TOSFOS DH AMAR LEIH ABAYE LO D'AFCHINHU V'AZMINHU MI'MAI MI'DE'SEIFA ETC. (continued)
תוס' ד"ה אמר ליה אביי לא דאפכינהו ואזמינהו ממאי מדסיפא כו'
(Summary: Tosfos continues to clarify Abaye's statement.)
ואם תאמר, אי בב' כתות מוקמת לה לרישא, אמאי משלמי דמי עין לעבד?
Question: If one establishes the Reisha by two pairs of witnesses, why should they pay the value of the eye to the Eved? ...
תקשה ליה כדפרכינן לעיל ' -בתר דמפקי ליה לחירות, דמי עין בעי לשלומי ליה'?
Reason: ... Why can we not ask what we asked earlier 'After sending him out to freedom, do they also have to pay him for the eye!'?
ויכולין לומר 'לטובתו באנו... '
Question (cont.): Why can't they say 'We came for his good (to set him free)!' ...
כדאמר בפ' היו בודקין (סנהדרין מא.) דיכולין לומר 'לאוסרה על בעלה באנו'
Precedent: ... as the Gemara says in Perek Hayu Bodkin (Sanhedrin, Daf 41a), that they are able to say 'We came to forbid her on her husband' (and not to have her sentenced to death).
וי"ל, דלמאי דמוקי לה השתא במיפך והזמה מסקינן דאיירי כשעמד כבר בדין, ומסתמא כבר נתפרסם הדבר שיצא העבד לחירות...
Answer: According to how we now establish the Reisha - by Meipach and Hazamah, we conclude that it speaks where the Eved has already appeared in Beis-Din, in which case it is presumably already public knowledge that he has been set free ...
והרב בעצמו מודה, כדקתני 'שהרב אומר כך' - שמודה שעמד בדין ...
Answer (cont.): Moreover, the master himself admits to that, as the Tana states 'she'ha'Rav Omer kein' - that he confesses that he appeared in Beis-Din ...
וכל עיקר שבאין לדין עכשיו, לפי שהעבד תובע דמי עינו ומזמין את הרב לדין, ורבו מודה לו דמי שינו.
Answer (cont.): ... and the whole point of their coming to Beis-Din now is because the Eved claims the value of his eye, for which he invites his master (who admits that he owes him the value of his tooth) to a Din Torah.
לכך כי אתו סהדי, לא אתו אלא לגרע כחו של עבד, שאם יבאו עדים על דמי עינו, לא יהיה ממש בדבריהם, ויודעים הם שיבאו עדים.
Answer (cont.): Consequently, when the witnesses arrive, they arrive to detract from the claims of the Eved, since, if they came because of the value of his eye, they would have nothing to say, since they know that other witnesses will come for that.
אבל מעיקרא, דלא הוה ידעינן דמיירי כשעמד בדין, אפי' הרב מודה כמה פעמים, צריך העבד לעדים...
Conclusion: Initially however, before we knew that he had appeared in Beis-Din, even if the master were to admit many times over, the Eved would require witnesses ...
ד'מודה בקנס פטור... '
Reason: ... due to the principle 'Modeh bi'Kenas, Patur'.
ומשום הכי פריך שפיר 'בתר דמפקי ליה לחירות... ? '
Conclusion (cont.): That is why there the Gemara is justified in asking 'After sending him out to freedom, do they also have to pay him for the eye!'?
וא"ת, למה דחק אביי לאוקמי לסיפא ב'מיפך והזמה'...
Question: Why does Abaye push to establish the Seifa by 'Meipach ve'Hazamah' ...
כיון דבעמד בדין מוקמינן לה, יאמר שהעבד תובעו דמי עינו והרב מודה לו דמי שינו, והביא עבד עדים דהפיל את שינו וסימא את עינו, ובאו עדים והזימום?
Question (cont.): ... seeing as we establish the case by 'Amad be'Din', why can we not say that the Eved is claming the value of his eye, the master admits to the value of his tooth, and the Eved brings witnesses that he knocked out his tooth and blinded his eye, whom the current witnesses are now Mazim?
וי"ל, דודאי ה"ה כך שוה אם מיפך, הוה ע"י הודאת הרב כמו על פי עדים...
Answer: To be sure, there is no difference between where the witnesses switch the cases following the admission of the master or following the testimony of other witnesses ...
אלא אורחא דמילתא נקט, שאין רגילות הרב להודות כלל אלא כשיש עדים בדבר.
Answer (cont.): .. only the Tana mentions the normal case, since it is unusual for the master to admit anything unless there are witnesses in the matter.
TOSFOS DH D'AKATI GAVRA LO MECHAYEV
תוס' ד"ה דאכתי גברא לא מחייב
(Summary: Tosfos rejects the suggestion that the reason for this is because he could have confessed in Beis-Din.)
אין הטעם משום דאי הוה בעי, הוה אתי לב"ד ומודה ומיפטר ...
Refuted Reason: The reason for this is not because, had he so wished, he could have come to Beis-Din and confessed - and been declared Patur ...
דאפי' לשמואל דאמר לקמן (דף עה.) 'מודה בקנס ואח"כ באו עדים, חייב' ...
Refutation: ... since even according to Shmuel, who says later (on Daf 75a) that if somebody confesses to a K'nas and then witnessess arrive, he is Chayav ...
הכא, כיון דלא עמד בדין, לא חשבינן לגברא בר חיובא לענין קנס ...
Reason: ,,, here, since he had not yet appeared in Beis-Din, he is not considered a bar Chiyuva with regard to K'nas ...
כדפרישית בסוף המניח (לעיל לג. ושם: ד"ה איכא) בשמעתין ד'הוחלט השור'.
Source: ... as Tosfos explained at the end of 'ha'Meni'ach' (above, Daf 33a & there 33b, Tosfos DH 'Ika'), in the Sugya of 'Huchlat ha'Shor' (See HagahosTziyunim').
TOSFOS DH V'NIMTZE'U ZOM'MIN KAMA'I
תוס' ד"ה ונמצאו זוממים קמאי
(Summary: Tosfos explains why, specifically in the Seifa, it is necessary to mention that they were the first to become Zom'min.)
בהך סיפא הוצרך לומר שהעדים שהוזכרו בברייתא שהוזמו, הם היו ראשונים ...
Clarification: In the Seifa we must say that the witnesses about whom the Beraisa says that they were Huzam were the first ones ...
משום דצריך לומר דפסקינן לדינא א'פומייהו, דאין העדים זוממים משלמים עד שיגמר הדין על פיהם; ואם לא שבאו תחילה, לא ה"מ למפסק דינא א'פומייהו.
Reason: ... since, because Eidim Zom'min are not obligated to pay unless the Din is concluded through them (See Hagahos ve'Tziyunim), it needs to say that we Pasken according to their words, and had they not come first, we would not have been able to Pasken like them.
אבל ברישא אע"פ שבאו לסוף, פסקינן דינא א'פומייהו.
Clarification (cont.): However in the Reisha, even though they came at the end, we rule based on their testimony.
TOSFOS DH EVED KOL D'HU MEIMAR AMAR
תוס' ד"ה עבד כל דהו מימר אמר
(Summary: Tosfos queries the Lashon 'Kol D'hu'.)
הרבה יש לתמוה אמאי קאמר 'כל דהו' ,דלגמרי באין לסיועיה.
Question: It is very surprising that the Gemara says 'even a little', seeing as they (the witnesses) are coming to help him completely (to receive the value of his eye).
74b----------------------------------------74b
TOSFOS DH HAVAH LEIH LA'AV SHE'NITEIN L'AZHARAS MISAS BEIS-DIN
תוס' ד"ה הוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד
(Summary: Tosfos reconciles the implication (that if the witnesses are not sentenced to death, they are subject to Malkos with other Sugyos in Shas, and elaborates.)
אבל אי אין נהרגין, לא חשיב לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד.
Clarification: But if they are not sentenced to death, it is not considered a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din'.
ותימה לר"י, דבכל תלמודא משמע אפי' התרו בו למלקות ולא למיתה, דאע"ג שלעולם לא יבא לידי חיוב מיתה, כיון שלא התרו בו למיתה, חשיב 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד? '
Question: Throughout Shas, it is implied that even if they warn him only for Malkos and not for Misah, in which case it will never come to a Chiyuv Misah (seeing as they did not warn him for Misah), it is nevertheless considered a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din'?
ובפרק מי שהחשיך (שבת דף קנד. ושם ד"ה בלאו) אמר ד'אין לוקין על לאו דמחמר משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לשאר מלאכות, אע"ג דבמחמר אין בו חיוב מיתה?
Example #1: In Perek Mi she'Hichshich (Shabbos, Daf 154a & 154b, DH 'be'La'av') the Gemara states that the La'av of Mechamer is not subject to Malkos, because it is a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din' with regard to other Melachos, even though, regarding Mechamer, there is no Chiyuv Malkos.
ובפ"ק דעירובין (דף יז:) אמר ד'אין לוקין בתחומין דהוי אזהרה נמי להוצאה...
Example #2: And in the first Perek of Eruvin (Daf 17b) the Gemara says that 'Techumin is not subject to Malkos, seeing as it (the same Pasuk) is also warning for carrying ...
ואפי' מאן דפליג נמי לא קאמר אלא משום ד'מי כתיב "אל יוציא" ? "אל יצא" כתיב'? -אע"פ שאין מיתה בתחומין, אפילו למ"ד דאורייתא?
Example #2 (cont.): ... and even the opinion that disagrees (and holds that he is subject to Malkos), that is only because the Torah writes "Al Yeitzei" and not 'Al Yotzi'? - even though Techumin is not subject to Misah, even according to the opinion that holds that it is d'Oraysa?
ותי' ר"י, דשאני לאו ד"לא תענה" -דגלי ביה קרא דלקי מ"והיה אם בן הכות הרשע" ,כדאמרינן בריש מכות (דף ב: ושם) ובפ"ק דסנהדרין (דף י. ושם)...
Answer: The Ri answers that the La'av of Lo Sa'aneh is different, in that the Torah reveals that it is subject to Malkos, when it writes "ve'Hayah Im bin Hakos ha'Rasha", as the Gemara explains at the beginning of Makos (Daf 2b & 4a [See Tosfos there DH 've'Rabanan') ...
וכיון דגלי קרא, מוקמינן ליה לקרא במקום שאין יכולין לבא לידי חיוב מיתה...
Answer (cont.): ... and now that the Torah has made the revelation, we establish it in a place where it cannot come to a Chiyuv Misah ...
כי ההיא דהתם ד'מעידין שהוא בן גרושה או בן חלוצה...
Example #1: ... such as the case where they testify that he is a ben Gerushah or a ben Chalutzah ...
או כמו 'עדים שהוכחשו בנפש' למ"ד אין נהרגין כשהוזמו לבסוף.
Example #2: ... or such as the case where witnesses who testified that a person is Chayav Misah are disproved, according to the opinion that exempts them from the death penalty even if they subsequently become Zom'min ...
אבל למ"ד נהרגין, אין סברא להעמיד בו הפסוק, כיון שיכול לבא לידי חיוב מיתה.
Answer (concl.): But it is illogical to establish the Pasuk according to those who hold that they are subject to the death-penalty, seeing as it can lead to a Chyuv Misah.
וכי פריך התם ד'ת"ל מ"לא תענה" ... '
Introduction to Question: And when the Gemara asks there why he is not Chayav (Malkos) on account of "ve'Lo Sa'aneh" ...
פי' ולמ"ל קרא ד"והיה אם בן הכות הרשע" ?ומשני' 'משום דה"ל לאו שאין בו מעשה' ...
Introduction to Question (cont.): .... it means to ask why we need the Pasuk of "ve'Hayah Im bin Hakos ha'Rasha", and it replies 'Because it is a La'av she'Ein bo Ma'aseh' ...
הוה מצי לשנויי דהוה 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד, ' דכה"ג בעלמא לא לקי...
Question: It could just as well have answered that it is because it is a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din', which, under similar circumstances, is not generally subject to Malkos ...
אלא דבעי לשנויי לכ"ע - אפי' אליבא דר"מ, דנפקא ליה אזהרה לעדים זוממים מקרא אחרינא בפ"ק דמכות (ד' ד:).
Answer: ... only it wants to answer according to all opinions - even that of Rebbi Meir, who learns the warning of Eidim Zom'min from a different Pasuk, in the first Perek of Makos (Daf 4b).
וא"ת, והשתא דמשני משום דה"ל 'לאו שאין בו מעשה' ,לא אתי אליבא דר' יהודה, דאמר (שם) 'לאו שאין בו מעשה, לוקין עליו?
Question: Now that it answers that it is a 'La'av she'Ein bo Ma'aseh', it does not go according to Rebbi Yehudah, who says there that a La'av she'Ein bo Ma'aseh is subject to Malkos?
וי"ל, דדחיק טפי לשנויי כר"מ, משום דאיירי התם (שם.) בסיפא, גבי מאתים זוז וגבי מלקות, משמע דבבן גרושה או בן חלוצה מודה.
Answer #1: The Gemara is more concerned to answer like Rebbi Meir, since he speaks there in the Seifa, in connection with 'Two hundred Zuz' and with 'Malkos', and it is implied there that by a ben Gerushsh uben Chalutzah he concedes (to the Chachamim).
א"נ, אתי ההוא שינויא כרבי יהודה...
Answer #2: Alternatively, that answer goes even according to Rebbi Yehudah ...
דהא טעמא דרבי יהודה דאמר 'לאו שאין בו מעשה, לוקין עליו' משום דגמר ממוציא ש"ר ומעדים זוממין בבנין אב...
Reason: ... whose reason for saying 'La'av she'Ein bo Ma'aseh Lokin alav' is because he learns it from "Motzi-Shem-Ra and Eidim Zom'min via a Binyan Av ...
ואי לאו דגלי בעדים זוממין מ"והיה אם בן הכות הרשע" ,הוה אמרי' בכל דוכתי ד'לאו שאין בו מעשה, אין לוקין עליו' .
Reason (cont.): ... and had the Torah not revealed by Eidim Zom'min from the Pasuk "ve'Hayah Im bin Hakos ha'Rasha" (that he is subject to Malkos), we would have said in all cases, that 'La'av she'Ein bo Ma'aseh Ein Lokin alav'.
וא"ת, דההיא שינויא היכי אתי אליבא דר"מ, והא לר"מ בלא "והיה אם בין הכות הרשע" ידעינן דלקו עדים זוממין, אע"פ שאין בו מעשה, דגמרינן ממוציא ש"ר ...
Question: How can the above answer go like Rebbi Meir, seeing as according to him, we know that Eidim Zom'min are subject to Malkos even without the Pasuk of "ve'Hayah Im bin Hakos ha'Rasha", since, even though there is no Ma'aseh attached to it, we learn it from Motzi-Shem-Ra ...
כי היכי דגמר בפ"ק דמכות (שם:) ממוציא ש"ר, ד'עדים זוממין לוקין ומשלמין? '
Precedent: ... in the same way as we learn in the first Perek of Makos (Ibid., Amud Beis) from Motzi-Shem-Ra that 'Eidim Zom'min are subject to both Malkos and Mamon?
וי"ל, דאע"ג דגמר ממוציא ש"ר, היינו דוקא לענין שלוקין ומשלמין- משום דאיכא לאוקמי "כדי רשעתו" לדרשה אחריתי, כדאיתא באלו נערות (כתובות דף לב.)...
Answer #1: We only learn from Motzi-Shem-Ra that 'Lokin u'Meshalmin' - since one can establish "K'dei Rish'aso" for a different D'rashah, as the the Gemara explains in 'Eilu Na'aros' (Kesuvos, Daf 32a [See Hagahos ve'Tziyunim]) ...
אבל 'לענין לאו שאין בו מעשה', דילפינן מ"לעשות" באלו הן הלוקין (מכות ד' יג:), דבעינן לאו שיש בו מעשה, לא הוה גמרינן ממוציא ש"ר, אי לאו דגלי קרא בהדיא.
Answer #1 (cont.): ... but regarding La'av she'Ein bo Ma'aseh, which we learn in 'Eilu Hein ha'Lokin' (Makos, Daf 13b) from "La'asos" that we need a La'av she'Yesh bo Ma'aseh, we would not learn from Motzi-Shem-Ra, had the Torah not written it explicitly.
ועוד י"ל, דמוציא ש"ר גופיה לא נפקא לן דלקי אלא מ"והיה אם בן הכות הרשע... "
Answer #2: Alternatively, Motzi-Shem-Ra itself we learn from "ve'Hayah Im bin Hakos ha'Rasha" that it is it subject to Malkos
כדאמר בכתובות פרק נערה (ד' מו.) - דגמר "ויסרו" מ"ויסרו" .
Source: ... as the Gemara states in Perek Na'arah (Kesuvos, Daf 46a), where it learns ' "ve'Yisru" from "ve'Yisru" '.
והא דאמר בפ"ק דמכות (ד' ד:) 'ורבנן האי "לא תענה" מאי דרשי ביה? ההוא מיבעי ליה לאזהרת עדים זוממין ...
Introduction to Question: And when the Gemara in Makos (Daf 4b) asks 'What the Rabanan learn from "Lo Sa'aneh" and it answers that they need it for an Azharah for Eidim Zom'min ...
פי' ולהכי לא לקי אלא ארבעים ב'מעידים על פלוני שחייב מלקות ... '
Introduction to Question (cont.): ... meaning that that is why, in the case of 'Me'idin al P'loni she'Chayav Malkos', he only receives one set of Malkos ...
לא בעי למימר דלא לקי א"לא תענה" משום דהוי 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד' ...
Refuted Explanation: ... it does not mean that "Lo Sa'aneh" is not subject to Malkos, because it is a La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din' ...
דהא ב'מעידים עליו שהוא בן גרושה' אמרי רבנן דלקי...
Refutation #1: ... since in the case of 'Me'idin alav she'Hu ben Gerushah' (in Makos, 2a) the Rabanan hold that he does receive Malkos.
וב'מעידים שחייב לפלוני מאתים זוז' ,אי לאו "כדי רשעתו" היו לוקין ומשלמין.
Refutation #2: ... and in the case of 'Me'idin she'Chayav li'Peloni Masayim Zuz' (Ibid. 4a), were it not for the Pasuk "K'dei Rish'aso", they would be subject to both Malkos and Mamon.
אלא ה"פ 'ההוא מבעי ליה לאזהרת עדים זוממין' ,דמשום "כאשר זמם" לא לקו, כשמעידים על פלוני שחייב מלקות אלא משום "לא תענה" -דלא ענש הכתוב אא"כ הזהיר...
Authentic Explanation: What the Gemara therefore means is - that we need that Pasuk for a warning for Eidim Zom'min, since "Ka'asher Zamam" is only subject to Malkos where they testify on P'loni that he is Chayav Malkos, on account of "Lo Sa'aneh", because the Torah does not punish without a warning ...
הלכך א'לאו ד"לא תענה" לא לקי שמונים, פי' שילקו משום עדות שקר שהעידו ומשום "כאשר זמם" ,דתרוייהו משום לאו אחד.
Authentic Explanation (cont.): Consequently, on the La'av of "Lo Sa'aneh" they will not receive two sets of Malkos - 1. due to the false testimony that they presented, and 2. because of "Ka'asher Zamam", seeing as they are both one and the same La'av.
אבל ב'מעידים שחייב מאתים זוז', דבלאו קרא ד"לא תענה" היה מתחייב לשלם משום "כאשר זמם" -דממון לא בעי אזהרה ...
Conclusion: But in the case of 'Me'idin she'Chayav Masayim Zuz' (Ibid 4a), where, without the Pasuk of "Lo Sa'aneh" they are Chayav to pay because of "Ka'asher Zamam" - since Mamon does not require a warning ...
התם ודאי אי לאו "כדי רשעתו, " הוה לקי מ"לא תענה... "
Conclusion (cont.): There for sure, without K'dei Rish'aso, they would receive Malkos because of "Lo Sa'aneh" ...
וכן ב'מעידים שהוא בן גרושה או בן חלוצה'.
Conclusion (concl.): And similarly, in the case of "Meidin she'Hu ben Gerushah O ben Chalutzah' (they are subject to Malkos because of "Lo Sa'aneh").
TOSFOS DH KI ASA EID ECHAD MITZTAREF B'HADEIH
תוס' ד"ה כי אתא עד אחד מצטרף בהדיה
(Summary: Tosfos reconciles this statement with an opinion in Sanhedrin.)
למ"ד סנהדרין (ד' ל.) 'אין עדותן מצטרפת עד שיעידו שניהם כאחד , ' הוי הכא 'השני מצטרף בהדיה... '
Implied Question: According to the opinion in Sanhedrin (Daf 30a) that the testimony (of two witnesses) does not combine unless they testify simultaneously, when the Gemara says here that 'the second one combines with him' ...
היינו כשיעידו שניהם בב"ד.
Answer: ... it speaks when they testify together in Beis-Din.