1)

TOSFOS DH ILEIMA KAPA DE'YADA HAYNU KENEGED B'NEI ME'AYIM

תוספות ד"ה אילימא כפא דידא היינו כנגד בני מעיים

(SUMMARY: Tosfos discusses exactly what Kapa de'Yada means.)

פירש הקונטרס - 'כפא דידא' עצם רחב של כתף שקורין אשפלדו"ן בלע"ז; 'עד אטמא' - הירך, דהיינו כנגד בני מעיים, דריאה וכבד נמי מיקרו בני מעיים, לקמן (דף נו:) גבי 'נחמרו בני מעיים'.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that 'Kapa de'Yada' is the wide shoulder-bone that is called 'Ashpaldun' in old French; whereas 'Atma ha'Yerech' is the area next o the intestines, since the lungs and the liver is also called 'B'nei Me'ayim, as we find later (on Daf 56:), with regard to where 'the B'nei Me'ayim were scorched'.

וקשה לפירושו, דנהי דבלשון משנה וברייתא הוו בכלל בני מעיים, בלשון אמוראי לא הוו בכלל ...

(b)

Question: Granted, in the Lashon Mishnah and Beraisa they are considered B'nei Me'ayim, but not according to the Lashon of the Amora'im ...

כדמוכח לעיל (דף נא:) גבי 'נפולה' דקאמר אמימר 'נפולה שאמרו, צריכה בדיקה כנגד בני מעים', ומר זוטרא מוסיף 'כנגד כל החלל'.

(c)

Source #1 (Part 1): As we find earlier (on daf 51:), where, with regard to 'Nefulah', the Ameimar comments 'Nefulah about which Chazal spoke, the area of the B'nei Me'ayim requires Bedikah, to which Mar Zutra adds 'next to the entire cavity'.

משמע דלא מיקרי בני מעיים אלא כרס ודקין, ואתא מר זוטרא לאוסופי עד כנגד הדפנות - כגון ריאה ולב וכבד וקורקבן.

(d)

Source #1 (Part 2): This implies that 'B'nei Me'ayim' refers exclusively to the stomach and the intestines, which is why Mar Zutra needed to add right up to the walls - the lungs, the heart, the liver and the stomach.

ובתר הכי בעי הונא מר בריה דרב נחמיה 'נגד הסימנין מאי?' ואמר ליה רב אשי ד'קשין הן אצל נפילה'.

(e)

Source #1 (Part 3): Then Huna bar b'rei de'Rav Nechemyah asks 'What about the area of the Simanim?' To which Rav Ashi replied that the Simanim are hard when it comes to Nefulah'.

וכן לעיל (דף נג:) דקאמר שמואל 'דרוסה שאמרו, צריכה בדיקה כנגד בני מעיים'; ואח"כ מוסיף רב חנן בר רבא משמיה דרב 'כל החלל'.

(f)

Source #2: And similarly the Gemara earlier (Daf 53:), where Shmuel said that when Chazal spoke about D'rusah, the area of the B'nei Me'ayim requires Bedikah, following which Chanan bar Rava in the name of Rav adds the entire cavity.

ונראה - דכפא דידא דהכא היינו מסוף כפא דידא עד אטמא, דאין בכלל זה אלא כרס ודקין.

(g)

Explanation #2 (Part 1): It therefore seems that 'Kapa de'Yada' here refers to the end of the wide shoulder-bone up to the thigh, which incorporates only the thigh, but not the stomach and the intestines.

ולהכי פריך 'היינו כנגד בני מעיים?'

(h)

Explanation #2 (Part 2): Hence the Gemara asks that 'this is equivalent to the B'nei Me'ayim' (which is what the previous opinion holds)?

והא דלא משני 'מתחלת כפא' - שבא להוסיף אף ריאה וכבד

(i)

Implied Question: The reason that the Gemara did not establish 'Kapa de'Yada' by the beginning of the Kapa - which would then include the lungs and the liver ...

משום דמשמע ליה 'כפא' - סוף כפא.

(j)

Answer #1: Is because it understands 'Kapa' with reference to the end of the wide shoulder-bone and not the beginning.

וגם הוה ליה למנקט 'כנגד כל החלל'.

(k)

Answer #2: And besides, Rav ought then to have said 'in the area of the entire cavity'.

וגם ניחא ליה למימר מ'כפא דמוחא' כדשמעינן ליה לרב לעיל (שם), דקאמר 'צריכה בדיקה נגד כל החלל, ואפילו בסימנין.

(l)

Answer #3: It also enables him to conclude 'from the Kapa de'Mocha' as Rav said earlier (Ibid.), when he said 'the entire area of the cavity needs Bedikah, even the Simanim').

2)

TOSFOS DH YAVI VEYAKIF

תוספות ד"ה יביא ויקיף

(SUMMARY: Tosfos discusses the Din of Hakafah, when it applies and when it doesn't.)

יחתוך סימן זה עצמו שנשחט במקום אחר, אם דומה מראית של חתכים, טרפה; דהואיל ודומין, י"ל שאף חתך הראשון אחר עיקור נעשה.

(a)

Clarification: And cuts in another spot the same Siman that was Shechted. If the two cuts appear similar, it is T'reifah. This is because, since the two cuts are similar, this indicates that the first cut too, was made after the Ikur Simanim.

וההיא דפ"ב (לעיל כח.) ד'שחט את הוושט ונמצאת גרגרת שמוטה, זה היה מעשה ואמרו "כל ספק בשחיטה פסולה".

(b)

Implied Question: And as for the case in the second Perek (28.), where, after Shechting the esophagus, they discoverer that the wind-pipe had become dislocated, and where they ruled that 'Every Safek in the Shechitah is Pasul!'

אין יכול להקיף על ידי שיחתוך הוושט עדיין במקום אחר ...

(c)

Answer (Part 1): There it was not possible to compare by cutting the Veshet in another location ...

דממה נפשך לא יהו דומין החתוכין זה לזה, אפילו נשמטה הגרגרת קודם שחיטה ...

(d)

Reason (Part 1): Since, even assuming that the wind-pipe became dislocated before the Shechitah, the two cuts will not appear similar ...

דאותה שעה היה עדיין חיות בוושט, ועכשיו אין בו חיות כלל.

(e)

Reason (Part 2): This is because at that moment, the Veshet still contained life, whereas now it is dead.

וא"ת, ויביא עוף אחר וישחוט בו את הוושט ואח"כ ישמוט את הגרגרת, ויראה אם מראיהן של השמוטות הללו שוין?

(f)

Question #1: Why can one not bring another bird, Shecht the Veshet and then dislocate the Gargeres, to see whether the two dislocated wind-pipes look similar?

וי"ל, דאין מקיפין אלא באותו עוף עצמו או באותה הבהמה עצמה.

(g)

Answer: The Din of 'Hakafah' is confined to another location on the same bird or the same animal exclusively.

ולמאי דגרסינן כאן בספרים 'יביא בהמה אחרת ויקיף', קשה?

(h)

Repeat Question #2: According to those texts however, that read 'they should bring another animal and compare them', the Kashya remains.

3)

TOSFOS DH VE'EILU KESHEIROS BI'VEHIMAH

תוספות ד"ה ואלו כשרות בבהמה

(SUMMARY: Tosfos refers to his explanation at the beginning of the Perek.)

כולהו צריכי, כדפרישנא בריש פירקין (דף מב. ד"ה 'ניקב').

(a)

Clarification: All the cases are necessary, as Tosfos has already explained at the beginning of the Perek (42. DH 'Nikav').

4)

TOSFOS DH VE'CHAZYEIH LI'DE'RAV MASNA DE'ASYA BE'ZEH HA'KELAL

תוספות ד"ה וחזייה לדרב מתנא דאתיא בזה הכלל מ"ט דדמיא לנטולי

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with Rachish bar Papa, who appears to disagree with them, and goes on to consolidate his explanation.)

וא"ת, דהכא משמע בין לר"י בין לר"ל, דלא מרבינן ב'זה הכלל' אא"כ דמיא להנך דמתניתין; ואם כן, ההיא דרכיש בר פפא ד'לקתה בכוליא אחת', היכי אתיא ...

(a)

Question (Part 1): Here it implies that according to both Rebbi Yochanan and Resh Lakish, we only include in 'Zeh ha'Kelal', cases that are similar to those in our Mishnah. In that case, how can we learn from it the case of Rachish bar Papa, where only one kidney was smitten ...

האמר בריש פירקין (לעיל מג.) דלעולא דאמר 'ח' טרפות מנו חכמים', דאתי למעוטי דרכיש בר פפא דלא דמיא?

(b)

(a) Question (Part 2): Bearing in mind what we said at the beginning of the Perek (43.) that according to Ula, who maintains that 'the Chachamim listed eight T'reifos', this comes to preclude the case of Rachish bar Papa, which is not similar?

וי"ל, דסבר רכיש דמרבינן בזה הכלל אע"ג דלא דמי, ורבי יוחנן ור"ל פליגי עליה, כמו עולא.

(c)

Answer #1: Rachish holds that we include in 'Zeh ha'Kelal' even cases that are not similar to our Mishnah, whereas Rebbi Yochanan and Resh Lakish, as well as Ula, disagree with him.

א"נ, סבר כר"ל - ד'אלו כשרות' דוקא, ואתיא מ'אלו כשרות', כי היכי דאתי דרב מתנא לר"ל, אע"ג דלא אתיא ב'זה הכלל'.

(d)

Answer #2: Alternatively, he holds like Resh Lakish, who maintains that 'Eilu Kesheiros' is Davka, and it is from there that he learns it, just as we learn the Din of Rav Masna from there, according to Resh Lakish, even though we do not learn it from 'Zeh ha'Kelal'.

וא"ת, ואמאי מוקי תלמודא פלוגתייהו בדרב מתנא, לוקמה בדרכיש ...

(e)

Question (Part 1): Why does the Gemara establish the Machlokes between Rebbi Yochanan and Resh Lakish with regard to the case of Rav Masna? Why not with regard to that of Rachish ...

דרבי יוחנן סבר חזייה לדרכיש דאתיא ב'זה הכלל', ואע"ג דלא דמיא. ואתא 'אלו טרפות' למעוטי; ור"ל סבר דחזייה לדרכיש דלא אתיא ב'זה הכלל', משום דלא דמיא, ותני 'אלו כשרות' למימר דהני הוא דכשרות, הא דרכיש בר פפא טרפה.?

(f)

Question (Part 2): Why can we not say that Rebbi Yochanan saw how Rachish learned his Din from 'Zeh ha'Kelal', even though it is not similar to our Mishnah, and he therefore learned from 'Eilu T'reifos' to preclude it; whereas Resh Lakish saw that Rachish declined to learn his Din from 'Zeh ha'Kelal', because it is not similar, but the Mishnah learned 'Eilu Kesheiros', to say that only these are Kasher, but that the case of Rachish is T'reifah?

וי"ל, דקים ליה למסדר הש"ס דפליגי בדרב מתנא.

(g)

Answer: The author of Shas had a tradition that they argue over Rav Masna's case (and not over that of Rachish bar Papa).

54b----------------------------------------54b

5)

TOSFOS DH EIN BA'ALEI UMNIYOS RASHA'IN LA'AMOD MIPNEIHEM

תוספות ד"ה אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני ת"ח

(SUMMARY: Tosfos discusses whether Rasha'in means literally 'permitted' or 'obligates'.)

פ"ה, בעלי אומניות שעוסקים במלאכת אחרים.

(a)

Explanation #1 (Part 1): Rashi explains professionals as employees who work on behalf of others.

וליישב לשון 'רשאין ' פירש כן.

(b)

Explanation #1 (Part 2): He does that in order to establish the Lashon 'Rasha'in' (implying 'permitted' [rather than 'Asurim']).

ונראה דאפילו עסוק במלאכתו, לא מחייב - כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף לג. ושם) 'מה קימה שאין בה חסרון כיס, אף הידור שאין בה חסרון כיס.

(c)

Explanation #2 (Part 1): However it would seem that even if they are working for themselves, they are not obligated to rise, like we learned in the first Perek of Kidushin (Daf 33. & 33:) 'Just as rising does not entail any loss of pocket, so too does honoring speak where there is no loss of pocket'.

והר"ר יעקב בר שמעון היה מיישב לשון 'רשאין' אפילו עסוק במלאכתו, ד'אין רשאין' כמו 'אין חייבין' ...

(d)

Explanation #2 (Part 2): In fact, Rebbi Ya'akov bar Shimon reconciles the Lashon 'Rasha'in' with where the workman is working for himself, in that 'Ein Rasha'in is synonymous with 'Ein Chayavin' ...

כי ההוא דתנן פרק המקדיש שדהו (ערכין דף כח:) ' "שור זה עולה!", אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשור זה להעלותו עולה, אע"פ שאינו רשאי' - ופירושו אע"פ שאינו חייב ...

(e)

Proof 1: Like the Mishnah in Perek ha'Makdish Sadeihu (Erchin 28:) which rules that if someone declares his ox an Olah, we assess how much a person would be willing to pay for this ox, to bring as an Olah, 'Af-al-Pi she'Eino Rasha'i' - meaning that he is not Chayav.

כדמתרגמינן "לא תהיה לו כנושה" - 'לא תהא ליה כרשיא'.

(f)

Proof 2): Indeed, Unklus translates Lo Tih'yeh lo ke'Nosheh' as 'Lo T'hei leih ke'Rashya'.

וכן יש לפרש ההיא דפ"ק דקדושין (דף לג:) 'אין אדם רשאי לעמוד בפני רבו, אלא שחרית וערבית, שלא יהא כבודו מרובה משל שמים!'.

(g)

Precedent (Part 1): Likewise, we can explain the case in the first Perek of Kidushin (Daf 33:) 'Ein Adam Rashai La'amod bi'Fenei Rabo, Ela Shachris ve'Arvis, so that his (Rebbe's) Kavod should not exceed that of Hashem' ...

ולא שיהא אסור אלא אינו חייב לעמוד קאמר,

(h)

Precedent (Part 2): This does not mean that he is forbidden to do so, but rather that he is not obligated to.

ומיהו ברוב ספרים גרס בההוא דערכין 'אע"פ שאינו חייב'; אבל בספר שהועתק מאותו ספר שכתב רבינו גרשום כתוב 'אע"פ שאינו רשאי'.

(i)

TwoTexts: Most texts in the Sugya in Erchin (that we cited) read 'Af'al'Pi she'Eino Chayav. Nevertheless, the Seifer quoted by Rabeinu Gershom reads 'Af-al-Pi she'Eino Rashai'.

וגם רש"י הביא ראיה בתשובה מספר רבינו גרשום ד'רשאי' הוי כמו 'חייב'.

(j)

Conclusion: Also Rashi (himself) proves in a Teshuvah from Rabeinu Gershom that 'Rashai' is synonymous 'Chayav'.

6)

TOSFOS DH KE'SELA KE'YESER MI'KE'SELA

תוספות ד"ה כסלע כיתר מכסלע

(SUMMARY: Tosfos searches for the case to which case Rav Nachman is referring, and whether the statement 'Ad ve'Ad bi'Chelal' pertains to ke'Sela, ke'Yeser mi'Sela'.)

פ"ה, דקאי אפלוגתא דשדרה וגולגולת - דקאמרי בית הלל 'כדי שינטל מן החי, וימות'; ואמר רב יהודה [אמר שמואל] בריש פרקין (דף מב:) 'וכן לטרפה'.

(a)

Explanation #1 (Part 1): Rashi explains that it is referring to the Machlokes regarding Shedrah and Gulgoles - where Beis Hillel hold that the Shi'ur (T'reifus) is the amount that one can take from a live animal and it will die.

ואמרינן בבכורות פרק על אלו מומין (דף לז:) 'כמה ינטל מן החי וימות?' ואמר שמואל 'כסלע. ואיכא דאמרי התם, 'במתניתא תנא 'כסלע'.

(b)

Explanation #1 (Part 2): And on the Gemara's question in Bechoros (Perek Eilu Mumin, Daf 58:) 'How much must one take from a live animal that will cause it to die?', Shmuel answers 'ke'Sela'; and according to others, it is the Beraisa which says 'ke'Sela'.

ור"ת מפרש, דקאי א'הא דאמר בסמוך (דף נה:) גבי גלודה 'ואם נשתייר בה כסלע. כשרה'.

(c)

Explanation #2: Whilst according to Rabeinu Tam it refers to the case cited shortly (on Daf 55:) with regard to 'a G'ludah' (whose skin has been removed), where the Gemara says that if the Shi'ur ke'Sela remains, it is Kasher.

וקשה לפירושם, דמלתא דפשיטא הוא דסלע הוי כיתר מכסלע, דלא קתני בהו 'עד'?

(d)

Question: Both explanations are difficult however, inasmuch as, bearing in mind that the Tana does not say 'Ad' (until), it is obvious that there is no difference between a Sela and more than a Sela?

וי"ל, דאשכחן בכמה דוכתי דהוי כמו 'עד', אע"ג דלא קתני בהו 'עד' ...

(e)

Answer: We find in many places that the Tana means 'Ad', even though he has not said so specifically.

בפרק הזהב (ב"מ דף נא:) 'כמה תחסר ויהיה בה אונאה, 'ד' איסרין'.

(f)

Precedent #1 (Part 1): In Perek ha'Zahav (Bava Metzi'a Daf 51:) 'How much must be missing for it to be considered Ona'ah (overcharging)? Four Isrin'.

ופריך בגמרא 'ורמינהי, כמה תחסר ולא יהיה בה אונאה, ד' איסרין? ומשני - תנא דידן קא חשיב מלמטה למעלה, ותנא ברא חשיב מלמעלה למטה.

(g)

Precedent #1 (Part 2): On which the Gemara asks from a Beraisa 'How much must it be missing for it not to be considered Ona'ah? Four Isrin? And it answers that whereas our Tana is going upwards (from less than four Isrin up to four Isrin), the other Tana is going downwards (from more than four Isrin down to four Isrin [even though neither Tana inserted 'Ad').

ובפרק הכונס (ב"ק דף סא.) 'עברה גדר ארבע אמות, פטור'. והתניא 'חייבו? משני - 'תנא דידן חשיב מלמעלה למטה, ותנא ברא חשיב מלמטה למעלה'.

(h)

Precedent #2: And in Perek ha'Koneis (Bava Kama Daf 61.) where one Tana rules that if a fire swept past a wall of four Amos, he is Patur`; where it asks from another Beraisa, which says Chayav, to which gives the same answer (that whereas our Tana is going downwards (from more than four Amos down to four Amos, the other Tana is going upwards (from less than four Amos up to four Amos).

ומיהו אכתי קשה, דגלודה גבי כשרות מיתניא, וכי חשבת מלמעלה למטה - ד' סלעים ג' וב' כשרה עד כסלע, הוה ליה 'עד ועד בכלל', כיון דאמרת ד'כסלע כיתר מכסלע'; וכן גבי גולגולת - דקאי א'כמה חסרון, וטהורה';

(i)

Question (Part 1): The question remains however, that 'G'ludah is mentioned together with cases that are Kasher, in which case if one is reckoning downwards ... four Sela'im, three and two and down to one is Kasher, it will mean that 'Ad ve'Ad bi'Chelal' (the word 'Ad' is inclusive), seeing as we are saying that 'a Sela is the same as more than a Sela'. And the same will apply to case of 'Gulgoles', since it refers to 'How much must be missing for it to be Tahor?'

א"כ, מאי פריך מ'חבל המטה', ומ'הדקין שבכלי חרס'; וכי חשבת נמי בגלודה ובגולגולת מלמטה למעלה, הויא ליה 'עד ולא עד בכלל', ואם כן, הוה להקל, ובמסקנא מוכיח דכל דוכתי הוי להחמיר?

(j)

Question (Part 2): In that case, what does the Gemara ask from the case of 'the rope of the bed' and 'the small species of earthenware vessels'? Since, even if one reckons by G'ludah and Gulgoles from down and upwards, it will be a case of 'Ad ve'Lo ad bi'Chelal'. That being the case, it is a leniency, whereas in the Gemara's conclusion it is evident that we always go le'Chumra?

ונראה, דקאי א'נקדר כסלע', דאמרינן לעיל (דף נ:) 'טרפה'. דלכשתמתח, תעמוד על טפח

(k)

Explanation #3 (Part 1): It therefore seems that it is referring to the Din of 'Nikdar ke'Sela' (where the outer stomach has a hole the size of a Sela), about which we learned above (Daf 50:) that it is T'reifah, because, when it is stretched, it reaches the size of a Tefach.

. ור' חייא בר אבא פליג ואמר 'כסלע, כשרה; יתר מכסלע, טרפה.

(l)

Explanation #3 (Part 2): And Rebbi Chiya bar Aba disagrees there and says 'ke'Sela Kesheirah, Yeser mi'ke'Sela, T'reifah'.

ואתא רב נחמן לאשמועינן - ד'כסלע כיתר מכסלע', ולא איירי כלל לענין 'עד ועד בכלל'.

(m)

Explanation #3 (Part 3): Rav Nachman is now coming to teach us that a k'Sela is equivalent to more than a Sela' (and is T'reifah), and he is not talking at all about 'Ad ve'Ad bi'Chelal'.

אבל בכאיסר אשמועינן ד'עד ולא עד בכלל', דע"כ מלמטה למעלה חשיב, ד'א'אלו כשרות' קאי.

(n)

Explanation #4 (Part 4): Whereas in the case of 'k'Isar ... ', he is teaching us that 'Ad ve'Ad bi'Chelal', seeing as, bearing in mind that he is referring to the Mishnah of 'Eilu Kesheros', he must be speaking about from down and upward.

7)

TOSFOS DH HA'DAKIN SHE'BI'CHELEI CHERES HEIN VE'KARKEROSEIHEN VE'DOFNOSEIHEM ETC.

תוספות ד"ה הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודופנותיהם כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses the word 'Hein', which implies that earthenware vessels have an initial Shi'ur.)

למאי דגרסינן 'הן' - משמע דכלי חרס בתחלתן לא חשיב כלי בפחות מכדי סיכת קטן.

(a)

Explanation #1 (Part 1): According to our text 'Hein ... ', it implies that an earthenware vessel is initially not considered a K'li if it cannot hold sufficient to anoint a Katan.

'ועד לוג' דקתני, לא מצי קאי א'הן' אלא א'שברים' קאי.

(b)

Explanation #1 (Part 2): When it says 'ad Log' however, it cannot refer to 'Hein, only to the broken pieces.

אמנם לא מצינו בשום מקום דבעינן שיעור לכלי חרס מתחלתן!

(c)

Implied Question: Nowhere do we find that earthenware vessels initially require a Shi'ur.

והא דתנן במסכת מקואות (פ"ד משנה ג) 'החוטט בצינור לקבל צרורות; בשל עץ. בכל שהוא; בשל חרס. ברביעית'?

(d)

Support (Part 1): And as for the Mishnah in Mikva'os (Perek 2, Mishnah 3) which states that 'Someone who scratches out a cavity in a pipe to catch the stones: if it is made of wood, the Shi'ur is a Kol Shehu; whereas if it is made of earthenware, it is a Revi'is?

היינו דוקא לקבל צרורות.

(e)

Answer #1: That is specifically to catch stones.

והתם נמי פליג רבי יוסי, ואמר 'אף בשל חרס בכל שהוא', ולא אמרו רביעית אלא בשברי חרס.

(f)

Answer #2: And there too, Rebbi Yossi disagrees, maintaining that the Shi'ur by earthenware ones too, is a Kol Shehu, and that the Shi'ur Revi'is is confined to broken ones.

ובסדר המשנה לא גרסינן 'הן' במסכת כלים בפרק שני (משנה ב), אלא גרסינן התם 'הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן ... '. ומשתמע כמו 'הן', כיון דגרס וקרקרותיהן.

(g)

Conclusion: In the actual Mishnayos in the second Perek of Keilim (Mishnah 2) the text 'Hein' does not appear. The text there is 'ha'Dakin she'bi'Chelei Cheres ve'Karkeroseihen ... ', which is as as if it had written 'Hein', since the text reads 've'Karkeroseihen' (with a 'Vav').

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF