1)

TOSFOS DH KEGON SHE'BADAK KERUMIS SHEL KANAH

תוס' ד"ה כגון דבדק קרומית של קנה

(SUMMARY: Tosfos discusses whether the Shechitah of Kodshim requires a Kli or not, notwithstanding the fact that Kodshim generally require a Kli Shares.)

ואם תאמר, והיאך ישחוט בקרומית של קנה; והא בעינן כלי ...

(a)

Question: How can one Shecht using a shard of cane, seeing as Shechitah (of Kodshim) requires a 'K'li' ...

כדמוכח בסוף התודה (מנחות דף פב:) ובסוף דם חטאת (זבחים דף צז:) - דדריש מדכתיב "ויקח את המאכלת לשחוט את בנו", דעולה טעונה כלי, וילפינן כולהו מעולה?

1.

Source: As is evident at the end of Perek ha'Todah (Menachos 82:), and at the end of Perek Dam Chatas (Zevachim 97:), where the Gemara Darshens from the Pasuk "Vayikach es ha'Ma'acheles Lish'chot es B'no", that an Olah requires a K'li, and we learn all (Kodshim) from Olah?

וי"ל, כגון דתיקנה לקרומית, ועשאה כעין כלי.

(b)

Answer: It speaks where the Shochet fashioned the shard of cane into a sort of K'li.

ואע"ג דקיימא לן כרבי דאמר פ' החליל (סוכה דף נ:) 'אין עושין כלי שרת של עץ', ופליג אר' יוסי בר רבי יהודה דאמר בפרק החליל 'עושין כלי שרת של עץ'?

(c)

Implied Question: Even though we rule like Rebbi, who says in Perek ha'Chalil (Succah 50:) that 'One cannot make a K'li Shareis out of wood (in disagreement with Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah, who permits it [so how one permit even a K'li made of bamboo)?

לשחיטת קדשים לא בעינן כלי שרת.

(d)

Answer: The *Shechitah* of Kodshim does not require a K'li Shareis ...

דבפרק התודה (מנחות דף עח:) אמרי' ד'סכין מקדשה ככלי שרת' ...

1.

Source #1: Since in Perek ha'Todah (Menachos 78:), the Gemara states that a knife (of Chulin) sanctifies (a Korban) just like a K'li Shareis.

וכן משמע בתוספתא, דקתני 'חומר בקמיצה מבשחיטה - שהקמיצה טעונה כלי והשחיטה אינה טעונה כלי, אלא אפילו קרומית של קנה.

2.

Source #2 (Part 1): And so it is implied in the Tosefta, which says 'Kemitzah has a Chumra over Shechitah in that Kemitzah requires a K'li whereas Shechitah does not' - even a shard of cane will do.

ועל כרחך לא בעי למימר דאינה טעונה כלי כלל ...

3.

Source #2 (Part 2): The Gemara cannot possibly mean that it does not require a K'li at all ...

דהא ילפינן מעולה דטעונה כלי. אלא דאינה טעונה כלי שרת קאמר.

4.

Proof #1: Since we learn from Olah that it does (as we explained earlier). So it can only mean that it does not require a K'li Shareis.

מיהו יש לדחות, דלא בעינן כלי יפה קאמר, ולא פסלינן קרומית של קנה משום "הקריבהו נא לפחתך", (מלאכי א) ...

5.

Refutation (of proof) Part 1: It is possible however, to refute this proof, and what the Gemara means is that it does not even require a proper K'li, that we not disqualify a shard of cane because of the Pasuk in Mal'achi "Bring it to your prince ... !"

כדפריך גמרא בסוטה (דף יד:) גבי כפיפה מצרית ...

6.

Precedent: As the Gemara asks in Sotah (14:) with regard to using a wickerwork basket ...

דהתם דורון הוא, דדרך להביאו בכלי נאה; אבל בשחיטה לא חיישינן.

7.

Reason #1: Either because there it is talking about a gift (the Kometz of a Korban Minchah), which is normally brought in a nice vessel, but regarding Shechitah, this does not bother us.

אי נמי, כפיפה מצרית מכוערת יותר מקרומית של קנה.

(e)

Reason #2: Or because a wickerwork basket is that much more ugly than the shard of a cane,

ורבינו אפרים היה מביא ראיה מדתנן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מז.) 'שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון', ואילו 'שחיטתן בכלי שרת' לא קתני, כדקתני גבי קבלה.

(f)

Proof #2: Rabeinu Efrayim proves (that Shechitah does not require a K'li Shareis) from the Mishnah in 'Eizehu Mekoman' (Zevachim 47.) - 'Their Shechitah takes place in the north, and their blood is received in a K'li Shareis in the north'. The Tana does not mention K'li Shareis regarding the Shechitah as it does by Kabalas ha'Dam.

ואין זה ראיה, דגבי קבלה נמי לא הזכיר אלא לאשמועינן דבעי שיהא גם הכלי בצפון, לאפוקי אם הכלי בדרום, והבהמה בצפון, והדם מקלח בתוכו.

(g)

Refutation: This is no proof however, since b y Kabalah too, he only mentions it to teach us that the K'li (like the animal) must be on the north side of the Mizbe'ach; to preclude there where the K'li, into which the blood flows, is in the south.

תדע, דבקדשים קלים דלא בעי צפון, לא חש להזכיר קבלה בכלי שרת.

1.

Proof (Part 1): Proof of this lies in the fact that with regard to Kodshim Kalim, which do not require Tzafon, the Tana does not bother to mention that the Kabalah requires a K'li Shareis.

ובפ' כל הזבחים שקבל דמן (שם כו.) דתנן 'קדשים קלים שחיטתן בפנים וקבול דמן בכלי שרת בפנים' ...

2.

Implied Question: In that case, why does the Mishnah in Perek Kol ha'Zevachim (Ibid. 26.) 'Kodshim Kalim Shechitasan bi'Fenim ve'Kibul Daman bi'Cheli Shareis bi'Fenim mention 'K'li Shareis; even though it is talking about Kodshim Kalim?

התם נמי אתא לאשמועינן דצריך שיהא הכלי בפנים, לאפוקי אם רוב הכלי בחוץ ומיעוטו בפנים ומקבל הדם במיעוט שבפנים, אע"ג שאין נפסל ביוצא.

3.

Answer: Because there too, the Tana is coming to teach us that the vessel needs to be inside; to preclude where the majority of it is outside and only the minority inside, and where the Kohen receives the blood into the minority which is inside (so that it is not Pasul because of 'Yotzei').

2)

TOSFOS DH HA'MENI'ACH KA'TANI DI'EVED

תוס' ד"ה המניח קתני דיעבד

(SUMMARY: Tosfos explains to whom this question is directed.)

לאו לשנויי אליבא דאביי קאתי, דהא אביי נמי לא שרי בדיעבד בלא חותך כזית בשר.

(a)

Explanation #1 (Part 1): This is not coming to answer according to Abaye, since Abaye too, does not permit Bedi'eved without cutting a k'Zayis of meat (and giving it to him).

אלא בא להקשות על דברי רבא, שמדקדק מכאן דשרי אף לכתחלה.

(b)

Explanation #1 (Part 2): In fact, it comes to asks on Rava, who extrapolates from here that it is permitted even Lechatchilah.

אי נמי, כל זמן שיכול לתקן על ידי חותך כזית בשר, יש לו לתקן; אבל אי ליתא לכותי קמן, שרי.

(c)

Explanation #2: Alternatively (according to Abaye) as long as one can clarify the issue by cutting a k'Zayis of meat and giving it to the Kuti, one does; but if he is not there, then it is permitted anyway.

3)

TOSFOS DH HA'MENI'ACH KATANI DI'EVED

תוס' ד"ה המניח קתני דיעבד

(SUMMARY: Tosfos raises reservations regarding the contention that the prefix 'ha' means b'Di'eved.)

לא בעי למימר דמשמע דיעבד ולא לכתחלה ...

(a)

Clarification (Part 1): The Gemara is not trying to say that it means Di'eved and not Lechatchilah ...

דהא מסיק דשרי לכתחלה.

1.

Proof: For we conclude that it is permitted Lechatchilah.

אלא קאמר דאף דיעבד משמע.

(b)

Clarification (Part 2): What it means is that it also implies Di'eved.

וא"ת, דלקמן (דף טו:) גבי 'השוחט במגל יד', וגבי 'השוחט אחד בעוף' (לקמן דף כז.) דייק 'השוחט' - דיעבד אין ... ?

(c)

Question: But later (27. [in connection with 'Someone who Shechts - ha'Shochet - with a hand-scythe, and someone who Shechts one Siman of a bird]), the Gemara extrapolates 'Di'eved, In!'

וי"ל, דא'שחיטתן כשרה' סמיך התם, דמשמע דיעבד.

(d)

Answer: The Gemara Kashya there is really based on 'Shechitasan Kesheirah' that is mentioned there, and that implies Bedi'eved.

אבל קשה ממתניתין דהמקנא לאשתו (סוטה דף ב.) ופ' חבית (שבת דף קמז.) גבי 'הרוחץ במי מערה', דייק בגמרא 'דיעבד אין, לכתחלה לא!' [ועיין תוס' סוטה ב. ד"ה המקנא דיעבד.

(e)

Question: There is however, a Kashya from the Mishnah in Perek ha'Mekane le'Ishto (Sotah 2.) and in Perek Chavis (Shabbos 147. [in connection with someone who bathes [ha'Rochetz] in the water of a cave]), where the Gemara asks "ha'Rochetz", 'Di'eved In, Lechatchilah, Lo?' (See Tosfos Sotah 2. DH 'ha'Mekane Di'eved')

4)

TOSFOS DH ELA ME'HACHA

תוס' ד"ה אלא מהכא

(SUMMARY: Tosfos clarifies that the two cases brought in our Gemara appear in different Masechtos ).

גרס, ולא גרס 'מסיפא' ...

(a)

Clarificaction: This is the correct text, not 'mi'Seifa ...

דהך דהמניח בפ' ברתא דמסכת ע"ז (דף סט.), וההיא דאין השומר היא בפ' ר' ישמעאל (שם סא.).

1.

Reason: Since 'ha'Meni'ach' is in the last (fifth) Perek of 'Avodah-Zarah (69.), whereas the case of 'ha'Shomer' is in Perek Rebbi Yishmael (the fourth Perek [Ibid. 61.]).

5)

TOSFOS DH EIN HA'SHOMER TZARICH

תוס' ד"ה אין השומר צריך

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Gemara with various Mishnayos which imply that 'Tzarich' means Bedi'eved.)

משמע הכא ד'אין צריך' משמע לכתחלה.

(a)

Explanation #1: This implies that 'Ein Tzarich means Lechatchilah.

וקשה, דבריש גיטין (דף ד:) גבי הא דאמר רבה 'לפי שאין בקיאין לשמה' פריך עלה מהא דתנן 'המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים, צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" - הא באותה מדינה לא צריך?'

(b)

Question (Part 1): At the beginning of Gitin (4:) however, after the querying Rabah, who says 'Because they are not experts in (writing a Get) 'li'Shemah' from the Mishnah which rules that someone who brings a Get from one province to another overseas needs (Tzarich) to declare 'be'Famai Nichtav u'be'Fanei Nechtam!', implying that in the same province it is not necessary?

ומשני, לא תימא הא באותה מדינה לא צריך, אלא "הא ממדינה למדינה בא"י לא צריך" '.ופריך 'הא בהדיא קתני לה "המביא גט בא"י אין צריך ... "?' ומשני, ' "אי מההיא, ה"א ה"מ דיעבד ... " '.

(c)

Question (Part 2): The Gemara answers 'Do not extrapolate - "But in the same province it is not necessary", but 'from one province to another in Eretz Yisrael, it is not necessary" '. The Gemara then asks that the Tana has already learned this case 'ha'Meivi Get be'Eretz Yisrael Ein Tzarich ... ?, and it answers that from there alone, we would have thought that only Bedi'eved is it permitted.

והיכי ה"א דיעבד, הא 'אין צריך' משמע לכתחלה, כדמשמע הכא?

(d)

Question (Part 3): But how can the Gemara say that, seeing as 'Ein Tzarich' means Lechatchilah, as is implied here?

ובקונטרס פי' שם, דהכי פריך 'הא בהדיא קתני לה', וכיון דאשמועינן לה מדיוקא דרישא, סיפא למאי איצטריך?' ומשני, 'דאי מרישא ה"א דוקא דיעבד, להכי אצטריך סיפא לאשמועינן אפילו לכתחלה'.

(e)

Answer: Rashi therefore explains there that when the Gemara asks that 'the Tana has already learned this case 'ha'Meivi ... ', what it really means is - since we have already inferred this from the Reisha, why does it need to state it again in the Reisha? And on that it answers that from the Reisha, we would have thought that Davka Bedi'eved ... ` that is why we need the Seifa, to teach us that it is even permitted Lechatchilah.

אבל לשון 'אי מההיא', לא משמע הכי?

(f)

Refutation: However, the Lashon 'If from there', does not seem to mean that?

וי"ל, דהתם כיון שיכול לתקן בדיעבד, כדקאמר בההוא פרקא (שם ה:) 'שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" ', שייך למיתני 'אין צריך' - כלומר 'אין צריך לחזור וליטול אותו הימנה'.

(g)

Answer #1: Since there it is possible to rectify the matter Bedi'eved, as the Gemara explains there in the same Perek (5:) 'to take the Get back from the woman and give it to her again in front of two witnesses, and to declare 'be'Fanai Nichtav ... ', it is appropriate to state 'Ein Tzarich', meaning that it is not necessary to take it back from her.

א"נ, התם ה"א ה"מ דיעבד, דלכתחלה צריך שיראה כתיבת הגט וחתימה, ואם לא ראה, ה"א אין צריך לחזור ולכתוב, אלא יתן לה, אע"פ שלא ראה ...

(h)

Answer #2 (Part 1): Alternatively, specifically there we would have thought that it is Bedi'eved, since Lechatchilah the witness is obligated to see the Get being written and signed. And if he did not, we would have thought that it is not necessary to to re-write the Get, but to give it to her as it is (despite the fact that he did not see it).

קמ"ל, דלכתחלה נמי אין צריך לראות.

(i)

Answer #2 (Part 2): So it comes to teach us that it is not even necessary to witness the writing and the signing either.

ועי"ל, דהכא דייק, משום דקאי א'רישא - דקתני בפ' ר' ישמעאל (ע"ז דף סא.) 'בעיר שכולה עובדי כוכבים, אסור עד שיהא שם שומר'; והדר תני 'אין השומר צריך ... '- משמע שבא לפרש דיוצא ונכנס חשיב כשומר גמור, והיינו כשומר דרישא.

(j)

Answer #3: The reason that we extrapolate here is because it is referring to the Reisha of the Mishnah in Perek Rebbi Yishmael (Avodah-Zarah 61:) 'In a city most of whose inhabitants are Nochrim, it is forbidden (to leave Nochri wine that has been manufactured by a Yisrael) unless there is a Shomer', and then it says 'Ein ha'Shomer Tzarich ... ', implying that 'Yotzei ve'Nichnas' (popping in from time to time) is considered like a proper Shomer - which is like the Shomer of the Reisha.

6)

TOSFOS DH AVAL BA U'MATZ'O SHE'SHACHAT CHOTECH K'ZAYIS BASAR VE'NOSEN LO

תוס' ד"ה אבל בא ומצאו ששחט חותך כזית בשר ונותן לו

(SUMMARY: Tosfos explains why it is necessary to give the Kuti a k'Zayis of meat.)

ואם תאמר, כיון דרבא מדמה שחיטה ליין נסך, 'בא ומצאו' לישתרי בלא חותך כזית בשר ונותן לו ...

(a)

Question: Since Rava compares Shechitah to Yayin Nesech, why is 'Ba u'Matz'o' not permitted even without cutting off a k'Zayis and giving it to him (the Kuti) ...

כמו ביין נסך, דשרי במתניתין בפ' ר' ישמעאל (ע"ז דף ס:) ב'עובד כוכבים שנמצא בצד הבור כשאין לו מלוה עליו'?

1.

Precedent: Like it is by Yayin Nesech, which the Mishnah in Perek Rebbi Yishmael (Avodah-Zarah 60:) permits in the case of a Nochri whom one finds beside a wine-pit, assuming that he does owe him (the Nochri) anything.

וי"ל, כדפרישית לעיל, כיון שיכול לברר על ידי כזית בשר, יש לו לברר.

(b)

Answer: Since it is easily possible to clarify the matter by giving him a k'Zayis of meat, that is what we do, as Tosfos already explained earlier.

3b----------------------------------------3b

7)

TOSFOS DH BODEK SAKIN VE'NOSEN LO

תוס' ד"ה בודק סכין ונותן לו

(SUMMARY: Tosfos explains in detail the differences between a Mumar [l'Te'avon] and a Kuti in with regard to checking the slaughtering knife.)

ולא חיישינן שמא ישהה וידרוס, דלא שביק היתירא ואכיל איסורא; ואפילו לא יאכל ממנה, דחייש א"לפני עור לא תתן מכשול", אפי' אין אחר עומד על גביו, ולא יוצא ונכנס.

(a)

Clarification (Part 1): We are not afraid that he may perform 'Shehiyah' of 'D'rasah', because he will not leave what is permitted and opt for what is forbidden' and even if he does not actually eat from it, since he is concerned about "Lifnei Iver Lo Sitein Michshol", even if nobody is watching him or even popping in.

אבל כותי יש לו דין אחר, דאי ישראל יוצא ונכנס, לא בעי בדיקת סכין, דמרתת, דלא מצינו בשום מקום גבי כותי שיהא צריך בדיקת סכין.

1.

Clarification (Part 1): A Kuti however, has a different Din. If a Yisrael is popping in from time to time, it is not necessary to examine his knife, since he is afraid (and we do not find anywhere that a Kuti needs to have his knife examined).

ואי אין ישראל יוצא ונכנס, אפי' בדק סכין לא מהני, דחיישינן שמא שהה ושמא דרס, דלא חייש א"לפני עור לא תתן מכשול".

2.

Clarification (Part 2): Whereas if there is no Yisrael who is popping in ... , then even examining his knife will not help, because we are afraid that that he may have performed 'Shehiyah' or 'D'rasah', since the La'av of "Lifnei Iver ... " does not concern him.

ותימה, דאמאי לא מהני נמי במומר יוצא ונכנס, כמו בכותי, דקאמר בסמוך 'אי דליתא לסכין, כי אחרים רואין אותו מאי הוי?'

(b)

Question: Why does a Yisrael 'popping in' not help by a Mumar like it does by a Kuti (for so the Gemara will say shortly - 'If the knife is not available, what does the fact that others watched him help?)

וי"ל, דישראל מומר לא מירתת, דאין סבור שיבדקו הסכין אחריו, לפי שהוא מחזיק עצמו כישראל לכל דבריו.

(c)

Answer: A Yisrael Mumar is not afraid, since he assumes that they will not examine the knife after him. This is because he considers himself to be a fully-fledged Yisrael in all regards.

ואין להקשות, דאמאי צריך לכתחלה לבדוק הסכין במומר ולהיות יוצא ונכנס גבי כותי; יניחנו לשחוט לכתחלה ואחרי כן יבדוק הסכין, או לכותי יתן כזית בשר?

(d)

Refuted Question: One cannot ask why it is necessary to examine Mumar's knife before he Shechts and to pop in by a Kuti; why will it not suffice to let them Shecht first and then to examine the formers knife and to give the latter a k'Zayis of meat ...

וי"ל, דחיישינן דלמא משתלי ואכיל ...

(e)

Refutation: Because we are afraid that one might forget and eat from the meat without checking them out first ...

כמו שפירש ר"ת גבי חרש שוטה וקטן, דאין מוסרים להן חולין לכתחלה.

(f)

Precedent: Like Rabeinu Tam explained with regard to a Chashu, to whom one does not initially hand Chulin to Shecht.

8)

TOSFOS DH V'IM SHACHAT BODKIN OSO

תוס' ד"ה ואם שחט בודקין אותו

(SUMMARY: Tosfos cites a later Gemara that challenges our Gemara's assumption.)

ואע"ג דאיכא ברייתא לקמן (דף יב.) דסבר ד'רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן', גבי 'מצא תרנגולת שחוטה'?

(a)

Implied Question: Even though there is a Beraisa later (12. [in connection with someone who finds a Shechted chicken]) which holds that most people who Shecht are experts (why does one then need to examine the person whose expertise we do not know)?

הא מייתי תנאי בתר הכי, אע"ג דהתם דחי לה.

(b)

Answer: The Gemara does cite a Machlokes Tana'im after making that statement, even though it then refutes it.

9)

TOSFOS DH D'LEISEI KAMAN D'LIVDEKEI

תוס' ד"ה דליתיה קמן דלבדקיה

(SUMMARY: Tosfos cites a later Gemara that contradicts what can be inferred from our Gemara.)

תימה, דמשמע הא איתא קמן ולא ידע, אין שחיטתו כשרה, אע"ג דאחרים רואין אותו דשחט שפיר.

(a)

Question (Part 1): This implies that if he would be in our presence and didn't know, that he Shechitah would not be Kasher, even thought others saw that he Shechted correctly.

ולקמן בפירקין (דף יב.) גבי הא דאמר רב נחמן 'ראה אחד ששחט, אם ראהו מתחלה ועד סוף, מותר לאכול משחיטתו, ואם לאו, אסור' פריך - 'אי דידע דלא גמיר, פשיטא?'

(b)

Question (Part 2): Whilst later in the Perek (12.) in connection with Rav Nachman's statement that one is permitted from somebody's Shechitah provided one observed his Shechitah from beginning to end; otherwise not, the Gemara asks 'If one knows that he is not an expert, then this is obvious?'

10)

TOSFOS DH AF AL PI SHE'EIN MUMCHIN

תוס' ד"ה אע"פ שאין מומחין

(SUMMARY: Tosfos explains when we may assume that a person is an expert in the laws of Shechitah.)

פירוש, דלא ידעינן אי גמיר אי לא גמיר.

(a)

Clarification: This means that we do not know whether he is an expert or not ...

דאי ידעינן ביה דלא גמיר, אפי' בדיעבד שחיטתו פסולה, כדאמר רב יהודה לקמן (דף ט.) 'כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה ... '.

1.

Proof: Because, if we knew that he is not an expert, then even Bedi'eved his Shechitah would be Pasul, as Rav Yehudah will state later (9.) 'It is forbidden to eat from the Shechitah of any butcher who is not conversant with the Dinim of Shechitah'.

11)

TOSFOS DH CHULIN SHE'NA'ASU AL TAHARAS KODESH LAV KE'KODESH DAMU

תוס' ד"ה חולין שנעשו על טהרת קדש לאו כקדש דמו

(SUMMARY: Tosfos points out that this argument is equally applicable in the first Lashon.)

האי טעמא הוה מצי למימר נמי ללישנא קמא.

(a)

Observation: The Gemara could have given this reason to explain the first Lashon, too.

12)

TOSFOS DH ROV METZUYIN ETZEL SHECHITAH MUMCHIN HEN

תוס' ד"ה רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן

(SUMMARY: Tosfos proves that this Gemara's principle is even Lechatchilah.)

ושוחטין אף לכתחלה.

(a)

Clarification: And they are therefore permitted to Shecht even Lechatchilah.

אבל אין לפרש דדיעבד הוא דהויא שחיטתו כשרה, אע"פ שאין אחרים רואין אותו ...

(b)

Rejection of Alternative (Part 1): But one cannot explain that it is only Bedi'eved that his Shechitah is Kasher, even though others did not observe him Shechting.

ולא מצי לאוקומי מתניתין בהכי, משום דקשיא להו 'וכולן'.

(c)

Rejection of Alternative (Part 2): And one cannot establish our Mishnah like that due to the Kashya from 've'Chulan' (See Maharam).

דהא לאביי ורבא ורב אשי לא מיתוקם נמי 'וכולן' אלא א'חרש שוטה וקטן.

(d)

Rejection of Alternative (Part 3): Because according to Abaye and Rava and Rav Ashi too, 've'Chulan' can only refer to a Chashu (See Maharam).

13)

TOSFOS DH KA'SAVAR KUTIM GEIREI ARAYOS HEN

תוס' ד"ה קסבר כותים גרי אריות הן

(SUMMARY: Tosfos clarifies whether the Kusim performed a legitimate conversion to Judaism..)

ושחיטתן פסולה, כמו של עובדי כוכבים - מ"וזבחת", 'מה שאתה זובח אתה אוכל' - כלומר אותו שהוא בר זביחה, לאפוקי עובד כוכבים ואוכל נבלות להכעיס.

(a)

Clarification: And their Shechitah is Pasul, just like that of a Nochi, from the Pasuk "ve'Zevachta", 'Whatever you Shecht you may eat' - meaning that someone who is eligible to Shecht, to preclude a Nochri and a Yisrael who eats Neveilos to anger Hash-m.

ואע"ג דאמר בסוף פ"ב דיבמות (דף כד:) 'אחד גרי אריות ואחד גרי חלומות כולם גרים גמורים'?

(b)

Implied Question: Even though the Gemara says at the end of the second Perek of Yevamos (24:) that both Geirei Arayos and Geirei Chalomos (who converted on account of dreams that they had, are proper Geirim (So why does our Gemara say that they are not?)

היינו כשמתגייר לגמרי מפחד אריות, אבל כותיים לא נתגיירו לגמרי, כדכתיב במלכים (ב יז) "את ה' היו יראים, ואת אלהיהם היו עובדים".

(c)

Answer (Part 1): That speaks specifically where they fully converted due to the ear of lions, though the Kutim did not do so, as we see in the Pasuk in Melachim (2:17) " They were afraid of Hash-m, but they worshipped their gods".

ומאן דאמר 'גרי אמת הן' ...

(d)

Implied Question: And those that hold that they did (Even though the Pasuk says that the did not)?

, קסבר דשוב נתגיירו לגמרי.

(e)

Answer: That is because they subsequently converted.

14)

TOSFOS DH MAI TA'AMA LO AMAR KI'SHEMA'ATEI

תוס' ד"ה מאי טעמא לא אמר כשמעתיה

(SUMMARY: Tosfos clarifies the question of the Gemara in light of the fact that, later in the Gemara, Rava indded establishes that one part of the Mishnah conforms with his opinion.)

תימה, דהא קתני במתניתין תרי "הכל שוחטין", ומפרש רבא לקמן (דף יז.) 'חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר', אלמא מוקי חדא כשמעתי?

(a)

Question: But our Mishnah mentions twice 'ha'Kol Shochtin', and Rava will explain later (17.) that one comes to include a Kuti, and the other, a Yisrael Mumar, so we see that Rava does indeed establish one of them to conform to his opinion?

וי"ל, דהכי פריך דקמייתא איבעי ליה לאוקומי כשמעתיה.

(b)

Answer: What the Gemara means to ask that he ought to establish the first case to conform to his opinion.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF