[1] ומותר אז ליקח ממנו, כיון שהקדר שעכשיו נכנס לתוך העיר מודיעים מלפנים מן המודיעים - לא יחזור עוד לאחוריו למקום שלפנים מן המודיעים, ואם לא עכשיו שיקח ממנו - אימתי יקח.

[2] דכיון ששניהם באו מהשטח שמחוץ למודיעים (דהינו מהמקום הרחוק מירושלים), יש לנו לחכות עד שימשיכו בדרכם הלאה ללפנים מן המודיעים ואז יקח ממנו.

[3] הואיל ושניהם היו לפנים מן המודיעים ושם לא לקח ממנו, לא יקח ממנו עוד.

[4] כן פירש"י שאופן זה הוא כ"ש (מהאופן שהיו שניהם לפנים מן המודיעים ונכנסו) שלא יקח ממנו במודיעים עצמה, דכיון שסוף קדר ללכת ללפנים מן המודיעים - יחזור החבר הצריך ליקח ויקח.

[5] אכן מודה ר' יוחנן שהמשקים עצמם טמאים (כשהם אינם של קודש), ומצינו כזה דבר שחלוק דין המשקה מדין הלגין, דהרי מצאנו פעמים שהלגין יהיה טמא טומאת שבעה והמשקים טהורים.

[6] כלומר, בשאר הכלים שלא לקחו הם נאמנים לומר שלא נגעו בהם לחפש בהם אם יש בהם איזה דברים. ובסמוך נפרט עוד כמה דינים בזה.

[7] כן מבואר ברש"י שהחילוק במשנתנו כאן הוא בין קודש לתרומה, אולם תוס' (בד"ה הגבאין) מפרשים שבין קודש ובין תרומה נאמנים ואינם נאמנים על חטאת.

[8] ודין זה שייך רק בכלי חרס, דכלי חרס כל זמן שלא נגעו מתוכו אינו מקבל טומאה מבחוץ.

[9] מלבד בשעת הרגל שהם נאמנים, כי בשעת הרגל כל ישראל חברים.

[10] נחלקו ר' יוחנן ור' אלעזר מה הטעם אם יש נכרי בהדייהו אינם נאמנים, חד אמר אימת נכרי עליהם שמא יענישם בגוף או בממון, וחד אמר שאימת מלכות עליהם שמא ילשין הנוכרי עליהם. ונפ"מ בנכרי שאינו חשוב, שבכה"ג אין אימתו עליהם - דלא מפחדים שיענישם בעצמו, אולם לטעם שמא ילשין עליהם כן שייך.

[11] דכיון שכתוב בשולחן (שמות כה:ל) "ונתת על השולחן לחם פנים לפי תמיד" - הרי שאי אפשר לסלקו ממקומו להטבילו כיון שמתבטל מה שצריך שיהיה בו "תמיד" לכן היו מזהירים.

[12] דכיון שכתוב גבי מנורה (שם כו:לה) "ואת המנורה נוכח השלחן" הרי שצריך שכל זמן שהשולחן נמצא שם שתהיה המנורה נוכח לו - והרי זה כמאן דכתיב במנורה עצמה "תמיד".

[13] ובאופן שעשוי השולחן מעצי אכסלגים שאינם חשובים כל כך. אכן אם עשוי מעצי מסמים שהם חשובים או עצי שיטים, בזה נחלקו, דלר"ל לא בטלי לציפוי, ולר' יוחנן גם הם בטלי. ואין חילוק בין אם הוא ציפוי שעומד בפני עצמו - דהיינו שמחוזק במסמרים לבין שאינו עומד, וכן אין חילוק בין אם חופה גם את השפה שסביב השולחן או לא בכל מקרה השולחן בטל לציפוי.