[1] כשצדדה הגמ' בצד זה - רצתה לומר שאפי' ר"ע מודה בזה שחייב, דדוקא בשלש הוא משיב אבידה אבל בשנים חייב משום מודה במקצת, ואפי' שיש כאן הילך דהרי מה שכתוב בשטר הוא הילך כי יש על זה שעבוד קרקעות וכאילו הוא ביד המלוה, בכל אופן הילך חייב וכר' חייא. ורב ששת ס"ל כמסקנת הגמ' שגם בשתים פטור - דהילך פטור וכדבסמוך.

[2] ולא חשיב מודה במקצת - כי מסייע ליה שטרא. ואפי' לר' חייא דס"ל דהילך חייב, כאן פטור מטעם זה דמסייע ליה שטרא, ועוד משום שלא נשבעים על כפירת שעבוד קרקעות.

[3] ומבואר בגמ' שבכה"ג הוא חייב גם בקרקעות, ואשמועינן הברייתא שזוקקין הנכסים שאין להם אחריות (מטלטלין) את הנכסים שיש להם אחריות (קרקעות) להשבע עליהם ע"י גלגול. אבל לגבי כלים וכלים, דהיינו שטענו שני כלים והודה לו באחד - ואומר לו הילך (כגון שהם בעין ולא קלקלם), זה תלוי במחלוקת הנ"ל, שלר' חייא "הילך חייב", ולרב ששת "הילך פטור".