1)

TOSFOS DH AMRI EIN HEVEL LE'MISAH ETC.

תוס' ד"ה אמרי אין הבל למיתה כו'

(Summary: Tosfos explains what the Makshan thought.)

והמקשה היה סובר דלענין חבט שייך שפיר 'אין חבט למיתה, אבל יש חבט לנזקין' ...

(a)

Clarification: The Makshan however, thought that although regarding 'Chavat' it is appropriate to say that although there is no Chavat regarding Misah, there is Chavat regarding Nizakin ...

אבל לענין הבל היה סובר דאי יש הבל למיתה יש הבל לנזקין, ואי אין הבל למיתה לנזקין נמי אין הבל.

1.

Clarification (cont.): ... regarding 'Hevel' we will say that, if there is Hevel regarding Misah, there is also Hevel regarding Nizakin.

2)

TOSFOS DH NA'AVID PECHUSAH ME'ASARAH

תוס' ד"ה נעביד פחותה מעשרה

(Summary: Tosfos equates this with the Gemara in Chulin, which compares the 'T'reifos of a human-being with that of an animal.)

והשתא מדמה טריפות דאדם לטריפות דבהמה.

(a)

Clarification: And the Gemara now equates the T'reifos of a human-being with those of an animal.

וכן באלו טריפות (חולין דף מג. ושם) דמייתי ראיה מאיוב

1.

Precedent: And similarly in 'Eilu T'reifos' (Chulin, Daf 43a & 43b), where the Gemara brings a proof from Iyov (with regard to the T'reifos of an animal)..

וקשה לר"ת דמחלק ביניהם?

(b)

Question: This poses a Kashya on Rabeinu Tam, who draws a distinction between them? (See Masores ha'Shas).

3)

TOSFOS DH BOR SHEL SH'NEI SHUTFIN HEICHI MASHACHAS LAH

תוס' ד"ה בור של שני שותפין היכי משכחת לה

(Summary: Tosfos cites two possible cases and refutes them.)

ולא בעי למימר שהפקירו רשותן ובורן ...

(a)

Implied Question #1: The Gemara does not want to answer that it speaks where they declared Hefker both their domains and their Boros ...

דפטור לכולי עלמא ...

(b)

Answer: ... where they would be Patur according to all opinions

כדפרישית בהמניח (לעיל דף כח: ושם).

1.

Source: ... as Tosfos explained in 'ha'Meni'ach (above, Daf 28b & 29a)

ולא בעי למימר כגון שחפר זה עשרה וזה עשרים ...

(c)

Implied Question #1: Nor does the Gemara want to answer that it speaks where the one dug a pit of ten Tefachim, and the other, a pit of twenty ...

דאמר לקמן דכולם חייבין ...

1.

Source: ... since the Gemara says later on Amud Beis) that, in such a case, they are all Chayav.

דא'בור עשרה' דמתניתין קאי.

(d)

Answer: ... since it is referring to the 'pit of ten Tefachim' mentioned in our Mishnah.

4)

TOSFOS DH HA'ACHARON CHAYAV

תוס' ד"ה האחרון חייב

(Summary: Tosfos explains why the Tana mentions specifically nine and ten Tefachim.)

דוקא הוא, בשביל שחידש מיתה שלא היה מתחילה ...

(a)

Clarification: Specifically where one digs nine Tefachim, and the other, ten ...

אבל ראשון ח' וזה ט', כולם חייבין בנזקין כמו זה י' וזה עשרים.

1.

Clarification (cont.): ... but where the first one digs eight, and the second one, nine, they are both liable for damages, just like where one digs ten and the other, twenty.

5)

TOSFOS DH BOR ASARAH UBA ACHER VE'HIHLIMO LE'ESRIM

תוס' ד"ה בור י' ובא אחר והשלימו לעשרים

(Summary: Tosfos explains how, by virtue of the course of the Sugya, the same will apply if thr second one extended the pit to only eleven Tefachim.)

והוא הדין לי"א ...

(a)

Clarification: The same will apply if it is only eleven Tefachim ...

למאי דפריך עלה מסייד וכייד, ומשני הא רבי והא רבנן.

1.

Source: ... according to the Gemara which asks from 'Sayad ve'Kayad'. And it answers that one Beraisa (the second one) goes like the Rabanan, and the other (the current) one like Rebbi.

51b----------------------------------------51b

6)

TOSFOS DH SHE'LO HAYAH BO LE'MISAH

תוס' ד"ה שלא היה בו הבל למיתה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

שהיה רחבו יותר מעמקו.

(a)

Clarification: Because its width exceeded its depth.

7)

TOSFOS DH I BE'HAVLA MAYIS

תוס' ד"ה אי בהבלא מיית

(Summary: Tosfos queries the leniency implied by the question.)

הרבה הוא תימה, דנהי דמיעט הבלא, מכל מקום אם לא דהרחיב לא היה נופל.

(a)

Question: This is very difficult, since, granted, he diminished the foul air, yet had he not widened the pit, the ox would not have fallen in?

8)

TOSFOS DH HA'SHUTFIN SHE'NADRU HANA'AH ZEH MI'ZEH ASURIM LIKANEIS BE'CHATZER

תוס' ד"ה השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס בחצר

(Summary: Tosfos reconciles the Sugya in Nedarim's explanation of this Beraisa with the Sugya in Erchin, which seem to argue over whether partners can forbid one another Hana'ah regarding a Chatzer that is too small to divide.)

בנדרים (דף מו:) מפרש 'בין יש בה דין חלוקה ובין אין בה דין חלוקה, אסורים'.

(a)

Clarification: The Gemara in Nedarim (Daf 46b) explains that the Isur applies irrespective of whether the Chatzer is divisible or not.

ואע"פ שאין יכול למחות ליכנס, כשאין בו דין חלוקה?

(b)

Implied Question: Even though, if it is not, he cannot stop the Nidar from entering it ...

מ"מ, יכול לאסור עליו ...

(c)

Answer: ... he can nevertheless declare it Asur on him.

מידי דהוי א'משכיר בית לחבירו', שיכול המשכיר להקדיש ...

(d)

Precedent: Like in the case of someone who rents his friend a house, where the owner can declare it Hekdesh ...

כדאיתא במסכת ערכין - בפ' האומר משקלי (דף כא. ושם), אע"פ שאין יכול למחות ביד השוכר שלא ליכנס.

1.

Source: ... as the Gemara explains in Erchin (Daf 21a & 21b), even though he cannot stop the hirer from entering it.

וא"ת, ומ"ש מב"ח, דאתי ושקיל אפי' הקדיש שדהו? ...

(e)

Question: Why is this (a Socher) different than a creditor, who is able to come and take the field that is Meshubad to him, even if the owner (the debtor) declared it Hekdesh? ...

אלא משום דר' אבהו מוסיף דינר - שלא יאמר ... ' (שם דף כג:)?

1.

Reservation: ... and it is only on account of Rebbi Avahu ('because people might say that Hekdesh goes out to Chulin without redemption) that he is obligated to pay a Dinar to Hekdesh.

וי"ל, דשאני ב"ח, דגוף הקרקע יוצא מתחת יד המקדיש, אבל גבי שוכר לעולם אין גוף הקרקע יוצא מתחת יד המשכיר.

(f)

Answer: A creditor is different, inasmuch as the actual land leaves the domain of the owner, whereas in the case of the Socher, the Chatzer does not leave the domain of the Maskir.

9)

TOSFOS DH ZEH NICHNAS BE'TOCH SHE'LO

תוס' ד"ה זה נכנס בתוך שלו

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Megilah which seem to argue over whether walking in someone's domain is forbidden to a Mudar Hana'ah.)

השתא משמע דדריסת הרגל אסור במודר הנאה ...

(a)

Inference: From here it appears that 'D'risas ha'Regel (treading of the foot) is forbidden in an area that is Asur be'Hana'ah.

ואפילו ר"א בן יעקב לא שרי אלא שותפין משום דבשלו נכנס, אבל בלא שותפים מודה דאסור, דקפדי א'דריסת רגל ...

1.

Inference (extension): And even Rebbi Eliezer ben Ya'akov only permits it with regard to partners, seeing as whoever enters, enters his own property ...

כדמשמע בסוף חזקת הבתים (ב"ב דף נז: ושם).

2.

Source: ... as is implied at the end of Chezkas ha'Batim (Bava Basra, Daf 57b [See Tosfos there DH 'Ravina']).

וקשה, דבפ"ק דמגילה (דף ח. ושם) תנן 'אין בין המודר הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל אלא דריסת רגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש ...

(b)

Question: In the first Perek of Megilah (Daf 8a [See Tosfos there DH 'D'risas']), the Mishnah lists the only differences between someone who is Mudar Hana'ah from his friend and someone who is Mudar not to eat from his food as D'risas ha'Regel and vessels that are not used for food ...

ופריך בגמרא 'דריסת הרגל הא לא קפדי'. ומאי קפריך, הא משמע הכא דקפדי?

1.

Inference (cont.): ... which the Gemara queries in that people tend not to be particular about D'risas ha'Regel. But according to our Gemara, people are particular, so what is the Gemara there asking?

ומפרש ר"ת, דהכי פריך התם, דע"כ בדריסת הרגל דלא קפדיז, כמו בבקעה מיירי ...

(c)

Answer: Rabeinu Tam explains that the Gemara there is talking about D'risas ha'Regel about which people are not fussy, such as a valley ...

דאי בההיא דקפדי כגון בחצר, א"כ אפי' נודר הימנו מאכל יהא אסור, כיון דקפדי, א"כ כיוצא בו משכירין ...

1.

Proof: ... because if it was a piece of land about which they were fussy, such as a Chatzer, then if it was Mudar Hana'ah regarding food, it should be Asur, seeing as they are fussy, in which case, since it is a sort of location which one tends to rent out ...

ותנן בנדרים בפ' אין בין המודר (דף לג.) 'וכל דבר שאין עושה בו אוכל נפש, מקום שמשכירין כיוצא בו, אסור'.

2.

Source: ... and we learned in the Mishnah in Nedarim (in Perek Ein bein ha'Mudart, Daf 33a) that whatever is not used for food, in a place where one rents out similar items, is Asur.

וכיון דלא קפדי, אמאי אסור?

(d)

Answer (concl.): ... and since they are not fussy, why is it Asur?

והוא הדין דהוה מצי למימר 'כלים, 'הא לא קפדי?'.

(e)

Alternative: The Gemara could just as well have asked on Keilim 'Ha Lo Kapdi?'