בבא מציעא דף צא. א

מי שעונשו לקבל מלקות, האם יכול להענש יחד עם זה בעוד עונש? [תוד"ה הא].

אליבא דר' מאיר אליבא דרבנן
ללקות
ולשלם
ממון [1]
לוקה ומשלם לאביי: אינו לוקה ומשלם
לרבא: לצאת ידי שמים משלם [2]
לרב פפא: בנידון דידן לוקה ומשלם [3]
לוקה ומת מת ואינו לוקה מת ואינו לוקה
ללקות ולשלם קנס לוקה ומשלם לוקה ומשלם [4]

האם מותר לעשות דברים דלהלן לבהמות זכר ונקבה?

במין במינו במין שאינו מינו - כלאים
להכניסם לדיר יחד מותר מותר [5]
לאחוז הנקבה בקרניה בשעה שעולה עליה זכר מותר אסור מדרבנן [6]
להכניס כמכחול בשפופרת מותר [7] אסור מדאורייתא

בבא מציעא דף צא: א

אדם או בהמה שעשו או דשו רק בחלק מאבריהם, האם רשאים לאכול? [תוד"ה דש].

פועל שעושה בידיו
אבל לא ברגליו
באווזים ותרנגולים - שאין להם ידים
דשו רק ברגליהם דשו ברגליהם ובכנפיהן
לרבנן אוכל אוכל אוכל
לר' יוסי
בר' יהודה
אינו אוכל תיקו לרש"י ותוס' פי' א': אוכל
לתוס' בפי' ב': תיקו [8]
-------------------------------------------------

[1] כנידון סוגיין במי שחסרם את הפרה ודש בה, האם מלבד מה שלוקה הוא גם משלם ד' קבין לפרה וג' קבין לחמור.

[2] למד רבא מזה שמצינו גבי אתנן, שאסרה תורה להקריבו למזבח, אפי' אתנן שנתן אדם לאמו, הגם שיש שם עונש מיתה ואי אפשר להוציא בב"ד את חיוב האתנן, מ"מ אם נתן הוי אתנן. ושמעינן מיניה דדין קם ליה בדרבה מיניה אינו עושה שאין כאן חיוב ממון, אלא רק פטור - שב"ד לא יכולים לחייבו, וממילא כדי לצאת ידי שמים עדיין חייב.

[3] מפרש רב פפא שכבר נתחייב במזונות שלה מיד כשמשך - וחיוב מלקות אינו בא אלא בשעת הדישה, ולכן באופן דידן אפי' אליבא דרבנן לוקה ומשלם.

[4] וכמו שמצינו גבי מוציא שם רע, שלוקה על הוצאת שם רע וגם משלם מאה כסף.

[5] אולם במקום חשש זלזול, כגון בעבדי דריש גלותא - מורים לאיסור. (וראה רמב"ם פ"ט מהלכות כלאים ה"ב).

[6] כמבואר בתוס' הרא"ש (בד"ה ופשטי להו).

[7] דכיון שטרוד בעבודתו אינו מהרהר. ומה שאסור אפי' להסתכל, זה בשלא שלו, שאינו טרוד בעבודתו. (רש"י ד"ה ואפילו).

[8] דאולי בעינן דומיא דשור ממש - שדש בידיו ורגליו דוקא, וכנפים לא הוי דומיא דידים.

-------------------------------------------------