל לעם. ואולי יש לדמות זאת למה שביאר המהר"ל בהמשך (גבורות ה' פ"ז, עמ' מב ד"ה ולפיכך) שבניגוד לדעת בני אדם- לאמיתו של דבר שינוי המזל הוא נס גדול יותר משינוי הטבע כי החומר משתנה בקלות, מה שאין כן גזירות שמים. ע"ע לעיל, שמות 13:3:3:1, ולעיל (שמות 14:19:4:1*) נתבאר שהנס איננו ביטל סדר העולם אלא חיבור לסדר של העולם הנבדל מהחומר והטבע, עיי"ש, וכן עיי' 14:27:3:2* שאין מחיצה בין העולם הטבעי לעולם הנבדל, ולכן בשעת צורך נעשים ניסים לישראל לפי הסדר של העולם הנבדל.
