בבא קמא דף סז: א
כיצד דורשים את הפסוק (שמות כא:לז) "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה (רישא) וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (סיפא)?
| שור דרישא | שה דרישא | שור דסיפא | שה דסיפא | |
| בהו"א | שלא נטעה שלא ישלם עד שיגנוב שניהם | שאינו משלם תשעה כנגד כל אחד [1] | ||
| במסקנא | שלא נטעה שלא ישלם עד שיגנוב שניהם |
שור ושה אין - מידי אחרינא לא |
שאינו משלם תשעה כנגד כל אחד |
|
אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, מה הדין באופנים דלהלן?
| קודם יאוש | אחר יאוש | |
| לרב | אינו משלם | משלם [2] |
| לרב ששת | אינו משלם | אינו משלם |
-------------------------------------------------
[1] והגם שכתוב "תחת" שתי פעמים, זה לא יועיל להוציא מטעות זו שלא נחשוב שישלם בסך הכל תשע תחת שור ותשע תחת שה, כיון שחד תחתיו צריך לגופיה, ואת השני צריך לדרשא אחרינא, שלא יכול לשלם "נגידין" (כחושין וקרובין למות).
[2] אמר רב, אחר יאוש קנאו גנב ראשון, וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון.
-------------------------------------------------