1)

למה חיזק ה' את לב פרעה?

1.

עי' לעיל (שמות 7:3 וברש"י שם), ועי' מה שכתבנו לעיל (7:3:2:1) למה חיזק ה' את לבו, ולעיל (7:14:8:1) למה רק בחמשת המכות האחרונות היה צורך לחזק את לבו, ולעיל (7:3:5:1, ואילך) למה נענש פרעה אם ה' חיזק את לבו.

2)

למה כתוב שה' הכביד את לבו בברד, והרי לעיל (9:35) כתוב "ויחזק לב פרעה"?

1.

גור אריה (לעיל 7:3): פרעה הכביד את לבו בברד כי הברד יורד בזה אחר זה והיה צריך רק למנוע שלא ימשיך לרדת- ויש פתחון פה לומר שהברד חדל מעצמו, אעפ"כ הכביד ה' את לבו, שאלמלא כן- היה פרעה משלח אותם כשהתרה בו משה שיבא ארבה.

שאלות על רש"י

3)

רש"י: בא אל פרעה - והתרה בו: למה רש"י הוסיף זאת?

1.

גור אריה: בשאר מקומות מפורש שיבא ויתרה, וכאן זה לא כתוב, ולכן פירש רש"י 'בא..והתרה בו'.

4)

רש"י: בא אל פרעה - והתרה בו: למה כאן לא פירשה התורה שיבא להתרות בו כמו בשאר המכות?

1.

גור אריה: כאן הכתוב צריך לספר שכשבאו להתרות בפרעה השיבו את משה ואהרן ואמרו להם מי ומי ההולכים ושם כבר כתובה ההתראה, ולכן אין צורך לכתוב זאת בדיבור ה' אל משה. 1

2.

גור אריה: מכך שנעשה נס בברד לחטה ולכוסמת ידע משה שיבא עליהם ארבה ויאכלם, ולא היה צורך להגיד לו זאת בהתראה. 2

3.

גור אריה: בכך שאמר ה' למשה (לקמן 10:2) "למען תספר באזני בנך", נרמז לו שיבא ארבה, כי נזכרים במכה זו בכל פעם שבא ארבה (אבל שאר המכות- או שאין בהן חידוש כי הן שכיחות, או שהן לא באות בכלל, ולא ישובו ויזכרו בהם) 3 וכן מפני שזו מכה שאנשים יראים מפניה שלא תבוא עליהם. 4


1

וכן הוא לקמן (11:4) לגבי מכת בכורות.

2

מפורש בגור אריה שבברד נעשה נס לחטה והכוסמת כדי שיבא הארבה ויאכלם, ועי' לעיל (שמות 9:32:2:1 ואילך) שם משמע לכאורה מהגור אריה שהנס נעשה לטובתם של המצרים? ועיי"ש (שמות 9:32:3:1*) מה שכתבנו לתרץ.

3

כפי שיובא לקמן (10:2:4:2).

4

ואעפ"כ הוסיף הגור אריה שצריך לומר גם כתרוץ הקודם שמשה הבין מהחטה והכוסמת שיבא ארבה, כי אם מכך שנאמר "למען תספר", אפשר שיש עוד מכות שיכולים להיזכר בהם בהמשך הדורות.

5)

רש"י: בא אל פרעה - והתרה בו: כיון שההתראה לא מפורשת כאן, למה נכתב הציווי הזה, והרי מכך שהתרה משה בפרעה ניתן ללמוד שכך ציווה לו ה'?

1.

גור אריה: אלמלא הפסוק הזה, הייתי אומר שה' לא ציווה לבא לבית פרעה, אלא יכל משה להמתין עד שיבא פרעה אל היאור. 1


1

בהבדל שבין היציאה אל היאור לבין הביאה לבית פרעה, עי' לעיל 7:14:9:2.

6)

רש"י: שֶתי- שימי: ממה בא רש"י להוציא?

1.

גור אריה: "שיתי" איננו מלשון "יעטוף שית חמס למו" 1 אלא מלשון 'שימי'.


1

תהילים 73:6, ובמלבי"ם שם- שית, כינוי על מקום הערוה, אמנם המצודות ציון פירש גם שם- שית, ענין שימה.

7)

רש"י: שֶתי...שאשית אני: מה חידש רש"י?

1.

גור אריה: "שֶתי" פרושו 'שימה שלי' ומשמע שמדובר על מה שכבר שם בעבר, וזה לא נכון שהרי המכה עתידה לבא, לכן פירש "שאשית אני".

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים