1)

TOSFOS DH O DILMA PAGA VE'LO NAGA (Continued from previous Daf)

תוס' ד"ה או דלמא פגע ולא נגע

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi's interpretation of this statement before presenting their own, and then explains the Sugya accordingly).

ועוד, דלקמן גריס בקונטרס 'מר בר רב אשי אמר פגע בחיטי, כשרה; שייר בחיטי, טרפה'?

(a)

Question (Part 1): Furthermore, later in the Sugya, Rashi has the text 'Mar bar Rav Ashi says "Paga be'Chiti Kesheirah; Shiyer be'Chiti T'reifah" ' ...

וע"כ, ההוא 'פגע' היינו פגע ולא נגע, ד'שייר בחיטי' היינו פגע ונגע.

(b)

Question (Part 2): And 'Paga' there, can only mean 'Paga ve'Lo Naga', since 'Shiyer be'Chiti' is equivalent to Paga ve'Naga.

א"כ, תפשוט מינה דהאי 'פגע' דהכא היינו פגע ולא נגע; דאע"ג דפליגי - דמר סבר טרפה ומר סבר כשרה, בלשון מיהא לא פליגי, דכי היכי דהאי פגע ולא נגע, האי נמי פגע ולא נגע?

(c)

Question (Part 3): In that case, why can we not extrapolate from there that 'Paga' here too, means 'Paga ve'Lo Naga'; since, even though the two may argue in Halachah - that one holds T'reifah and the other, Kasher, they do not argue with regard to the Lashon. Consequently, just as there 'Paga' means Paga ve'Lo Naga, so too here, does it mean Paga ve'Lo Naga?

ונ"ל, ד'פגע ולא נגע' היינו ששחט למעלה מן החיטי.

(d)

Explanation #2 (Part 1): Tosfos therefore concludes that 'Paga ve'Lo Naga' means that he Shechted above the vocal cords.

והשתא מייתי דרב פפא לפשוט הבעיא - דהא קאמר משמיה דרבא 'שייר בחיטי כשרה', דהיינו פגע ונגע. א"כ, הא דקאמר רב פפי משמיה דרבא 'פגע בחיטי, טרפה', פגע ולא נגע הוא, ששחט למעלה מחיטי.

(e)

Explanation #2 (Part 2): That being the case, the Gemara cites Rav Papa to resolve the She'eilah - in that, since he says in the name of Rava 'Shiyer be'Chiti, Kesheirah', which is equivalent to Paga ve'Naga, when Rav Papi says in the name of Rava 'Paga be'Chiti T'reifah', he means Paga ve'Lo Naga, since he Shechted above the vocal cords

ובדמר בר רב אשי גרסינן 'פגע בחיטי, טרפה; שייר בחיטי, כשרה'.

(f)

Explanation #2 (Part 3): And the correct text in Mar bar Rav Ashi is 'Paga be'Chiti, T'reifah; Shiyer be'Chiti, Kesheirah'.

אך קשה קצת, דלשון 'מר בר רב אשי אמר' משמע שבא לחלוק על רבינא שלפניו?

(g)

Question: The Lashon 'Mar bar Rav Ashi Amar' however, is slightly difficult, since it implies that he comes to dispute the ruling of Ravina who is mentioned before him?

ושמא לפי שבא להוסיף 'פגע בחיטי' שלא הזכיר רבינא, קאמר הכי.

(h)

Answer: Perhaps it uses that Lashon because he comes to add 'Paga be'Chiti which Ravina did not mention.

2)

TOSFOS DH AMAR RAV HUNA AMAR RAV ASI

תוס' ד"ה אמר רב הונא אמר רב אסי

(SUMMARY: Tosfos draws a distinction between Rav Ami and Rebbi Asi).

היינו רב אסי חברו של רב כהנא, שהיו גדולים, דלסבריה דרב לא היו צריכין.

(a)

Clarification (Part 1): This is Rav Asi colleague of Rav Kahana, who were great men in their own right, who no longer needed the S'varos of Rav.

אבל רבי אסי לאו היינו רב אסי, דקטן מרב הונא היה - כדאמרי' בהניזקין (גיטין נט:) 'רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל, מיכף כייפי ליה לרב הונא'.

(b)

Clarification (Part 2): Where Rebbi Asi was somebody else, who was younger than Rav Huna, as the Gemara says in 'ha'Nizakin' (Gitin 59:) - 'Rebbi Ami and Rebbi Asi, important Kohanim in Eretz Yisrael, were subservient to Rav Huna.

3)

TOSFOS DH DILMA REBBI YOSSI B'REBBI YEHUDAH HI

תוס' ד"ה דילמא רבי יוסי ברבי יהודה היא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara cannot answer that Rubo shel Echad refers to the esophegus).

תימה, דלא משני ' "רובו של אחד" היינו וושט, ומאי "אחד", מיוחד שבסימנים - כרב אדא בר אהבה דלקמן בפ"ב (דף כח.)?

(a)

Question: Why does the Gemara not answer that 'Rubo shel Echad' refers to the Veshet, and "one" refers to the unique Siman - like Rav Ada bar Ahavah will say later in the second Perek (28.)?

ושמא רבנן דרבי יוסי ברבי יהודה פליגי בוושט כמו בקנה.

(b)

Answer: Perhaps the Rabbanan of Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah argue by the Veshet, just as they do by the Kaneh.

4)

TOSFOS DH HIGRIM SH'LISH VE'SDHACHAT SH'LISH ETC. RAV HUNA AMAR RAV KESHEIRAH

תוס' ד"ה הגרים שליש ושחט שליש כו' רב הונא אמר רב כשרה

(SUMMARY: Tosfos explains why Rav Huna says Kasher here, but Pasul in the case of 'Higrim Sh'lish ve'Shachat Sh'nei Sh'lishi).

והא דפסיל רב הונא לעיל 'הגרים שליש ושחט שני שליש'?

(a)

Implied Question: Why, earlier in the Sugya, does Rav Huna himself declare Pasul 'Higrim Sh'lish ve'Shachat Sh'nei Sh'lishi'?

התם משמיה דרב אסי והכא משמיה דרב.

(b)

Answer: Because there, he was citing Rav Asi, whereas her he is citing Rav.

19b----------------------------------------19b

5)

TOSFOS DH SHACHAT BE'MAKOM NEKEV ETC.

תוס' ד"ה שחט במקום נקב מהו

(SUMMARY: Tosfos explains why the She'eilah was necessary, since the answer is obvious).

תימה, פשיטא דכשרה, מידי דהוה א'חצי קנה פגום וגמרו?

(a)

Question: Is it not obvious that the Shechitah is Kasher, just as it is where half the Kaneh is already cut, and he came and completed the Shechitah?

וי"ל, דלא נקטיה אלא משום דבעי למיבעי אחריתי.

(b)

Answer: The Gemara only asked this She'eilah, because it had in mind to ask another She'eilah (based on it).

6)

TOSFOS DH SHACHAT U'PAGA BO NEKEV MAHU AMAR LEIH T'REIFAH

תוס' ד"ה שחט ופגע בו נקב מהו אמר ליה טרפה

(SUMMARY: Tosfos explains why this case is worse than that of 'Shachat Sh'lish ve'Higrim Sh'lish ve'Shachat Sh'lish').

ולא דמי לשחט שליש והגרים שליש ושחט שליש, דכשרה לרב יהודה גופיה ...

(a)

Implied Question: Why is this any different to 'Shachat Sh'lish ve'Higrim Sh'lish ve'Shachat Sh'lish', which Rav Yehudah himself rules is Kasher ...

דהתם שלא במקום שחיטה.

(b)

Answer (Part 1): Since there it is not in the location of the Shechitah ...

אבל שחט במקום נקב עדיף טפי, לפי שהוא במקום שחיטה, מהגרים שליש ושחט שליש. הריב"א.

(c)

Answer (Part 2): Whereas 'Shachat bi'Mekom Nekev, which is in the location of the Shechitah, is worse (see Maharam).

7)

TOSFOS DH HA'SHOCHET MIN HA'TZEDADIN

תוס' ד"ה השוחט מן הצדדין

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi, who permits it even Lechatchilah interpretation of this ruling).

מצינן למימר דוקא דיעבד, ואפי' החזיר סימנין - גזירה אטו לא החזיר.

(a)

Explanation #1: One can explain that it is only Ka'asher Bedi'eved, even there where he pulled the Simanim round - a Gezeirah in case he fails to do so.

ובקונטרס לא פירש כן.

(b)

Explanation #2: Rashi however, does not learn like this (but that it is permitted even Lechatchilah).

8)

TOSFOS DH MISTAVRA KE'MA'N DE'AMAR AF MACHZIR

תוס' ד"ה מסתברא כמאן דאמר אף מחזיר

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not ask a Pircha from the Mishnah, rather than just say 'Mistavra').

תימה, דלא הוה ליה למימר 'מסתברא', דהא תיובתא גמורה היא ממתני', למ"ד מחזיר דוקא?

(a)

Question: The Gemara should not have said 'Mistavra', seeing as the Kashya from the Mishnah on the opinion that holds 'Machzir' is a proper Kashya?

ויש לומר, דלכתחלה פליגי, אבל לכולי עלמא בדיעבד כשרה בכל ענין.

(b)

Answer: The Machlokes is regarding Lechatchilah, but Bedi'eved, both opinions agree that it is Kasher in all cases.

ולהכי קאמר 'מסתברא', ד'המולק מן העורף' משמע כדין מליקה לכתחלה שהיא מן העורף.

(c)

Clarification: Hence it says 'Mistavra', since the Lashon 'ha'Molek min ha'Oref' implies like the Din of Melikah Lechatchilah, which is from the Oref (though it is not necessarily the case).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF