1)

TOSFOS DH d'Agar Agurei l'Davla v'Asa Mitra Pseida d'Po'alim

תוספות ד"ה דאגר אגורי לדוולא ואתא מטרא פסידא דפועלים

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Gitin.)

משמע הכא דהלכה כרבא דליכא מאן דפליג

(a)

Inference: The Halachah follows Rava, for no one argues with him.

ותימה דאמר במי שאחזו (גיטין דף עד: ושם ד"ה רבה) ההוא דאמר ליה לאריסיה כ"ע דלו תלתא ושקלי ריבעא ואת דלי ארבעה ושקול תלתא לסוף אתי מטרא

(b)

Question - Citation (Gitin 74b): A case occurred in which a man told his sharecropper 'other sharecroppers irrigate three times a year and receive a quarter of the yield. If you will irrigate four times, I will give you a third.' Rain came [so there was no need for the extra irrigation];

אמר רב יוסף הא לא דלה רבה אמר הא לא אצטריך

1.

Rav Yosef said that he did not irrigate extra (he gets only the usual quarter). Rabah said that it was not needed (he did not detract from his contract. He gets the full third.)

ומפרש טעמא דרבה משום דמשמיא רחימי עליה ומוכח התם דהלכה כרבה

2.

It explains there Rabah's reason is because Shamayim had mercy on him [to spare him work]. It is clear there that the Halachah follows Rabah!

וי"ל דדוקא באריס שיורד לקרקע באריסות נותן לו השליש אפילו אתי מיטרא מספק דשמא לא אתי

(c)

Answer: Only regarding a sharecropper, who enters the land to work it like a sharecropper, [the employer] gives a third even if rain comes, due to Safek, for perhaps rain will not come [and he will need to irrigate four times];

כמו שאר אריסי דשקלי ריבעא אפי' אתי מיטרא לא יצטרך לדלות תלתא

1.

This is like other sharecroppers, who receive a quarter even if rain comes and they need not irrigate three times.

אבל הכא פועלים שאינם אריסין אלא נותן להם שכירות על המלאכה

2.

However, here the workers are not sharecroppers. Rather, he gives to them wages for the work;

אפי' התחילו במלאכה אין להם ליטול אלא לפי מה שעשו כיון דלא נחתי לארעא להיות בחזקת אריסין.

i.

Even if they began work, they receive only according to what they did, since they did not enter the land to be sharecroppers.

2)

TOSFOS DH v'Asa Mitra ba'Laylah Pseida d'Po'alim

תוספות ד"ה ואתא מיטרא בלילה פסידא דפועלים

(SUMMARY: Tosfos discusses why Rava needed to teach also this case.)

לספרים דגרסי בליליא צ"ל דמיירי בסיירא לארעיה דבלא סייר לא הוי פסידא דפועלים כדאמר רבא בההוא דלעיל

(a)

Explanation #1: According to texts that say "b'Leilya", we must say that he showed the workers land. If he did not show them, the workers would not lose, like Rava said in the case above [of digging a trench - 76b];

1.

Note: I.e. this is unlike our text, which does not mention night at all, i.e. the rain came during the day. Tosfos does not distinguish between ba'Laylah and b'Leilya.

ואצטריך הך דהכא לאשמועינן דבאתי נהרא פסידא דבעה"ב דאע"ג דסיירו לארעא

2.

We need this teaching to teach that when a river came, the employer loses, even though he showed them the land;

דלעיל בההיא דריפקא לא שייך לאשמועינן באתא נהרא דאין רגילות על ידי גידול נהר דתיתמלי ארעא מיא שלא תהא ראויה לריפקא בשביל כך

3.

Above, in the case of digging, we could not teach that a river came, for it is not common that due to an overflowing river, the land is so full of water that due to this it is not proper to dig in it.

ומההוא דדוולא דהכא אפילו הוה מפליג בין סיירא ללא סיירא לא הוה שמעינן מינה ההיא דריפקא

4.

In this case here of irrigating, even if he would distinguish between when he showed the workers and when he did not show them, we could not learn from this the case of digging;

דה"א דגבי ריפקא אפילו סיירא לא הוי פסידא דפועלים דלא היה להם לידע דתיתמלי מיא כ"כ ע"י מיטרא שלא יוכלו לרפוק בה

i.

One might have thought that regarding digging, even if he showed them, the workers would not lose, for they would not know that it will be so full of water through the rain that they cannot dig in it;

אבל הוא מכיר קרקעו שהמטר מונעה מריפקא ולא היה לו בבקר להוליכן שם

ii.

However, the owner knows his land, that the rain prevents digging in it. He should not have taken them there in the morning.

ועי"ל דהכא גבי דוולא אפי' לא סיירא הוי פסידא דפועלים ולהכי לא מפליג בה בין סיירא ללא סיירא כבאידך

(b)

Explanation #2: Or, we can say that here regarding irrigating, even if he did not show them, the workers lose. Therefore, we do not distinguish between when he showed them and when he did not show them, like we did in the other case (digging);

דהתם אי לא סיירא לא הוי פסידא דפועלים לפי שהפועלים אין להם לידע שהמטר ימנע קרקעו מריפקא

1.

There, if he did not show them, the workers do not lose, for we do not expect the workers to know that that the rain prevents digging in the land;

אבל בדוולא רוב השדות מתמלאות בהם יאורים על ידי המטר ולא היה לו לירא יותר מפועלים ולא פשע במה שהוליכם שם.

2.

However, regarding irrigating, in most fields rivers (irrigation channels) get filled through rain. [The employer] did not need to fear more than the workers. He was not negligent for taking them there.

3)

TOSFOS DH v'Pasak Nahara b'Palga d'Yoma

תוספות ד"ה ופסק נהרא בפלגא דיומא

(SUMMARY: Tosfos explains why it discusses in the middle of the day.)

הכא נקט פלגא דיומא

(a)

Implied question: Why does it mention in the middle of the day?

משום דבפלגא דיומא עביד דפסיק טפי על ידי שדולין ממנו להשקות השדות.

(b)

Answer: [The river] is prone to cease in the middle of the day, because people draw water from it to irrigate fields.

4)

TOSFOS DH Avid d'Pasik Pseida d'Ba'al ha'Bayis

תוספות ד"ה עביד דפסיק פסידא דבעה"ב

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not distinguish like this above.)

גבי ואתא נהרא דלעיל לא מפליג בין רגיל למיתי ללא רגיל

(a)

Implied question: Above, when we discuss a river coming, we did not distinguish between whether or not it is common to come!

דסתמא עביד למיתי שלכך יש בו חריצין להוליך המים בכל השדה

(b)

Answer: Stam, it is common to come. Therefore, there are channels to take the water to the entire field.

ולא מפליג בין בני ההוא מתא לבני מתא אחריתי

(c)

Implied question: Why didn't we distinguish between people (workers) of that city and people of another city?

דאפילו איתנהו בההוא מתא הוי פסידא דבעה"ב דאין להם לידע ענין שדהו אם בא מן הנהר לתוכה

(d)

Answer: Even if they [live] in the city, the employer loses, for they are not responsible to know about his field, whether or not the river flows into it;

אבל אם פסק הנהר יודעין כל בני העיר.

1.

However, if the river dried up, the entire city knows.

5)

TOSFOS DH Yad Po'el Al ha'Elyonah

תוספות ד"ה יד פועל על העליונה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is not precise.)

כלומר אינה על התחתונה כדקאמר רבי דוסא שפוחת להם מה שצריך לשכור פועלין ביוקר.

(a)

Explanation: This means that [the worker] does not have the lower hand, like R. Dosa said. He deducts for them what [the employer] will need to hire workers for a high wage.

77b----------------------------------------77b

6)

TOSFOS DH Rav Palig Alei b'Chada

תוספות ד"ה רב פליג עליה בחדא

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Bava Kama.)

וא"ת בפ' הגוזל קמא (ב"ק קב. ושם) דאמר דהלכה כמתני' דכל המשנה ידו על התחתונה משום דתני לה בהדי הלכתא פסיקתא דכל החוזר בו

(a)

Question: In Bava Kama (102a) it says the Halachah follows our Mishnah of "anyone who deviates, he has the lower hand" because it was taught amidst clearcut Halachah of "anyone who retracts";

והלא אין הלכה כהך דכל החוזר בו וסתמא הלכה כרב דפליג עליה

1.

The Halachah does not follow this Mishnah of "anyone who retracts"! Presumably, the Halachah follows Rav, who argues with it!

וי"ל דהתם סבר כאיבעית אימא דהכא דשפיר סבר רב כמתני' דכל החוזר

(b)

Answer #1: [That Gemara] holds like the other version here, that Rav can properly hold like our Mishnah of "anyone who retracts."

א"נ כיון דתנא לה תנא גבי הלכתא פסיקתא אם כן סבר התנא דהכי הלכתא דכל המשנה ידו על התחתונה

(c)

Answer #2: Since it was taught amidst clearcut Halachah, if so the Tana holds that this is the Halachah, that anyone who deviates has the lower hand;

ונהי דבההיא דכל החוזר אין הלכה מ"מ ההיא דכל המשנה הויא הלכה דלא אשכחן אמורא דפליג עליה.

1.

Granted, the Halachah does not follow the Mishnah of "anyone who retracts", but the Halachah follow the Mishnah of anyone who deviates, for we do not find an Amora who argues.

7)

TOSFOS DH Lo Yehei Ela Ba'al Chov

תוספות ד"ה לא יהא אלא בע"ח

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not question the Seifa.)

אבל מזיבורית לא קשה ליה דכי נמי הוי כבע"ח אוקמוה אדאורייתא דהוי בזיבורית

(a)

Explanation: It is not difficult why he collects from Ziburis (worst quality land, in the Seifa). Even if he is a creditor, Rabanan established him on Torah law, to collect from Ziburis;

דהכא לא שייך נעילת דלת

1.

(It was enacted that creditors collect from Beinonis, due to Ne'ilas Delet, i.e. lest people be reluctant to lend.) Here, Ne'ilas Delet does not apply.

וכי משני מזיבורית שבה לא היה צריך דמזיבורית לא הוה קשה ליה מידי כדפרישית

(b)

Implied question: When we answer [that he collects] from the Ziburis in it (the field sold), there was no need to say so. There was no question from Ziburis, like I explained!

אלא מוקי לה הכי דליהוי זיבורית שבה כמו עידית שבה

(c)

Answer #1: We establish it like this so that the Ziburis in it will be like the Idis (best quality land) in it.

אי נמי כי היכי דלא תקשי הלא לב"ח לא מסלקי' בארעא כי אית ליה זוזי ללוה

(d)

Answer #2: [We establish it like this] lest one ask that a borrower may not dispel a creditor with land when the borrower has coins;

וכי משני מזיבורית שבה א"ש הכא דלא משלם זוזי לפי שנתקיים המקח כנגד המעות שנתן.

1.

When we answer "from the Ziburis in it", it is fine here that he does not pay with coins, for the sale was fulfilled corresponding to the coins that he gave.

8)

TOSFOS DH me'Idis she'Bah umi'Ziburis she'Bah

תוספות ד"ה מעידית שבה ומזיבורית שבה

(SUMMARY: Tosfos explains why he does not get Beinonis.)

והא דלא שקיל מבינונית שבה משום דקנסו את החוזר בו

(a)

Explanation: He does not get Beinonis, because [Chachamim] fined the one who retracts;

אבל מעיקרא פריך שאין לקנסו כ"כ ולהגבותו עידית דעלמא.

1.

Initially, he asked [because he hold that] we should not fine him so much, and collect for him from other Idis (not from the field itself).

9)

TOSFOS DH v'Havah Lei Mazik

תוספות ד"ה והוה ליה מזיק

(SUMMARY: Tosfos explains that he is only slightly equated to a damager.)

לאו דוקא מזיק שהרי אין שמין כפי הנזק שהזיקו שהרי אינו משלם אלא כפי המעות שקבל

(a)

Implied question: He is not literally a damager, for we do not estimate according to the damage (loss) that he caused him. He pays only according to the money he received!

אלא קצת דימוהו למזיק ליטול חובו מן העידית.

(b)

Answer: Rather, [Chacham] slightly equated him to a damager, so that [the buyer, i.e. the victim] collects his debt from Idis.

10)

TOSFOS DH Ayil v'Nafik a'Zuzei Lo Kani

תוספות ד"ה עייל ונפיק אזוזי לא קני

(SUMMARY: Tosfos explains that this is even if he did Meshichah.)

נראה דאיירי אפי' משך המקח אם לא פירש בשעת מכירה משיכה זו תהא קונה חפץ זה וזוזי ליהוו הלואה גבאי כמו בשטר דאמר לעיל אני פלוני מכרתי כו'

(a)

Assertion: It seems that even if he did Meshichah on the sale item, if he did not specify at the time of the sale "this Meshichah will acquire the item, and the money is a loan with me", like with a document, about which he said above "I, Ploni, sold...";

דאין סברא לומר דלענין מי שפרע מיירי.

1.

It is unreasonable to say that we discuss [when he did not do Meshichah, and hovering around to get the rest of the coins affects only] Mi she'Para.

11)

TOSFOS DH Tetargem Shemaitich b'Mocher Sadehu Mipnei Ra'asah

תוספות ד"ה תתרגם שמעתיך במוכר שדהו מפני רעתה

(SUMMARY: Tosfos explains that he acquires even if he hovers around for all the coins.)

ונראה דהשתא אפילו נפיק ועייל בכולהו זוזי קני ולאו דוקא חד זוזא

(a)

Assertion: Even if he hovers around to get all the coins, [the buyer] acquired. "One Zuz" is not precise;

כדאמרי' בסמוך ולא טרח וזבין במאתים וקא עייל ונפיק אזוזי כמוכר שדהו מפני רעתה דמי או לא.

1.

We say below [if Reuven wanted to sell land for 100,] "and he did not toil [to do so, rather, he sold a land for 200], and he hovers around for the coins, is this like one who sells land due to its poor quality, or not?"