במכות אחרות כתוב "ה' אלוקי העברים" (כגון לעיל 7:16), ולמה כאן בא בשם המיוחד?
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ב בסופו, עמ' קכ"ד): במכה זו נאמר (11:7) "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו...למען תדעון אשר יפלה השם" ולכן נזכר כאן השם המיוחד. 1
מה משמעות הלשון 'כה אמר'?
גור אריה (במדבר 30:2): בחז"ל כתוב שכל הנביאים התנבאו ב'כה אמר' ורק משה נתנבא ב"זה הדבר" כי נבואתו באספקלריא המאירה. אע"פ כן יש מקומות שמשה מתנבא ב'כה אמר' כי דיני התורה נאמרו ב'זה הדבר' מפני שזהו רצונו התמידי של הקב"ה (וזה מיוחד לנבואת משה), אבל גם בנבואת משה יש נבואות העוסקות בדברים שה' מחדש ופועל ולא בדברים נצחיים, ובזה שייך לשון 'כה'.
בשאר מקומות כתובה ההתראה שאמר ה' למשה, ולמה כאן זה לא כתוב?
עי' לעיל, (שמות 10:1:2:1*) מה שנתבאר לגבי מכת ארבה.
שאלות על רש"י
רש"י: כהחלק הלילה, כחצות, כמו כעלות: מה כוונת רש"י?
גור אריה: לפירוש זה "כחצות" הוא לא שם דבר אלא שם הפועל כמו "כעלות", כלומר- כאשר נחצה הלילה. 1
גור אריה: אבל אם "כחצות" היה שם דבר כמו "חצות לילה אקום", הייתה הכ"ף מתפרשת- כמו חצי הלילה- לפניו או לאחריו.
רש"י: ורבותינו דרשוהו כמו בחצי הלילה וכו': למה חז"ל לא פירשו כפשוטו?
גור אריה: קשה היה לחז"ל למה לא אמר משה 'בחצות' כדלקמן (12:29)? אלא משה חשש שיטעו איצטגניני פרעה בזמן חצות ולכן אמר לשון שיכולה להתפרש כשם דבר אע"פ שלפי האמת הייתה כוונתו לפועל. 1
גור אריה: לא נכון לתלות את המכה בהתחלקות הלילה כי לא זה הגורם אלא שעת חצות היא הגורמת, ולכן פירשו שזה לא פועל אלא שם דבר.
גור אריה: בעלות השחר יש פעולה של עליה, אבל בחצות הלילה אין שום פועל אלא נפעל, והיה צריך לכתוב 'כהחלק הלילה'.
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ד עמ' קכז, ד"ה כה אמר): גם לחז"ל "כחצות" פרושו 'כאשר יחלק הלילה', אלא שפעולה נעשית בזמן [כלומר- במשך זמן] ולכן זה יכול להמשך כפי שיעור הטעות של האיצטגנינים, אבל אם היה אומר שם דבר- בחצות ממש, כאן יש טעות אם זה לא נעשה בחצות בדיוק. וכשם שאם היה אומר 'הלילה יוכו הבכורות' לא היה בכך חסרון ידיעה שהרי קבע זמן גמור למכה, כך כשאמר "כחצות" והכוונה 'כשיתחלק הלילה' אין כאן חסרון ידיעה. 2
כלומר- הוא התכוון לשעת התחלקות הלילה [ואמר זמן מדויק כמו שפירש רש"י לפי פשוטו], אבל לפי טעותם הם יבינו שהכוונה לתואר- שעת חצות, ואת הכ"ף הם יפרשו- לפני חצות או אחריו. ועי' בשאלה הקודמת.
בכך תירץ המהר"ל שם מה שיש להקשות שהאיצטגנינים יאמרו שמשה לא יודע את הזמן המדויק של המכה? אלא שהייתה בו קביעה מוחלטת של משך זמן (ולא שמשה לא ידע מתי בדיוק תהיה המכה).
