TOSFOS DH HACHA BIR'SHUS KABIL ALEIH NETIRUSA
תוס' ד"ה הכא ברשות קביל עליה נטירותא
(Summary: Tosfos reconciles Rava with his own ruling earlier in which 'R'shus' is increases the culpability of the owner, and elaborates.)
אע"ג דלעיל אמר רבא דאדרבה משום, דברשות הוא דמקבל בע"ה נטירותא טפי, ואפי' חנק את עצמו, אלמא הורע כחו של בעל הבית ברשות ...
Implied Question: Even though on the previous Amud, Rava said that, on the contrary, the fact that he entered with permission, is more reason for the owner to assume responsibility, even if the animal strangled itself, in which case the strength of the owner bi'Reshus is weakened ...
הכא היינו טעמא כדמסיק 'משום דבעיא צניעותא, שמגלה זרועותיה בשעת לישה ומסלק מרוותא נפשיה' ...
Answer: ... the case here is different, inasmuch as the woman requires privacy, since she reveals her arms during the kneading process, as a result of which the owner removes himself from her vicinity.
ומש"ה פריך עליה מ'האשה שנכנסה לטחון' ...
Consequently: And that is why the Gemara queries this from the case of 'A woman who comes in to grind' ...
ולא רצה להקשות מכל הנך דמתניתין - 'קדירות' 'ופירות' 'ושור' ...
Consequently (cont.): It does not want to ask from .all the cases in the Mishnah - from 'Pots', 'Fruit' and 'an Ox' ...
דמאשה ניחא ליה למפרך, דס"ד דאשה מסלקי מרוותא נפשייהו טפי משום יחוד.
Consequently (concl.): ... preferring to ask from another case of a woman, since the Makshan thought that it is specifically from the woman that the owner keeps his distance due to (the Isur of) 'Yichud'.
TOSFOS DH AF-AL-GAV DE'AMAR MAR ISH BOR VE'LO SHOR BOR
תוס' ד"ה אע"ג דאמר מר איש בור ולא שור בור
(Summary: Tosfos explains the implied question of the Gemara, which initially seems illogical, and extends the Chidush.)
כלומר - ומתוך כך היה לנו לפטור בעל החצר.
Clarification: And because of that, we ought to have declared Patur the owner of the Chatzer.
וא"ת, כ"ש דאי לא ממעטינן שור, שהיה ראוי לפטור בעל החצר, דהוה ליה למירמי חיובא א'בעל השור?
Question: On the contrary, had we not precluded Shor, there would have been even more reason to exempt the owner of the Chatzer, since we would then have had to place the Chiyuv on the owner of the ox?
וי"ל, דה"ק - אע"ג דאמר מר "איש בור", 'ולא שור בור', והיה ראוי לפטור כל אדם בבור שכרה שור, כלומר ומתוך כך היה לנו לפטור בעל החצר, דה"ל למידרש מפסוק זה שלא יתחייב שום אדם בבור שכרה שור ...
Answer: What the Gemara means is - even though Mar said "Ish Bor", 've'Lo Shor Bor', and it would then have been correct to declare Patur anybody from the Din of Bor that his ox dug ...
זה אין סברא לדרוש כך, אלא כיון דעליה למלוייה כמאן דכרייה דמי.
Answer: ... it is not logical to say this, only since the onus is on him to fill it in, it is considered as if he dug it.
ונראה דאפי' אם חפרו אדם דבר חיובא הוא, חייב בעל החצר בנזקי בור, ועליה דידיה למלוייה, והחופר משלם בנזקי החצר.
Extension of Ruling: And one can assume that, even if a person, who is a bar Chiyuva, dug the pit, the owner of the Chatzer is liable for the damages of the pit, and it is up to him to fill it in, even though the one who dug the pit is obligated to pay for the damage that he did to the Chatzer.
וצ"ע.
Conclusion: However, this needs to be looked into.
TOSFOS DH ISH BOR VE'LO SHOR BOR
תוס' ד"ה איש בור ולא שור בור
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara's ruling regarding the case of the camel on Daf 22a.)
וא"ת, והא לעיל (דף כב.) פטרינן בעל הגמל כשלא סכסכה, למ"ד 'אשו משום ממונו' ...
Question: But did the Gemara earlier (on Daf 22a) not exempt the owner of the camel, assuming it did not spread the fire, according to the opinion that holds 'Isho Mishum Mamono' ...
אע"ג דלא כתיב "איש אש", 'ולא שור אש'?
Question (cont.): ... even though the Torah does not write "Ish Eish", 've'Lo Shor Eish'?
וי"ל, דהתם נמי כתיב "שלם ישלם המבעיר את הבערה"", דמשמע דוקא כשמבעיר עצמו הוא משלם.
Answer: There too, the Torah writes "Shalem Yeshalem ha'Mav'ir es ha'Be'eirah", implying that the person is obligated to pay only if he himself lights the fire.
TOSFOS DH VE'TINFU KEILV
תוס' ד"ה וטינפו כליו
(Summary: Tosfos discuses whether the same P'tur will apply if it is the owner of the Keilim who is hurt.)
פ"ה, דוקא כליו, אבל הוא עצמו [הוזק], חייב בעל השור, ולא פטרינן ליה משום "איש בור", 'ולא שור בור' ...
Explanation #1: Rashi explains that this speaks specifically where the vessels are damaged, but if it is their owner who is hurt, we do not declare the owner of the ox Patur because of "Ish Bor", 've'Lo Shor Bor'.
דכל מידי דהוה דיליה בשעת נפילה, כגון בגללים, וכן נפלה גמלו ולא העמידה, דמחייבת ליה משום בור, אע"ג דאיהו לא כרייה אלא הגמל כרהו ...
Reason: This is because whatever belongs to him at the time of falling, such as Gelalim (feces), or where his camel fell and he did not pick it up, where he is Chayav on account of 'Bor', even though it is not he who dug it but his camel ...
כיון דבשעת כרייה דידיה הוא ועליה רמי לסלוקיה ולא סלקיה, כמאן דכרייה דמי, אף על גב דמפקיר להו בתר שעתא.
Reason (cont.): ... seeing as at the time of 'digging' it belongs to him and the onus lies on him to remove it, which he did not do, it is considered as if he dug it, despite the fact that he subsequently declared it Hefker.
ולא דמי לשורו שחפר בור ברה"ר, דחפירה לאו דידיה הוא ודליל הקשור ברגל התרנגול מאליו. דדליל לאו דידיה הוא עכ"ל.
Conclusion: And it is not comparable to a person's ox which dug a pit in the street, since there, the pit does not belong to him, or to an object/bucket that somehow became tied to one's rooster, since the object/bucket does not belong to him' (Up to here is the quote from Rashi).
משמע מתוך פ"ה למאי דמסקינן 'סתם גללים אפקורי מפקר להו', דלא פטרינן אלא כליו דוקא, אבל הוא עצמו, חייב.
Inference: From Rashi's explanation it seems that (even) according to the Gemara's conclusion that 'S'tam Gelalim one declares Hefker', it is only Keilim that we declare Patur, but if it is their owner who is hurt, then he is Chayav.
ולר"י נראה דודאי מעיקרא דס"ד דלא אפקריה, לא פטר אלא כליו, אבל לפי המסקנא דאמר דמפקר להו, אפי' הוא עצמו פטור ...
Explanation #2: The Ri however, maintains that, although initially, when the Gemara thought that he did not declare them (the feces) Hefker, it only declares Patur his Keilim, but according to the conclusion, where the Gemara states that he is Mafkir them, he is Patur even for damages done to the owner as well ...
מידי דהוה א'מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס'.
Precedent: ... similar to 'Mafkir Nezakav le'Achar Nefilas Oneis'.
ונפילת גמלו מוקמינן דאתקל ואתקלא ביה גמליה, או דרך שרעתא דנהרא דהוי פושע.
Explanation #2 (cont.): And as for the case where his camel fell, we establish it where he fell and pulled down his camel with him, or where he took the camel to where the river overlaps the path, which is Poshe'a.
אבל הכא דלא פשע, אע"פ שאם לא היה מפקיר היה חייב לסלק, מ"מ השתא דהפקירה פטור.
Explanation #2 (concl.): ... whereas here (in the case of Gelalim), where he is not Poshe'a, even though if he had not been Mafkir them, he would have have been Chayav, now that he did, he is Patur.
ופ"ה נראה יותר, שאין נראה שחוזר ממה שלא פטר אלא כליו.
Opting for Explanation #1: Rashi's explanation however, seems more authentic, because it does not appear that the Gemara retracts from the fact that he only exempts Keilim.
וחשיב האי 'מפקיר נזקין לאחר נפילת פשיעה', שפושע הוא שמכניס שורו שלא ברשות שדרכו להרביץ גללים.
Opting for Explanation #1 (cont.): ... and it considers this a case of 'Mafkir Nezakav le'Achar Nefilas Peshi'ah', inasmuch as he is Poshe'a for bringing in his ox without permission, knowing that it is the way of an ox to drop feces.
TOSFOS DH HIZIKO BA'AL HA'BAYIS PATUR
תוס' ד"ה הזיקו ב"ה פטור
(Summary: Tosfos explains why this ruling is not synonymous with a Mishnah in 'ha'Meni'ach'.
וא"ת, מתניתין היא בפרק המניח (לעיל דף לב: ושם) גבי 'מבקע' - דחייב כשמבקע ברה"י והזיק ברה"י אחר, אבל הזיק באותו רשות היחיד פטור?
Question: This is a Mishnah in Perek ha'Me'ni'ach (earlier, Daf 32b & 33a) in connection with 'Someone who is chopping wood' - who is Chayav if he is chopping in one R'shus ha'Yachid, and damages in another R'shus ha'Yachid, but Patur if he damaged in the same R'shus ha'Yachid?
וי"ל, דהוה סלקא דעתך התם משום דאיכא תרי ספיקי, שמא לא תהא בקעת נתזת, וגם לא יבא שום אדם שם ויוזק.
Answer: The Gemara thought that he is Patur there because there are two S'feikos; 1. Perhaps the chip will not fly up, 2. Perhaps nobody will enter that R'shus, and get hurt
48b----------------------------------------48b
TOSFOS DH SHENEIHEM BI'RESHUS
תוס' ד"ה שניהם ברשות
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of 'bi'Reshus' and 'she'Lo be'Reshus'.)
פ"ה כגון ברה"ר; שלא ברשות כגון ששניהם רצים ברה"ר.
Explanation #1: Such as - in the R'shus ha'Rabim; whereas 'she'Lo bi'Reshus' refers to where both of them are running in the R'shus ha'Rabim'.
וקשה, דהיינו מתניתין בפרק המניח (לעיל דף לב.)?
Question: But that is the Mishnah in Perek ha'Meni'ach (above, on Daf 32a)?
ונראה לפרש כגון שנכנס לחצר בע"ה שלא ברשות או ברשות ...
Explanation #2: One therefore needs to explain that they both entered the owner's Chatzer she'Lo bi'Reshus or bi'Reshus ...
דאית ליה לאסוקי אדעתיה כמו שנתנו לו רשות כמו כן נתנו לאחר רשות או כמו שהוא נכנס שלא ברשות שמא גם אחר נכנס שלא ברשות ...
Reason: ... since it should have occurred to him that, just as they permitted him to enter, so too, did they give permission to somebody else to enter, or just as he entered without permission, so too, did somebody else ...
ולכך חייבין כשהזיקו זה את זה אפי' הזיקו שלא מדעת.
Reason (cont.): And that explains why they are both Chayav if they damage each other, even if they did so unintentionally.
אבל אחד ברשות ואחד שלא ברשות, האי אית ליה לאסוקי אדעתיה בהאי והאי לית ליה לאסוקי אדעתיה בהאי ...
Explanation #2 (cont.): If however, one entered with R'shus and the other, without bi'Reshus, then the latter is obligated to take the former into account, but not vice-versa.
ואם שלא מדעת הזיקו - ברשות פטור, שלא ברשות חייב.
Explanation #2 (concl.): Consequently, if they damaged inadvertently, the former is Patur and the latter, Chayav,
TOSFOS DH DE'CHAZA YEROKA VE'NAFAL
תוס' ד"ה דחזא ירוקא ונפל
(Summary: Tosfos discusses Rashi's explanation, with which he disagrees.)
רש"י מוקי ההיא דהיה מתחכך בכותל בג' פעמים הראשונים לא היתה כונתו להתחכך אלא בכוונה להפיל על האדם, ו'פטור' דקתני התם א'הך אחרונה שהיתה להתחכך, והראשונות אהנו שנעשה מתוך כך מועד ...
Clarification: Rashi establishes the case of 'Hayah Mischakech' where the ox scratched itself against the wall three times, with the intention, not of scratching itself, but of pushing the wall down on to the person behind it, and when it says 'Patur', it refers to the (fourth) time, when it actually intended to scratch itself, and the first (three) times helped to turn it into a Mu'ad.
ובהך אחרינא חשיב ליה משונה קצת שהרג בנפילת הכותל, ולכך לא נחשב מועד אלא מחמת הראשונות.
Clarification (cont.): And regarding the last occasion the Gemara considers it somewhat Meshuneh' in that it killed by means of knocking down the wall, which is why it only considers it a Mu'ad on account of the first three times.
וזהו דוחק דחשיב משונה מה שעושה להנאתו לאכול ירוקא או להתחכך.
Question #1: It is a Dochek however, to consider it 'Meshuneh' when it acts for its pleasure to eat vegetables or to scratch itself.
וגם תימה הוא לומר דהוי מועד בהפלת כותל אחרונה שהיתה שלא בכוונה על ידי הראשונות שהיו בכוונה.
Question #2: And it is also difficult to say that it becomes a Mu'ad when it knocks down the wall the final time without Kavanah, via the times when it was with Kavanah.
ולפירושו צ"ל דהא דקאמר הכא 'במועד ליפול על בני אדם בבורות' ...
Inference: In any event, according to Rashi, we will have to say that when it says here that it is a Mu'ad 'to knock down walls on top of people in pits' ...
לא הזכיר 'בני אדם' אלא בשביל אחרונה ...
Inference (cont.): ... it only mentions 'people' with reference to the last time ...
דבג' הראשונות לא חיישינן אלא שיהא מועד ויעשה אורחיה להפיל עצמו בבור לאכול הירק.
Reason: ... seeing as the first three times we are only concerned that it should become a Mu'ad, that it should become natural for it to throw itself into the pit in order to eat vegetables.
TOSFOS DH U'SHEMUEL AMAR HILCH'SA KE'REBBI
תוס' ד"ה ושמואל אמר הלכתא כרבי
(Summary: Tosfos queries the implication that the Halachah is like Shmuel.)
לכאורה נראה דהלכתא כשמואל בדיני.
Halachah: Initially it seems, we will apply the principle 'The Halachah is like Shumel in money-matters'.
וצ"ע, דרבא קאמר לעיל 'הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות וחפר בו בורות שיחין ומערות, בעל השור חייב בנזקי חצר' ...
Question: This needs to be looked into however, since Rava said earlier (on Amud Alef) that if someone brings his ox into the owner's Chatzer without permission and it dug in it pits, trenches or caves, the owner of the ox is Chayav for the damage to the Chatzer ...
משמע אבל ברשות, פטור. ואי כרבי אפי' ברשות, חייב ...
Question (cont.): Implying that, if he brought it in with permission, he would be Patur, whereas according to Rebbi even with permission, he would be Chayav ...
דלרבי סתמא חייב בעל השור.
Question (concl.): ... because according to Rebbi, S'tam the owner of the ox is Chayav.
וכולה סוגיא דלעיל מסיק רבא כרבנן - ואפי' נשברו ברוח ואפי' חנק עצמו.
Conclusion: And Rava establishes the entire Sugya earlier like the Rabbanan - (where the owner of the Chatzer accepts the responsibility of the vessels and the animals) even if the vessels broke in a regular wind, and even if the ox strangled itself.
TOSFOS DH TA'AMA DE'AMAR LEIH SHAMRO
תוס' ד"ה טעמא דאמר ליה שמרו
(Summary: Tosfos explains why the entire Sugya goes according to Rava earlier.)
כולה הך סוגיא כרבא דלעיל ...
Clarification: This entire Sugya goes like Rava earlier (on 47b) ...
דלר' זירא לא קשה כלל רישא לסיפא ...
Proof: ... because, according to Rebbi Zeira there is no contradiction between the Reisha and the Seifa ...
וכולה רבי היא, והוי סתמא שניהם פטורין בין ברישא בין בסיפא ...
Proof (cont.): ... seeing as it all goes like Rebbi, who holds that S'tam they are both Patur both in the Reisha and in the Seifa ...
דאין כל אחד מקבל עליו שמירת חבירו.
Reason: ... since neither of them undertakes to guard that what belongs to the other one.
ולרבנן הא סתמא שניהם חייבים.
Proof (concl.): Whereas according to the Rabanan, S'tam, they would both be Chayav.
TOSFOS DH EIMA SEIFA ETC.
תוס' ד"ה אימא סיפא כו'
(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not answer 'Na'aseh', like it does in the first Perek of Kidushin.)
הכא לא משני 'נעשה', כדמשני בפרק קמא דקדושין (דף ה:) גבי 'נתן הוא ואמרה היא, מקודשת; נתנה היא ואמר הוא, אין מקודשת'...
Implied Question: The Gemara declines to answer 'Na'aseh k'Mi', like it does in the first Perek of Kidushin (Daf 5b) in the case of 'Nasan Hu ve'Amrah Hi, Mekudeshes; Nasnah Hi ve'Amar Hu, Ein Mekudeshes' ...
משום דהכא אית ליה שנויא אחרינא - דקאמר 'תברא'.
Answer: ... because here the Gemara has another answer - as it states 'Tavra'.
אבל התם ליכא למימר 'תברא', דליכא פלוגתא במילתא.
Answer (cont.): ... whereas there it cannot answer 'Tavra', since the issue there is not subject to dispute.